פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

חוברת מס' 166

נובמבר 2018

English Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\degel_eng.gif

חוברות קודמות

העורך: מיכאל בר-יעקב

מבוא

י. סביבה ואקלים

א. כללי

י"א. סדר ציבורי ופשיעה

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

י"ב. עבודה ושכר

ג. בינוי ודיור

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

ד. בריאות

י"ד. תחבורה

ה. חברה, תרבות ופנאי

ט"ו. תיירות ושירותי הארחה

ו. חינוך והשכלה

ט"ז. תעשייה ואנרגיה

ז. חקלאות ומשק המים

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

 

טפסים להורדה

Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\site\ppt.gif"הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\site\ppt.gif"הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

מבוא

א.       ייעוד

בכתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.       היקף

המידע המופיע בכתב-העת כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.  מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ג.       מבנה החוברת

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מורכב מ-16 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).

2.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

3.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח.

4.        החלק שבאנגלית

המידע בחלק זה הוא לגבי פעולות ופרסומים חדשים המופיעים גם או רק באנגלית:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית.

ד.       אל החוקרים

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות (מחקרים בתכנון או בתהליך). בבקשה דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על-ידיכם, באמצעות הטופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה".

 

א. כללי

פרסומים

001

מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1697, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בדצמבר 2012 החליטה ממשלת ישראל על פיתוח מערכת מדדים לבקרה ולהערכה של איכות חייהם של תושבי ישראל. הדו"ח הנוכחי הוא השני בסדרת הפרסומים של הלמ"ס בנושא (קדם להם הפרסום של ממשלת ישראל מ-2016: "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי"). בדו"ח מוצגים 61 מדדים - 34 מדדים אובייקטיביים וכמותיים ו-27 מדדים סובייקטיביים מתוך 90 מדדים שהוגדרו למדידה ב-11 תחומים: איכות התעסוקה; ביטחון אישי; בריאות; דיור ותשתיות; חינוך, השכלה וכישורים; מעורבות אזרחית וממשל; סביבה; רווחה אישית וחברתית; רמת חיים חומרית; פנאי, תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע. המדדים האובייקטיביים מספקים תמונת מצב על האוכלוסייה בהתבסס על נתוני סקרים ונתונים מינהליים שונים, ואילו הנתונים הסובייקטיביים מבוססים על תשובות הציבור לשאלות מסקרי הלמ"ס על עמדות ושביעות רצון (רובם מהסקר החברתי). בעבור 23 מדדים קיימת השוואה בין-לאומית למדינות ה-OECD, ומתוכם ב-14 מדדים ישראל נמצאת במצב טוב יותר מהממוצע. מתוך 61 המדדים הקיימים, בעבור 49 מדדים מוצגת מגמת השינוי ביחס לשנה הקודמת, ול-37 מתוכם מוצגת גם מגמת השינוי ביחס לשנת הבסיס (2002, אלא אם כן צוין אחרת). בעבור 12 מדדים לא התאפשר לבצע השוואות ביחס לשנה הקודמת או לשנת הבסיס (רובם מדדים חדשים שפורסמו לראשונה). בהשוואה ל-2015, ב-29 מדדים נרשמה מגמה חיובית, ב-8 מדדים נרשמה מגמה שלילית, וב-12 מדדים נוספים נרשם שינוי שאינו משמעותי. בהשוואה לשנת הבסיס, ב-33 מדדים נרשמה מגמה חיובית וב-4 מדדים מגמה שלילית.

(איכות חיים; מדדים כלכליים; איכות הסביבה; תנאי מחייה; חוסן אישי; ביטחון אישי; הכנסה; תעסוקה; דיור; תשתיות; רמת חיים; צריכה; למידה; רמת השכלה; מיומנויות; בריאות; מוגבלויות; פעילויות פנאי; התנדבות; בחירות; ניקיון; רעש; אלימות; פשעים; תחבורה; תאונות דרכים; תוחלת חיים; השמנת-יתר; רווחה רגשית; דיכאון; בדידות; עמדות; שביעות רצון)

002

70 לישראל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס'
167 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 60 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: http://www.cbs.gov.il.

לרגל שנת ה-70 לעצמאות ישראל, מוצגים בעלון זה נתונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של המדינה. הפרסום מחולק ל-28 נושאים, כדלקמן: מדינת ישראל; אוכלוסייה; העלייה לישראל; דת ודתיות; תפרוסת האוכלוסייה; רשויות מקומיות; משקי בית; הרכב המשפחות ב-2016; נישואין וגירושין; ילודה ופריון; בריאות; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; רמת חיים של משקי בית; בינוי; עבודה ושכר; חשבונות לאומיים; ייבוא וייצוא של סחורות; חשבונות בין-לאומיים; תעשייה; מחקר ופיתוח; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה; אנרגיה; חקלאות; מים; סביבה; הבחירות לכנסת. בין הממצאים: אוכלוסיית ישראל גדלה מכ-806,000 תושבים ב-1948 לכ-8.84 מיליון ב-2018; משקלם של יהודי ישראל מכלל יהודי העולם עלה מ-6% ב-1948 ל-44% כיום; צפיפות הדיור ירדה מ-1.6 נפשות בממוצע לחדר באמצע שנות ה-50' ל-0.9 ב-2016; מספר הזוגות שנישאו בישראל ב-1955 היה 14,742, לעומת 53,597 ב-2015, ומספר הזוגות שהתגרשו ב-1955 היה 2,156, לעומת 14,487 ב-2015; התוצר לנפש ב-2017 היה גבוה פי 6.9 מאשר ב-1950; אחוז ההוצאה למחקר ופיתוח של המגזר העסקי מתוך התוצר המקומי הגולמי של ישראל הוא מהמובילים במדינות ה-OECD, והוא עמד על 3.6% ב-2016; בענפי כלכלה מסורתיים (חקלאות, בינוי ותעשייה) היו ב-2016 16.6% ממשרות השכיר, לעומת 48.9% ב-1961, בענפים עסקיים (שירותים עסקיים, בנקאות וכו') היו ב-2016 53.3% ממשרות השכיר, לעומת 20.4% ב-1961; מספר כלי-הרכב בישראל גדל מ-266,000 ב-1970 לכ-3,200,000 ב-2016; מספר בתי המלון בישראל עלה מ-190 בתחילת שנות ה-60' ל-407 ב-2017.

(אוכלוסייה; פריון [ילודה]; תוחלת חיים; עולים; משקי-בית; דיור; צפיפות חברתית; חינוך; רמת השכלה; בחינות בגרות; בריאות; תמותה; שוק העבודה; תעסוקה; חלוקת ההכנסות; התפתחות כלכלית; אנרגיה; מסחר בין-לאומי; מחקר ופיתוח; מדע; טכנולוגיה; תעשייה; חקלאות; תחבורה; תיירות; בינוי)

003

הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש ל-2018 מגמות ל-2018-2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית).
הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

סדרות עתיות חברתיות-כלכליות משמשות לחקר ולמעקב אחרי התפתחות מגמות ולאיתור נקודות-מפנה או שינויים בפעילות החברתית-כלכלית במשק. אמידת שינויים אלה היא קשה יותר אם היא מתבססת על נתונים מקוריים, הכוללים לא רק את המגמה שבה מתעניינים אלא גם תנודות הנובעות מהשפעות עונתיות, שינויים במספר ימי הפעילות במשק ובתאריכי החגים והשפעות לא-סדירות אחרות. כדי לאמוד את המגמה בסדרות עתיות, יש לנכות את ההשפעות העונתיות ואת השתנות תאריכי החגים וימי הפעילות ולאחר מכן לנטרל את השפעת אי-הסדירות. בפרסום הנוכחי מוצגים גורמי ההתאמה מראש להשפעת החגים וימי הפעילות והגורמים לניכוי השפעת העונתיות לשנת 2018 עבור יותר מ-500 סדרות המתפרסמות באופן שוטף ב"ירחון הסטטיסטי לישראל" ובפרסומים אחרים של הלמ"ס. בהמשך מובאים נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה לשנים 2014 עד 2018 עבור מדדים חברתיים-כלכליים עיקריים במשק. נוסף על כך, מוצגים תרשימים של גורמי חג וימי פעילות, גורמים עונתיים וגורמים לא-סדירים ואחוז השינוי במגמה לעומת החודש (הרבע) הקודם. בנספח לפרסום מוצגים נתונים על שינויים במועדי החגים העבריים וימי הפעילות בישראל ל-2020-1995.

(מתודולוגיה סטטיסטית; סדרה עתית; עונתיות; מדדים חברתיים-כלכליים)

004

חושן, מאיה; אסף-שפירא, יאיר ואחרים (עורכים):

שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 32 - 2018

מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם עיריית ירושלים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://jerusaleminstitute.org.il.

בשנתון הסטטיסטי לירושלים מוצגת תמונת מצב סטטיסטית עדכנית - בלוחות, בתרשימים ובמפות - של המתרחש בעיר במגוון רחב של נושאים ושל המגמות שהתחוללו בה לאורך זמן. השנתון מופיע לראשונה גם בערבית, ובהמשך מתוכנן לצאת כל שנתון בשני כרכים: אחד בעברית ובאנגלית ושני בערבית ובעברית. השנתון מורכב השנה מ-15 פרקים, כדלקמן: שטח; אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה ועלייה; רמת חיים ורווחה; תעסוקה; עסקים ותעשייה; בינוי ודיור; תחבורה ותשתיות; תיירות; חינוך ותרבות; בריאות; סדר ציבורי; הכנסות והוצאות העירייה. בחלק מלוחות השנתון מוצגים לצד נתוני ירושלים נתוני תל-אביב-יפו וחיפה ונתונים כלל-ארציים. כמו כן, רבים מן הלוחות כוללים השוואות לנתוני שנים קודמות. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, משרד הבינוי והשיכון, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומחלקות שונות של עיריית ירושלים. רשימה מפורטת של המקורות מופיעה במבוא של כל פרק. כמו כן, מובאים הסברים להגדרות ולשיטות החישוב.

(ירושלים; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; אבטלה; שכר; קצבאות; עוני; מיצב חברתי-כלכלי; תעשייה; בינוי; תחבורה; תאונות דרכים; תרבות; ספורט; עבריינות; בתי-ספר; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; אשפוז; חדר מיון; קופות חולים; תיירות; בתי-מלון; שירותים; מים; חשמל; תקשורת; תשתיות; מוזיאונים; אקלים; איכות הסביבה; פסולת; בחירות; תקציבים)

005

שנתון סטטיסטי חיפה: 2016
האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר, עיריית חיפה, חיפה 2017, 500 עמ' (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

השנתון הסטטיסטי של עיריית חיפה כולל לוחות, תרשימים ומפות, שבהם מוצגים נתונים עדכניים על העיר חיפה ותושביה ועל ההתפתחויות והשינויים שחלו בעיר. השנתון מורכב מ-18 פרקים, כדלקמן: מבוא; החלוקה הגאו-סטטיסטית ומפות העיר; שטח, אקלים ואיכות סביבה; דמוגרפיה; עבודה; תעשייה, מסחר ושירותים; תיירות; בינוי; תחבורה; רמת חיים; חינוך והשכלה; תרבות ופנאי; בריאות; שירותי רווחה וביטוח לאומי; סדר ציבורי; תשתיות ושירותים עירוניים; עובדי העירייה; ממשל מקומי. בראשיתו של כל פרק מוצגים ההגדרות, תיאור של נושא הפרק וממצאים עיקריים. השנתון מתבסס בעיקר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן על נתונים שהתקבלו ממשרדי ממשלה אחרים, המוסד לביטוח לאומי ומקורות פנים-עירוניים.

(חיפה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תלמידים; גני ילדים; בתי-ספר; בחינות בגרות; סטודנטים; תארים אקדמיים; תעסוקה; תעשייה; מפעלי תעשייה; מסחר; בנייה; דיור; שירותים; תשתיות; שירותי רווחה; קצבאות; הכנסה; שכר; מוצרים בני קיימה; בתי-חולים; קופות חולים; אשפוז; מחלות זיהומיות; חיסונים; תיירות; בתי-מלון; איכות הסביבה; אקלים; תחבורה; נמלים; כלי-רכב; תאונות דרכים; עבריינות; תרבות; מוזיאונים; בחירות)

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

006

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2016-2012

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1730, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים לוחות תמותה שלמים של ישראל (המופקים לתקופות של 5 שנים קלנדריות) ל-2016-2012. הלוחות כוללים מידע על ההסתברות למות ועל תוחלת החיים, כולל סטיית תקן ורווחי סמך. הנתונים מוצגים לפי קבוצת אוכלוסייה, מין וגיל. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה של כלל אוכלוסיית ישראל ב-2016-2012 היתה 84 שנים בקרב נקבות ו-80.2 שנים בקרב זכרים; תוחלת החיים של יהודים ואחרים היתה 84.4 שנים בקרב נקבות ו-80.8 שנים בקרב זכרים; באותן שנים תוחלת החיים של יהודיות הגיעה ל-84.4 שנים ושל זכרים יהודים ל-81 שנים, בעוד שתוחלת החיים של ערבים הגיעה ל-80.8 שנים בקרב נקבות ול-77.1 שנים בקרב זכרים. על-פי דו"ח ארגון OECD לשנת 2018, תוחלת החיים של הגברים בישראל ב-2016 היתה במקום הרביעי (יחד עם נורווגיה) עם תוחלת חיים של 80.7 שנים (במקום הראשון דורגה שוויץ עם תוחלת חיים של 81.7 שנים); הנשים הישראליות דורגו במקום ה-12 עם תוחלת חיים של 84.2 שנים (במקום הראשון דורגה יפן עם תוחלת חיים של 87.1 שנים).

(תוחלת חיים; תנועה טבעית; תמותה)

007

פני החברה בישראל - דו"ח מס' 10 - דת והגדרה עצמית של דתיות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 10 בסדרת "פני החברה בישראל", ירושלים 2018, 380 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

הדו"ח הנוכחי הוא הדו"ח העשירי בסדרת "פני החברה בישראל", שבה מוצגים נתונים חברתיים רבים על האוכלוסייה בישראל. הדו"ח מתפרסם מדי שנה, והוא מתבסס, בין היתר, על נתוני סקרים של הלמ"ס ועל נתוני קבצים ממוחשבים ופרסומים המתקבלים ממשרדי ממשלה. בדו"ח הנוכחי נסקרת אוכלוסיית ישראל בתחומי רמת חיים, דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות, עבריינות, תחבורה ותאונות דרכים ועוד, וזאת בהקשר לדת ולהגדרה עצמית של מידת דתיות. הדו"ח מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים; 2) רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים; 3) עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי; 4) שירותי רווחה; 5) חינוך והשכלה; 6) בריאות; 7) תחבורה ותאונות דרכים; 8) פשיעה ומשפט; 9) סביבה. כל פרק כולל מבוא, הגדרות והסברים, פירוט של מקורות הנתונים, ממצאים עיקריים, לוחות ותרשימים. הפרסום כולל השוואות למדינות האיחוד האירופי ולמדינות החברות בארגון ה-OECD. כמו כן, מוצגים נתונים בהשוואה לשנים קודמות. בנספח לדו"ח מובא הסבר על הגדרה עצמית של מידת דתיות בקרב בני 20 ומעלה בסקרי הלמ"ס.

(אוכלוסייה; משקי-בית; מצב משפחתי; דתיות; קשישים; עולים; ערביי ישראל; דיור; תעסוקה; אבטלה; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; איכות חיים; עוני; ביטחון סוציאלי; קצבאות; פנסיה; שירותי רווחה; בתי-משפט; עבריינות; אלימות; נפגעי עבריינות; רמת השכלה; תארים אקדמיים; הישגים לימודיים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; תמותה; סיבות מוות; מוגבלויות; תחבורה; נהגים; תאונות דרכים; איכות הסביבה; מיחזור; מים; חופים; זיהום אוויר; פסולת)

008

נשים וגברים, 2016

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 166 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 24 עמ'. העלון מופיע באתר הלמ"ס: http://www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על נשים וגברים בישראל בתחומים הבאים: דמוגרפיה, משפחה ומגורים, תוחלת חיים, תוחלת חיים בריאים, עישון, עודף משקל, סיבות מוות, רווחה, נשים נפגעות עבירה, חינוך, עבודה, הכנסות, עוני ועוד. בין הממצאים: בסוף 2016 חיו בישראל 3.17 מיליוני נשים בנות 15 ומעלה, וכ-1.097 מיליון מהן היו אימהות לילדים בני 17 ומטה; תוחלת החיים של נשים (בלידה) עמדה על 84.2 שנים, ושל גברים – על 80.7 שנים; כ-104,000 נשים נפגעו ב-2015 מהטרדה מינית וכ-62,000 נפגעו מאלימות או מאיום באלימות; ב-2016 זכו בתעודת בגרות 69% מבנות כיתות י"ב, לעומת 57.7% מהבנים; כ-47% מהנשים קראו ספרים, סיפורת או ספרי עיון לפחות פעם בשבוע, לעומת כ-33% מהגברים; 59.4% מהנשים השתתפו בכוח העבודה ב-2016, לעומת 69.1% מהגברים; ככל שרמת ההכנסה עלתה, עלה שיעור השכירים הכפופים למנהל ישיר (גבר); 48% מבעלי הכנסה של עד 4,000 ש"ח ברוטו היו כפופים לגבר ו-49% לאישה, 73% מהשכירים שהכנסתם היתה גבוהה מ-14,000 ש"ח היו כפופים לגבר ו-23% לאישה; כ-8.4% מכלל הנשים המועסקות ב-2016 היו עצמאיות; הכנסתה החודשית הממוצעת של אישה שכירה ב-2016 היתה 7,633 ₪ ושל אישה עצמאית - 7,675 ₪; ב-2016, 27.9% מכלל הנשים בישראל היו בסיכון לעוני, לעומת 26.6% מהגברים; ב-2016 לכ-1.8 מיליון נשים בישראל היו רישיונות נהיגה, והן היוו 43% מכלל המורשים לנהוג.

(נשים; תוחלת חיים; נישואין; גירושין; פריון [ילודה]; משפחה; סיבות מוות; מחלות גופניות; סרטן; השמנת-יתר; עישון; תעסוקה; משלחי-יד; שכר; רמת השכלה; חינוך גבוה; מקצועות לימוד; נהיגה; דתיות; עבריינות; שירותי רווחה; הבדלים בין המינים)

009

קורח, מיכל; חושן, מאיה:
על נתונייך ירושלים, 2018 מצב קיים ומגמות שינוי
מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים 2018, 96 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון:
http://jerusaleminstitute.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים עדכניים על ירושלים בנושאים הבאים: שטח; אוכלוסייה; מקורות גידול האוכלוסייה; רווחה ורמת חיים; תעסוקה; חינוך והשכלה גבוהה; דיור ובינוי; תיירות. הפרסום כולל השוואות לנתוני ישראל ולנתוני ערים אחרות. המקור העיקרי לנתונים הוא "השנתון הסטטיסטי לירושלים", המתבסס בעיקר על נתוני הלמ"ס ועיריית ירושלים. בין הממצאים: בסוף 2016 התגוררו בירושלים כ-882,700 אלף נפש (62% יהודים,ו-38% ערבים); במהלך 2016 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-2% (16,900 נפשות) - 1.5% בקרב האוכלוסייה היהודית ו-2.7% בקרב האוכלוסייה הערבית; ב-2016 היגרו מירושלים כ-17,700 איש, והיגרו אל ירושלים כ-9,700 איש; ב-2016 השתקעו בירושלים 3,500 עולים חדשים (12% מכלל העולים לישראל בשנה זו), לעומת 2,800 בתל-אביב ו-2,100 בחיפה; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים ב-2016 בגילי העבודה העיקריים (בני 64-25) היה 68%, לעומת 81% בכלל ישראל, 85% בחיפה ו-88% בתל-אביב; ב-2017 נרשמו בירושלים כ-4.5 מיליון לינות תיירים - 78% של תיירים מחו"ל ו-22% של ישראלים; ב-2017 הסתיימה בנייתן של כ-3,900 דירות בירושלים והוחל בבנייתן של 2,600 דירות חדשות.

(ירושלים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; פריון [ילודה]; עולים; תעסוקה; שכר; עוני; צריכה; הוצאות משפחה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בנייה; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; תיירות; בתי-מלון)

010

השתלבות בישראל לאור הלימודים באולפן בעיני בוגרי אולפנים: ממצאי מחקר הערכה, תשע"ח
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 38 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://cms.education.gov.il.

האגף לחינוך מבוגרים שבמשרד החינוך פנה לראמ"ה בבקשה לבצע מחקר הערכה על הלמידה באולפנים לעברית. ב-2015 ראמ"ה ביצעה סבב ראשון של סקירה בקרב הלומדים באולפנים, וב-2017 היא חזרה אל הנסקרים מ-2015 כדי לבחון את עמדותיהם בנוגע ללימודים באולפן ובנוגע להשתלבותם בחברה הישראלית (מבחינת עבודה, קשרים חברתיים, התנהלות מול רשויות ועוד). הפנייה ב-2017 נעשתה ל-1,682 איש, ולסקר השיבו 919 איש. הם לא מייצגים באופן מלא את אוכלוסיית העולים ולא את אוכלוסיית המשיבים בפעם הראשונה. בין הממצאים: 88% מהמשיבים ציינו שהם מרוצים מכך שהם למדו באולפן (83% חשבו כך במהלך הלימודים). 82% מהמשיבים ציינו שהם היו מרוצים מהתכנים שהם למדו באולפן (כמו ב-2015); 95% מהמשיבים דיווחו שהם מוכנים להמליץ על לימודים באולפן; 96% מהמשיבים ציינו שהם אוהבים את ישראל, ו-89% דיווחו שהם רואים עצמם חיים בישראל בעוד 5 שנים; כ-80% מהמשיבים סברו שאם הם לא היו לומדים באולפן הם היו "מסתדרים" פחות טוב בישראל; רק 45% מהמשיבים סברו שהודות ללימודים באולפן הם מסוגלים לנהל שיחה שוטפת בעברית; הטענה המרכזית של המרואיינים היתה שלא הושם דגש בנושאים פרקטיים של חיי היומיום בלימוד השפה. טענה שכיחה נוספת היתה שמשך הקורס היה קצר מדי.

(עולים; אולפנים [עברית]; חינוך מבוגרים; קליטת עלייה)

011

ליברמן, אביב:
העלייה מברית-המועצות לשעבר: תמונת מצב בשוק העבודה
מרכז אדוה, תל-אביב 2018, 16 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://adva.org.

בפרסום הנוכחי נסקר מצבם התעסוקתי של עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו לישראל ב-1995-1990. הנתונים מתבססים בעיקר על נתוני סקר הוצאות משקי-בית של הלמ"ס לשנים 2006 ו-2016. במסגרת העבודה, הושוו הנבדקים ליוצאי אירופה-אמריקה (דור ראשון ודור שני), יוצאי אסיה-אפריקה (דור ראשון ודור שני), ילידי ישראל לאבות ילידי ישראל, יוצאי אתיופיה (שעלו מ-1990) וערבים. בין הממצאים: בין 2006 ל-2016 עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 54-25 מ-71.8% ל-81.4% - שיעור ההשתתפות של עולי ברית-המועצות היה הגבוה ביותר מבין הקבוצות שנחקרו בשתי נקודות הזמן - מ-84.6% ל-90.1%; בין 2006 ל-2016 עלה שיעור בעלי תואר אקדמי בקרב בני 54-25 מ-33.8% ל-41.2% - בקרב עולים אלה, עלו השיעורים מ-37% ל-42.2% (מקום 4 בשתי התקופות); בקרב העולים נרשמה ירידה במשלחי-יד של צווארון כחול ועבודה בלתי-מקצועית ועלייה במשלחי-יד של אקדמאים, תפקידי ניהול, מכירות ושירותים; למרות שיפור מעמדם של עולים אלה בשוק העבודה, שכרם נותר נמוך מהשכר הממוצע בשתי נקודות הזמן. גם בקרב העובדים בני 65 ומעלה עולי ברית-המועצות לשעבר נותרו מאחור במידה מסוימת – שכרם נמצא נמוך משל אשכנזים ומזרחים מדור ראשון ודור שני, ושיעור המועסקים במכירות ובשירותים היה הגבוה ביותר מבין הקבוצות שנחקרו.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; שוק העבודה; תעסוקה; משלחי-יד; שכר)

ג. בינוי ודיור

פרסומים

012

שוק היעד לעיר החרדית החדשה - כסיף: מאפיינים וצרכים, סקר עמדות / שיתוף הציבור
משרד הבינוי והשיכון, ירושלים 2018, 40 עמ', בשיתוף עם "שפירא הלרמן מתכננים". הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

במסגרת ההכנות לקראת הקמת העיר החרדית כסיף בצפון הנגב, נערכו בקרב הציבור החרדי מהלכים של שיתוף הציבור (קונגרס שולחן עגול עם מומחים שונים, קבוצות מיקוד ועוד), ובכללם סקר עמדות בנוגע לסוגיות של דיור, סוג האוכלוסייה, תעסוקה וכו'. הסקר נערך טלפונית בקרב 464 חרדים הרואים עצמם רוכשים דירת מגורים בשנים הקרובות, עבור עצמם או עבור ילדיהם. הדגימה נעשתה בחלוקה לזרמים (ליטאים, חסידים, ספרדים, חב"ד וחרדי כללי) ומקום מגורים (ירושלים ובני ברק, יישובים חרדיים חדשים ושכונות חרדיות ביישובים מעורבים). בין הממצאים: 35% מהמרואיינים התעניינו ברכישת דירה בכסיף ו-16% נוספים ציינו שהם מוכנים לשקול זאת בתנאים מסוימים; 68% מהמרואיינים דיווחו שהם מעוניינים במגורים בעיר חרדית מובהקת, 15% בשכונה חרדית בעיר מעורבת ו-13% בשכונה מעורבת; התעניינות בכסיף בחלוקה לזרמים / מגורים היתה כדלקמן: 60% מהחסידים, 49% מהליטאים, 45% מהספרדים, 54% מתושבי ערים חרדיות חדשות, 53% מתושבי ערים מעורבות ו-46% מתושבי ירושלים ובני ברק; 57% מהזוגות הנשואים שהביעו עניין בעיר החדשה מתגוררים כיום בשכירות; בעיני המתעניינים חשוב מאוד שיהיו בקרבת מקום המגורים מוסדות חינוך ודת, שירותי בריאות, שטחי מסחר ומרכולים ושטחים ציבוריים פתוחים. כמו כן, חשוב בעיניהם שתוקם ביישוב החדש ישיבה גבוהה.

(חרדים; ערים; תכנון עירוני; דיור; שירותים; נגב; עמדות)

013

Ben Itzhak, Nadav:
The Effect of Terrorism on Housing Rental Prices: Evidence from Jerusalem
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2018.08, Jerusalem 2018, 45 pages (E, Hs). The publication appears on the Bank's Website: http://www.boi.org.il/en.

בספטמבר 2015 פרץ גל טרור חדש ונרחב בישראל. במרכזו של גל פיגועים זה עמדה העיר ירושלים, שנפגעה יותר מכל עיר אחרת. במחקר הנוכחי נבחנה השפעתם של פיגועי טרור על מחירי השכירות לטווח ארוך בעיר. זאת, בהשוואה לתל-אביב ובתוך ירושלים עצמה. לצורכי המחקר, נבנה מאגר נתוני שכירות בירושלים ובתל-אביב עבור השנים 2017-2013. במקביל, נבנה מאגר מיקום אירועי הטרור בעיר. בין הממצאים: בהשוואה לתל-אביב, מחירי השכירות בירושלים צנחו מיד לאחר תחילתו של גל הטרור, והגיעו לירידה של כ-3%-2% תוך שנה; בתוך ירושלים, כל קירבה של קילומטר נוסף למוקדי איום, כגון הקו הירוק ושער שכם, הביאו לירידה של כ-0.4%-0.3% במחירי השכירות.

(ירושלים; פעולות טרור; השכרת דירות; מחירים)

ד. בריאות

פרסומים

014

הלל, סתוית; חקלאי, ציונה:

מיטות אשפוז ועמדות ברישוי: ינואר 2018

אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 38 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מספר מיטות האשפוז, אשפוז יום, טיפול יום, עמדות לטיפול, מערך השיקום והמלונאות הרפואית. זאת, על-פי תעודות הרישום שמנפיק האגף לרישוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות לכל מוסדות הרפואה בישראל. הנתונים מוצגים לפי מוסד, סוג מוסד, סוג אשפוז, אגף ומחלקה. נתוני התקן מוצגים לפי סוג תקן, אגף ומחלקה. נתונים לגבי מספר מיטות האשפוז לאשפוז כללי, לפסיכיאטריה, לשיקום ולמחלות ממושכות ולגבי שיעור המיטות ל-1,000 נפש בקטגוריות אלו מתייחסים לתקופה 1995 עד ינואר 2018. בפרסום מוצג גם מספר מוסדות האשפוז ומספר מיטות האשפוז לפי סיווג ה-OECD. בין הממצאים: בינואר 2018 היו 15,812 מיטות לאשפוז כללי בתקן – 1.796 מיטות ל-1,000 נפש (ירידה של 14% לעומת סוף 2005 ושל 7% לעומת סוף 2009); בינואר 2018 היו 3,579 מיטות לאשפוז פסיכיאטרי בתקן – 0.407 מיטות ל-1,000 נפש (ירידה של 11% לעומת סוף 2009); בינואר 2018 היו 25,368 מיטות לאשפוז גריאטרי בתקן, 21,331 מהן לגריאטריה ממושכת (גריאטריה סיעודית, תשושי נפש); בינואר 2018 היו 855 מיטות לשיקום בתקן – 0.097 מיטות ל-1,000 נפש לעומת 0.093 בסוף 2014; בינואר 2018 היו 1,350 עמדות לרפואה דחופה – 160 יותר מאשר בסוף 2014; בינואר 2018 היו 1,517 עמדות לדיאליזה – 353 יותר מאשר בסוף 2009; עוד נמנו בינואר 2018 453 עמדות לניתוח, 861 עמדות להתעוררות, 285 עמדות ללידה ו-1,665 עריסות ילודים (בכל העמדות הללו נוספו מיטות בתקן מאז סוף 2009).

(בתי-חולים; אשפוז; טיפול אמבולטורי; שיקום; דיאליזה; בריאות הנפש; מחלות ממושכות; התמכרויות; לידה; רפואה דחופה)

015

גולדברגר, נחמה; אבורבה, מרים; חקלאי, ציונה:
סיבות מוות מובילות בישראל: 2015-2000
אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 85 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגות המגמות בסיבות המוות המובילות בישראל מ-2000 עד 2015 לפי קבוצות גיל ומין. המידע מבוסס על קבצי "סיבות מוות" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעורי התמותה מוצגים עבור כל שנה ובממוצע לשנים 2015-2013. זאת, בהתאם לסיבת המוות היסודית שסומלה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-פי המהדורה העשירית של קידוד האבחנות הבין-לאומי ICD-10 (International Classification of Diseases). כן מוצג מידע על סיבות המופיעות בהודעת הפטירה המצביעות על הימצאות תחלואה נוספת לסיבה היסודית. בין הממצאים: עשר סיבות המוות המובילות ב-2015-2013 היו כדלקמן: שאתות ממאירות (132.8 נפטרים לכל 100,000 נפש - 135.5 בקרב זכרים ו-130.2 בקרב נקבות), מחלות לב (80.9), סוכרת (29.2), מחלות כלי-דם במוח (29.0), אלח דם (22.5), מחלות כליה (18.6), מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה (15.6), דמנציה (14.7), דלקת ריאות ושפעת (13.1) ותאונות (13.1); בהתפלגות לפי קבוצות גיל, סיבות המוות המובילות בקרב בני 14-0 היו סיבות סב-לידתיות (10.4) ומומים מולדים (9.6); סיבות המוות המובילות בקרב בני 24-15 היו תאונות (7.5) והתאבדות (3.3), סיבת המוות המובילה בקרב בני 44-25, 64-45, 74-65 ו-75 ומעלה היתה שאתות ממאירות (16.5, 158.9, 522.6 ו-1,361.5 בהתאמה).

(תמותה; פטירות; סיבות מוות; מחלות גופניות; סרטן; סוכרת; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כבד; יתר לחץ דם; שפעת; דלקת ריאות; דמנציה; אלצהיימר; מומים מלידה; תאונות; הרעלות; התאבדות)

016

סילברמן, ברברה; קינן-בוקר, ליטל ואחרים:
סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל: עדכון הנתונים, מארס 2018
רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 11 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות:
www.health.gov.il.

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל, לאחר סרטן השד בקרב נשים וסרטן הערמונית בקרב גברים (בקרב גברים ערבים - מקום שני אחרי סרטן הריאה). דו"ח זה, המבוסס על נתוני רישום הסרטן הלאומי, כולל את נתוני המגמות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2015-1990. בין הממצאים: ב-2015 אובחנו בישראל 3,016 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת; שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2015 היו 28.2 ו-24.0 בקרב גברים ובקרב נשים יהודים, בהתאמה (26.3 בקרב גברים ערבים ו-21.6 בקרב ונשים ערביות). המחלה אופיינית לגיל המבוגר בשני המינים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים; שיעורי ההיארעות עולים מאוד אחרי גיל 60, והשיעורים הגבוהים ביותר הם בקרב בני 75+; בקרב היהודים נמצא, כי בקרב יוצאי אירופה/אמריקה ואפריקה היו שיעורי תחלואה גבוהים יותר מאשר בקרב ילידי אסיה וישראל; בקרב גברים יהודים נצפתה מגמת יציבות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2007-1990 ומגמת ירידה ב-2015-2007; בקרב נשים יהודיות השיעורים היו יציבים ב-2006-1990, ומגמת ירידה נצפתה ב-2015-2006; בקרב גברים ערבים נצפתה מגמת עלייה ב-2005-1990, ושיעורים יציבים נרשמו ב-2015-1999; בקרב נשים ערביות נצפתה מגמת עלייה ב-2007-1990, וירידה נרשמה ב-2015-2007; ב-2015 נפטרו בישראל 1,288 חולים מסרטן המעי הגס והחלחולת (80% - מסרטן המעי הגס). שיעור המאובחנים בשלב מוקדם של המחלה עלה מ-17% ל-31% ב-25 השנים האחרונות.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

017

קינן-בוקר, ליטל; סילברמן, ברברה ואחרים:
מלנומה של העור: עדכון נתוני תחלואה ותמותה - יוני 2018
הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 11 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בסקירה זו, שנכתבה לרגל שבוע המודעות לסרטן העור, מוצגים נתונים על התחלואה והתמותה ממלנומה ממאירה של העור. בין הממצאים: ב-2015 אובחנו בישראל 1,674 חולים חדשים עם מלנומה ממאירה של העור (1,115 מלנומה חודרנית ו-559 מלנומה ממוקדת); שיעורי התחלואה המתוקננים לגיל של מלנומה חודרנית ב-2015 היו 12.9/100,000 בקרב גברים יהודים ו-11.6/100,000 בקרב נשים יהודיות; באוכלוסייה הערבית המחלה לא שכיחה - 1.6/100,000 בקרב גברים ו-1.4/100,000 בקרב נשים; שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית של יהודים לפי מקום הלידה ב-2015 היו כדלקמן: בקרב ילידי ישראל (גברים - 16.8/100,000 ונשים - 13.9/100,000) ולאחריהם, בקרב ילידי אירופה / אמריקה (גברים - 15.5/100,000 ונשים - 14.9/100,00), ילידי אסיה (גברים - 2.8/100,000 ונשים - 4.1/100,000) וילידי אפריקה (גברים - 3.4/100,000 ונשים - 3.4/100,000); שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית בקרב נשים / גברים יהודים עולים עם הגיל ומגיעים לשיא בקרב גברים בני 75 ומעלה ונשים בנות 69-65; הגיל הממוצע בעת האבחון היה 64.6 בקרב גברים יהודים ו-61.4 בקרב נשים יהודיות; שיעורי ההישרדות היחסית ממלנומה ממאירה חודרנית של העור לחמש שנים בקרב גברים עלו מ-83.1% בקרב המאובחנים ב-2001-1997 (86.4% בקרב נשים) ל-88.3% בקרב המאובחנים ב-2011-2007 (90.6% בקרב נשים); שיעור התמותה המתוקנן לגיל עלה בקרב גברים יהודים מ-1.3/100,000 ב-1980 ל-1.9/100,000 ב-2015, ואילו בקרב נשים שיעור התמותה ירד מ-1.9/100,000 ב-1980 ל-1.3/100,000 ב-2015 ; מבין 20 המדינות שבהן שיעורי היארעות מלנומה היו הגבוהים ביותר ב-2012, ישראל דורגה במקום ה-13 בקרב גברים ובמקום ה-20 בקרב נשים.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

018

הרישום הלאומי לסרטן בישראל - שלמות ועדכניות הנתונים: סיכום סקר ארצי
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 365, רמת-גן 2017, 161 עמ' (עברית, סיכום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדיקת שלמות ותיקוף האבחנות הוא חלק מהפעולות הנעשות במטרה לשמור על האיכות הגבוהה של הרישום. בדו"ח הנוכחי מובא סיכום של תוצאות בדיקת שלמות הנתונים ברישום הלאומי לסרטן בשנת 2005. הדו"ח משקף עבודה מקיפה של איסוף עצמאי של כל המקרים מחייבי הדיווח לרישום הסרטן הלאומי מכל המקורות האפשריים והצלבתם עם מאגר הנתונים של רישום הסרטן. עבודה זו מאפשרת, מעבר לחישוב אחוזי הדיווח של סוגי הסרטן השונים, גם קביעה של מידת הדיוק באבחנה כפי שדווחה וכפי שנרשמה ברישום הסרטן. כמו כן, היא מאפשרת זיהוי נושאים המחייבים התערבות על מנת לשפרם. תוצאות העבודה העלו, כי איכות נתוני הרישום והתוקף שלהם נשמרו ובחלק מהנושאים שופרו בהשוואה לבקרה המקיפה הקודמת שהתייחסה לנתוני 1991. נמצא כי מקרב 59,557 מקרי האבחנה המחייבת דיווח לרישום הלאומי לסרטן אשר נאספו בסקר, 23,246 היו מקרים חדשים שאובחנו לראשונה ב-2005 (מקרי היארעות). 93.7% מכלל המקרים שאותרו ו-91.6% ממקרי ההיארעות בשנת 2005 היו רשומים במאגר. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(סרטן; מאגרי מידע)

019

אלח דם נרכש ביחידות טיפול נמרץ כללי, 2017
היחידה הארצית למניעת זיהומים, המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, משרד הבריאות, תל-אביב 2018, 11 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

אלח דם הוא זיהום שנגרם מפלישת חיידק לזרם הדם ועלול לסכן חיים. רבים ממקרי אלח דם הנרכש ביחידות טיפול נמרץ ניתנים למניעה, במיוחד אלה הקשורים לצנתר בווריד מרכזי. משרד הבריאות מקיים פעילות ארצית למניעת זיהומים אלו, ובתי החולים נדרשים לפעולות מניעה. שיעורי אלח דם נרכש ביחידות לטיפול נמרץ הם מדד חשוב ומייצג תוצאות של פעילות מניעה. את ההתערבויות בבתי החולים מובילים צוותי מניעת זיהומים ביחד עם צוותי היחידות ובגיבוי ההנהלות. התערבויות אלו כוללות הדרכות, בקרות חוזרות, שימוש בערכות ייעודיות וטכנולוגיות חדישות שהוכחו כיעילות במניעת אלח דם. במקביל, מנוטרים מקרי אלח דם ביחידות לטיפול נמרץ כדי לצמצמם ולפעול למניעתם. הנתונים מלמדים, כי ב-2017-2012 ירדו שיעורי אלח דם הקשורים בעירוי בווריד מרכזי בכ-50%, וכלל מקרי אלח דם הנרכש ביחידות לטיפול נמרץ ירדו בכ-35%. כתוצאה מכך, נמנעו ב-2017 213 מקרי אלח דם הקשור בצנתר ו-325 מקרי אלח דם בכלל, ונמנע מותם של 160-100 מטופלים. נמצאה שׁוֹנוּת רבה בשיעורי מקרי אלח דם בין יחידות הטיפול הנמרץ השונות.

(בתי-חולים; מחלות זיהומיות; חיידקים; רפואה מונעת; רפואה דחופה)

020

דוח מסכם - עונת השפעת 2018/2017
חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

מערכת ניטור מחלת השפעת בישראל מנוהלת בידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם) שבמשרד הבריאות, והיא מבוססת על זרוע מעבדתית ועל זרוע קלינית. הניטור המעבדתי מבוסס על משטחי אף ולוע הנלקחים מחולים הפונים לאחת ממרפאות הזקיף בשל תחלואה החשודה כשפעת. הניטור הקליני מבוסס בעיקר על נתוני ביקורי חולים במרפאות בקהילה ובחדרי המיון של בתי-החולים בשל מחלה דמוית שפעת, דלקת בדרכי הנשימה העליונות ודלקת ריאות. כל המידע הנאסף ממקורות המידע השונים מעובד על-ידי צוות היחידה לניטור תחלואה חריגה במלב"ם ומסוכם בדו"חות שבועיים במהלך עונת השפעת (בדרך כלל מאוקטובר עד אפריל בשנה העוקבת). זאת, לשם בחינת מצב התחלואה משפעת וסיבוכיה (כולל זני השפעת הפעילים) והעומס על מערכת הבריאות. בין הממצאים לעונת השפעת 2018/2017: 41.9% מהדגימות המעבדתיות היו חיוביות לשפעת - 70% לשפעת מסוג B ו-30% לשפעת מסוג A (כ-56% לשפעת מסוג A/H1N1pdm09 וכ-44% לשפעת מסוג A/H3N2; כ-20% מהציבור בישראל התחסנו נגד שפעת (כ-60% מבני 65 ומעלה וכ-18% מבני 5 ומטה); תפוסת המיטות הממוצעת במחלקות הפנימיות של בתי-החולים הכלליים היתה מעל 100%; היקף הפניות למחלקות לרפואה דחופה בשל דלקת ריאות היה מתחת לממוצע הרב-שנתי בקרב ילדים וסביב הממוצע בקרב מבוגרים.

(שפעת; דלקת ריאות; חיסונים; מרפאות; אשפוז; פטירות)

021

סקר לאומי שני בנושא מצב הבריאות והתזונה בבני 18-64 בישראל, 2014-2016: מב"ת מבוגרים 2
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 75 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

סקר לאומי על מצב בריאות ותזונה (מב"ת) לבני 64-25 בוצע לראשונה בישראל ב-2001-1999. סקר מב"ת מבוגרים השני נערך ב-2016-2014 על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשיתוף עם הלמ"ס והאגף לתזונה במשרד הבריאות, והוא נועד לספק מידע עדכני על מצב התזונה והבריאות בקרב מבוגרים בישראל. הסקר עסק בנושאי הרגלי אכילה, הרגלים הקשורים לבריאות (פעילות גופנית, עישון, נטילת תרופות ועוד), מבנה גוף, התעניינות בתזונה ועמדות בנושאי תזונה ובריאות. בסקר השתתפו כ-3,000 בני 64-18 (דגימה אקראית). הסקר כלל שאלון אורח חיים והרגלי בריאות; מדידות אנתרופומטריות (גובה, משקל, היקף מותניים והיקף ירכיים) ומדידות לחץ דם, דופק וכוח אחיזה; ריאיון שחזור צריכת מזון ב-24 השעות האחרונות ושאלון תדירות צריכת מזון (האחרון לכ-20% מהמשתתפים). בין הממצאים: ל-3.7% מהגברים ול-7.3% מהנשים היה משקל חסר, ל-43.7% מהגברים ול-50.8% מהנשים היה משקל תקין, ל-35.2% מהגברים ול-25.3% מהנשים היה משקל עודף, ול-17.4% מהגברים ול-16.6% מהנשים היתה השמנת-יתר; הצריכה היומית הממוצעת של אנרגיה (קק"ל) היתה 1923 קק"ל בקרב גברים ו-1399 קק"ל בקרב נשים, של חלבון - 85 גרם בקרב גברים ו-59 גרם בקרב נשים, של פחמימות - 225 גרם בקרב גברים ו-167 גרם בקרב נשים, של סוכרים - 71 גרם בקרב גברים ו-60 גרם בקרב נשים, ושל שומן - 70 גרם בקרב גברים ו-52 גרם בקרב נשים; 35.9% מהגברים ו-30.1% מהנשים עמדו בהמלצות לרמת הפעילות הגופנית הנדרשת; 32.1% מהגברים ו-18.1% מהנשים עישנו בתקופת הסקר; 85% מהגברים ו-83.8% מהנשים הגדירו את מצב בריאותם כטוב / טוב מאוד.

(תזונה; מזון; בריאות גופנית; תרופות; ספורט; עישון; שתיית אלכוהול; סגנונות חיים; עמדות)

022

ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר; קינן-בוקר, ליטל ואחרים:
חשיפת ילדים לעשן טבק סביבתי, 2016-2015
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) ושירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

חשיפת ילדים לעשן טבק סביבתי (עשן טבק שאליו הם חשופים עקב עישון של אחרים) נקשרת למגוון רחב של השפעות התפתחותיות ונשימתיות, כגון תסמונת מוות בעריסה, זיהומים וגירויים בדרכי הנשימה, דלקות אוזניים, ירידה בתפקוד הריאות, אסתמה, השפעות ארוכות-טווח על הלב וכלי הדם, סוכרת, לוקמיה, לימפומה וגידולים במוח. במחקר זה נבדקה מידת החשיפה לעשן טבק בקרב ילדים בישראל, באמצעות מדידת ריכוזי קוטינין (תוצר פירוק של ניקוטין) בשתן. ריכוז הקוטינין מצביע על חשיפה לעשן טבק סביבתי ב-24 השעות שקדמו למדידה. במחקר נעשתה השוואה בין חשיפה לעשן טבק סביבתי בקרב ילדים בישראל לעומת ילדים במדינות אחרות. כמו כן, נעשתה השוואה בין קבוצות אוכלוסייה בישראל (יהודים לעומת ערבים) ובין קבוצות גיל שונות. המחקר התבסס על 103 דגימות שתן של בני 12-4 שניתנו במסגרת סקר מב"ת, - סקר לאומי בנושא תזונה ובריאות, שנערך על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות ואגף התזונה במשרד הבריאות, בשיתוף עם הלמ"ס. נוסף על הדגימות, מילאו ההורים שאלון לגבי צריכת מזון, מצב הבריאות, אורח החיים, נתונים דמוגרפיים וחשיפה של הילד לעשן טבק סביבתי (באיזו רמה והיכן). בין הממצאים: בקרב 59% מהילדים נמצא קוטינין בשתן מעל סף הכימות. הריכוז הממוצע של קוטינין בקרב ילדים בישראל נמצא גבוה יותר מריכוזו בקרב ילדים בקנדה, קפריסין, גרמניה ואנגליה. רמת הקוטינין היתה גבוהה יותר בקרב ילדים ערבים בהשוואה ליהודים.

(ילדים; עישון; בריאות הציבור)

023

הפסקות הריון על פי החוק: 2016-1990
אגף המידע, החטיבה לטכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 50 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

פרסום שנתי זה מכיל נתונים סטטיסטיים מפורטים בנושא הפסקות הריון המתבצעות באישור הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת משרד הבריאות. הפרסום מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון (בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק); הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (לאחר השבוע ה-24 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד; אישורי הוועדות לפי משתנים דמוגרפיים, 2000 עד 2014; השוואות בין-לאומיות. בנספח לפרסום מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון. ב-2016 היו 19,574 פניות לוועדות להפסקת הריון, וכ-98% מהן אושרו. בסך הכל בוצעו 17,990 הפסקות הריון ב-2016 בהתאם לאישורי הוועדות. כ-50% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 2 של החוק: "ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין"; כ-20% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 4 של החוק: "המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי"; כ-20% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 3 של החוק: "העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי" וכ-9% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 1 של החוק: "האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה". ב-2016 שיעור הפסקות ההריון היה 9.0 ל-1,000 נשים בגיל הפריון (49-15). 60% מהפסקות ההריון ב-2016 היו עד השבוע ה-7 להריון (כולל), לעומת 48% ב-2000.

(הריון; הפלות)

024

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2017
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 136 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
https://www.health.gov.il.

דו"ח שנתי זה, המוגש לכנסת על-פי חוק, מורכב השנה מ-10 פרקים, כדלקמן: עישון באוכלוסייה הבוגרת בישראל; עישון בקרב בני נוער בישראל; עישון בצה"ל; פעילות למניעת העישון ונזקיו בישראל; פסיקה וחקיקה בנושא העישון; אכיפת החקיקה בתחום העישון בישראל; גמילה מעישון בישראל; דיווח בדבר הוצאות על פרסום מוצרי טבק לשנת 2016; היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל; דיווח על פגישות שנערכו עם חברות טבק בשנת 2017. בין הממצאים: ב-2016 נרשמה לראשונה מאז שנות ה-70' עלייה בשיעור המעשנים; על-פי הסקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ב-2017 עישנו 20.5% מבני 21 ומעלה (25.9% מהגברים ו-15.3% מהנשים), 22.9% מהערבים ו-20.0% מהיהודים עישנו ב-2017; שיעור העישון בקרב גברים יהודים היה גבוה פי 1.4 מהשיעור בקרב נשים יהודיות (16.9%), ואילו השיעור בקרב גברים ערבים היה 38.2% לעומת 7.2% בקרב נשים ערביות (פי 5.3); כמחצית מהגברים המעשנים וכ-45% מהנשים המעשנות דיווחו על עישון של 20-10 סיגריות ביום; 28% מהמתגייסים ו-13.5% מהמתגייסות לצה"ל ב-2017 עישנו; 27,342 מעשנים פנו ב-2016 לסדנאות גמילה מעישון של קופות החולים; הוצאות חברות הסיגריות על פרסום הגיעו ב-2016 לכ-55.3 מיליוני ₪; ב-2017 יובאו לישראל כ-261 מיליוני חפיסות סיגריות, ולהן נוספו כ-31 מיליוני חפיסות מייצור מקומי; הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות ב-2017 הסתכמו בכ-5.790 מיליארדי ₪.

(עישון; יהודים; ערביי ישראל; מתבגרים; חיילים; פרסום; עלויות; מסים; אכיפת חוק)

025

סקר לאומי בנושא מצב הבריאות והתזונה בילדים בני 11-2 בישראל, 2016-2015: מב"ת לילד
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 79 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

סקר "מב"ת לילד" נערך לראשונה ב-2016-2015 על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשיתוף עם הלמ"ס ואגף התזונה במשרד הבריאות. הסקר נועד לספק מידע עדכני על מצב התזונה והבריאות בקרב ילדים בישראל: צריכה תזונתית יומית ממוצעת (קלוריות, פחמימות, סיבים, חלבונים, שומן, ויטמינים וכו'); ההתאמה בין הצריכה התזונתית לבין ההמלצות התזונתיות המקובלות ואיתור אוכלוסיות בסיכון; הרגלים הקשורים בבריאות (פעילות גופנית, עישון כפוי, נטילת תרופות ועוד); הרגלי תזונה (צמחונות, ארוחות משפחתיות ועוד); מבנה הגוף (משקל, גובה, BMI לפי אחוזונים); הרגלים בבריאות השן. במסגרת הסקר נדגמו אקראית 2,272 בני 11-2. שיעור ההיענות היה 78.9% (1,792 משתתפים). שאלון הסקר היה שאלון מובנה שמולא במהלך ראיון פנים אל פנים עם אחד ההורים. בין הממצאים: 75.4% מהבנים ו-74.2% מהבנות היו במשקל תקין, 8.5% מהבנים ומהבנות היו בתת-משקל, 7% מהבנים ו-10.9% מהבנות היו בעודף משקל, ו-9.1% מהבנים ו-6.4% מהבנות היו בהשמנת-יתר; 5.6% מהבנים ו-5.2% מהבנות היו במצב ביטחון תזונתי נמוך, ו-4.5% מהבנים ו-4.1% מהבנות היו במצב תזונתי נמוך מאוד; 47.3% מהבנים ו-29.3% מהבנות עסקו בפעילות גופנית כמומלץ; 8.4% מהבנים ו-8% מהבנות נחשפו לעישון כפוי במידה רבה / רבה מאוד, 20.7% מהבנים ו-24.1% מהבנות נחשפו במידה מועטה,ו-70.9% מהבנים ו-67.9% מהבנות לא נחשפו כלל. הממצאים כוללים התפלגויות לפי קבוצות גיל וקבוצות אוכלוסייה.

(תזונה; ביטחון תזונתי; מתבגרים; דיאטה; השמנת-יתר; בריאות גופנית; בריאות השן; תרופות; ויטמינים; פעילויות פנאי; ספורט; עישון; הרגלי אכילה)

026

ברנר שלם, רייצ'ל; קידר, ניר:
מעברים בין קופות החולים - ניתוח יישובים 2017: על מי ומה קופות החולים מתחרות?
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הוחל ב-1995) מאפשר מעבר בין קופות החולים, וזאת כדי לעודד תחרות בין הקופות ולתמרץ אותן לשפר את השירותים למבוטחים. מטרתו המרכזית של דו"ח זה היא תיאור דפוסי המעברים בין קופות החולים לפי יישוב ב-2017. בין הממצאים: בפילוח לפי אשכולות חברתיים-כלכליים ולפי אשכולות פריפריה גאוגרפית נמצא, כי האשכולות הנמוכים מתאפיינים בריבוי מעברים של מבוטחים - שיעור מעבר ב-2017 של 3.5% ביישובים שבאשכול חברתי-כלכלי 1 (הנמוך ביותר) לעומת 0.8% ביישובים שבאשכול חברתי-כלכלי 10 (הגבוה ביותר); 53% מהמעברים בוצעו ביישובים שבאשכולות 3-1; ב-2017 רק 23% מהמעברים היו מהאשכולות הפריפריאליים 4-1, אך זהו שיעור גבוה יותר מאשר ב-2016 (17%); מבחינת מצטרפים חדשים, קופת חולים "מכבי" בלטה ביישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, וקופות חולים "מאוחדת" ו-"כללית" בלטו ביישובים שבהם אוכלוסייה חרדית או ערבית. מספר המעברים בין הקופות ב-2017 הסתכם ב-189,167.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; מיצב חברתי-כלכלי; יחסי מרכז - פריפריה)

027

קלדרון, רונית; מנור, אורלי ואחרים:
התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל: דו"ח לשנים 2016-2014
המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל ומועצת הבריאות, משרד הבריאות, רמת-גן 2017, 365 עמ'. בוצע על-ידי בית-הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית בירושלים.
הפרסום ניתן להורדה מאתר האינטרנט של המכון: http://www.israelhpr.org.il.

התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי המניעה, האבחון והריפוי הניתנים בקהילה על-ידי קופות החולים. התכנית נועדה לספק לציבור ולקובעי המדיניות מידע על איכות הטיפול הרפואי הניתן על-ידי קופות החולים בתחומים שונים, לשם שיפור והטבת השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל. במסגרת התכנית, מתבצעת באופן תקופתי ושיטתי הערכה של המדדים הקיימים ובחינת הוספה של מדדים בתחומי רפואה ראשונית, רפואה מונעת, רפואת מומחים ורפואת ילדים. בדו"ח הנוכחי נסקרת ההערכה של איכות הטיפול בתחומי רפואת הקהילה - קידום בריאות, בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימתיות, בריאות ילדים וקשישים ושימוש באנטיביוטיקה. בדו"ח שולב לראשונה משתנה למדידת המצב החברתי-כלכלי של המבוטחים, על-פי האשכול של האזור הסטטיסטי של כתובת המגורים, לשם זיהוי פערים בבריאות. ממצאי הדו"ח מלמדים, כי בשנת 2016 חל שיפור משמעותי בחלק מהמדדים של איכות הטיפול בהשוואה לשנים קודמות.

(איכות הטיפול; רפואה ראשונית; מרפאות; תכניות התערבות; קידום הבריאות; בדיקות רפואיות; תרופות; אנטיביוטיקה; מחלות מערכת הנשימה; מחלות לב וכלי דם; סוכרת; סרטן)

028

ברוכים, מאיר; קיני, דן:
מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD, 2018

מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 47 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

ארגון ה-OECD מפרסם אחת לשנה נתונים השוואתיים על מערכות הבריאות ב-35 המדינות החברות בארגון. בפרסום זה מוצגת השוואה בין נתוני ישראל לבין נתוני המדינות החברות בארגון ב-46 מדדים. הנתונים עוסקים בעיקר בתחומים הבאים: ההוצאה לבריאות; כוח-אדם רפואי; מיטות אשפוז, מכשור רפואי וניתוחים; תוחלת חיים ותמותת תינוקות; התאבדויות, עישון וצריכת אלכוהול; אוכלוסייה ופריון; ביטוח בריאות. הנתונים מתייחסים ברובם ל-2016. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עמדה בישראל על 7.3%, לעומת ממוצע מדינות הארגון שעמד על 8.9%; שיעור מסיימי לימודי רפואה בישראל עמד על 6.8/100,00 נפש, לעומת ממוצע של 12.1/100,00 נפש במדינות ה-OECD; תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה בישראל עמדה ב-2016 על 82.5 שנים - 84.2 שנים לנשים ו-80.7 שנים לגברים (80.8 שנים - 83.4 ו-78.1 שנים בהתאמה בממוצע מדינות ה-OECD); שיעור צריכת האלכוהול לנפש לשנה עמד בישראל על 2.6 ליטר (8.8 ליטר בממוצע במדינות ה-OECD); 11.2% מתושבי ישראל ב-2016 היו בני 65 ומעלה (16.9% בממוצע במדינות ה-OECD); שיעור הפריון בישראל ב-2016 היה הגבוה מבין מדינות הארגון - 3.1 ילדים לאישה, לעומת ממוצע של 1.7 במדינות ה-OECD; 58.1% מהרופאים המועסקים בישראל ב-2016 רכשו את השכלתם ברפואה מחוץ למדינה - השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון (20.3% בממוצע).

(בריאות; שירותי בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; אשפוז; בדיקות רפואיות; סרטן; עישון; ניתוחים; רופאים; אחיות; ביטוח בריאות; הוצאה לאומית)

029

ברג-ורמן, איילת; רזניצקי, שירלי; ברודסקי, ג'ני:
מי מטפל במטפל? שירותי הבריאות, בני משפחה מטפלים ומה שביניהם
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, פרסום מס' דמ-18-768 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

במחקר זה נבדקו השלכות הטיפול בחולים ובמוגבלים על בני המשפחה המטפלים. מטרות המחקר, כפי שהוגדרו, היו: זיהוי הקשר בין מאפייני המטפלים ובין בעיות בריאות וזיהוי אוכלוסיות בסיכון גבוה ללקות בבעיות בריאות; בחינת תפקידם של בני המשפחה כמסייעים בטיפול הרפואי בזקן ותפקידם בתהליכי קבלת החלטות כאשר הזקן אינו כשיר ואיתור קשיים בתפקיד זה; בדיקת התייחסות מערכת הבריאות לבני משפחה מטפלים ובחינת דרכי פעולה אפשריות להעלאת המודעות לצורכיהם, לשיפור ההתייחסות אליהם ולקידום בריאותם. המחקר התבסס על המקורות הבאים: מחקרים שנערכו במכון ברוקדייל בקרב בני משפחה המטפלים בזקנים מוגבלים ובקרב הסובלים ממחלות שונות; נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס שהתייחס לבני משפחה מטפלים בקרב כלל האוכלוסייה; סקירות עדכניות של תכניות בתחום זה המופעלות בעולם ובישראל; קבוצות דיון עם מפתחי שירותים וקובעי מדיניות לזיהוי דרכי פעולה ותכניות לשיפור מצב המטפלים. בין הממצאים: הטיפול בבן משפחה זקן פוגע בבריאותו של המטפל עקב העומס שהוא חווה; קבוצות בסיכון גבוה ללקות בבריאותם הן בנות זוג, מטפלים עיקריים בני 70-50 ומטפלים בבן משפחה עם דמנציה; לבן המשפחה יש תפקיד מהותי באחריות לפעולות רפואיות / במתן טיפולים רפואיים מסוימים ובתיווך בין הזקן למערכת הבריאות, ורבים מהמטפלים חשים שהם אינם מספיק מיומנים בטיפול בעניינים אלה; בני משפחה רבים חשו חוסר ביטחון בניהול הטיפול ודיווחו על עומס בעקבות מעורבותם בקבלת החלטות; המוּדָעוּת במערכת הבריאות לבעיות אלו היא נמוכה. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(קשישים מוגבלים; טיפול בית סיעודי; טיפול ע"י המשפחה; מעמסה נפשית [מטפלים]; רווחה רגשית)

030

Buch, Assaf; Keinan-Boker, Lital; Berner, Yitshal et al:
Estimated Frailty Prevalence among Israeli Elderly - Results from a Cross Sectional National Survey
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 18 (2018), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מגמת העלייה בתוחלת החיים מציבה בפני המדינות המפותחות אתגרים בריאותיים וחברתיים חדשים. אחד מאתגרים אלה הוא העלייה בתופעת השבריריות בקרב קשישים, תופעה שקשה לאמוד את מימדיה. במאמר הנוכחי מדווח על מחקר שנועד להעריך את היקף תופעת השבריריות בקרב קשישים בישראל. המחקר התבסס על ניתוח ממצאי הסקר הלאומי למצב בריאות ותזונה בקרב קשישים, שנערך בישראל לראשונה בין יולי 2005 לדצמבר 2006. המידע נאסף מ-1,619 משתתפים, שגילם הממוצע היה 74.9 שנים. בין היתר, נבדקו המצב הגופני והתפקודי, קיומן של מחלות נלוות, דיווח על ירידה במשקל, דיווח על קושי בהליכה, דיווח על עייפות וכו'. נמצא, כי שיעור השבריריות המוערך בקרב הקשישים היה 4.9%; שבריריות נמצאה קשורה לרמת הכנסה נמוכה, חוסר תעסוקה/ התנדבות, חוסר פעילות גופנית ורמת השכלה נמוכה. בהשוואה בין המינים, שיעורי שבריריות גבוהים יותר נמצאו בקרב נשים.

(קשישים; קשישים מוגבלים)

031

Barnea, Royi; Weiss, Yossi; Abadi-Korek, Ifat et al:
The Epidemiology and Economic Burden of Hip Fractures in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 38 (2018), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

שברים באגן הירכיים מגבירים את הסיכון לתמותה ולתחלואה משמעותית בקרב קשישים. שברים אלו כרוכים בכאב כרוני, פגיעה בניידות והגברת התלותיות. בעבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי נבדקו העלויות הישירות של שברים אלו בקרב קשישים, במשך שנה מהפגיעה, על מערכת הבריאות הישראלית ב-2013. העבודה התבססה על נתוני מאגר האשפוזים הלאומי שבמשרד הבריאות ועל נתוני עלות אשפוז, שיקום וסיעוד על-פי הספרות המחקרית ומחירון משרד הבריאות. בין הממצאים: ב-2013, אושפזו בישראל 6,285 קשישים עקב שברים באגן הירכיים; העלות הישירה של שברים באגן הירכיים - אשפוז, שיקום וסיעוד – במהלך השנה שלאחר הפגיעה הסתכמה בכ-454 מיליוני ש"ח (83,841 ש"ח למטופל); נוסף על כך, עלות טיפול סיעודי ארוך טווח (יותר משנה) ב-1,600 מטופלים הסתכמה בכ-265 מיליוני ש"ח (כ-49,000 ש"ח למטופל) – בסך הכל כ-719 מיליוני ₪ בשנת 2013. במאמר נדונות דרכים אפשריות להפחתת עלות גבוהה זו (פיתוח תכנית מעקב אחר אוכלוסיות בסיכון לשברים באגן הירכיים, התערבות טיפולית מיידית ועוד).

(קשישים; נפילות; אשפוז; שיקום; עלויות)

032

Naimer, Sody; Press, Yan; Weissman, Charles et al:
Medical Students’ Perceptions of a Career in Family Medicine
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 1 (2018), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בישראל קיים מחסור ברופאים מומחים לרפואת המשפחה, הנגרם בשל מחסור בסטודנטים הבוחרים בהתמחות זו. במחקר המתואר במאמר הנוכחי נבדקו עמדותיהם ותפיסותיהם של סטודנטים ישראלים לרפואה לגבי מקצוע רפואת המשפחה ומהם השיקולים לבחירה או אי-בחירה במקצוע זה. המחקר התבסס על שאלון שחולק לסטודנטים לרפואה בשנת לימודיהם האחרונה (השישית)שלהם, לפני הבחירה בהתמחות בשני בתי-ספר לרפואה (באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון). בסך הכל התקבלו 218 שאלונים מלאים (שיעור היענות - 66%). בין הממצאים: 19% מהסטודנטים דיווחו שהם התעניינו ברפואת המשפחה, 68% מתוכם היו נשים; בהשוואה לסטודנטים שלא בחרו ברפואת המשפחה, אלה שבחרו ברפואת המשפחה היו מעוניינים יותר בקשר ארוך-טווח עם המטופלים ובאורח חיים שגרתי שיאפשר להם להקדיש זמן למשפחה ולילדים. כמו כן, אלה שהתעניינו ברפואת המשפחה ציינו שהם מעדיפים עבודה מחוץ לכותלי בית-חולים, במיוחד בשעות היום. מקצוע רפואת המשפחה נתפס, הן בקרב אלה שהתעניינו בו והן בקרב אלה שלא, כמקצוע בעל "שליטה", שאפשר לעבוד בו פחות שעות או בשעות נוחות יותר בהשוואה למקצועות רפואה אחרים. אלה שלא הביעו עניין במקצוע רפואת המשפחה סברו שהוא פחות מעניין ופחות "יוקרתי" ממקצועות רפואה אחרים.

(הכשרת רופאים; רופאי משפחה; עמדות)

033

Weiniger, Carolyn F.; Einav, Sharon; Elchalal, Uriel et al:
Concurrent Medical Conditions Among Pregnant Women - Ignore at their Peril: Report from an Antenatal Anesthesia Clinic
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 16 (2018), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מעקב אחר התקדמות ההריון וטיפול בבעיות ספציפיות הם חשובים מאוד להצלחת תהליך ההריון והלידה בקרב נשים הרות שיש להן בעיות רפואיות נלוות להריון. בישראל קיימות כיום 7 מרפאות לטיפולי הרדמה בעבור נשים הרות שיש להן בעיות רפואיות נלוות. בעבודה המתוארת במאמר הנוכחי מנותחים הממצאים מפעילות המרפאה של המרכז הרפואי "הדסה" בשנים 2015-2002. בין הממצאים: במהלך התקופה הנסקרת פנו למרפאה 451 נשים; גילן הממוצע של הפונות היה 31.7 שנים; שבוע ההריון הממוצע בעת הפנייה היה 33; הסיבה השכיחה ביותר לפנייה למרפאה היתה בעיות במערכת השריר והשלד (23% מהפונות), ולאחריה בעיות הרדמה (20%), בעיות במערכת העצבים (19%) ובעיות לב (15%). הנשים המטופלות קיבלו תכנית מסודרת לטיפול ולמעקב עד הלידה. לדעת החוקרים, מעט מדי נשים פנו למרפאה ביחס למספר הרצוי (על-פי המספר הידוע של נשים הרות עם בעיות רפואיות נלוות). לכן, יש להעלות את המודעות לקיומן של מרפאות אלו וכן להקים מרפאות נוספות.

(הריון; מחלות גופניות; טיפול רפואי; הרדמה)

034

גלקופף, מרק; גרין, טליה ואחרים:
השלכות נפשיות מידיות וארוכות טווח של תאונות דרכים: זיהוי גורמי סיכון וגורמים מגנים באמצעות מתודולוגיה של דגימת חוויות
קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח, תל-אביב 2018, 45 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.igudbit.org.il.

נפגעי תאונות דרכים סובלים לא רק מפציעות פיזיות אלא גם מתסמינים נפשיים, לרבות תסמונת דחק פוסט-טראומטית. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון כיצד באים לידי ביטוי התסמינים הפוסט-טראומטיים אצל נפגעי תאונות דרכים בימים הראשונים וכעבור חודש מהתרחשות התאונה. השתתפו במחקר אנשים שנפצעו באורח קל עד בינוני. כמו כן, נועד המחקר לבחון מהם המשתנים המנבאים תסמינים נפשיים חריפים כחודש לאחר התאונה. המדגם כלל 61 אנשים שהגיעו למחלקה לרפואה דחופה של בתי החולים "לניאדו" ו"איכילוב" לקבלת טיפול רפואי עד 48 שעות מאירוע התאונה ו-53 אנשים שחוו תאונת דרכים ב-10 השנים האחרונות. בין הממצאים: אצל רוב האנשים רמות הדחק/ מצוקה ירדו בין יום לארבעה ימים לאחר התאונה ללא צורך בהתערבות מקצועית; אם הנפגע תפס את אירוע התאונה כמסכן חיים, הסיכוי שהוא יחווה תסמינים פוסט-טראומטיים היה גבוה באופן משמעותי בהשוואה למי שלא תפס את אירוע התאונה כמסכן חיים; ההערכה הראשונית של תסמיני דחק היתה מנבא חזק להימצאות תסמינים גם חודש לאחר התאונה; היסטוריה של תסמיני דחק נמצאה קשורה באופן מובהק להימצאות תסמינים פוסט-טראומתיים; הורים לילדים חוו יותר תסמיני דחק במעקב הראשון, ומכאן שעצם ההורות עשויה להיות גורם סיכון להתפתחות תסמינים פסיכולוגיים שליליים.

(נפגעי תאונות דרכים; פציעות; בריאות הנפש; תסמונת פוסט-טראומתית)

035

Capua, Tali; Bar Kama, Zohar; Rimon, Ayelet:
The Influence of an Accredited Pediatric Emergency Medicine Program on the Management of Pediatric Pain and Anxiety
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 17 (2018), 5 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

המחלקה לרפואה דחופה היא מקום שבו ילדים עשויים לחוות כאב גופני ו/או חרדה. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדק האם במחלקות לרפואה דחופה בישראל מיושמות שיטות לניהול כאב וחרדה בקרב ילדים, וזאת תוך השוואה בין מחלקות לרפואה דחופה ייעודיות לילדים לעומת אחרות. העבודה התבססה על סקר שנעשה במאי-יוני 2016 ב-21 מתוך 22 המחלקות לרפואה דחופה בישראל שמקבלות ילדים. בין הממצאים: השיטות להפחתת הכאב והחרדה בקרב ילדים במחלקות לרפואה דחופה כללו טיפול תרופתי לשיכוך כאב והפעלת ליצנים רפואיים. במחלקות לרפואה דחופה ייעודיות לילדים נעשה שימוש תכוף יותר בטיפול תרופתי. ב-95% מהמחלקות היה ליצן רפואי.

(רפואה דחופה; ילדים; כאב; חרדה)

036

ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר; קינן-בוקר, ליטל ואחרים:
חשיפת מבוגרים לא מעשנים לעישון סביבתי, 2016-2015
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) ושירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בקרב מבוגרים, חשיפה לעשן טבק סביבתי (עשן טבק שאליו חשופים אנשים לא מעשנים, הנמצאים בנוכחותם של מעשנים) מעלה את הסיכון לסרטן הריאה, למחלת לב איסכמית ולאסתמה. במחקר הנוכחי נבדקה מידת החשיפה הסביבתית לעשן טבק בקרב לא מעשנים בישראל, באמצעות מדידת ריכוזי קוטינין (תוצר פירוק של ניקוטין) בשתן. ריכוז הקוטינין מצביע על חשיפה לעשן טבק סביבתי ב-24 השעות שקדמו למדידה. במחקר נעשתה השוואה לממצאי מחקר קודם שנערך ב-2011. המחקר התבסס על 133 דגימות שתן של בני 64-18 לא מעשנים שניתנו במסגרת סקר מב"ת, - סקר לאומי בנושא תזונה ובריאות, שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות ואגף התזונה במשרד הבריאות, בשיתוף עם הלמ"ס. הנבדקים גם מילאו שאלון בנושא. נמצא, כי בקרב 63.2% מהלא מעשנים היה קוטינין בשתן, ממצא המלמד על חשיפה לעשן טבק סביבתי. רמת הקוטינין היתה גבוהה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים ואחרים. בהשוואה למחקר הקודם ,לא נמצא שינוי מובהק סטטיסטית בהיקף או ברמת החשיפה לעשן טבק סביבתי בקרב לא מעשנים.

(עישון; בריאות הציבור)

037

אור-נוי, אשר; ריבקין, דורי; ברלב, ליטל:
הפרעת קשב וריכוז בילדים - נגישות וזמינות השירותים בישראל
"הרפואה", 54: 4 (אפריל 2018), עמ' 224-219.

כ-12%-8% מהילדים ובני הנוער לוקים בהפרעת קשב (ADHD). רוב הילדים הלוקים ב-ADHD לוקים גם בהפרעות נלוות - לקויות למידה, הפרעות התנהגות, הפרעות פסיכיאטריות ועוד. טיפול תרופתי משפר את תפקודם הלימודי והחברתי של רוב הילדים הלוקים ב-ADHD, וטיפולים תומכים מגבירים את יעילותו. במחקר מקדים שנעשה ב-2012 אותרו 105 ילדים מתוך 1,129 ילדים (9.5%) בכיתות א' ו-ב' מ-35 בתי-ספר יסודיים בירושלים עם חשד ל-ADHD. במחקר הנוכחי נבחנה 4 שנים לאחר מכן תרומת האיתור השיטתי של הילדים להאצת האבחון והטיפול. כן נבחנו הנגישות, הזמינות, השימוש והמאפיינים של שירותי אבחון וטיפול ב-ADHD והשפעת הטיפולים על התפקוד. זאת, באמצעות שאלון מובנה שמילאו הורים לילדים בכתות ה'-ו' עם ADHD אשר התייחס לשאלות המחקר. בין הממצאים: 87% מההורים היו מודעים לקשיי הקשב של הילד עוד לפני שאותר במסגרת המחקר; 68% מההורים שטרם פנו לאבחון לפני האיתור דיווחו שהוא גרם להם לשקול פנייה לאבחון / חיזק את כוונתם לפנות לאבחון; 72% מההורים חיפשו מידע על ההפרעה, רובם פנו למחנכת או ליועצת בית-הספר, אולם 30% מהם דיווחו שהמידע לא היה מספק; בשל המתנה ארוכה, רק 49% מהילדים עברו אבחון בקופות החולים והיתר במסגרת פרטית; 52% מהילדים קיבלו טיפול תרופתי, ורובם קיבלו בנוסף טיפול שאינו תרופתי. בין המסקנות: לקופות החולים אין די שירותים בנושא הפרעות קשב, וההורים נאלצים להיעזר בשירותי אבחון וטיפול פרטיים. לכן, על קופות החולים להגדיל את חלקם של רופאי הילדים והפסיכיאטרים לילדים ונוער המורשים לאבחן ולטפל בילדים עם חשד להפרעת קשב. נוסף על כך, יש לשפר את המידע להורים, לקצר תורים ולהרחיב את סוגי התרופות והטיפולים הניתנים.

(ילדים; הפרעות קשב וריכוז; טיפול תרופתי)

038

Elis, Avishay; Pereg, David; Geva, Dikla et al:
The Association Between the Risk Scores for Cardiovascular Disease and Long-Term Mortality Following an Acute Coronary Event
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 7 (July 2018), pp. 419-422. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

הסיכון לפיתוח מחלת לב וכלי הדם אצל מטופל נקבע באמצעות דירוג סיכונים. דירוגים אלה מחושבים על-ידי אלגוריתמים המבוססים על מין המטופל, גיל, לחץ דם, הרגלי עישון ורמות כולסטרול. מטרתה של העבודה המתוארת במאמר הנוכחי היתה קביעת פרופיל הסיכון של חולים שלקו לראשונה בתסמונת כלילית חדה לפי גורמי סיכון לפני האשפוז והערכת הקשר של פרופיל הסיכון לתמותה בשנים הבאות. העבודה התבססה על ניתוח נתוני סקר תסמונת כלילית חריפה בישראל (ACSIS - Acute Coronary Syndrome Israeli Survey), שנערכו ב-2010 וב-2013 בקרב כל החולים אשר אושפזו במחלקות הקרדיולוגיות וביחידות לטיפול נמרץ לב בכל בתי החולים בישראל עם אבחנה של אוטם חד בשריר הלב (התקף לב) או תעוקת חזה בלתי יציבה. נמצא, כי לחולים שלקו לראשונה בתסמונת כלילית חדה היה ציון סיכון גבוה לפני האשפוז. לא נמצא קשר בין ציון הסיכון לבין שרידות 5 שנים לאחר האירוע.

(מחלות לב וכלי דם; יתר לחץ דם; כולסטרול; עישון; תמותה; גורמי סיכון)

039

Nevzorov, Roman; Porter, Avital; Mostov, Shanie et al:
Gender-Related Differences in Outcomes of Patients with Cardiac Resynchronization Therapy
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 5 (May 2018), pp. 311-315.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו הבדלים בין המינים בתוצאות הטיפול בקרב חולי לב הסובלים מחוסר תיאום בהתכווצות של חלקים שונים בלב, אשר חלקם עברו השתלת קוצב דו-חדרי (CRT - Cardiac Resynchronization Therapy). במסגרת העבודה, נבדקו נתוניהם של 178 מטופלים עוקבים (144 גברים ו-34 נשים) שעברו את השתלת הקוצב במרכז הרפואי רבין ב-2009-2005. בין הממצאים: במהלך השנה לאחר ההשתלה לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המינים בשיעורי התמותה (14.8% בקרב גברים ו-11.8% בקרב נשים) והאשפוז החוזר (50.7% ו-41.2% בהתאמה); נצפתה מגמה של שיעור סיבוכים גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים (14.7% ו-5.6% בהתאמה); שיעור השתלת הקוצב בקרב גברים היה גבוה יותר מאשר בקרב נשים (63.2% ו-35.3% בהתאמה).

(מחלות לב וכלי דם; הבדלים בין המינים)

040

Ben David, Ran; Biderman, Aya; Sherf, Michael et al:
Elevated Cancer Risk in Holocaust Survivors Residing in Israel: A Retrospective Cohort Study
"European Journal of Cancer", No. 95 (May 2018), pp. 85-92.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקו שיעורי ההיארעות של מחלות ממאירות בקרב ניצולי שואה בישראל בהשוואה ליוצאי אירופה ואמריקה שנולדו לפני 1945 או שהיגרו לישראל לפני 1939 ולא עברו את השואה. במסגרת העבודה, נבדקו נתוניהם של כ-295,000 ניצולים לגבי סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, סרטן שלפוחית השתן, סרטן העור, סרטן הערמונית וסרטן השד. זאת, תוך בקרה של משתני גיל, עישון, השמנת יתר, סוכרת ואזור מגורים. בכל סוגי הסרטן שנבדקו, שיעורי ההיארעות בקרב ניצולי השואה היו גבוהים יותר באופן מובהק, גם לאחר ניתוח רב-משתני, במיוחד בקרב גברים.

(ניצולי שואה; סרטן; אפידמיולוגיה)

041

Nevo, Yehonatan; Goldes, Yuri; Barda, Liran et al:
Risk Factors for Complications of Total/Subtotal Gastrectomy for Gastric Cancer: Prospectively Collected, Based on the Clavien-Dindo Classification System
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 5 (May 2018), pp. 277-280.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו גורמי סיכון לסיבוכים בעקבות ניתוחים לטיפול בסרטן הקיבה. במסגרת המחקר נבדקו נתוניהם של כל 112 מנותחי סרטן הקיבה שטופלו במרכז הרפואי שיבא בשנים 2014-2009. הנתונים כללו מידע דמוגרפי, מחלות נלוות, טיפולים קדם-ניתוחיים, ממצאים מהניתוח, תהליך ההחלמה וממצאי בדיקת רקמות. בין ממצאי המחקר: שיעור הסיבוכים החמורים עמד על 14%; שיעור התמותה עמד על 1.8%; בניתוח רב-משתני נמצא, כי שני הגורמים המובהקים לסיבוכים הם גיל 65 ומעלה ושלב מתקדם של המחלה.

(סרטן; ניתוחים; בריאות גופנית)

042

Levy, Dan Henry; Livny, Alon; Sgan-Cohen, Harold et al:
The Association between Caries Related Treatment Needs and Socio-Demographic Variables among Young Israeli Adults: A Record Based Cross Sectional Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 24 (2018), 6 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

הצורך בטיפולי שיניים, במיוחד נגד עששת, עשוי להיות מושפע ממגוון משתנים דמוגרפיים. מטרתו של מחקר זה היתה תיאור הצורך בטיפולים נגד עששת בקרב צעירים ישראלים והקשר עם מספר גורמים חברתיים-דמוגרפיים, כולל אשכול חברתי-כלכלי, יכולות אינטלקטואליות, מוצא ומשתנים אחרים. המידע נאסף מתיקיהם הרפואיים של מתגייסים קרביים לצה"ל ב-2013-2012. במסגרת המחקר נבדקו 13,398 תיקים. בין הממצאים: 92.4% היו גברים בגיל ממוצע של 18.9 שנים; 10.8% היו עולים אשר חיו בישראל 12.2 שנים בממוצע לפני גיוסם; רק 17.7% לא נזקקו לטיפולי שיניים; הטיפולים הבולטים שנדרשו היו (בסדר יורד): סתימות, טיפולי שורש ועקירות; ציוני קב"א נמוכים ואשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים נמצאו קשורים במובהק לצורך גבוה יותר בטיפולים; בקרב מתגייסים ממשפחות עולים נמצא במובהק צורך גבוה יותר בטיפולים; בניתוח רב-משתני נמצא, שמגדר, גיל, ציון קב"א, אשכול חברתי-כלכלי וארץ לידה הם מנבאים עצמאיים למספר הסתימות הנדרש.

(בריאות הפה; עששת; צעירים; מיצב חברתי-כלכלי; ארצות מוצא)

043

שמר אבני, יונת; שגיא, אורלי; אל און, יוסי ואחרים:
הערכה אפידמיולוגית בזמן ובמרחב של טפיל הלישמניה בעשור האחרון בדרום הארץ ופיתוח של אבחון מולקולרי מהיר ורגיש למינים השונים
מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, והפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר-שבע 2018, 46 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הוגש לאגף המדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

מחלת לישמניאזיס עורי (הקרויה גם שושנת יריחו) נגרמת על ידי טפיל הלישמניה. טפיל זה מועבר לאדם באמצעות עקיצה של זבוב חול נגוע. ישנם שני סוגי טפילים: לישמניה מייג'ור (ל"מ) ולישמניה טרופיקה (ל"ט). במסמך הנוכחי נסקרת היארעות המחלה בדרום הארץ ב-2013-2003, ומתוארות מגמות בזמן ובמרחב לנוכח העלייה בשכיחותה בשנים האחרונות. מטרות נוספות של העבודה היו: פיתוח שיטת אבחון מולקולרי מתקדם לאפיון מין הטפיל; הערכה פרוספקטיבית של ההיארעות והפיזור הגיאוגרפי של מיני הלישמניה; הערכת מגמות המחלה בתקנון למשתנים מטאורולוגיים; בחינת ההתפלגות המרחבית של המחלה לשם איתור אשכולות גאוגרפיים וקשר לאזורי פיתוח ובנייה; פילוח של מיני הלישמניה ב-2014; תיקוף שיטת האבחון ב-2016-2014. בין הממצאים: בשנים האחרונות נצפתה עלייה במספר מקרי הלישמניאזיס העורי ובפיזורם, והמוקדים העיקריים היו מרכז הנגב, הערבה המזרחית ועוטף עזה; רוב המקרים דווחו בחורף, אך לפי המידע על מסלול חייו של הטפיל, ההדבקה אירעה בקיץ; לא נמצא קשר סטטיסטי בין התיישבות חדשה ופיתוח אזורי בנייה לבין עלייה בשיעור הדיווחים בשנים 2013-2003; שיטת האבחון שפותחה עברה תיקוף ואיפשרה את קיצור זמן האבחון, הקלה על החולה (לקיחת דגימות במרפאה במקום במעבדה) והקלה על עומסי העבודה; ההבחנה בין שני סוגי הטפילים תרמה להתאמת הטיפול ולחיסכון בעלויות.

(מחלות עור; נגב; אבחון רפואי; אפידמיולוגיה)

044

Weissman, Charles; Zisk-Rony, Rachel Yaffa et al:
Challenges to the Israeli Healthcare System: Attracting Medical Students to Primary Care and to the Periphery
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 28, 17 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

אחת הבעיות הגדולות במערכת הבריאות היא מיעוט הסטודנטים לרפואה המתעניינים בתחום הרפואה הראשונית בכלל ובעבודה בפריפריה בפרט. בתקופת הלימודים הקליניים הרופאים לעתיד מגבשים את העדפותיהם לגבי תחום ההתמחות ומיקום ההתמחות. במחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי נעשתה השוואה בין מאפייני סטודנטים לרפואה בשנה החמישית אשר הביעו עניין ברפואה ראשונית ובעבודה בפריפריה לבין מאפייני סטודנטים שלא התעניינו בכך. במסגרת המחקר, נבדקו לאורך שבע שנים (2016-2010) כ-500 סטודנטים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה באמצעות שאלונים. בין הממצאים: 19% מהמשיבים התעניינו בהתמחות ברפואה ראשונית, 36% לא היו בטוחים ו-45% לא התעניינו; סטודנטים שהתעניינו ברפואה ראשונית לא התעניינו באופן מובהק בהתמחויות הכרוכות בהליכים רפואיים ובניתוחים ולא התעניינו בהצטרפות לצוות בית הספר לרפואה. הם נטו יותר להתמחויות הקשורות לבעיות חברתיות, והיה חשוב להם שההתמחויות יהיו בשעות עבודה סדירות המאפשרות שילוב של אורח חיים עבודה–בית; שיעורם של הסטודנטים שהתעניינו ברפואה ראשונית נותר יציב לאורך שנות המחקר; רק 3.7% מהסטודנטים התעניינו הן ברפואה פנימית והן בתעסוקה בפריפריה; 30% מהסטודנטים ציינו שתמריצים כספיים יגרמו להם לשקול תעסוקה בפריפריה.

(סטודנטים; רופאים; רפואה ראשונית; פריפריה; יחסי מרכז – פריפריה)

045

Berman, Tamar; Barnett-Itzhaki, Zohar; Mery, Nisim et al:
Exposure to Environmental Tobacco Smoke in Non - Smoking Adults in Israel: Results of the Second Israel Biomonitoring Survey
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 33 (2018), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

עישון סביל (חשיפה לעשן טבק של מעשנים) מגביר את הסיכון למחלות לב ומחלות דרכי הנשימה, סרטן ומוות מוקדם בקרב לא מעשנים. בסקר הניטור הישראלי השני שנערך ב-2011 נמצא כי כ-60% מהלא-מעשנים היו חשופים לעשן. מטרתו של המחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי היתה לבדוק האם הגבלת העישון על-פי חוק במקומות ציבוריים (בשנים 2016-2012) הובילה להפחתת העישון הסביל והאם ישנם גורמי ניבוי לחשיפה לעשן. במסגרת המחקר נותחו נתוני בדיקות שתן שנערכו במסגרת "סקר תזונה ובריאות לאומי (מב"ת) 2016-2015" וממצאי ראיונות שנערכו עם הנדגמים (שכללו שאלות לגבי עישון ועישן סביל). נמצא, כי למרות ההגבלות החדשות על עישון במקומות ציבוריים, יותר מ-60% מהלא-מעשנים נחשפו לעשן. החשיפה לעשן היתה שכיחה יותר בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים ואחרים. בין המלצות המחקר: הגברת אכיפת החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה; הגברת מסעות פרסום לגבי הסכנות שבעישון הסביל; פיתוח התערבויות יעילות; המשך ביצוע סקרי ניטור לשם בחינת מגמות שינוי.

(עישון; בריאות גופנית; חינוך לבריאות)

046

Endeweld, M.; Goldsmith, R.; Endevelt, R.:
The Demographic and Morbidity Characteristics of a Population Receiving Food Support in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 54 (2018), 12 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בישראל יש כ-4,000 משפחות עניות המקבלות תמיכה במזון, אולם רבים ממוצרי המזון הללו הם בעלי ערך תזונתי נמוך. ב-2016 הצטרפו 400 משפחות חדשות ל"מיזם הלאומי לביטחון תזונתי", ומבין משפחות אלו 362 משפחות מילאו שאלון לגבי מאפייניהן הדמוגרפיים והבריאותיים ומוצרי המזון שהם צורכים. מטרת המחקר היתה לבחון קשרים בין הביטחון התזונתי הלקוי לבין סוגי תחלואה, ובסופו של דבר כדי לסייע בתכנון הספקת הרכב אספקת מזון משובח יותר. נמצא, כי כ-82% מהמשפחות חיו בחוסר ביטחון תזונתי ומחציתן בחוסר ביטחון תזונתי חמור, למרות התמיכה במזון; בכ-1/3 מהמשפחות לפחות אחד מבני המשפחה סבל מאנמיה, בכ-1/4 מהמשפחות היה חולה בהיפרליפידמיה, ב-22% היה חולה ביתר לחץ דם, ב-17% היה חולה סוכרת ובכ-12% מהמשפחות היה לפחות חולה לב אחד; שיעורי תחלואה אלו גבוהים בהרבה מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(מזון; תזונה; משפחות במצוקה; מחלות גופניות; קידום בריאות; ביטחון תזונתי)

047

Rich, Rivka; Leventhal, Alex et al:
Heterosexual Men Who Purchase Sex and Attended a STI (Sexually Transmitted Infections) Clinic in Israel: Characteristics and Sexual Behavior
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 19 (2018), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקה ההשערה שגברים המשלמים עבור יחסי מין מעורבים בהתנהגויות מיניות בסיכון גבוה הקשורות להעברת מחלות מין בהשוואה לגברים שאינם מקיימים יחסי מין בתשלום. במסגרת המחקר נבדקו נתוניהם של 6,156 גברים הטרוסקסואליים שהגיעו לביקור ראשון במרפאה למחלות מין ב-2010-2003. הבדיקה כללה השוואת נתונים דמוגרפיים, קליניים ומעבדתיים בין גברים ששילמו עבור יחסי מין לבין אלו שלא. זאת, לשם זיהוי גורמים הקשורים להתנהגות מינית בסיכון גבוה ולהעברת מחלות ביחסי מין. נמצא, כי מבין הנבדקים 1,649 איש קיימו יחסי מין תמורת תשלום. המשלמים נטו להיות מבוגרים יותר, נשואים ולא ילידי ישראל; המשלמים נטו להתנהגויות סיכון הקשורות להעברת מחלות ביחסי מין - מספר גבוה יותר של שותפים ליחסי מין לאורך חייהם, שימוש בסמים ואבחון קודם של תחלואה במחלות אלו. המשתנים שנמצאו קשורים לאבחון מחלות מין היו הימצאות תסמיני המחלות, דיווח על מספר גבוה של שותפים ליחסי מין לאורך החיים, מוצא לא ישראלי וקיום יחסי מין עם לא ישראלים.

(זנות; התנהגות מינית; איידס; מחלות מידבקות)

048

Glasser, Saralee; Levinson, Daphna; Braun, Tali et al:
The Tip of the Iceberg: Postpartum Suicidality in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 34 (2018), 12 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בישראל יש חובה לשאול יולדות האם יש להן מחשבות אובדניות לאחר הלידה. במאמר הנוכחי מנותחים הממצאים לגבי שיעורים, מגמות ומאפיינים של נשים לאחר לידה ששקלו או אף ביצעו התאבדות. נתונים על ניסיונות התאבדות נאספו ממאגרי הנתונים של המחלקות לרפואה דחופה ב-2015-2006, אשר זווגו עם נתוני מרשם הלידות הלאומי. בהמשך, זווגו נתוני סיבות מוות גם הם עם מרשם הלידות לשם זיהוי התאבדות ומוות לאחר לידה. ניסיונות התאבדות לאחר לידה ושלא לאחר לידה חושבו לפי שנה, גיל ומוצא. לאחר מכן, באמצעות מודל לוגיסטי רב-משתני הוערך הסיכון היחסי לניסיון התאבדות לאחר הלידה. בין הממצאים: כוונות התאבדות בשנים האחרונות נמצאו בקרב פחות מ-1% מהיולדות; ניסיונות התאבדות בקרב נשים שלא אחרי לידה היו גבוהים פי 5-3 מאשר בקרב נשים לאחר לידה - ניסיונות אלו נמצאו במגמת עלייה בקרב נשים שלא לאחר לידה ובמגמת יציבות בקרב נשים שלאחר לידה; הסיכון המתוקנן לניסיונות התאבדות בקרב נשים שלא לאחר לידה היה גבוה יותר במובהק; הסיכון לניסיונות התאבדות בקרב נשים ערביות ועולות ממדינות ברית-המועצות לשעבר היה גבוה במובהק לעומת נשים יהודיות ילידות ישראל / עולות ותיקות.

(נשים; דיכאון לאחר לידה; מחשבות אובדניות; התאבדות; מניעת התאבדות)

049

Siman-Tov, M.; Peleg, K.; Baron-Epel, O.:
Reported Safety Environment Predicts Injuries Among Children Aged 1-6 Years in Specific Communities
"Journal of Pediatrics and Child Health", 54: 7 (July 2018), pp. 793-799.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו גורמי סיכון סביבתיים לחיזוי פציעות בקרב ילדים בישראל. במסגרת העבודה בוצע מחקר מעקב בקרב 380 הורים לילדים בגילים 6-1, שהתגוררו במגוון יישובים בישראל. ההורים רואיינו 3 פעמים בהפרש של 3 חודשים מראיון לראיון. פציעות הוגדרו כפגיעות קלות הניתנות לטיפול על-ידי ההורים עצמם או פגיעות קשות יותר המחייבות התערבות רפואית של אחות, רופא, חדר מיון או אשפוז. ההורים דיווחו על רמת הבטיחות, הן בבית והן מחוץ לבית, באמצעות 11 פריטים הכוללים היבטי בטיחות. נוסף על כך, נבדקו משתנים חברתיים-דמוגרפיים של ההורים וגישת ההורים כלפי פציעת ילדים. בין הממצאים: במהלך ששת חודשי המעקב, 37% מההורים דיווחו שילדם נפצע, ו-29% מהם נזקקו לטיפול רפואי; הדיווח על רמת הבטיחות בסביבה החיצונית של הבית נמצא כמנבא של פציעה, כלומר הסיכון לפציעת ילד היה גבוה יותר בקרב ילדים המתגוררים במקומות שבהם יש מפגעים סביבתיים. עוד עולה, כי במשפחות שבהן רמת הדתיות היא גבוהה, הסיכון לפציעה בסביבה החיצונית הוא גבוה יותר.

(ילדים; פצועים; תאונות)

050

Fleishman, Tatiana Talya; Dreiher, Jacob; Shvartzman, Pesach:
Pain in Maintenance Hemodialysis Patients: A Multicenter Study
"Journal of Pain and Symptom Management", 56: 2 (August 2018), pp. 178-184.

כאב הוא אחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב חולי דיאליזה מאושפזים. למרות זאת, קיים קושי בהערכתו ובטיפול בו. מטרתה של העבודה המתוארת במאמר זה היתה להעריך את השכיחות, המאפיינים וההשפעה של הכאב על חולים אלו. במסגרת העבודה נבדקו בשנים 2015-2013 336 חולים שטופלו ביחידות דיאליזה בחמישה מרכזים רפואיים של שירותי בריאות כללית. הבדיקה כללה ראיון, הערכת כאב ובדיקת מאפיינים דמוגרפיים, קליניים ותרופתיים. בין הממצאים: 82% מהנבדקים דיווחו שהם סבלו מכאב ב-24 השעות שקדמו לריאיון; מבין הסובלים מכאב, כ-2/3 דיווחו שהם מטופלים בתרופות משככות כאבים באופן קבוע; 24.5% מהחולים דיווחו שהם מקבלים טיפול לכאב שאיננו תרופתי; בניתוח רב-משתני נמצא, כי מגדר נשי, תחלואה נלווית ושימוש בדיאליזה במשך יותר משנתיים היו קשורים לכאב משמעותי ב-24 השעות שקדמו לריאיון; מאפיינים שנמצאו קשורים לכאב חמור היו מגדר נשי, דיכאון, 4+ מוקדי כאב ואבטלה.

(כאב; דיאליזה; אשפוז; תרופות)

051

רשם ניתוחי לב לשנת 2016: נתונים כלליים - דוח מסכם
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים על פעולות ניתוחיות בתחום הלב שנערכו בישראל ב-2016 ומגמות בשנים האחרונות. בנספח לדו"ח מתוארות הפעולות על-פי קודי IDC-9 (International Classification of Diseases, Ninth Revision). בין הממצאים: ב-2016 בוצעו בישראל 2,530 ניתוחי מעקפים, בדומה למספר השנתי של ניתוחים אלו בשנים 2015-2011; מספר ניתוחי המסתמים ב-2016 הסתכם ב-1,383, ומספר ניתוחי המעקפים + מסתמים ביחד היה 461; ב-2016 בוצעו 166 ניתוחי תיקונים באבי העורקים, לעומת 290 ב-2009; ב-2016 בוצעו 49 השתלות של לב ועזרי לב, לעומת 36 ב-2009; מספר ניתוחי הלב בקרב ילדים היה 1,227 ב-2016; שיעור ניתוחי הלב בקרב ילדים ל-1,000 לידות חי עלה ב-16.4% בשנים 2013-2008, ומאז השיעור התייצב.

(מחלות לב וכלי הדם; ניתוחים)

052

רשם צנתורי לב שנת 2016: נתונים כלליים - דוח מסכם
היחידה לרישום מחלות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 9 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים על אודות פרוצדורות שונות שבוצעו בישראל בתחום צנתורי הלב ב-2016 ומגמות רב-שנתיות. בין הממצאים: ב-2016 בוצעו בישראל 44,753 צנתורים, שמתוכם 43,529 היו צנתורים כליליים; 20,904 מהצנתורים היו אבחנתיים ו-22,625 היו טיפוליים; שיעור הצנתורים ל-1,00,000 נפש ב-2016 היה 523.7, לעומת 596.4 ב-2008; ב-91.1% מהצנתורים הכליליים הטיפוליים שנערכו ב-2016 (22,625 (מטופלים) נעשה שימוש בתומכן DES (אחד לפחות), לעומת 35.2% ב-2008; מבין הצנתורים הטיפוליים, נעשו 1,484 צנתורים טיפוליים מבניים ב-2016, לפי החלוקה הבאה: 422 תיקוני מומים מלידה, 108 הרחבות מסתם ו-968 השתלות מסתם TAVI; בין 2011 ל- 2016 חלה עלייה של פי 2.7 בביצוע מסתמים ללא מכונת לב ריאה (TAVI) - מ-46/100,000 ל-113/100,000.

(מחלות לב וכלי הדם; ניתוחים)

053

ברלב, ליטל; יערי, עירא; ברמלי-גרינברג, שולי:
שימוש בשירותי בריאות ושביעות רצון בקרב אנשים עם מוגבלות
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, ירושלים 2018, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://brookdale.jdc.org.il.

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, בודקים חוקרי מכון ברוקדייל את תפקודה של מערכת הבריאות מנקודת מבטם של הצרכנים. אחת לשנתיים נערך סקר מעקב טלפוני לבחינת המידה שבה הושגו מטרותיו העיקריות של החוק: שיפור איכות שירותי הבריאות והגברת השוויוניות בין קבוצות באוכלוסייה. ב-2016 נוספו לסקר שאלות המאפשרות איתור וניתוח מאפייניהם של אנשים עם מוגבלות. המסמך הנוכחי מתבסס על נתוני סקר 2016, שבו השתתפו כ-2,000 איש בני 22 ומעלה בישראל. נמצא, כצפוי, כי אנשים עם מוגבלות צורכים יותר שירותי בריאות, מבקרים יותר אצל רופאים, מבקרים יותר בחדר מיון, מאושפזים יותר ועוברים יותר ניתוחים בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות. עוד נמצא, כי אנשים עם מוגבלות צורכים יותר תרופות, מוותרים יותר על שירותי בריאות (כגון טיפולי שיניים ותרופות שעלותם גבוהה) ומרגישים פחות בטוחים ביכולתם הכלכלית לממן טיפול אם יחלו במחלה קשה. כן עולה, כי שיעור המבוטחים בביטוח פרטי שהם בעלי מוגבלות הוא נמוך מהשיעור בקרב יתר האוכלוסייה. הפערים בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות נמצאו מובהקים גם כאשר בוצעה בקרה על משתני מגדר, גיל, מגזר ורמת השכלה (בכל המשתנים, למעט פנייה לרופא המשפחה באופן מקוון).

(ביטוח בריאות ממלכתי; מוגבלויות; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות; תרופות; אשפוז; עלויות)

054

Shapiro, Ephraim; Zigdon, Avi; Nissanholtz-Gannot, Rachel:
Health care access and satisfaction in Judean and Samarian communities: opportunities for improving care
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 31 (2018), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו חסמים לטיפול רפואי מיטבי ביישובי יהודה ושומרון. נבדקו רמת הנגישות לטיפול רפואי ורמת שביעות הרצון מהיבטים שונים של הטיפול בקרב תושבים מיישובים אלו. נוסף על כך, נעשתה השוואה בין תושבים מסוגי יישובים שונים בתוך יהודה ושומרון וכן השוואה של הממצאים מסקר זה לממצאי סקר כלל-ארצי שביצע מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל ב-2016. בסך הכל נדגמו במסגרת העבודה 246 תושבים משתי ערים (אריאל ומודיעין עילית), משתי מועצות מקומיות (אלפי מנשה וקרני שומרון) ומשתי מועצות אזוריות (מטה בנימין ומגילות). בין הממצאים: 14% מהמשיבים דיווחו שהם החליטו לוותר על טיפול רפואי בשל המרחק; לא היתה אף קטגוריה שבה מחצית מהמשיבים או יותר היו מאוד מרוצים; רק 7% מהמשיבים ציינו שהם "מאוד מרוצים" ממערכת הבריאות באופן כללי; רמת שביעות הרצון הגבוהה ביותר היתה בדרך כלל בקרב תושבי המועצות המקומיות; רמת שביעות הרצון בקרב תושבי יהודה ושומרון היתה בדרך כלל נמוכה מזו של האוכלוסייה הכללית בישראל.

(שירותי בריאות; טיפול רפואי; בדיקות רפואיות; איכות השירות; שביעות רצון; יהודה ושומרון; יחסי מרכז-פריפריה)

055

Slonimsky, Einat; Konen, Osnat; Di Segni, Elio et al:
Cardiac MRI: A Useful Tool for Differentiating Cardiac Thrombi from Tumors

"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 8 (August 2018), pp. 472-475. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il.

תופעת קרישי דם במערכת הלב היא תופעה שכיחה, בעוד שגידולים במערכת הלב הם פחות שכיחים, במיוחד גידולים גרורתיים. האבחון של שתי תופעות שונות אלו הוא חשוב מאוד מפני שהטיפול בהן הוא שונה באופן ניכר. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקה יעילות האבחון באמצעות דימות, ולשם כך נבדקו הסריקות שבוצעו ב-101 חולים בשנים 2013-2004 במרכז רפואי שלישוני בישראל. נמצא, כי בדיקות הדימות היו יעילות מאוד, הן באבחון קרישי דם והן באבחון גידולים ממאירים, ולכן מומלץ לכלול את הבדיקות הללו בבדיקות השגרתיות.

(מחלות לב וכלי דם; אבחון רפואי; סרטן; בדיקות רפואיות; הדמיה)

056

Sharman Moser, Sarah; Doyev, Ronit; Cohen, Billy et al:
Prevalence and Characteristics of Malnutrition among Community-Dwelling Older Adults in Israel
"Clinical Nutrition", ESPEN", In Press.

כיום קיים מידע מועט על מאפייניהם של בני 65 ומעלה המתגוררים בקהילה בישראל וסובלים מתת-תזונה. במחקר עוקבה המתואר במאמר זה נבדקו השכיחות והמאפיינים של תת-תזונה בקרב קשישים המתגוררים בקהילה בישראל. במסגרת המחקר נחקרו גם מאפייניהם של נוטלי תוספי תזונה לעומת אלו שאינם נוטלים תוספי תזונה. ההגדרה של תת-תזונה נעשתה על-פי אבחון או על-פי מדד מסת הגוף (BMI). בין הממצאים: 3.4% מהקשישים שנחקרו סבלו מתת תזונה; מביניהם, 19.9% נטלו תוספי תזונה (1,881 מתוך 9,445); גילם הממוצע של נוטלי התוספים היה 80.5 שנים לעומת 75.4 שנים בקרב הלא נוטלים; נשים היוו 59.2% מנוטלי התוספים ו-61.8% מהלא נוטלים; לנוטלי התוספים היו יותר מחלות נלוות בהשוואה ללא נוטלים (במיוחד מחלות לב וכלי דם), וכמו כן הם ביקרו יותר אצל רופאים ותזונאים ואושפזו יותר; מדד מסת הגוף בשתי הקבוצות היה דומה.

(קשישים; תזונה; משקל גוף; מחלות גופניות)

057

אובדנות בישראל: התאבדויות 2015-1981; ניסיונות התאבדות 2016-2004

אגף מידע, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 99 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצג היקף תופעת האובדנות בכלל האוכלוסייה בישראל ובקרב קבוצות בסיכון, ומנותחות בו מגמות בשלושת העשורים האחרונים. מוצגים נתוני ההתאבדות בשנים 2015-1981 ונתוני ניסיונות ההתאבדות בשנים 2016-2004. המידע על ההתאבדויות מתבסס על קובצי "סיבות מוות", והמידע על ניסיונות ההתאבדות מתבסס על פניות למחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי עקב ניסיונות התאבדות. בפרסום מוצגים מספר ושיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות, תוך שימת דגש בקבוצות בסיכון, במיוחד בני נוער ועולים חדשים. המשתנים המופיעים בפרסום הם: גיל, מגדר, שנה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אופן הביצוע, היום בשבוע, החודש בשנה, מחוז, נפה ויישוב מגורים. בין הממצאים: ב-2015 נרשמו 342 התאבדויות; התאבדות מהווה כ-1% מכלל הפטירות של בני 15 ומעלה (1.3% בקרב גברים ו-0.4% בקרב נשים); בגילים 24-15 חלקן של ההתאבדויות בכלל הפטירות הוא 11% - 12% בקרב גברים ו-9% בקרב נשים; שיעור ההתאבדויות המתוקנן לגיל ירד ב-2015 ל-5.7 לכל 100,000 נפש (8.9 ב-2005) - 9.2 בקרב גברים (13.5 ב-2005) ו-2.4 בקרב נשים ((4.7 ב-2005); בעשור האחרון כשליש מההתאבדויות בישראל היו של עולים חדשים; בגילים 44-25 שיעור ההתאבדויות בקרב גרושים היה גבוה פי 7.1 מהשיעור בקרב נשואים; ב-2016 נרשמו 6,526 ניסיונות התאבדות (2,781 בקרב גברים ו-3,742 בקרב נשים); כמחצית מניסיונות ההתאבדות בקרב נשים היו עד גיל 24; 13% מניסיונות ההתאבדות בשנים 2016-2004 היו ניסיונות חוזרים.

(התאבדות; בריאות הנפש)

058

שדמי, אפרת; יוליס, יפית; זילברשטיין, טניה:
התכנית הלאומית להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה: הערכת מדדי תוצאה בקרב צרכני שירותי שיקום - סיכום שלב ב' - אפריל 2013 - אפריל 2016
המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2018, 129 עמ'. הוגש לאגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות ולקרן לזלו נ. טאובר. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

תכנית "מדדי תוצאה" נועדה לספק תמונת מצב עדכנית על אוכלוסיית מקבלי השירותים במסגרת מערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה, להעריך שינויים באוכלוסייה זו, להעריך מדדי תוצאה של צרכני שירותי סל השיקום לאורך זמן ולנתח את תהליכי קבלת ההחלטות ויישומן. כל זאת, במטרה לשפר ולייעל את שירותי השיקום בבריאות הנפש בקהילה. בדו"ח זה, השלישי בסדרה, מוצגים נתונים שנאספו משאלונים שמילאו 7,295 צרכני שיקום ו-6,614 אנשי צוות שליוו אותם. כמו כן, מוצגים נתוני משרד הבריאות על חולים אלה בתקופה אפריל 2013 - אפריל 2016. הדו"ח כולל מאפיינים דמוגרפיים, מאפייני צריכת שירותים, מאפייני תחלואה ואשפוזים, מאפייני תפקוד ואיכות חיים של צרכני השירותים וכו'. כן כולל הדו"ח השוואות בין התשובות בסבב א' של המחקר לתשובות בסבב ב' והשוואות בין תשובות צרכני השירותים לתשובות אנשי הצוות. מהממצאים עולה, כי הן בסבב א' והן בסבב ב' אנשי הצוות דיווחו על מדדים נמוכים יותר מאשר צרכני השירותים. כן נמצאו פערים בהגדרת המטרות בין אנשי הצוות וצרכני השירותים.

(בריאות הנפש; שירותים; שיקום; בריאות גופנית; תעסוקה; פעילויות פנאי; דיור; חינוך; שביעות רצון)

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

059

דת והגדרה עצמית של מידת דתיות, 2016-2015: נתונים מתוך דוח פני החברה מס' 10
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 169 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 20 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון נושאים בתחומי המשק והחברה בישראל. בעלון זה, המבוסס על דו"ח פני החברה מס' 10 של הלמ"ס, מוצגים נתונים סטטיסטיים בתחומים שונים תוך התייחסות לדת ולהגדרה עצמית של מידת ה של הפרט. הנושאים הנסקרים הם: חינוך והשכלה, תעסוקה, רמת חיים ורווחה, בריאות; התנדבות, עבריינות, ביטחון אישי, תאונות דרכים, שימוש בשירותי רווחה ועוד. בין הממצאים: ב-2016, 45% מהיהודים הגדירו עצמם כחילונים, 25% כמסורתיים, 16% כדתיים/ דתיים מאוד ו-14% כחרדים; בקרב הערבים, 11% הגדירו עצמם כחילוניים, 57% כמסורתיים ו-31% כדתיים/ דתיים מאוד; שיעורי התעסוקה בקרב יהודים וערבים הם נמוכים יותר ככל שרמת הדתיות היא גבוהה יותר; בקרב יהודים, אחוז בני 65-16 שיש להם רמות מיומנויות גבוהות (באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת) הוא נמוך יותר ככל שרמת הדתיות היא גבוהה יותר; במשקי בית יהודים וערבים, רמת ההכנסה היא נמוכה יותר ככל שרמת הדתיות היא גבוהה יותר; חרדים נמצאים בסיכון לעוני פי 6 מחילונים; 30.2% מהנפגעים בתאונות דרכים (35.2% מההרוגים) ב-2016 היו ערבים, בעוד שחלקם של הערבים באוכלוסייה היה 20.8%; ב-2016 23% מבני 20+ היהודים דיווחו שהם עסקו בפעילות התנדבותית (חרדים ודתיים יותר מאשר מסורתיים וחילונים), לעומת 6% מהערבים; שיעור התחלואה בסרטן הערמונית בקרב יהודים היה גבוה פי 1.9 מאשר בקרב ערבים, ובסרטן הריאה שיעור התחלואה בקרב ערבים היה גבוה פי 1.7 מאשר בקרב יהודים.

(אוכלוסייה; דתיות; חרדים; ערביי ישראל; מוסלמים; דרוזים; נוצרים; רמת השכלה; בחינות בגרות; מיומנויות; רמת חיים; הכנסה; הוצאות משפחה; בריאות גופנית; תוחלת חיים; עישון; ספורט; נהגים; תאונות דרכים; עבריינות; פשעים; תעסוקה; משלחי-יד; התנדבות; ניקיון; פסולת; שביעות רצון)

060

וייס, אבי (עורך):
תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל - 2018
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018, 98 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בחוברת זו מוצגים נתונים בסוגיות חברתיות-כלכליות מרכזיות בישראל. הנתונים כוללים מגמות לאורך שנים והשוואות בין-לאומיות. רוב הנושאים מפורטים בהרחבה ב-"דו"חות מצב המדינה" ובפרסומים אחרים של מרכז טאוב, הכוללים מחקרי עומק של חוקרי המרכז. החוברת מחולקת לנושאים הבאים: דמוגרפיה (מבט דמוגרפי על ישראל; שינויים בשיעורי הפריון במגזרים השונים; שינויים במספר הנרשמים לכיתות א' ועוד); מאקרו-כלכלה (רמת החיים בישראל ביחס לארצות ה-OECD; מחירי השכירות ומחירי הדירות; התמ"ג לנפש בישראל לעומת מדינות מפותחות אחרות; הפריון בתעשייה העילית לעומת הצמיחה בשאר המשק ועוד); רווחה (העוני בהכנסות פנויות הצטמצם אך הוא עדיין הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות; קצבאות הזקנה והנכות לעומת קצבאות אחרות; חלקו של התקציב המוקדש להוצאה חברתית ממשיך לעלות אבל לאט; הפילנתרופיה בישראל מתרחבת ועוד); בריאות (ההוצאה הלאומית והציבורית על בריאות בישראל לעומת מדינות אחרות; הפחתת המימון הציבורי והרחבת המימון הפרטי במימון טיפולי בריאות; תוחלת החיים של ערבים בהשוואה ליהודים ועוד; השכלה ותעסוקה – גידול במספר הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת; עלייה בשיעור הלומדים בחינוך מקצועי; התשואה להשכלה היא גבוהה יותר בקרב נשים ונמוכה יותר בקרב עולים; שינויים גדולים בחוגים הנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה; שכיחות החרמות והאלימות בבתי ספר; עלייה בשיעור הלמידה בתיכון בקרב ערבים; שיפור בציוני המיצ"ב וצמצום פערים; דפוסי התקדמות חריגים בין כיתות בזרם החרדי ועוד).

(הקצאת משאבים; חינוך; תלמידים; הישגים לימודיים; נשירה מלימודים; סטודנטים; תעסוקה; משלחי-יד; שעות עבודה; פריון עבודה; הכנסה; עוני; קצבאות; מסים; צריכה; מזון; דיור; קשישים; ילדים; חרדים; בריאות; ביטוח בריאות; שירותי בריאות; שירותי רווחה; תוחלת חיים; תקציבים; מחירים; מדדים כלכליים)

061

(קלינר) קסיר, ניצה; רומנוב, דמיטרי:
איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית: מבט השוואתי
המכון החרדי למחקרי מדיניות, ירושלים 2018, 123 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://machon.org.il.

בדו"ח זה מוצג פרויקט פיתוח מערכת מדדי איכות חיים עבור שלוש אוכלוסיות שמרכיבות את החברה בישראל: חרדים, יהודים שאינם חרדים וערבים. מטרת הפרויקט היתה מדידת איכות החיים של כל קבוצת אוכלוסייה לפי סולם הערכים שלה. במסגרת הפרויקט נאספו מדדים רבים המאפיינים את הפן הכמותי ואת הפן האיכותי של איכות החיים בתשעה תחומים, כדלקמן: בריאות; רווחה אישית וחיי משפחה; חינוך והשכלה; הכנסה ומצב כלכלי; תעסוקה; דיור; חיי קהילה וחברה; ביטחון אישי וחשיפה לפשיעה; רשות מקומית, תחבורה ציבורית ואיכות הסביבה. המדדים השונים משקפים את התחומים משתי זוויות שלובות ומשלימות - המצב האובייקטיבי והתפיסה הסובייקטיבית. המדדים בכל התחומים סוכמו ושוקללו לערך המדד המצרפי עבור כל אחת מהאוכלוסיות. משקלי התחומים הופקו מנתוני סקר מיוחד שביצע המכון החרדי למחקרי מדיניות בקרב כ-1,055 משיבים. נמצא, כי ערך המדד המצרפי (הנע בין 0 ל-1) הוא 0.69 בקרב יהודים שאינם חרדים, 0.64 בקרב יהודים חרדים ו-0.16 בקרב ערבים.

(איכות חיים; מדדים; ערביי ישראל; יהודים; חרדים; תעסוקה; הכנסה; רמת חיים; דיור; בריאות גופנית; רווחה רגשית; מיומנויות; סגנונות חיים; בדידות; יחסי משפחה; מפגשים חברתיים; מיצב חברתי-כלכלי; איכות הסביבה; ניקיון; רשויות מקומיות; עבריינות; ביטחון אישי; תחבורה ציבורית; התנדבות; חינוך; אוריינות; בחינות בגרות; עמדות; שביעות רצון)

062

גל, ראובן:
מה קורה בבית היהודי פנימה? - מבט על מספר היבטים הנוגעים לחיי היום יום של החרדים
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2018, 19 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

בעבודה זו, המתבססת על ממצאים של מספר מחקרים שנעשו בין 2013 ל-2017, נבדקו השינויים שהתחוללו בשנים האחרונות בקרב הקהילה החרדית בארבעה תחומים: 1) התמודדות עם קשיים כלכליים; 2) הרגלי בריאות, תזונה ופעילויות פנאי; 3) שימוש באינטרנט, במחשב וברכב; 4) עמדות כלפי חילונים. נראה, שעל אף תחולת העוני הגבוהה במגזר החרדי, אין המצב הכלכלי ורמת החיים החומרית נתפסים בקרב רוב הציבור החרדי כמצוקה חריפה. האמונה בקב"ה והאופטימיות הנובעת ממנה הם מקור להתמודדות יעילה עם המצב. לעומת זאת, הממצאים מעידים על יציאה הדרגתית של חלק גדול מהציבור החרדי בישראל מאורח חיים אולטרה-אורתודוכסי מובהק (מסוגר, מתבדל ומתנגד לעולם החילוני) לעבר דפוסי החיים המקובלים בחברה הישראלית הרחבה. גם הממצאים על הרגלי הבריאות והפנאי, על הרגלי השימוש במחשב ועל הנהיגה, כמו גם התשובות של הנשאלים בנוגע ליחסם לחילונים, מעידים על התקרבות לעולם החילוני. מכל מקום, מצטיירת תמונה מאוד מגוונת של האוכלוסייה המרכיבה את המגזר החרדי.

(חרדים; עמדות; רמת חיים; דתיות; פעילות גופנית; תזונה; אינטרנט; מחשבים; נהגים; פעילויות פנאי; דיור; סגנונות חיים; יחסי דתיים-חילונים)

063

וינרב, אלכס; בלס, נחום:
מגמות שינוי ברמת הדָּתִיּוּת בחברה היהודית
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 02.2018, ירושלים 2018, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בחברה הישראלית יש דיון לגבי השינויים ברמת הדָּתִיּוּת / חילון, במיוחד לאור שיעורי הפריון הגבוהים המאפיינים את החברה הדתית בכלל ואת החברה החרדית בפרט. הנתונים הקיימים כיום על רמת הדתיות בישראל לוקים בחסר. בעבודה הנוכחית נבדקו מגמות השינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית בישראל בשנים האחרונות. זאת, בשתי דרכים: השוואת מספר התלמידים בכיתות א'-ב' ב-2015-2001 בכל תת-מערכת למספר התלמידים שאמור היה להיות בה לו הייתה מתפתחת בהתאם לקצב הריבוי הטבעי שלה; בחינת היקפי המעברים בין זרמי החינוך השונים בכיתות א'-ח' באמצעות מעקב אחרי תנועת תלמידים. נמצא, בין היתר, כי מספר התלמידים בכיתה ח' בחינוך הממלכתי גדול ב-5.9% מהצפוי, מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי קטן ב-8.2% מהצפוי, ומספר התלמידים בחינוך החרדי קטן ב-7.7% מהצפוי לפי קצב הגידול הטבעי של מגזר זה.

(רמת דתיות; פריון [ילודה]; תלמידים; זרמים בחינוך)

064

קסיר (קלינר), ניצה:
מיהו עני? חובות בחברה החרדית: היבטים שונים של עוני ודרכי התנהלות פיננסית בקרב הציבור החרדי
בתוך: "
אסופת מאמרים - סיכום פעילות רשות האכיפה והגבייה ומבט על אתגרי העתיד", עמ' 76-57. האסופה מופיעה באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

למרות שיעורי העוני הגבוהים במשקי בית חרדיים, שיעור החרדים הנמצאים בחובות הוא נמוך יחסית ושיעור החוסכים הוא גבוה. כמו כן, למרות שבדרך כלל יש מתאם גבוה בין מיצב חברתי-כלכלי לבין שיעור החייבים להוצאה לפועל, בחברה החרדית לא נמצא קשר זה. במאמר הנוכחי נדונים העוני והחובות בחברה החרדית; דרכי ההתמודדות של חברה זו; השפעת ההכנסות ודרכי ההתמודדות על ההתנהלות הכלכלית היומיומית של משקי הבית והפתרונות הנפוצים (תופעת הגמ"חים, לדוגמה). לצורך העבודה נאספו נתונים סטטיסטיים מסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, מנתוני רשות האכיפה והגבייה ועוד. בין הממצאים: למרות רמת ההכנסה הנמוכה, העוני בחברה החרדית לא נובע מכשלים, אלא מבחירה באורח חיים המותאם לכך, ואין בהכרח שיעור גבוה של נוטלי הלוואות וחייבים. במקרים של קושי כלכלי יש נגישות גבוהה להלוואות זולות, ויש אפיקים נוספים שניתן לפנות אליהם חוץ מהלוואות - ארגוני חסד, מתנדבים, מוסדות קהילתיים ועוד. במקרה של חייב שאינו עומד בהחזר הלוואותיו, הנושים פונים לאפיקים רלוונטיים בקהילה כדי שיסייעו בהחזר החוב - ערבים ובני משפחה, רבני הקהילה ומוסדותיה וכו'. השכיחות של רתיעה מפנייה לרשויות משפיעה על תחום זה, והיא מהווה גורם נוסף לכך ששיעור החייבים להוצאה לפועל הוא נמוך.

(חרדים; מיצב חברתי-כלכלי; הכנסה; הוצאות משפחה; עוני; חיסכון; צריכה; תרומות; הלוואות)

065

גולן, רפי:
אפיון החייבים של הוצאה לפועל לפי המעמד החברתי-כלכלי של מקום מגוריהם
בתוך: "
אסופת מאמרים - סיכום פעילות רשות האכיפה והגבייה ומבט על אתגרי העתיד", עמ' 135-115. האסופה מופיעה באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בעבודה זו נעשה ניסיון לאפיין את החייבים במערכת ההוצאה לפועל בהיבטים חברתיים-כלכליים, וזאת באמצעות נתוני קבצים מנהליים המצויים ברשות האכיפה והגבייה (הכוללים את כתובת החייב, סכום החוב בפתיחת התיק, סוג התיק ועוד) והקבלתם לנתונים מצרפיים של הלמ"ס על יישוב המגורים של החייב (המדד החברתי-כלכלי של היישוב ונתונים נוספים). בין הממצאים: ביישובים שבאשכולות החברתיים-כלכליים 4-1 (הנמוכים), 14% מבני 20 ומעלה היו חייבים, לעומת 4.2% באשכול 9 ו-5.8% באשכול 10 (הגבוה ביותר); בכל אשכול חברתי-כלכלי אחוז החייבים במגזר הלא יהודי היה גבוה יותר מאשר במגזר היהודי (באשכול 1, פי 5); ביישובים חרדיים, הנמצאים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים, אחוז החייבים היה נמוך; ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, גיל החייבים היה גבוה יותר; ממוצע גיל החייבים נע בין 33 שנים ומעלה באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ל-42 שנים ומעלה באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים. במגזר הלא יהודי, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי היה גבוה יותר, כך סכום החוב בפתיחת התיק היה גבוה יותר. לעומת זאת, במגזר היהודי נמצא שבאשכולות 3-1 סכום החוב בפתיחת התיק היה גבוה יותר מאשר באשכולות 6-4.

(חובות; הוצאה לפועל; אכיפת חוק; מיצב חברתי-כלכלי; ערביי ישראל; חרדים)

066

ורנר, שירלי:
תפיסות של חיילים ללא מוגבלות שכלית כלפי שילובם בצה"ל של אנשים עם מוגבלות שכלית
"ביטחון סוציאלי", מס' 104 (יוני 2018), עמ' 161-123 (עברית, סיכום באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

תכנית "שווים במדים" נועדה לאפשר שילוב של אנשים עם מוגבלות שכלית בשירות צבאי בצה"ל. במחקר זה נבדקו עמדותיהם של חיילים ללא מוגבלות שכלית בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית בצה"ל. מבין 239 משתתפי המחקר, 154 שירתו עם חיילים שהשתתפו בתכנית ו-82 ביחידות אחרות שלא השתתפו בתכנית (3 לא סימנו פריט זה והוצאו מהמחקר). לא נמצאו הבדלים מובהקים במאפייני הרקע של המשתתפים משתי הקבוצות. המשתתפים השיבו על שאלון מובנה בנוגע לעמדותיהם כלפי שילוב חיילים עם מוגבלות שכלית בצבא, שכלל 19 שאלות סגורות ושתי שאלות פתוחות. בין הממצאים: באופן כללי, למשתתפי המחקר היו עמדות חיוביות לגבי שילוב אנשים עם מוגבלות שכלית בצה"ל, והעמדות החיוביות ביותר היו בקרב החיילים ששירתו עם משתתפי התכנית; ציונים גבוהים היו להיגדים "חשוב לשלב חיילים עם מוגבלות בצה"ל" ו-"השילוב בצה"ל מכין אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה"; תמיכה נמוכה היתה להיגדים "אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להשתתף בכל פעילות ביחידה בצה"ל" ו-"חיילים עם מוגבלות שכלית מפריעים לפעילות השגרתית בצה"ל".

(צה"ל; שירות צבאי; מוגבלויות; פיגור שכלי; עמדות; תכניות התערבות)

067

אופיר, יותם; ניר, נטלי:
דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2017: נתונים מתוך המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים
"בטרם לבטיחות ילדים", פרסום מס' 1104, פתח-תקווה 2018, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בטרם:
http://www.beterem.org.

דו"ח זה לשנת 2017 כולל נתונים על תמותת ילדים ובני נוער בגילאי 17-0 מהיפגעות בלתי מכוונת (תאונות) בהשוואה לשנים קודמות, כפי שנאספו בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באמצעות מאגר "תיעוד היפגעויות מהתקשורת", כחלק מהמערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים על היקף התמותה, סוגי ההיפגעות, מקום ההיפגעות, מאפיינים חברתיים-כלכליים של הנפגעים, התפלגות לפי מחוזות, יהודים לעומת ערבים ועוד. בין הממצאים: ב-2017 אירעו 144 מקרי מוות של ילדים ובני נוער עקב תאונות (5.1/100,000 ילדים ובני נוער), וזוהי עלייה של 18.4% בהשוואה לממוצע בשנים 2016-2014; גורמי התמותה העיקריים ב-2017 היו תאונות דרכים (47%), טביעה (10%), נפילה (10%), חנק (8%) והרעלה / כוויה כתוצאה משריפה (7%); שיעור תמותת ילדים ובני נוער ערבים ב-2017-2015 עמד על 8.8/100,000 לעומת 2.6/100,000 בקרב ילדים ובני נוער יהודים; בניתוח השנים 2017-2013 נמצא ש-38% ממקרי המוות אירעו בבית או בחצר הבית, 38% בדרך, 14% במרחב ציבורי, 4% במוסד חינוכי, 2% במקום עבודה ו-4% לא ידוע; כ-30% מהילדים ובני הנוער שנהרגו עקב היפגעות בלתי מכוונת ב-5 השנים האחרונות היו ממחוז הדרום (חלקם של הילדים ובני הנוער ממחוז הדרום הוא כ-15% מכלל הילדים ובני הנוער בישראל); הסיכון של ילד מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים (אשכולות 3-1) למות כתוצאה מהיפגעות ב-2017-2013 נמצא גבוה פי 2.4 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים (6-4) ופי 2.7 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים (10-7).

(תאונות; תאונות דרכים; ילדים; מתבגרים; תמותה; ערביי ישראל; יהודים; מיצב חברתי-כלכלי)

068

אבו-עסבה, ח'אלד:
השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב סטודנטים ערבים במוסדות אקדמאים בישראל 2017: דו"ח מחקר מסכם
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2017, 97 עמ'. בוצע על-ידי מסאר - מכון מחקר, תכנון וייעוץ חברתי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://www.antidrugs.org.il.

במחקר זה נבחן היקף השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים, תרופות שלא במרשם רופא, טבק ומשקאות אלכוהוליים) בקרב סטודנטים ערבים בשנת לימודיהם הראשונה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. זאת, תוך השוואה בין 3 סוגי מוסדות: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומכללות להוראה. המחקר נערך ביולי-אוגוסט 2016 בקרב מדגם של 1,500 סטודנטים (1,295 בפועל) - 45% מאוניברסיטאות, 33% ממכללות אקדמיות ו-22% ממכללות להוראה. בין הממצאים: יותר מ-20% מהנשאלים דיווחו שהם עישנו סיגריות בשנה האחרונה, ללא הבדל מובהק בין סוגי המוסדות; 33.5% דיווחו שהם עישנו נרגילה (במכללות לחינוך יותר מאשר במוסדות האחרים); כ-18% מהנשאלים דיווחו שהם צרכו משקאות אלכוהוליים בשנה האחרונה, ללא הבדל בין סוגי המוסדות; 12.5% מהגברים ו-1.8% מהנשים דיווחו שהם השתמשו בקנביס בשנה האחרונה; 6.4% מהנשאלים דיווחו שהם השתמשו בסמים בשנה האחרונה, ללא הבדל בין סוגי המוסדות; עישון סיגריות בקרב סטודנטים מועסקים היה גבוה יותר באופן מובהק לעומת סטודנטים לא מועסקים; ככל שהכנסת המשפחה היתה גבוהה יותר, שיעור המשתמשים בחומרים השונים היה גבוה יותר, למעט בקטגוריה "סמים אחרים"; ככל שצפיפות הדיור היתה נמוכה יותר, צריכת האלכוהול היתה גבוהה יותר.

(סטודנטים; ערביי ישראל; שימוש בסמים; צריכת אלכוהול; עישון)

069

Rafaeli, Sheizaf; Leck, Eran; Albo, Yael et al:
An Innovative Approach for Measuring the Digital Divide in Israel: Digital Trace Data as Means for Formulating Policy Guidelines - Final Report
Samuel Neaman Institute for National Policy Research, Technion, Haifa 2018, 123 pages (E, Hs). The publication appears on the Institute's Website: https://www.neaman.org.il.

השימוש ההולך וגובר באינטרנט משפיע באופן ניכר על מרבית תחומי החיים, והוא משנה את הדרך שבה בני האדם מתקשרים, צורכים מידע ומנהלים את פעילויות היומיום שלהם. עם זאת, טכנולוגיות המידע לא אומצו במידה שווה על-ידי כל חלקי האוכלוסייה, וקיימים הבדלים בגישה לאינטרנט, באופני השימוש בו ובסוגי התוכן המקוון הנצרך. תופעה זו, המכונה "הפער הדיגיטלי", חשובה להבנה לשם הערכה והתוויה של מדיניות לצמצום פערים דיגיטליים. במחקר המתואר בפרסום הנוכחי, נותחו נתונים המתעדים את ההתנהגות המקוונת (לוגים של שימוש באינטרנט, שיחות מקוונות, מילות מפתח במנועי חיפוש ועוד). היתרון העיקרי של נתונים אלו הוא שהם נתוני אמת ולא נתוני דיווח עצמי. בין הממצאים: נפח השימוש נמצא גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים, גבוה פי 2 בקרב דוברי עברית לעומת דוברי ערבית ופי 2.4 לעומת דוברי רוסית; נפח השימוש באינטרנט נמצא גבוה פי 5 בקרב תושבי מחוז תל-אביב לעומת תושבי מחוזות הדרום והצפון; מגוון התוכן - צריכת התוכן בקרב גברים נמצאה מגוונת יותר מאשר בקרב נשים, וכך גם צריכת התוכן של תושבי מטרופולינים תל-אביב וירושלים לעומת תושבים מאזורים אחרים. הבדלים בשימוש בתוכן (סוג הפעילות המקוונת או התוכן הנצרך) נמצאו לפי מגדר, לפי גיל, לפי רמת השכלה ולפי רמת הכנסה. בסוף הפרסום מובאות המלצות לצמצום הפערים הדיגיטליים.

(אינטרנט; מחשבים; פער דיגיטלי; מיומנויות)

070

רגב, ליאור; שטרן, מריק; גנן, אראלה:
חברה אזרחית בירושלים - מחקר מתודולוגי ומיפוי
מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים 2018, 51 עמ', בשיתוף עם קרן לייכטאג. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://jerusaleminstitute.org.il.

בירושלים קיימת פעילות ענפה של ארגוני חברה אזרחית. מטרותיו של ה הנוכחי היו: הצגת רקע תיאורטי על החברה האזרחית - הגדרות, מאפיינים ונקודת מבט מקומית של התפתחות החברה האזרחית בעיר; מיפוי וניתוח של ארגונים חברתיים הפועלים בירושלים, בהתבסס על מאגר המידע הרשמי של ארגוני המגזר השלישי בישראל (גיידסטאר) ומיפויים עצמאיים מקומיים. נוסף על כך, רואיינו אנשי מקצוע מהשטח, ממוסדות ציבור ומהאקדמיה. בין הממצאים: בירושלים פעילים כ-23% מכלל המלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) בישראל - ב-2017 היו בעיר 4,077 מלכ"רים פעילים, לעומת 1,600 בתל-אביב-יפו; התקציב השנתי המוערך של כלל העמותות בעיר מוערך בכ-25-15 מיליארדי ₪, ומועסקים בהם כ-200,000-100,000 עובדים; תחומי הפעילות המובילים של המלכ"רים בירושלים הם דת, חינוך ורווחה. לארגונים העוסקים בפעילות קהילתית, חברתית ופוליטית יש ייצוג גדול בעיר (כרבע מכלל הארגונים בישראל), אולם הביטוי המספרי הכולל שלהם הוא נמוך בהשוואה לארגונים הפעילים בתחומים המובילים.

(ירושלים; מלכ"רים; עמותות; ארגונים וולונטריים; שירותי דת; שירותי חינוך; שירותי רווחה; איכות הסביבה; שכונות מגורים; שירותים קהילתיים)

071

גרא, רמסיס (עורך):

ספר החברה הערבית בישראל, 9: אוכלוסייה, חברה, כלכלה

מכון ון-ליר בירושלים, ירושלים 2018, 234 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

מטרתו של ספר זה, התשיעי והאחרון בסדרה, הוא תיאור מאפייניה של החברה הערבית בישראל והשינויים המתחוללים בה. הספר נועד לאפשר הבנה מעמיקה של החברה הערבית בישראל ושל תהליכי השינוי המתרחשים בה, לשירותם של חוקרים, מתכננים ומקבלי החלטות. הספר מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: דמוגרפיה; עבודה; רמת חיים; חינוך והשכלה גבוהה; שלטון מקומי; עמדות כלפי סביבת המגורים ובית המגורים. בראש כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, ממצאים נבחרים ולוחות סטטיסטיים. הנתונים הם מתחילת שנות ה-2000 עד היום (הנתונים העדכניים ביותר), וחלקם מוצגים תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית. נמצא, כי נמשכת מגמת השיפור במצבם של הערבים אזרחי ישראל בכל ממד: עלייה ברמת ההשכלה, עלייה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, ירידה בשיעורי האבטלה וירידה בשיעורי העוני ובהיקפו. עוד נמצא, כי מגמת השיפור איננה נחלתן של השכבות החזקות בחברה הערבית בלבד וכי בולט שיפור במצבן של הנשים ובמצבה של האוכלוסייה הערבית בדרום הארץ. עם זאת, למרות המגמה החיובית, עדיין קיימים פערים גדולים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בישראל.

(ערביי ישראל; אוכלוסייה; תנועה טבעית; תעסוקה; אבטלה; עוני; הכנסה; גמלאות; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; בתי-ספר; סטודנטים; אוניברסיטאות; הישגים לימודיים; רמת השכלה; משלחי-יד; דיור)

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

072

השכלה גבוהה, תשע"ז - 2016/17
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 168 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 20 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על ההשכלה הגבוהה בישראל. הנושאים הנסקרים בפרסום הם: ההשכלה הגבוהה בישראל; נשים; ערבים; חרדים; יוצאי אתיופיה; גיל; לימודי הנדסה; מדעי הרוח; הביקוש להשכלה גבוהה (מועמדים); ציוני הבחינה הפסיכומטרית של הסטודנטים; שיפור מיומנויות במהלך שנת הלימודים הראשונה לתואר הראשון; נשירה לאחר שנת לימודים אחת; מדד מוביליות חברתית; שהייה ממושכת בחו"ל; בני מהגרים בהשכלה גבוהה. בין הממצאים: לקראת שנת הלימודים תשע"ז (2016/17) נרשמו לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות 76,100 מועמדים ללימודי השנה הראשונה לתואר ראשון, כ-68% מהם התקבלו ולמדו. בשנה זו למדו במוסדות להשכלה גבוהה 313,400 סטודנטים, ו-76,000 קיבלו תארים אקדמיים - 50,800 קיבלו תואר ראשון, 22,600 קיבלו תואר שני ו-1,500 קיבלו תואר שלישי; על כל סטודנט אחד לתואר ראשון היו 1.4 סטודנטיות, ועל כל סטודנט אחד לתואר שני היו 1.6 סטודנטיות; מספר החרדים שלמדו לקראת תואר אקדמי עלה מ-560 בתש"ס ל-9,400 בתשע"ז. מתוך הסטודנטים החרדים שלמדו בתשע"ז, 7,870 למדו לתואר ראשון, 1,455 לתואר שני ו-70 לתואר שלישי; בקרב בני 30 שלהוריהם אין תואר אקדמי 23% בלבד קיבלו תואר ב-2017, לעומת 51.9% מבני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש תואר; שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים בהשכלה גבוהה עלה מ-8.3% בתש"ס ל-15.2% בתשע"ז; אחוז הסטודנטים למדעי הרוח מכלל הסטודנטים בהשכלה גבוהה ירד מ-12% בתש"ס ל-7% בתשע"ז.

(אוניברסיטאות; מכללות; סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד)

073

קירש, אורי:
אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה: תהליכים, סוגיות מגמות והערכות
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2018, 166 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

בעבודה זו נדון עתיד האוניברסיטאות בישראל, לאור תהליכים ייחודיים לישראל ומגמות המתרחשות בעולם. הפרסום מורכב מ-8 פרקים, כדלקמן: התפתחות האוניברסיטאות; היבטים אקדמיים וניהוליים; מעמדן האקדמי ותרומתן הלאומית של האוניברסיטאות; התפתחות ההשכלה הגבוהה בישראל; רגולציה של ההשכלה הגבוהה; משאבים לאומיים, מימון ותקצוב; העולם המשתנה - היבטים כלליים וכלכליים; העולם המשתנה - הוראה, מחקר, יזמות וחדשנות. בין הממצאים: מיקומה של ישראל בעולם על-פי מספר הפרסומים בתחומים רבים הוא 30-20, והמיקום נמצא במגמת ירידה; מיקומה של ישראל על-פי מדד איכותי של ממוצע הציטוטים לפרסום במספר תחומים הוא בין 10 המדינות הראשונות בעולם; שלוש אוניברסיטאות ישראליות היו מדורגות בין 100 הראשונות ב-2013-2012, שתיים ב-2016-2014 ואחת בלבד ב-2017; ב-2000-1990 גדל מספר הסטודנטים ב-120% - גידול של כ-500% במכללות ושל כ-65% באוניברסיטאות; ב-2016-2015 היו 264,000 סטודנטים - 47.5% באוניברסיטאות ו-52.5% במכללות; ב-2015 היה שיעור בעלי השכלה על-תיכונית לסוגיה בקרב בני 64-25 בישראל 49%, לעומת 35% בממוצע במדינות ה-OECD.

(אוניברסיטאות; מחקר; תפוקה מדעית; פרסומים; מכללות; סטודנטים; חינוך גבוה; תקציבים; יזמות; חדשנות; טכנולוגיה; מדע)

074

ניטור רמת האלימות בבתי הספר לפי דיווחי תלמידים: נתונים מתוך סקרי ניטור אלימות תשס"ט-תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 140 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

החל משנת הלימודים תשס"ט, מעבירה ראמ"ה שאלונים בתדירות דו-שנתית למדגם מייצג של תלמידי כיתות ד'-י"א לשם בדיקת תופעת האלימות בבתי-הספר. בדו"ח זה, הרביעי בסדרה, מפורטים ממצאים מהשאלונים שהועברו עד כה במגזר היהודי (בחלוקה לשכבות גיל: כיתות ד'-ו', ז'-ט' ו-י'-י"א) ובמגזר הערבי, תוך השוואה על פני זמן. מטרתו המרכזית של המחקר היא לברר מהו היקף האלימות (לסוגיה) ובקרב אלו קבוצות אוכלוסייה וקבוצות גיל היא שכיחה. מטרה נוספת היא יצירת בסיס מידע הכולל, מלבד משתני האלימות, גם משתנים העשויים להסביר את הסיבות לאלימות. הנתונים המופיעים בדו"ח הנוכחי נאספו בינואר-מרס 2017, והם מוצגים בהשוואה לנתוני 2015, 2013, 2011 ו-2009. במחקר השתתפו 24,145 תלמידים. על בסיס התשובות חושבו מדדים לשבעה סוגי אלימות: מילולית, מתונה, קשה, חברתית, אלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים, אלימות מינית, אלימות מצד הצוות או כלפי הצוות. בין הממצאים: ארבע תופעות האלימות המתרחשות בבתי-הספר בשכיחות הגבוהה ביותר בתשע"ז היו: מילולית (34%), חברתית (19%), מתונה (%17) ומינית (13%); ככל שרמת האלימות היתה גבוהה יותר, שיעורי הדיווח עליה היו נמוכים יותר; ברוב המדדים נתגלתה מגמת שיפור בהשוואה לשנים קודמות; ככלל, בשלוש השנים האחרונות למדידה (תשע"ג, תשע"ה ותשע"ז) נרשמה במדדי האלימות בעיקר יציבות בכל שלבי הגיל ובשני מגזרי השפה, כלומר בשנים אלו לא נרשמו שינויים משמעותיים בהיקף ובשכיחות של רוב התופעות.

(תלמידים; אלימות בבית-הספר; בריונות; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול)

075

כהן קדושאי, אושרית; מחלוף, יוסי; ליפשטט, נורית:
הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בראי מבחני המיצ"ב: תמונה רב-שנתית תשס"ח - תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il/Rama.

בדו"ח זה מוצגים הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה (ילידי אתיופיה או שלפחות אחד מהוריהם יליד אתיופיה) במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בשנות הלימודים תשס"ח-תשע"ז (2017/2016-2008/2007) בהשוואה להישגי כלל התלמידים בבתי-ספר דוברי העברית, תוך התמקדות בפערים ביניהם. הממצאים לגבי ההישגים במקצועות ההיבחנות במיצ"ב (עברית, מתמטיקה, אנגלית, ובכיתות ח' גם מדע וטכנולוגיה) מוצגים בחלוקה על-פי שכבת כיתה (ה' ו-ח') ובפילוחים על-פי רקע חברתי-כלכלי, מגדר, סוג פיקוח וסטטוס עלייה. נמצא, כי לאורך 10 שנות קיום המיצ"ב חל שיפור מתמשך בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה, בכל המקצועות ובשתי שכבות הכיתה (במתמטיקה ח' נרשם שיפור קל מאוד בלבד). בעוד שבחלק מן המקצועות לאורך השנים חל צמצום של הפערים בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בהשוואה לכלל התלמידים דוברי העברית, בשנים האחרונות במקצועות אחרים הפער נותר יציב (בעיקר באנגלית בכיתה ה' ובמדע וטכנולוגיה בכיתה ח') ואף התרחב (במתמטיקה בכיתה ח'). לפיכך, יש להמשיך ולבחון את הפעולות הנעשות בשלב החינוך היסודי ובחטיבות הביניים על מנת להוביל לצמצום נוסף של הפערים.

(אתיופיה [ארץ מוצא]; עולים; תלמידים; מבחנים; ציונים; הישגים לימודיים)

076

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך בבתי ספר לחינוך מיוחד, שנה"ל תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 139 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

בשנת הלימודים תשע"ו החלה ראמ"ה בניטור עמדות הורי תלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. הסקר הועבר למדגם מייצג של הורים לילדים בבתי ספר כוללניים של החינוך המיוחד ועסק בנושאים מגוונים הקשורים למערכת החינוך בכלל ולהיבטים ייחודיים למערכת החינוך המיוחד בפרט. 1,843 הורים ענו לסקר (61% השבה) - 1,520 דוברי עברית ו-323 דוברי ערבית. בין הממצאים: כ-85% מההורים דיווחו שהם מרוצים באופן כללי מבית הספר; כ-90% מההורים דיווחו כי יש יחסים חיוביים בין המורה לתלמיד; כ-85% מההורים סברו שההוראה מעניינת וברורה; כ-90% מההורים דיווחו כי לדעתם הסביבה הפיזית של בית הספר מטופחת ונקייה; כ-80% מההורים דיווחו כי יש שיתוף של ההורים בבית הספר; כ-90% מההורים סברו כי בית הספר עושה מאמצים למנוע אלימות, אך רק כ-70% מההורים סברו שילדם לא חווה אלימות פיזית; רוב ההורים דיווחו שילדם עבר ועדת השמה במהלך השנתיים האחרונות, וכ-85% מהם הביעו שביעות רצון מהחלטת הוועדה ודיווחו על שיבוץ הילד בבית ספר בהתאם לצרכיו; כ-90% מההורים דיווחו כי יש הסעות לבית הספר וחזרה הביתה, אך רק כ-65% מהם הביעו שביעות רצון מהן. הדו"ח כולל גם ממצאים לפי קבוצות גיל של התלמידים ולפי סוג המוגבלות.

(חינוך מיוחד; יחסי הורים – בית-ספר; יחסי מורים – תלמידים; אקלים בית-הספר; שביעות רצון; עמדות)

077

קריל, זאב; פישר, יובל; הקט, יונה:
השפעת מידת הסלקטיביות של מוסד הלימודים על שכרם של אקדמאים צעירים
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2018, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.mof.gov.il.

האוניברסיטאות והמכללות האקדמאיות נבדלות ביכולתן לברור מועמדים ללימודים. יכולת הברירה מושפעת מיוקרת המוסד, מיקומו ועוד. בעבודה זו נאמדה הפרמיה בשכר (שיעור השינוי בשכר הממוצע) לבוגרי תואר ראשון לפי רמת הסלקטיביות של המחלקה ומוסד הלימודים, שנמדדה לפי הציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגרי המחלקה. בנוסף, נבדקו הבדלים בפרמיה בין ערבים לבין יהודים, בין בוגרים להורים בעלי הכנסות נמוכות לבין בוגרים להורים בעלי הכנסות גבוהות והאם הפרמיה לסלקטיביות השתנתה לאורך השנים הראשונות בקריירה. העבודה התבססה על קובץ נתונים מינהלי שכלל מידע על כ-184,000 ילידי 1985-1975 שלמדו במוסדות אקדמיים בישראל עד 2011. הקובץ כלל משתני גיל, מאפיינים דמוגרפיים, אשכול חברתי-כלכלי של יישוב המגורים עד גיל 17, רמות השכלה ושכר של ההורים, תעודת בגרות, ציון פסיכומטרי לפי פרקים (ומספר הפעמים שהפרט ניגש לבחינה) ומקצוע הלימודים באקדמיה. בין הממצאים: ככל שמוסד הלימודים היה סלקטיבי יותר בבחירת התלמידים, כך ההשפעה על השכר היתה חיובית יותר; לימודים במחלקה שבה הציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים היה גבוה ב-10% מהציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגרי מחלקה אחרת ניבא עליית שכר של כ-11% בתחום מדעי המחשב ובהנדסת חשמל, של 8% בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות, 6% במשפטים, 4.5% במתמטיקה ובכלכלה, אך לא ניבא עלייה בשכר ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומנהל עסקים. עוד נמצא, כי השפעת סלקטיביות מוסד הלימודים על השכר היתה שונה לפרטים מרקעים שונים: הפרמיה לסלקטיביות לערבים היתה חיובית אך נמוכה מהפרמיה ליהודים, וכך גם הפרמיה לילדים להורים ממיצב חברתי-כלכלי נמוך או בינוני בהשוואה לילדים להורים ממיצב חברתי-כלכלי גבוה.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; מיון סטודנטים; בחינה פסיכומטרית; מיצב חברתי-כלכלי; שכר)

078

ברוך-קוברסקי, רות; קונסטינטינוב, וצ'סלב; בן רבי, דליה:
קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל - ניתוח מידע מעשר שנות עבודה עם תלמידים נושרים ונושרים סמויים (קובץ הקב"ס-נט 2015-2005)
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-18-766, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

קציני הביקור הסדיר (קב״סים) הם דמויות מפתח במערך הסיוע הניתן לתלמידים עם קשיי הסתגלות, כדי למנוע את נשירתם. קב״ס הוא עובד רשות מקומית ששר החינוך הסמיכו לעניין זה, ותפקידו להבטיח את החלת חוק חינוך חובה ואת התמדת התלמידים במוסדות החינוך במשך 15 שנות לימוד. מחקר זה הוא חלק ממיזם רחב להבניית מקצוע הקב״ס ולחיזוק פעילות הקב״סים, המשותף לאגף א׳ לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך ולג׳וינט-אשלים. במסגרת המחקר נותח תפקיד הקב"ס בהתבסס על נתוני מערכת הקב״ס-נט ב-2015-2005. במערכת זו מדווחים הקב״סים על עבודתם עם התלמידים. הניתוח מאפשר לראשונה ללמוד על דרכי עבודת הקב״סים, על מאפייני התלמידים המטופלים ועל מצב התלמידים בתום הטיפול. זאת, כבסיס להבניית תפקידם ולשיפור מערכת הקב״ס-נט. בין הממצאים: בכל שנה מטפלים הקב״סים בכ-4%-3% מהתלמידים הרשומים בקובץ התלמידים של משרד החינוך; בבחינת שנתון גיל שלם נמצא, שהקב״סים יצרו קשר לאורך השנים עם כחמישית מתלמידי השנתון, ומתוכם עם כ-77% (כ-16.5% מתלמידי השנתון) נמשך הטיפול מעבר לקשר יחיד; עם כ-5.5% מתלמידי השנתון (26% מהתלמידים המטופלים) נמשך הקשר כשנתיים (10+ רשומות במערכת קב"ס-נט); בתום תקופת מעורבות הקב״ס, 38% מהתלמידים שהקב״ס החל את טיפולו בעניינם כשהיו מחוץ למסגרת לימודים חזרו למסגרות אלו; מבין התלמידים שהיו במסגרות פורמליות בתחילת מעורבות הקב״ס והתמודדו עם קשיים שונים, כ-90% נשארו במסגרות פורמליות בתום מעורבות הקב״ס.

(תלמידים; למידה; נשירת תלמידים; נוער בסיכון; הסתגלות)

079

פוקס, הדס:
השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2017, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בעבודה זו נותחו דפוסי ההשכלה והתעסוקה בקרב הצעירים הערבים בישראל בשנים האחרונות. העבודה התבססה בעיקר על בסיס נתונים של הלמ"ס שכלל נתוני השכלה תיכונית, ציוני פסיכומטרי, השכלה אקדמית ונתוני תעסוקה עבור הלומדים במערכת החינוך הישראלית ב-2010-1996. בין הממצאים: גורם מרכזי לפערי ההשכלה בין יהודים לערבים הוא רקע חברתי-כלכלי חלש יותר של האוכלוסייה הערבית. בפיקוח על הרקע החברתי-כלכלי, שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב נשים ערביות היו גבוהים יותר מאשר בקרב יהודיות (או שווים להם) בכל הקבוצות, אך בקרב הגברים הערבים נמצאו פערים לטובת היהודים, שאף גדלו בעשור האחרון; 39% מהיהודיות הזכאיות לתעודת בגרות ב-2013 למדו במגמה מדעית-הנדסית, לעומת 71% מהבדואיות ו-84% מהנוצריות (במגזר הערבי יש רוב נשי ברוב המגמות המדעיות-הנדסיות); שיעור הפנייה לאקדמיה עלה בכ-50% בקרב נשים ערביות, במיוחד בקרב בדואיות ודרוזיות בשנים 2013-2008. בקרב גברים השיפור היה קטן בהרבה (הנתונים אינם כוללים גברים ערבים הלומדים לתואר אקדמי בחו"ל); פערי השכר בין יהודים לערבים נמצאו קטנים בקרב בוגרי תארים בתחומי הבריאות והחינוך, אך גדולים בקרב מי שלמדו הנדסה, מחשבים, מינהל עסקים וניהול; האוכלוסייה הנוצרית הגיעה להישגים הגבוהים ביותר בקרב ערביי ישראל בכל המדדים - ציוני הבגרות, שיעורי בעלי תואר אקדמי ומשלחי-היד- והפערים בינה לבין האוכלוסייה היהודית קטנו עם השנים.

(ערביי ישראל; רמת השכלה; הישגים לימודיים; מקצועות לימוד; חינוך גבוה; תעסוקה; משלחי-יד)

080

וייסבלאי, אתי:

החינוך הבדואי בנגב: נתונים נבחרים

מרכז המחקר והמידע, הכנסת, ירושלים 2017, 5 עמ'.המסמך מופיע באתר האינטרנט: www.knesset.gov.il/mmm

במסמך זה מרוכזים נתונים נבחרים על החינוך במגזר הבדואי בשנת הלימודים תשע"ז (2016.17) בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: בתשע"ז למדו בנגב כ-95,400 תלמידים בדואים (מהם כ-19,200 בגני ילדים); מאז שנת 2000 גדל מספר התלמידים בגני הילדים ביותר מפי 3, בבתי הספר היסודיים מספרם כמעט הוכפל, ובחינוך העל-יסודי גדל מספרם פי 3; לפי הלמ"ס, כ-11% מהילדים הבדואים בנגב (11,582 ילדים) לא למדו במסגרות שבפיקוח משרד החינוך בתשע"ז (כמחציתם ילדים בגילאי חטיבת הביניים או התיכון); שיעור בני ה-17 שלא למדו מתוך כלל בני ה-17 נאמד בכ-30%, לעומת כ-13% בכלל החינוך הערבי וכ-5% בכלל האוכלוסייה (ללא בדואים וחרדים); שיעורי הזכאות לתעודת בגרות עלו עם השנים, ובתשע"ז הם עמדו על 32.7% מהשנתון בחינוך הבדואי, לעומת 50.3% בכלל החינוך הערבי ו-68.6% בכלל האוכלוסייה (ללא בדואים וחרדים).

(בדואים; נגב; למידה; נשירה מלימודים; בחינות בגרות)

081

גונן, עמירם; כהן, בצלאל; היון, אליעזר:
פוטנציאל הביקוש ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות
המרכז לחקר החברה החרדית, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2018, 77 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://haredisociety.org.

בשנים האחרונות גובר הביקוש ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות, המשלבות לימודי קודש ולימודים כלליים המכינים לבחינות הבגרות. הביקוש הביא לפתיחת ישיבות נוספות מסוג זה. בעבודה הנוכחית נבדק פוטנציאל הביקוש העתידי ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות לשם תכנון ההיצע שלהן. העבודה התבססה על סקר אינטרנטי לאיתור ראשוני של הביקוש ללימודים בישיבות אלו (421 משיבים) ועל סקר מדגמי בקרב הציבור החרדי בישראל (320 משיבים). בין הממצאים: השילוב בין לימודי קודש וחול נראה לחלק גדול בציבור החרדי כדרך נכונה להשתלבות הצעירים בכלכלה, תוך שמירה על אורח חיים אמוני-חרדי; 17% מהמשיבים בסקר המדגמי הביעו נכונות לשלוח את בנם לישיבה מסוג זה אולם 41% הביעו התנגדות מוחלטת (בסקר האינטרנטי השיבו בחיוב 83% מהנשאלים); בקרב חרדים ספרדים היתה נכונות רבה יותר ללימודים בישיבות אלו בהשוואה לליטאים ולחסידים; בתשע"ח למדו בישיבות אלו כ-2,000 תלמידים, וקיים ביקוש לעוד כ-2,000; הנתונים מצביעים על צורך לחזק את המוסדות הקיימים ולהקים 5-2 מוסדות חדשים; רוב המשיבים טענו שיוכלו לעמוד בשכר לימוד של עד כ-1,000 ₪ בחודש.

(חרדים; צעירים; ישיבות; ישיבות תיכוניות)

082

תלמידים ומחשבים: נתונים מתוך מחקר פיזה 2015
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 71 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

מאז 2006 ישראל משתתפת בשאלון העוסק באמצעי תקשוב של תלמידים במסגרת מחקר PISA (Programme for International Student Assessment) של ארגון ה-OECD. במחזור 2015 של מחקר פיזה, 31 מדינות מה-OECD וביניהן ישראל, יחד עם 16 מדינות וישויות כלכליות שותפות, בחרו לתת לתלמידים לענות גם על השאלון העוסק באמצעי תקשוב: זמינות ושימוש באמצעי תקשוב (בבית ובבית הספר); גיל תחילת השימוש במחשב ובאינטרנט; אופן ומטרות השימוש באמצעי תקשוב; משך השימוש היומי באינטרנט; עמדות ותפיסות בנוגע לאמצעי תקשוב. בין הממצאים: ל-95% מהתלמידים בישראל היתה זמינות של אמצעי תקשוב בבית המגורים (בדומה לממוצע בארצות ה-OECD); ל-80% מהתלמידים היתה גישה למחשב נייח בבית הספר (בדומה לממוצע בארצות ה-OECD) ול-85% היתה גישה לאינטרנט בבית הספר (90% ב-OECD); 54% מהתלמידים בישראל דיווחו שהם עושים שימוש בפועל במחשב בבית הספר (58% ב-OECD); ל54% מהתלמידים בישראל היתה תיקייה לשמירת קבצים אישיים בשרת בית הספר (73% ב-OECD); בעוד שבזמינות אמצעי תקשוב בבית המגורים נמצאו הבדלים לפי הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, בזמינות בבית הספר לא נמצא פער זה; 68% מהתלמידים בישראל דיווחו שהם פעילים ברשתות חברתיות (83% ב-OECD).

(תלמידים; מחשבים; אינטרנט; הוראה בסיוע מחשב; מחקר השוואתי)

083

Attar, Itay; Cohen-Zada, Danny:
The Effect of School Entrance Age on Educational Outcomes: Evidence Using Multiple Cutoff Dates and Exact Date of Birth
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 18.01, Jerusalem 2018, 46 pages. The publication appears on the Institute's Website: https://www.falk.huji.ac.il.

עד 2015 תאריך הלידה האחרון לכניסה לבית הספר בישראל היה א' בטבת. מכיוון שלוח השנה העברי אינו חופף ללועזי, לאורך השנים, ילדים שנולדו באותו יום בחודש דצמבר - חלקם היו עולים לכיתה א' בשנה הבאה וחלקם היו נשארים עוד שנה בגן. בעבודה זו נבדקה השפעת הדחייה בשנת הכניסה לבית הספר על הישגיהם הלימודיים של תלמידים אלה. העבודה התבססה על נתונים מקבצים מינהליים של משרד החינוך לגבי תלמידי כיתות ה' ו-ח' שהתגוררו ביישובים יהודיים ב-2006-2002. כל רשומה הכילה מידע לגבי תאריך הלידה המדויק של התלמיד, שנת הכניסה לבית הספר, מגדר, השכלת ההורים, מספר אחים, יבשת לידה, יבשת לידה של ההורים, זרם החינוך (ממלכתי / ממלכתי-דתי) והאם התלמיד ו/או הוריו ילידי ישראל. נתונים אלו קושרו לציוני התלמידים בבחינות המיצ"ב בעברית ובמתמטיקה. בין הממצאים: דחיית הכניסה לבית הספר תרמה לשיפור הישגי התלמידים בבחינות בעברית (2.87% מעל הממוצע) ובמתמטיקה (1.83%) בכיתה ה'; בכיתה ח' נמצא שרמת השיפור בעברית ירדה (1.70%) ואילו ובמתמטיקה היא עלתה (2.53%).

(תלמידים; דרג חינוך; בתי-ספר יסודיים; הישגים לימודיים)

084

Abramitzky, Ram; Lavy, Victor; Perez, Santiago:
The Long-Term Spillover Effects of Changes in the Return to Schooling
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 18.02, Jerusalem 2018, 52 pages. The publication appears on the Institute's Website: https://www.falk.huji.ac.il.

הרפורמה בקיבוצים, שהחלה בשנות ה-90' של המאה שעברה, כללה, בין היתר, מעבר להכנסה דיפרנציאלית בחלק גדול של הקיבוצים. חברי קיבוץ החלו לקבל שכר לא-שוויוני, וזאת בהתאם לרמת כישוריהם ולרמת השכלתם. במחקר הנוכחי נבדקה השפעת רפורמה זו על תלמידי תיכון שאינם בני קיבוצים שלמדו יחד עם בני קיבוצים. במסגרת המחקר נערך מעקב אחר תלמידים אלו מתקופת הלימודים בתיכון עד ללימודים גבוהים ולהשתלבות בשוק העבודה. במחקר נעשה שימוש בקבצים מינהליים של משרד החינוך לגבי הישגים לימודיים של תלמידים שהחלו את לימודיהם התיכוניים ב-2000-1994 ובקבצים מינהליים של המוסד לביטוח לאומי לגבי השכלה על-תיכונית ולגבי תעסוקה והכנסה עד גיל 30, לגבי השנים 2014-2000. המדגם כלל 4,529 תלמידים מ-31 בתי-ספר תיכוניים. בין הממצאים: בטווח הקצר, עמיתיהם של התלמידים מהקיבוצים שיפרו את ציוניהם (עלייה של 2.8% בציוני הבגרות ושל כ-9.5%-9% בשיעור תעודות הבגרות העומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות) ועברו ללמוד מקצועות מתגמלים יותר. בטווח הבינוני והארוך, תלמידים אלו השלימו יותר שנות לימוד על-תיכוניות והגדילו את הכנסותיהם (עלייה של כ-8% בהכנסה השנתית וירידה של 1.5% בהסתברות לקבלת דמי אבטלה); השפעת השינוי היתה גבוהה יותר בקרב בנים ובקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

(קיבוצים; תלמידים; חינוך גבוה; רמת השכלה; שכר)

085

סער, יונתן; ליפשטט, נורית:
השוואה בין רכיבי ציון הבגרות: ציון שנתי וציון בחינה, מחזור בגרות 2013
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, דו"ח מחקר מס' 18-01, ירושלים 2018, 78 עמ', בשיתוף עם ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://www.nite.org.il.

במחקר זה נבחנו הקשרים והפערים בין ציון הבגרות השנתי, הניתן על-ידי בית-הספר, לבין הציון בבחינת הבגרות עצמה והאופן שבו משתנים פערים אלו בחתכים שונים של משתני רקע ומקצועות. המחקר התבסס על ציוני הבגרות של שנת 2013. שאלות המחקר היו: הקשר שבין ציון הבגרות השנתי לבין הציון בבחינת הבגרות; הפערים שבין ציון הבגרות השנתי לבין ציון בחינת הבגרות; הקשר שבין ציון הבגרות השנתי וציון בחינת הבגרות לבין ציון הבחינה הפסיכומטרית; השתנות הקשרים והפערים לפי מקצועות שונים וקבוצות אוכלוסייה שונות. במסגרת המחקר נבדקו 735,238 רשומות (מקצוע לתלמיד) המשויכות ל-91,689 תלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות ב-2013. בין הממצאים: נמצא מתאם גבוה בין ממוצע הבגרות הכללי הניתן על-ידי בית-הספר לבין ממוצע ציוני בחינת הבגרות לכלל התלמידים ובפילוח לפי משתני רקע; נמצא פער של 6.4 נקודות בין ציון בית-הספר לציון הבחינה – 5.8 נקודות במגזר השפה העברית (5.1 נקודות בפיקוח הממלכתי ו-7.9 נקודות בפיקוח הממלכתי-דתי) ו-8.7 נקודות במגזר השפה הערבית; 15.7% מבתי-הספר נמצאו מקלים (הפער בין ציון בית-הספר לציון הבחינה עמד על 10 נקודות לפחות) – 10.6% במגזר השפה העברית ו-34% במגזר השפה הערבית במקצוע המתמטיקה נמצא שיעור גבוה מאוד של בתי-ספר מקלים – 42.5% (38.2% במגזר השפה העברית ו-58% במגזר השפה הערבית). המתאם בין הציון הפסיכומטרי הכללי לבין ממוצע הבגרות המחושב על-פי ציון הבחינה מעבר למגזרי שפה (0.68) היה גבוה במקצת מהמתאם המקביל בין הציון הפסיכומטרי לממוצע המבוסס על הציון השנתי (0.62). בקרב כל אחד ממגזרי השפה הפער בין המתאמים היה קטן יותר.

(בחינות בגרות; בחינה פסיכומטרית; ציונים; חינוך עברי; חינוך ערבי)

086

בנטור, ארנון; זוננשיין, אביגדור; דיין, תמר:
חינוך מהנדסים במאה ה-21: היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2018, 122 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

בדו"ח זה מתואר הפרופיל הנדרש למהנדס במאה ה-21, בדגש על תכניות ודרכי הכשרה. זאת, תוך התייחסות לצרכי מדינת ישראל על רקע ההתפתחויות הגלובליות בתחום. בין שאלות המחקר הנדונות בדו"ח: אפיון פרופילים של המהדס במאה ה-21; מבנה ואופי החינוך ההנדסי באקדמיה; הבדלים בהכשרה בין אוניברסיטאות לבין מכללות; התאמת תכניות הלימודים לשינויים בתעשייה ובטכנולוגיה; הבדלים בין חינוך מהנדסים לחינוך מדענים, קשרי אקדמיה – תעשייה, התעדכנות מתמדת בהתאם לצורכי השוק ועוד. הדו"ח מתבסס על ראיונות, ממצאי סקרים, תובנות מתכניות אסטרטגיות של אוניברסיטאות מובילות בעולם, נתונים רלוונטיים של הלמ"ס ועוד. בין הממצאים: בעשור האחרון גדל מספר הסטודנטים להנדסה באוניברסיטאות, במקביל למגמת קיטון במכללות (רוב הגידול, מקורו במעבר מכללת אריאל לקטגוריה של אוניברסיטה); תחומי הלימוד המובילים בהנדסה ב-2015/16 היו חשמל ומחשבים (40.2%), תעשייה וניהול (16.3%), מכונות (14.8%) והנדסה אזרחית (12%); ברוב התחומים ההפרש בציוני המבחן הפסיכומטרי בין המתקבלים ללימודי הנדסה באוניברסיטאות לבין המתקבלים ללימודי הנדסה במכללות היה כ-100 נקודות; ברוב התחומים כ-80%-60% מהמתקבלים ללימודי הנדסה באוניברסיטאות למדו 5 יחידות מתמטיקה בעוד שבמכללות שיעורם עמד על 20% ומטה. הנקודה המרכזית העולה מהדו"ח היא הצורך בחיזוק כישורי המנהיגות של המהנדסים להובלת תהליכים למימוש פיתוחים בחזית המדע במגוון תעשיות, תוך שימור וטיפוח הליבה של מדעי ההנדסה.

(מהנדסים; תכניות לימודים; מנהיגות; יזמות; טכנולוגיה; חדשנות; מו"פ; תעשייה; תעשייה עתירת ידע)

087

ברנרון, מאיר; גולדצווייג, איילת:
על הקשר בין אמצעי הכנה לבחינה הפסיכומטרית לבין הציון בבחינה
מרכז הארצי לבחינות ולהערכה, דוח מחקר מס' 18-02, ירושלים 2018, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://nite.org.il.

בדו"ח זה נבדק הקשר בין חלק ממאפייני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית (מכפ"ל) לבין הציון בבחינה. הדו"ח התבסס על סיכום נתוני 10 שאלות שהופיעו בשאלוני המשוב שהועברו לנבחנים בתום הבחינה ב-2016-2013. הנושאים שנבדקו היו: מספר שעות ההכנה לבחינה; עלות קורס ההכנה; מספר הסימולציות שהנבחן התנסה בהן; מידת ההשקעה בהכנה לכל אחד מתחומי הבחינה; מידת מעורבות הורי הנבחן בהכנה. על כל שאלה ענו בין 61,622 ל-86,866 נבחנים (37% ו-52% בהתאמה מהמדגם של הנבחנים לראשונה). בין הממצאים: 64% דיווחו שהם התכוננו לבחינה יותר מחודשיים מראשו - 56% מהם דיווחו שהם הקדישו להכנה יותר מ-3 שעות ביום; 94% מהמשיבים דיווחו שהם נכחו ברוב השיעורים של קורס ההכנה ו-65% מהם דיווחו שהם התנסו ביותר מ-5 בחינות תרגול; ההשקעה הממושכת ביותר היתה בחלק הכמותי של הבחינה, וההשקעה הקצרה ביותר היתה בתחום מטלת הכתיבה (חיבור); 38% מהמשיבים דיווחו שהם שילמו יותר מ-5,000 ש"ח עבור קורס ההכנה; כמחצית מההורים מימנו את עלות הקורס של ילדם; בנות דיווחו על השקעת זמן רבה יותר לקראת הבחינה בהשוואה לבנים; רוב הקשרים בין משתנים אלו לבין הציון בבחינה היה חלשים.

(בחינה פסיכומטרית; ציונים; מיון סטודנטים)

088

"למידה משמעותית": תפיסות של תלמידים, מורים ומנהלים בשנים תשע"ד-תשע"ז, דו"ח מחקר
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 216 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

החל משנת הלימודים תשע"ה מיושמת במערכת החינוך בישראל התכנית הלאומית "למידה משמעותית". מטרות העל של הלמידה המשמעותית הן: הנחלת שיח של אמון והעצמה בין כלל המשתתפים בעשייה החינוכית; הנחלת בסיס של ידע, של ערכים ושל מיומנויות הנדרשים במאה ה-21 והמאפשרים לבוגר מערכת החינוך מימוש אישי ומקצועי ולמדינת ישראל להמשיך להוביל בתחומי החדשנות והיזמות; וקידום ערכי סולידריות ושוויון ויצירת שיח בנושא זהות תרבותית ולאומית בגישה רב-תרבותית וליברלית. הלומד פעיל בתהליך הלמידה ושותף בהבניית הידע כחלק מחוויית הלמידה. ההיערכות ליישום התכנית החלה בתשע"ד, ובמסגרתה פיתחה ראמ"ה מתווה למחקר מלווה של תהליך הטמעת התכנית. מחקר זה נערך מדי שנה והוא כולל רכיבים כמותיים ואיכותניים. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים כמותיים שנאספו בתשע"ד-תשע"ז באמצעות שאלונים למורים, שאלונים למנהלים ושאלונים לתלמידים. כמו כן, מובא בדו"ח ניתוח של שאלות פתוחות ששולבו בפרקים השונים של השאלונים.

(תכניות לימודים; שיטות הוראה; יחסי מורים - תלמידים; למידה; מיומנויות; מעורבות; אקלים בית-הספר; אוטונומיה בחינוך; עמדות)

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

089

פאנוס, דיאנה:
ענף החקלאות בישראל: תמונת מצב כלכלית לשנת 2017
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 114 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת סקירה כלכלית של ענף החקלאות בישראל ב-2017. הדו"ח מחולק ל-8 פרקים, כדלקמן: הייצור החקלאי; חשבון ענף החקלאות; מדד מחירי תשומות בחקלאות; מדד מחירי צרכן לתוצרת חקלאית טרייה; מרווחי השיווק הקמעוניים בירקות ופירות טריים; ירקות ופירות טריים ברשתות השיווק; ייצוא תוצרת חקלאית (ערך הייצוא בדולרים; כמויות ייצוא ימי של ירקות, פירות ופרי הדר) ; סחר של ירקות, פירות והדרים עם שטחי האוטונומיה - הרשות הפלסטינית ועזה. בין הממצאים: ערך התפוקה של התוצרת החקלאית בישראל ב-2017 הסתכם בכ-30 מיליארד ש"ח, עלייה של 0.9%% בהשוואה ל-2016; ערך התפוקה ב-2017 התחלק ל-59% גידולים צמחיים ו-41% גידולי בעלי חיים; במדד מחירי התשומות בחקלאות נרשמה עלייה של 0.5%, בעיקר עקב העלייה במדד מחירי התשומות בגידולים צמחיים (1.4%+); במדד מחירי הצרכן לתוצרת חקלאית טרייה נרשמה עלייה של 0.5%, לעומת עלייה של 0.2% במדד המחירים לצרכן הכללי. זאת, בעיקר כתוצאה מעלייה של 2.4% במדד המחירים של ירקות ופירות טריים; ב-2017 סופקו לשוק המקומי מייצור מקומי כ-214 ק"ג פירות וירקות לנפש, ירידה של כ-20% לעומת 2000; ערך הייצוא החקלאי הסתכם בכ-1.19 מיליארדי דולרים ב-2017, לעומת כ-1.15 מיליארדי דולרים ב-2016 - עלייה של 3.2%.

(חקלאות; מדדים; מחירים; פירות; ירקות; בעלי חיים; ייבוא; ייצוא; צריכה)

090

מאזן אספקת המזון: 2016

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1721, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

מאזן אספקת המזון הוא רישום מרוכז של סוגי המזון לפי מקורותיו לצורך חישוב הערכים התזונתיים - קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים - העומדים לרשות הצרכן בשנה הנסקרת. המאזן מתייחס לכמות המוצעת של המוצרים בחנויות ובשווקים ולא לכמות שאותה קונה או צורך הציבור בפועל. מאזן זה מאפשר לקובעי המדיניות לקבל מידע על כמויות האספקה העצמית של מזון בישראל, ובהתאם לכך להסיק מסקנות לגבי מידת התלות ביבוא של מוצרי מזון. כמו כן, משמש המאזן את קובעי המדיניות לשם קביעת מדיניות סבסוד למוצרי מזון בסיסיים, קבלת החלטות לגבי גובה תשלום המכס על ייבוא, הכנת מכסות ייבוא הנקבעות על-ידי משרד החקלאות וקביעת תוספים של ויטמינים או מינרלים למוצרים בסיסיים. המאזן נערך לפי הנחיות הארגון הבין-לאומי למזון ולחקלאות (FAO), תוך התאמה לתנאים בישראל. הפרסום הנוכחי כולל ממצאים עיקריים על אספקת קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים ב-2016. כמו כן, נסקרות ההתפתחויות של אספקה זו מ-1950 עד 2016, ומוצג מידע על הרכב אספקת המזון ויעודה. בין הממצאים: הערך הקלורי של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה הממוצעת בישראל ב-2016 היה 3,795 קילו קלוריות לנפש ליום (לעומת 3,666 ק"ק לנפש ליום ב-2015); 92% מאספקת הדגנים ומוצריהם, 71% מאספקת הקטניות ו-88% מאספקת הדגים של ישראל, מקורם ביבוא; לעומת זאת, כ-100% מבשר העוף ומבשר ההודו העומדים לרשות הציבור, מקורם בישראל; במשך השנים חלו שינויים בולטים במקורות אספקת החלבון מן החי: חלקו היחסי של הבשר עלה פי 3 (61% ב-2016 לעומת 20.5% ב-1950), ואילו חלקם היחסי של כל אחד מהמקורות חלב ומוצריו, ביצים ודגים, ירד במידה ניכרת.

(מזון; ייצור; ייצוא; ייבוא; תזונה; ויטמינים; מינרלים; קלוריות; פירות; ירקות; בשר; חלב)

091

טוכמן, עומר; קחל, יעל:
שוקי הגזר בישראל ובעולם - סקירה תקופתית מזווית ישראלית
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 14 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
http://www.moag.gov.il.

בפרסום הנוכחי נסקרות ההתפתחויות בשנים האחרונות בגידול הגזר בישראל, בייצוא שלו ובצריכה המקומית שלו. בין הממצאים: בשנים 2016-2011 גודלו בישראל כ-280,000 טון גזר בשנה בממוצע, מתוכם כ-65% לייצוא; ב-2017 יוצאו כ-140,000 טון גזר, לעומת כ-180,000 טון בממוצע לשנה ב-2016-2011; כ-60% מהייצוא ב-2017 יועד לרוסיה, 20% לאיחוד האירופי ו-20% לארה"ב ולקנדה; כמחצית מייבוא הגזרים לרוסיה מקורו מישראל; שטחי גידול הגזר בישראל (כולל גזר אורגני) צומצמו ב-2018 בכ-25% והם עומדים על כ-25,000 דונם (נתוני מועצת הצמחים); הייצוא ב-2018 צפוי להצטמצם לכ-110,000 טון; התנודות בייצוא מושפעות, בין היתר, משינויים בשערי המטבע ומפיתוחים טכנולוגיים המאפשרים את הארכת חיי המדף של גזרים מגידול מקומי; ב-2016-2009 שווקו לשוק המקומי כ-86,000 טון בממוצע לשנה, למרות שבתקופה זו גדלה האוכלוסייה בכ-14%; ערך הייצור הריאלי לשוק המקומי נאמד בכ-170 מיליון ₪ (ערך שהוא יציב בעשר השנים האחרונות); מחיר הגזר הארוז ברשתות השיווק היה זול יותר בהשוואה לחנויות הפרטיות, ואילו הגזר בתפזורת היה זול יותר בחנויות הפרטיות; 86% מהגזר לשוק המקומי נמכר באריזות, 13.5% בתפזורת, ו-0.5% מהגזר הנמכר היה גזר אורגני, גזר גמדי וגזר בשקים.

(חקלאות; גידולים צמחיים; גזר; ייצוא; מחירים; צריכה)

092

הרשקוביץ, רוני:
דגי אמנון - סיכום שנת 2017: תמורות על פני הזמן
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

עד תחילת שנות ה-2000 התבססה צריכת דגי האמנון בישראל על דגים טריים מגידול מקומי. בעקבות שינוי מדיניות, הוזלו המכסים והוחל בייבוא דגי אמנון קפואים מסין. בסקירה הנוכחית נדונים השינויים שחלו בצריכת ובייצור הדגים בישראל מתחילת שנות ה-2000 בעקבות מדיניות המכסים. הסקירה מתבססת על נתוני משרד החקלאות, הלמ"ס ומל"ם. בין הממצאים: ישנה מגמת ירידה באספקת הדגים ממדגה הבריכות, לעומת עלייה בייבוא פילה אמנון קפוא ודגים טריים - ב-2002 נתח הייצור המקומי עמד על 30% וב-2017 עמד על 13%; האספקה לנפש של דגי מאכל בישראל בקילוגרמים גדלה בין 2009-2002 ל-2017-2010 ב-7% מ-15.4 ק"ג ל-16.6 ק"ג - בתקופה זו גדל ייבוא הדגים ב-19% ואספקת הדגים מגידול מקומי קטנה ב-30%; בין 2007 ל-2017 ירדה כמות הדגים המיוצרת בבריכות מכ-19,000 טון לכ-15,000 טון, והתמורה למגדלים ירדה מכ-15.2 ₪ לק"ג לכ-12.5 ₪ לק"ג; הדגים המובילים בגידול בבריכות ב-2017 היו אמנון (45% מהכמות ו-39% מההכנסות), קרפיון (27% מהכמות ו-18% מההכנסות) ובורי (15% מהכמות ו-21% מההכנסות); ייבוא פילה אמנון קפוא גדל מ-200 ק"ג ב-2004 (בעלות של 16.3 ₪ לק"ג) ל-16,300 טון ב-2017 (בעלות של 9.5 ₪ לק"ג).

(חקלאות; דגים; בעלי חיים; ייבוא; מחירים; צריכה)

093

הרשקוביץ, רוני:
שמן זית- סיכום שנת 2017: תמורות על פני הזמן
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 22 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

בסקירה זו מנותח שוק שמן הזית בישראל ב-2017. הסקירה כוללת רקע כללי על ענף הזית, מבנה השוק בישראל וניתוח נתוני המכר ברשתות השיווק. בין הממצאים: תחזית ייצור שמן הזית העולמי בעונת 2017/18 היא של 2,717,000 טון, מתוכם 1,805,000 טון במדינות האיחוד האירופי; ייצור שמן הזית הצפוי בישראל ב-2017/18 הוא של כ-18,000 טון; צריכת שמן הזית בישראל לנפש לשנה (מייצור מקומי ומייבוא) עלתה מ-1.9 ק"ג ב-2003-2000 ל-2.8 ק"ג ב-2017-2015; היצע שמן הזית בישראל ב-2017 היה כ-23,500 טון - 46% מכרמי זיתים מושקים, 28% מכרמי זיתים ללא השקיה ו-26% מייבוא; ב-2017 יובאו 5,518 טון שמן זית, מתוכם 902 טון מירדן הפטורים ממכס, 295 טון ממדינות האיחוד האירופי בפטור ממכס והיתר ברובו ממדינות האיחוד האירופי במכס מלא (ב-2020 צפויה המכסה הפטורה ממכס לעמוד על כ-2,000 טון, וזאת נוסף על המכסה הקיימת בסך 1,200 טון מהאיחוד האירופי ומירדן); מכר שמן הזית ברשתות השיווק עולה בהתמדה ועמד ב-2017 על 244 מיליון ₪; בעשור האחרון נצפתה ירידת מחירי שמן זית ברשתות השיווק (ירידה של 10% בהשוואה ל-2007); מחירו הממוצע של שמן הזית ב-2017 ברשתות השיווק עמד כ-39 ₪ לליטר; 92% משמן הזית שנמכר ברשתות השיווק ב-2017 היה מסוג כתית מעולה, 4% כתית, 1% מתובל, 1% מזוכך ו-2% אחר.

(מזון; שיווק; ייבוא)

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

094

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 2016-1989
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס'
1706, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום של ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ל-2014-1989 ואומדנים מוקדמים ל-2016-2015. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מבצע ומגזר מממן, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים של הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. הפרסום כולל השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים הסתכמה ב-2016 בכ-52 מיליארדי ש"ח (4.3% מהתמ"ג, בדומה ל-2015); על-פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים קבועים ב-0.7% ב-2016, לאחר עלייה של 7.0% ב-2015; ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 0.6% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי ב-2016, בהמשך לעלייה של 8.0% ב-2015; 86% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים ב-2016 היו במגזר העסקי, 12% במגזר ההשכלה הגבוהה, 2% במגזר הממשלתי ו-1% במלכ"רים פרטיים; ב-2015 היתה ההוצאה האזרחית למו"פ בישראל (4.3% מהתמ"ג) הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD; בהשוואת המימון לפי מגזרים בין ישראל למדינות החברות בארגון ה-OECD בשנת 2015 נמצא, שהמימון הממשלתי למו"פ בישראל (12.8% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע (34%), וגם מימון הוצאות המו"פ על-ידי המגזר העסקי בישראל (34.3% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (47.8%).

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; שירותים חברתיים; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים; מכוני מחקר; חברות הזנק; פטנטים)

095

בנק ישראל: דין וחשבון, 2017
בנק ישראל, ירושלים 2018 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק:
http://www.boi.org.il.

דו"ח בנק ישראל מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. הדו"ח מורכב השנה מתשעה פרקים, כדלקמן: 1) המשק והמדיניות הכלכלית - ההתפתחויות העיקריות; ההתפתחויות בעולם; המדיניות הכלכלית; סוגיות שונות בהתפתחויות הכלכליות; סוגיות חברתיות-כלכליות במדיניות הממשלה; 2) הפעילות המצרפית, התוצר והתעסוקה - ההתפתחויות העיקריות ותנאי הרקע; הביקוש המצרפי והשימושים; ההתפתחויות המקרו-כלכליות בשוק העבודה; ההיצע ושיווי המשקל; 3) המדיניות המוניטרית והאינפלציה - יעדי המדיניות המוניטרית; סביבת האינפלציה; המדיניות המוניטרית; בסיס הכסף ומצרפי הכסף; 4) המערכת הפיננסית: המקורות והשימושים למימון הפעילות במשק - מבוא; הנכסים הפיננסיים של המגזר הפרטי; ההתחייבויות הפיננסיות של המגזר הפרטי; החשבון הפיננסי במאזן התשלומים; המתווכים הפיננסיים; 5) התפתחות שיעור התמורה לעבודה בישראל לאורך זמן - רקע והסברים להתפתחות שיעור התמורה לעבודה; התפתחות שיעור התמורה לעבודה בישראל בשנים האחרונות בהשוואה למדינות OECD; פירוק התפתחותו של שיעור התמורה לעבודה בתוצר לרכיביו; ניתוח תהליכים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות ויכלו להשפיע על שיעור התמורה לעבודה בתוצר; 6) המגזר הציבורי ומימונו - עיקרי ההתפתחויות; השוואה בין-לאומית; הוצאות הממשלה; הכנסות הממשלה; הגירעון; החוב הציבורי ומימונו; 7) סוגיה במאזן התשלומים: צמיחת הייצוא של ענפי הטכנולוגיה העילית - מבוא; השינוי המבני והתמחות בייצוא שירותי טכנולוגיה; תרומת ענפי הטכנולוגיה העילית להעלאת רמת החיים במשק; השינוי המבני והשכר; היבטים נוספים של השינוי המבני; 8) סוגיות ברווחה - הכנסות משקי הבית וההתפתחויות בתעסוקה; האבטלה והתעסוקה באזורים השונים בישראל; 9) שוק הדיור - הרקע וההתפתחויות העיקריות; העסקאות; המחירים; התערבות הממשלה בשוק הדיור.

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; מאזן התשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; בנקים; שוק ההון; מסים; מדיניות רווחה; פנסיה; הכנסה; חינוך; תעשייה; בנייה; דיור; מסחר; שירותים; תחבורה; טכנולוגיה)

096

מערכת הבנקאות בישראל: סקירה שנתית 2017
היחידה הכלכלית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2018, 167 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל:
http://www.boi.org.il.

דו"ח שנתי זה מורכב משלושה חלקים עיקריים: א) ההתפתחויות במערכת הבנקאות - התוצאות העסקיות; היעילות התפעולית; הלימות ההון והמינוף; ההתפתחויות העיקריות בפעילות המאזנית והחוץ-מאזנית; הסיכונים; חברות כרטיסי האשראי; ב) התמורות המרכזיות במערכת הבנקאות; ג) פעילות הפיקוח על הבנקים - החזון והיעדים האסטרטגיים של הפיקוח על הבנקים, הטיפול בפניות הציבור ובתלונותיו; הטיפול בהגבלת חשבונות ולקוחות. בנספח לדו"ח מוצגות פעולות האסדרה ב-2017 ובתחילת 2018 וכן מבנה הפיקוח על הבנקים.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; תחרות; יעילות; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; הלוואות; משכנתאות)

097

דוח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית הראשונה של 2018
בנק ישראל, ירושלים 2018, 2
2 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2017 - יוני 2018) עלתה האינפלציה ב-1.3% (בתחום יעדי האינפלציה לראשונה מזה כארבע שנים). במהלך המחצית הראשונה של 2018 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות הותרת שער הריבית בשיעור של 0.1% (הרמה הנמוכה ביותר אי פעם) ובאמצעות רכישת מטבע חוץ; לאחר מגמת ייסוף בשער החליפין האפקטיבי, חל בתקופה הנסקרת פיחות מתון של 1.2% (ממוצע דצמבר מול ממוצע יוני), בדומה לפיחות במחצית השנייה של 2017. על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי התוצר המקומי הגולמי לעלות ב-2018 ב-3.7% וב-2019 ב-3.5%, ושיעור האינפלציה ב-2018 צפוי להסתכם ב-1.2%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

098

אילק, אלכס; אלקיים, דוד:
אמידת שיעור האבטלה התואם אינפלציה יציבה למשק הישראלי, 1992 עד 2013
"הרבעון לכלכלה", 62: 4-3 (ספטמבר-דצמבר 2017), עמ' 22-7. המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

בעבודה זו נאמד שיעור האבטלה התואם אינפלציה יציבה (NAIRU - Non Accelerating Inflation Rate of Unemployment) בישראל ב-2013-1992. אמידת האינפלציה הצפויה נעשתה בשתי שיטות: 1) אומדנים לציפיות לאינפלציה לשנה הנגזרים מנתוני שוק איגרות החוב בישראל; 2) שימוש בפיגורים של האינפלציה כקירוב לציפיות. בין הממצאים: פער האבטלה משפיע על האינפלציה בפיגור של שנה; לשינויים במחיר הריאלי של הייבוא יש השפעה משמעותית ומתמשכת על האינפלציה (ביטוי לפתיחות של המשק); ה-NAIRU הנאמד אינו קבוע והתפתחותו תואמת את מגמת שיעור האבטלה בפועל – בשנים 2013-2004 ירד שיעור האבטלה בפועל ב-7.8%, ורוב הירידה (6.2%) משקפת ירידה ב-NAIRU; ל-NAIRU יש תרומה חשובה בזיהוי הקשר בין שיעור האבטלה לבין שיעור המשרות הפנויות.

(אינפלציה; אבטלה; מדדים כלכליים; ניבוי)

099

אלסטר, יעל; זוסמן, אסף; זוסמן, נעם:
רקטות: השפעותיו של איום טרור על שוק הדיור
חטיבת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2018.02, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו נבחנו העלויות הכלכליות של סכסוך באמצעות ניסוי ייחודי. בעבודה נותחו השפעותיה של מתקפת הרקטות המסיבית על צפון ישראל שאירעה במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 (שניחתה בהפתעה וכללה כ-4,000 רקטות לטווח של כ-75 ק"מ מגבול לבנון) ושל האיום המתמשך הנשקף ממאגר הרקטות הגדול של ארגון חיזבאללה על שוק הדיור, על שוק העבודה ועל דפוסי ההגירה הפנימית וההתמיינות (sorting). העבודה התבססה על שילוב בין נתונים על מיקום נפילת הרקטות עם נתונים על שוק הדיור, שוק העבודה והאוכלוסייה באזורים אלו ב-2012-2000. בהסתמך על שיטה הדונית ושיטת מכירות חוזרות, ובאמצעות אסטרטגיית זיהוי של הפרש ההפרשים עבור השנים 2012-2000, נמצא כי בעקבות מתקפת הרקטות חלה ירידה של כ-7%-6% במחירי הדירות וכי חלה גם ירידה בשכר הדירה ביישובים שבהם היו הפגיעות הקשות ביותר בהשוואה ליישובים אחרים בצפון המדינה. השפעות אלו נמשכו עד שנת 2012, מה שמעיד על האפשרות שהציבור המשיך לראות את איום הרקטות כאיום אמין. מנגד, לא נמצאו השפעות על ההשתתפות בשוק העבודה, על שיעור האבטלה ועל השכר וגם לא על דפוסי ההגירה הפנימית וההתמיינות.

(גליל; פעולות טרור; חיזבאללה; מלחמות [השפעות]; שוק הדיור; שוק העבודה)

100

גראם-רוזן, מיטל; מיכלסון, נועם:
להיענות או לא להיענות? שיקולים במתן ביטוח אשראי
חטיבת המחקר, בנק ישראל, נייר תקופתי מס' 2018.03, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

ביטוח אשראי נועד לבטח חברות מלקוחות המקבלים סחורה / שירות ובסופו של דבר אינם משלמים. לחברה המבטחת פונים יצואנים וספקים מקומיים, והיא יכולה לבטח אותם מפני סיכונים מסחריים (את היצואנים גם מפני סיכונים פוליטיים). כשיצואן / ספק מקומי מבקש פוליסת ביטוח הוא פונה לחברה המבטחת ומבקש סכום ככיסוי ביטוחי לכל עסקה מול כל לקוח. לאחר תהליך חיתום, החברה המבטחת משיבה אם היא מסכימה לבטח את העסקה ומהו הכיסוי הביטוחי אותו היא מעניקה. הסכום המכוסה חלקי הסכום המבוקש מוגדר כ"שיעור המענה" - האופן שבו החברה המבטחת תופסת את הסיכון הנשקף מלקוחות המבוטח. במחקר הנוכחי נבדקו הגורמים המשפיעים על שיעור המענה בשוק ביטוח האשראי בישראל ב-2017-2010. זאת, באמצעות מסד נתונים של חברת בססח (ביטוח סיכוני סחר חוץ), החברה הגדולה ביותר בישראל לביטוח אשראי. בין הממצאים: כ-15% מהייצוא הישראלי מבוטח בביטוח אשראי; בביטוח אשראי לספקים מקומיים יש מתאם גבוה בין רמת סיכון האשראי בביטוח לבין הפעילות הריאלית שבאה לאחר מכן; שיעור המענה לייצואנים מושפע בעיקר ממידת החשיפה של החברה המבטחת למדינת הקונה וכן מגודל המבוטח, מסיכון הקונים, מהפיזור הגאוגרפי של פעילותה ומהמצב הריאלי בעולם.

(אשראי; ביטוח; מסחר; מסחר בין-לאומי; חברות עסקיות)

101

שהרבני, רן:
מאפייני התחרות בין תחנות התדלוק בשוק הסולר בישראל
בתוך: "
לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 16-4. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו נאמדה השפעת מאפייני השוק המקומי של תחנת תדלוק על מחירי הסולר שהיא מוכרת. העבודה התבססה על נתונים של תחנות התדלוק בישראל ומודל שפותח לסוגיה זאת. מסד הנתונים הכיל את מאפייניהן של 1,245 תחנות התדלוק (השתייכות למותג גדול / קטן, מחיר, מיקום ועוד) ואת מחירי הסולר הממוצעים ב-16 רבעונים (2013-2010). בין הממצאים: 83% מהתחנות השתייכו לארבעת המותגים המובילים (דור אלון, דלק, פז וסונול) והיתר למותגים קטנים; תחנות סמוכות זו לזו מאותו מותג משתפות פעולה והדבר גורם להעלאת המחיר; לפי המודל, פיצול מותג גדול לתחנות עצמאיות תורם להורדת המחיר ב-2.5%, בעוד שמיזוג בין שני מותגים גדולים תורם לעלייה של 0.5% במחיר (מרווח השיווק מהווה רק 10% ממחיר הסולר); ככל שהתחנה נמצאת במיקום מרכזי יותר, המחיר שהיא גובה הוא גבוה יותר; באזור שבו צפיפות התחנות גבוהה, המחיר יורד.

(דלק; תחרות; שיווק; מחירים; רווחים)

102

לוי, דניאל; יכין, יוסי:
מדד המחירים לצרכן וסעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים
בתוך: "
לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 27-18. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

ב-1999 אימצה הלמ"ס את שיטת "המקבילה לשכר דירה", לקביעת סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן. על-פי שיטה זו, נאמדו השינויים בשכר הדירה החודשי שבעלי הדירה היו משלמים בגין שירותי הדיור שמספקת דירתם אילו שילמו על-פי חוזה שכירות (חוזים חדשים ומתחדשים, כמקובל ברבות ממדינות ה-OECD). בעשור האחרון עלו מחירי הדירות בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה בשכר הדירה. לאור זאת, נבדקה בעבודה הנוכחית השאלה כיצד היה מתפתח מדד המחירים לצרכן אם סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים היה נמדד באמצעות מחירי הדירות. נמצא, כי כאשר אומדים את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות מתקבלת בעשור האחרון אינפלציה גבוהה מזו שנמדדה בפועל, אך עדיין ניכרת בה מגמת ירידה מ-2011. כאשר אומדים את הסעיף באמצעות מחירי הדירות תוך התחשבות בתשואה המשתנה במשך הזמן, מתקבל אומדן קרוב מאוד לאינפלציה בפועל. המסקנה היא, כי השינוי בשיטת המדידה לא השפיע מהותית על התפתחות האינפלציה שנמדדה בפועל.

(אינפלציה; מחירים; שוק הדירות; שיטות מחקר)

103

שטינברג, נדב:
בולטות הסיכון וזרמי ההשקעות בקרנות הנאמנות בישראל: המקרה של סימן הקריאה
בתוך: "
לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 50-42. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

השקעה בקרנות נאמנות היא אחד מכלי ההשקעה המרכזיים של הציבור בישראל. בסוף 2017 ניהלו 1,437 קרנות נאמנות 243 מיליארדי ₪ - כ-6.6% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור. על קרנות הנאמנות בישראל מפקחת הרשות לניירות ערך. ב-1 במרס 2010 פרסמה הרשות הוראה לקרנות להוסיף לשמותיהן סימן קריאה (!) עד סוף אותו חודש, אם מדיניות ההשקעה שלהן מאפשרת להחזיק אגרות-חוב (אג"ח) ללא דירוג "השקעה" (אג"ח בלתי מדורגות או אג"ח בדירוג נמוך מ-BBB בסולם הדירוג המקומי) בשיעור גבוה מחשיפתן המרבית למניות. בעבודה המתוארת במאמר הנוכחי נבדקה השפעת ההוראה על החלטות המשקיעים. במסגרת העבודה נבדקו ההשקעות היומיות (inflows) והפדיונות (outflows) בקרנות אלו במרס 2010 (25,278 תצפיות) ובספטמבר 2009, החודש שבו טיוטת הרפורמה הוצגה לראשונה (18,472 תצפיות). נמצא, כי ההחלטה הובילה להפחתת ההשקעות בקרנות אלו.

(שוק ההון; השקעות; קרנות נאמנות; ניירות ערך; התערבות ממשלתית)

104

תל-אביב-יפו - עיר הסטארטאפ: נתונים ומגמות, 2018
המרכז למחקר כלכלי-חברתי, עיר עולם ותיירות, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2018, 44 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: https://www.tel-aviv.gov.il.

בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים סטטיסטיים על תעשיית ההיי-טק בתל-אביב-יפו והמגמות בהתפתחותה: מספר החברות והמועסקים, שלבי החברות, מקורות המימון של החברות, סוג עסקאות האקזיט ועוד. כמו כן, עוסק הפרסום בהשוואה של חברות ההיי-טק בעיר תל-אביב-יפו לחברות שבמטרופולין תל-אביב-יפו בפרט ובישראל בכלל. הנתונים מתבססים על מאגר הנתונים של חברת IVC. העיבודים והעריכה נעשו במרכז למחקר כלכלי וחברתי בעיריית תל-אביב-יפו. בין הממצאים: ב-2016-2012, גדל שיעור חברות ההיי-טק בישראל ב-58% והגיע ל-7,435 חברות - בתקופה זו גדל מספר חברות ההיי-טק בעיר תל-אביב-יפו ב-73% והגיע ל-1,883 חברות; מספר חברות ההזנק (סטארטאפ) בישראל גדל ב-2016-2012 ב-48% והגיע ל-3,962 חברות - בתקופה זו גדל מספר חברות ההזנק בתל-אביב-יפו ב-71% והגיע ל-1,189 חברות; ב-2016-2012 גדל מספר המועסקים בחברות הזנק בישראל ב-36% והגיע ל-21,938 - בתקופה זו גדל מספר המועסקים בחברות אלו בתל-אביב-יפו ב-65% והגיע ל-6,983; 32.8% מכמות גיוסי ההון ו-36.4% משווי גיוסי ההון של חברות היי-טק בישראל ב-2015 היו בתל-אביב-יפו; 29.4% מעסקאות האקזיט ו-17.9% משווי עסקאות האקזיט בישראל ב-2015 היו בתל-אביב-יפו.

(תעשייה עתירת-ידע; תל-אביב-יפו; התפתחות כלכלית; השקעות; טכנולוגיה; היי-טק; מחקר ופיתוח; חברות עסקיות; חברות הזנק)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

מחקר מתמשך

105

פרויקט מחקר על השכונות הערביות במזרח ירושלים

המוסד המבצע:

מכון ירושלים למחקרי מדיניות

מוסד מסייע:

קרן פרידריך נאומן לקידום החירויות.

המטרה:

מטרתו של פרויקט מחקרי רב-שנתי זה הוא להציג נתונים על מצבן של השכונות הערביות במזרח ירושלים במגוון תחומים

הנושאים הנחקרים:

מאפיינים חברתיים-כלכליים של התושבים, תשתיות, תחבורה, דיור, תעסוקה, מסחר, שירותים עירוניים, שירותי בריאות ורווחה וכו'.

האוכלוסייה הנחקרת:

כל תושבי השכונות והשירותים המוענקים להם.

צורת המחקר:

שימוש במאגרי מידע, ראיונות עומק עם תושבים וקיום "שולחנות עגולים" עם נציגי ארגונים, נציגי העירייה, נציגי השכונות ובעלי עניין.

צורת הפרסום:

כתיבת דו"חות מחקר (חוברות) על כל שכונה.

השלב הנוכחי:

עד עתה נסקרו במסגרת הפרויקט השכונות הבאות: צור באהר, בית חנינא, ואדי ג'וז, א-טור, עיסאוויה, ג'בל אלמוכבר, אבו תור ושועפט.

החוקרים:

פרופ' יצחק רייטר, ד"ר אמנון רמון, ישראל קמחי, יערה איסר, אחמד אסמר, גלית רז- דרור ותהילה ביגמן.

(ירושלים; רשויות מקומיות; פלסטינים; שכונות מגורים; שירותי רווחה; שירותים חברתיים; שירותים עירוניים; שירותי בריאות; תשתיות; מים; חשמל; כבישים; בינוי; דיור; ניקיון; מוסדות חינוך; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; שכר; רמת השכלה)

 

פרסומים

106

הרשויות המקומיות בישראל, 2016

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1722, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

ב-2016 היו בישראל 255 רשויות מקומיות (לא כולל שתי מועצות מקומיות תעשייתיות: נאות חובב ומגדל תפן): 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. בפרסום זה מוצגים נתונים פיסיים (תשתיות, בינוי, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו') ונתונים כספיים (ביצוע תקציב) של הרשויות המקומיות בישראל, המעודכנים ל-2016. נתוניה של כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית ברורה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב מחמישה חלקים: מבוא; לוחות; תרשימים; נספחים (איגודי ערים והרשויות המקומיות המאוגדות בהם, לפי שירות; ועדות תכנון ובנייה; מפתח היישובים במועצות האזוריות לפי סדר אלפביתי; מוקדי תעסוקה וחינוך מחוץ ליישובים); פרופיל הרשויות המקומיות - פרופיל כלל-ארצי ומגזרי, פרופיל עיריות, פרופיל מועצות מקומיות ופרופיל מועצות אזוריות. השנה עודכן בפרסום המדד הפריפריאלי, ל-2015 (המדד הקודם היה ל-2004) ונוספו נתונים של שטח וצפיפות אוכלוסין, ובקובץ הנתונים לעיבוד נוספו נתוני הכנסות אחרות בתקציב הבלתי רגיל, חיובי ארנונה נוספים והוצאה לנפש בתקציב הרגיל. מפות המרקם העירוני בפרופילים של הרשויות הוחלפו השנה במפות שימושי קרקע, עם סימון מיקום הרשות על גבי מפה של מדינת ישראל ("מפת התמצאות").

(רשויות מקומיות; תקציבים; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; תמותת תינוקות; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; עולים; רמת השכלה; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; תעסוקה; קצבאות; אבטלה; שירותים; ניקיון; תשתיות; שימושי קרקע; מים; בינוי; פסולת; שביעות רצון; ביטחון אישי)

107

 

אגמון, תמיר:

תיאור וניתוח תקציבי הרשויות המקומיות

מרכז המחקר והמידע, הכנסת, ירושלים 2017, 14 עמ'. הוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה. המסמך מופיע באתר האינטרנט: www.knesset.gov.il/mmm

מסמך זה כולל תיאור וניתוח של משקל תקציבי רשויות מקומיות בתוצר בישראל ובמדינות מפותחות אחרות, ניתוח של חוסר בארנונה מעסקים ותלות של רשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים בישראל במענקי איזון ממשלתיים וניתוח הוצאות הרשויות המקומיות לרווחה למטופל לפי אשכולות ומגזרים. בין הממצאים: משקל תקציב השלטון המקומי בישראל בתוצר (5.5%) ומשקל הכנסות השלטון המקומי ממסים מסך הכנסות המדינה ממסים (9.7%) הם נמוכים משמעותית מהממוצע של מדינות ה-OECD (11.1% ו-14.8% בהתאמה). משקל תקציב השלטון המקומי בתוצר מהווה סמן לרמת הריכוזיות של השלטון המקומי (ככל שהמשקל גבוה יותר, רמת הריכוזיות נמוכה יותר), ומכאן שרמת הריכוזיות בישראל היא גבוהה יחסית. עוד עולה, כי משקל הארנונה למגורים ברשויות הערביות בישראל מסך ההכנסות מארנונה למגורים עומד על כ-5.5%, משקל הארנונה שלא למגורים עומד על כ-1.9% ומשקל ההכנסות מסך הארנונה עומד על כ-3.5%, וזאת לעומת משקל של 14.3% באוכלוסייה. מצב זה לתלות גבוהה של רשויות ערביות במענקי איזון - יחס מענקי איזון לארנונה ברשויות ערביות עומד על כ-132.5%, לעומת כ-10.4% ברשויות יהודיות. עוד נמצא, כי ההוצאה לרווחה למטופל ברשויות ערביות היא כ-48% מההוצאה הממוצעת למטופל בממוצע ארצי. מחסור בשטחי תעשייה, תעסוקה ומסחר מוביל לארנונה שלא למגורים נמוכה יחסית, וכתוצאה מכך לקשיים של הרשות המקומית לממן את פעילויותיה. כלי מדיניות אפשריים להגדלת ההכנסות מארנונה שלא למגורים ולשיפור מצבן של רשויות מאשכולות נמוכים הם הרחבת אזורי העסקים והתעסוקה, קיום שטחי תעסוקה משותפים, חלוקת ארנונה ממשלתית ותקצוב ממשלתי דיפרנציאלי.

(רשויות מקומיות; מיצב חברתי-כלכלי; ערביי ישראל; שירותי רווחה; ארנונה; תקציבים; עלויות; התערבות ממשלתית)

108

קונור אטיאס, אתי; סבירסקי, שלמה:
השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 2016-1997
מרכז אדוה, תל-אביב 2018, 14 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://adva.org.

הממשלה משתתפת במימון של חלק מהשירותים שהרשויות המקומיות מספקות לתושביהן. השתתפות זו מיועדת לסעיפי הוצאה מסוימים, כגון שירותי חינוך, שירותי רווחה, תברואה וכו', והיא חשובה במיוחד ברשויות המקומיות מעוטות המשאבים. במסמך הנוכחי נבחנת ההקצאה הממשלתית ("הכנסה מיועדת") ב-4 קבוצות של יישובים: היישובים המבוססים ("פורום ה-15"), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (בחלוקה להתנחלויות חרדיות ולהתנחלויות לא חרדיות). בין הממצאים: תקציב ההקצאה הממשלתית גדל ב-2016-1997 ב-132%, מ-8 מיליארדי ש"ח ל-18.5 מיליארדי ש"ח; בחישוב לנפש, ההשתתפות הממשלתית המיועדת ביישובים הערביים גדלה ב-108% (מ-1,311 ש"ח ל-2,722 ש"ח), בהתנחלויות החרדיות ב-91% (מ-780 ש"ח ל-1,486 ש"ח), ביישובי "פורום ה-15" ב-52% (מ-1,259 ש"ח ל-1,915 ש"ח), בהתנחלויות הלא חרדיות ב-53% (מ-2,119 ש"ח ל-3,248 ש"ח) ובעיירות הפיתוח ב-25% (מ-1,777 ש"ח ל-2,220 ש"ח). יש לציין, כי נוסף על ההשתתפות הממשלתית הנ"ל, נוהגת הממשלה לסייע גם ב"מענקי איזון" לרשויות חלשות כלכלית כדי שאלה יוכלו לספק לתושבים סל מינימלי של שירותים מוניציפליים.

(רשויות מקומיות; תקציבים; שירותים; התערבות ממשלתית; מימון)

109

סקירת פניות הציבור - טיפול הפיקוח על הבנקים בפניות הציבור ובתלונותיו בשנת 2017
היחידה לפניות הציבור, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2018, 25 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

לקוחות הבנקים והחברות לכרטיסי האשראי יכולים לפנות אל הפיקוח על הבנקים לבירור תלונות. זאת, אם פנייתם לנציבי פניות הציבור בתאגידים הבנקאיים לא נענתה לשביעות רצונם. בפרסום זה נסקרת פעילותה של היחידה לפניות הציבור באגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הסקירה נחלקת לשלושה פרקים, כדלקמן: נתונים על אודות הטיפול בפניות הציבור; נתונים על התלונות שהוגשו ליחידות פניות הציבור של התאגידים הבנקאיים; דוגמאות לתלונות שטופלו ביחידה לפניות הציבור של הפיקוח על הבנקים. בנספחים מוצגים נתונים על כלל המערכת הבנקאית. בין הממצאים: ב-2017 טיפלה היחידה לפניות הציבור ב-6,941 פניות ותלונות - עלייה של 35% בהשוואה ל-2016; נושאי התלונות הבולטים היו אמצעי תשלום (22%), איכות השירות הבנקאי (21%), חשבונות עובר ושב (19%), פעילות נוספת של התאגיד הבנקאי (13%) ואשראי בנקאי (11%); 12.3% מהתלונות שבהן הכריעה היחידה לפניות הציבור נמצאו מוצדקות (תלונות רבות אחרות הגיעו לפתרון או הסתיימו ללא הכרעה ומתוך נכונות למציאת פתרון לשביעות רצונו של הלקוח); 35,545 פניות ותלונות טופלו על-ידי נציבי תלונות הציבור בתאגידים הבנקאיים; 12.6% מהתלונות שטופלו בתאגידים הבנקאיים נמצאו מוצדקות. ב-34% מהמקרים (1,099 תלונות ובקשות) שבהם היחידה לפניות הציבור החליטה לערוך בירור עם התאגיד הבנקאי, המתלונן קיבל סעד בעקבות פנייתו לפיקוח על הבנקים.

(בנקים; נציבי תלונות)

110

מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2017

מחלקת המטבע, בנק ישראל, ירושלים 2018, 65 עמ' (עברית, סיכום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

פרסום שנתי זה מורכב השנה משישה פרקים, כדלקמן: 1) תפקידיה של מחלקת המטבע; 2) מחזור המטבע; 3) זיוף שטרות ומעות; 4) מטבעות זיכרון; 5) שיווק מטבעות זיכרון בהנפקת בנק ישראל; 6) הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. כן מוצגים ממצאים מסקרים בנושא הרגלי השימוש במזומן בקרב הציבור. בנספחים מוצגים, בין היתר, כללי בנק ישראל להפעלה סדירה של מערכת המטבע ולוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: שווי מחזור המטבע בסוף 2017 עמד על כ-82 מיליארדי ש"ח (גידול של כ-8% לעומת 2016); ערך מחזור השטרות היווה כ-97% ממחזור המטבע, וערך המעות כ-3%; בסוף 2017 היוו שטרות של 200 ש"ח 50% מהשטרות במחזור, השטרות של 100 ש"ח היוו 31%, השטרות של 50 ש"ח היוו 12% והשטרות של 20 ש"ח היוו 8%; בסקר שערכה מחלקת המטבע ב-2017 על הרגלי השימוש במזומן נמצא, כי עם העלייה בסכום הקנייה קטֵנה תדירות השימוש במזומן; כ-90% מהאוכלוסייה נוהגים להחזיק בארנק פחות מ-500 ₪ באופן שוטף; כ-13% מהמשיבים קנו בחודש שקדם לסקר מוצר יקר ערך במזומן, ומתוכם כ-30% קנו בסכום העולה על 10,000 ש"ח.

(כסף)

111

ברק, ליאור; הזנפרץ, יהושע:
דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2017
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 113 עמ', בשיתוף עם "
RSM - שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף לפיקוח על קופות חולים).

בדו"ח זה מוצגים נתונים כספיים של ארבע קופות החולים - "שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות", "קופת חולים מאוחדת" ו"לאומית שירותי בריאות" - ב-2017. הנתונים מבוססים על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הקופות ליום 31/12/2017 וליום 31/12/2016, אשר בוקרו על-ידי רואי החשבון החיצוניים של הקופות. הדו"ח מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: כללי; הכנסות על-פי החוק; מבוטחים; תוצאות הפעילות; ניתוח סעיפי ההוצאות; ניתוח סעיפי ההכנסות; תרופות וציוד; הכנסות מהשתתפות עצמית; בתי-חולים של "שירותי בריאות כללית"; תקציב לעומת ביצוע - שנת 2017; ניתוח דוחות כספיים. בפרק הנספחים מוצגים דו"חות בקרה תקציביים של הקופות. בין הממצאים: עלות סל הבריאות ב-2017 הסתכמה ב-48,643 מיליוני ש"ח - גידול של כ-5.97% לעומת 2016; ב-2017 היו 52.34% מהמבוטחים חברים ב"שירותי בריאות כללית", 25.40% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.85% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-8.41% ב"לאומית שירותי בריאות"; "כללית" סיימה את 2017 עם גירעון של 1,288 מיליוני ש"ח, כולל גירעון בתי החולים (לעומת גירעון של 683 מיליוני ש"ח ב-2016), "מכבי" עם גירעון של 128 מיליוני ש"ח (גירעון של 78 מיליוני ש"ח ב-2016), "לאומית" עם גירעון של 226 מיליוני ש"ח (גירעון של 18 מיליוני ש"ח ב-2016) ו"מאוחדת" עם גירעון של 67 מיליוני ש"ח (גירעון של 18 מיליוני ש"ח ב-2016).

(קופות חולים; עלויות; גירעון [תקציב]; רווחים; מימון; התערבות ממשלתית)

112

הרן רוזן, מאיה; כהן קובץ', גלעד; רמות ניסקה, תמר:
הביטוח הסיעודי בישראל
חטיבת המחקר, בנק ישראל, נייר תקופתי מס' 2018.01, 63 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

ההוצאה של משקי הבית על טיפול סיעודי היא גבוהה, והיא צפויה לגדול יותר בשל הצמצום הצפוי בהיצע המטפלים הלא פורמליים (בעיקר בני משפחה) ומהתייקרות השירותים הפורמליים בתשלום. בעבודה זו נדונות האפשרויות לרפורמה במערכת הסיעוד בישראל. במסגרת העבודה נסקר מערך הסיעוד בישראל, מוצגת השוואה למדינות ה-OECD, נבדקות קבוצות אוכלוסייה שאינן מסוגלות לרכוש שירותי סיעוד בקהילה במחיר ובאיכות סבירים, מוצגת תחזית להתפתחות ההוצאה הלאומית לסיעוד, נדון הצורך בהתערבות המדינה בתחום זה, ומוצגות עלויות וחלופות לשינויים במסגרת המימון של הביטוח הסיעודי. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית על סיעוד בישראל ב-2015 נאמדה בכ-14.5 מיליארדי ₪, כ-1.2% מהתוצר, וזאת בלי לקחת בחשבון טיפול לא פורמאלי (של בני משפחה); ההוצאה הציבורית בישראל היתה 0.7% מהתוצר, לעומת ממוצע של 1.3% מהתוצר במדינות ה-OECD; עבור חלק נכבד מהקשישים בקהילה ההוצאות למימון טיפול סיעודי הן גבוהות ביחס ליכולתם לממנו; כ-60% מאוכלוסיית ישראל מחזיקים בפוליסת ביטוח סיעוד פרטית כלשהי, לעומת כ-15%-5% במדינות ה-OECD; לכמחצית מהמבוטחים בקופות החולים יש פוליסת ביטוח סיעודי קבוצתי; שיעור המבוטחים בקרב ערבים וחרדים הוא נמוך משמעותית מיתר האוכלוסייה; דרישות ההכשרה של כוח האדם הסיעודי לטיפול בקהילה הן מן הנמוכות במדינות ה-OECD, בעוד שהנהלים באשפוז קובעים דרישות מחמירות מדי לאיכות כוח האדם הרפואי; הפיקוח על מתן שירותי הסיעוד בקהילה הוא חלקי, ויש פער גדול בין מספר שעות הטיפול המדווחות לבין המספר בפועל. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(ביטוח סיעוד; קשישים מוגבלים; טיפול בית סיעודי; עלויות; מימון; מעורבות ממשלתית; רפורמה)

113

רוזנברג, מרק:
פעולות אגף האכיפה וההוצאה לפועל, 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 136 בסדרת "סקרים מינהליים", ירושלים 2018, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

תפקידו של אגף האכיפה והוצאה לפועל במוסד לביטוח לאומי הוא לאתר את החייבים דמי ביטוח ולאכוף עליהם להסדיר את חובם. זאת, בשתי דרכים: 1) עיקול נכסי החייבים בידי גובים, בבתיהם ובעסקיהם - אם החייב לא הסדיר את חובותיו במועד, המוסד רשאי ליטול את נכסיו שעוקלו כדי למוכרם ולכסות חלק מהחוב; 2) דרישה מגורם שלישי המחזיק נכס של החייב לעקל נכס זה (כגון בנקים, חברות אשראי ומשרד התחבורה) - דרישה זו מתבצעת בצורה ממוכנת במשרד הראשי. בפרסום מובאים נתונים על היקף הפעילות בתחום האכיפה וההוצאה לפועל בשנת 2017 ועל תוצאותיה, כולל נתונים השוואתיים לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2017 עשו הגובים כ-130,400 פעולות בקרב החייבים (כולל שיחות טלפון) - עלייה של 1.5% במספר הפעולות לעומת 2016; ב-2017 גבו הגובים ישירות מן החייבים 723.5 מיליוני ש"ח - עלייה של 33.8% לעומת 2016; ב-2017 נמכרו 113 חפצים, ובהם 104 כלי-רכב; ההכנסות מעיקולים באמצעות צד שלישי הגיעו ב-2017 לכ-72.4 מיליוני ₪ - עלייה של 26.7% לעומת 2016.

(המוסד לביטוח לאומי; אכיפת חוק)

114

רוזנברג, מרק ואחרים:

פניות הציבור אל המוסד לביטוח לאומי, 2017

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 138 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2018, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפניות לאגף פניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ב-2017 (כולל פניות באמצעות האינטרנט). מטרת הפרסום היא, בין היתר, לבחון את נושא השירות בכל היבטיו, לערוך השוואות והערכות וללמוד על אופן הטיפול בפנייה משלב הקליטה עד שליחת התשובה הסופית לפונה. נבדקו תאריך הפנייה, הסניף המטפל, נושא הפנייה, סוג הפונה, תוצאות הטיפול ומועד מתן התשובה הסופית (הפרסום לא כולל פניות של הציבור לנציבות שירות המדינה). בין הממצאים: ב-2017 טיפל האגף לפניות הציבור ב-9,686 פניות בכתב, ומהן 9,421 פניות היו חדשות; התפלגות הפניות לפי אופיין היתה כדלקמן: 3,894 תלונות, 3,503 בקשות, 1,846 עררים ו-178 פניות הקשורות לתיקוני חקיקה ומידע מהציבור; מאז 2011 חלה ירידה במספר הפניות, אולם ב-2017 היתה עלייה של 9.7% לעומת 2016; הענפים שבהם בלטו הפניות ב-2017 היו נכות (21.0%), נפגעי עבודה (19.3%) וזיקנה ושאירים (7.1%); 37.4% מהתלונות היו בגין ליקויים משרדיים ו-23.9% בגין עיכוב בטיפול בתביעות; 41.3% מהתלונות ו-19.6% מהעררים ב-2017 נמצאו מוצדקים; זמן הטיפול הממוצע בפנייה היה 23.5 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; פניות הציבור; תלונות)

115

רפל, י'; גרניט, ר'; הן, ע' ואחרים:
איכותם התברואית של מי השתייה במערכות האספקה ברשויות המקומיות בישראל: דו"ח בדיקות מיקרוביאליות וכימיות ברשת האספקה לשנים 2016-2014
המערך הארצי לבריאות הסביבה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 40 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
https://www.health.gov.il.

ספקי המים, האחראים לאספקת מי השתייה ביישובים, דוגמים את המים באופן שוטף לגילוי חיידקים אינדיקטורים לגורמי מחלות, ולמרכיבים כימיים - כדי לעקוב אחר תרומה אפשרית של מערכת האגירה וההולכה על איכות המים וכן כדי לעקוב אחר ריכוז חומרי טיפול המוספים למים. הדיגום מתבצע בהתאם לתקנות בריאות העם [איכותם התברואית של מי השתייה] נוסח משולב התשע"ג - 2013, שבהן נקבעו הדרישות המינימליות להיקף הדיגום ולרמת החריגות המותרת .בדו"ח הנוכחי מובא סיכום של הבדיקות שנעשו, העמידה בתקנים ואיכות מי השתייה ב-2016-2014. בין הממצאים: בשנים האחרונות בוצעו יותר מ-87,000 בדיקות מיקרוביאליות בשנה, עם ביצוע של עד 97% ביחס לתכנית הדיגום; ב-2015-2014 עמדו 99.4% מהבדיקות בדרישות התקנות, וב-2016 – 99.5%; במספר יישובים קטנים נמצאו חריגות שנתיות מיקרוביאליות גבוהות מ-5%; בוצעו 4,686 בדיקות למתכות ברשת ההולכה (עופרת, ברזל ונחושת) ב-2016-2014, ושיעור הביצוע נע בין 61% ביישובים הקטנים ל- 93% ביישובים הבינוניים והגדולים. במקרים בודדים נמצאה חריגה וספקי המים נדרשו לבצע דיגום חוזר ובמקרה הצורך לנקוט פעולות לתיקון.

(מים; רשויות מקומיות; בריאות הציבור(

י. סביבה, מים ואקלים

פרסומים

116

חלבי סאלח, ספאא; מלסטר, אילן:
מאזן מזהמים לים, 2016
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה, חיפה 2017, 102 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה מופקדת על מניעה וצמצום מרבי של זיהום הים ממקורות יבשתיים. פעילותה מתבססת על החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח - 1988 ותקנותיו, אשר מבוססים על אמנת ברצלונה לשמירת הים התיכון (1976) והפרוטוקול למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. בדו"ח זה מרוכזים נתוני ההזרמות של בעלי היתר הזרמה לים התיכון, לים המלח ולים סוף ב-2016. במסגרת הדו"ח, מוצגים העומסים השנתיים (טון/שנה) למזהמים העיקריים שהוזרמו לים מכל מקורות ההזרמה בישראל. מקור הנתונים הוא מהגופים המזרימים לים (מפעלים תעשייתיים, מתקני התפלה, תחנות כוח, מכוני טיהור שפכים ועוד), הנדרשים על-פי היתר ההזרמה לים לבצע בדיקות מעבדתיות ובקרת עומסים. יש לציין, כי מזהמים המגיעים מנחלים הזורמים לים אשר אינם מצויים בתחום אחריותה של היחידה, לא מוצגים בדו"ח. בין הממצאים: לים התיכון היו ב-2016 59 היתרי הזרמה, לים המלח 23 ולים סוף 8; מקור הזיהום הגדול ביותר של הים התיכון הוא בוצת השפד"ן, למרות ספיקה מוזרמת לים המהווה 9.3% מסך הספיקה לים התיכון (ללא ספיקת מתקני ההתפלה ומי הקירור של תחנות הכוח); בהשוואה ל-2004, הושגה הפחתה מהותית בעומס המזהמים, למרות שמספר בעלי ההיתר גדל.

(זיהום הסביבה; מפעלי תעשייה; משאבי טבע; הים התיכון; ים המלח; ים סוף; חוקים)

117

קורדובה-ביז'ונר, לבנה (עורכת):
דוח מצב איכות האוויר בישראל - לשנת 2016
אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2018, 56 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת תמונת מצב של איכות האוויר בישראל לשנת 2016. במסגרת הדו"ח מוצגות מפות שבהן מתוארת הפריסה המרחבית של מזהמי האוויר שנמדדים בתחנות הניטור כשילוב בין נתוני הניטור למודל החיזוי של המשרד. כמו כן, מוצגות תוצאות של הבדיקות הסביבתיות של חומרים שאין להם ניטור רציף, ומוצג מידע על הטיפול במטרדי ריח. הדו"ח מחולק ל-3 פרקים, כדלקמן: סיכום הממצאים של תחנות הניטור; סיכום תוצאות בדיקות סביבתיות ארציות לשנת 2016; השוואה בין ערכי איכות האוויר בישראל לתקינה האירופית. בין הממצאים: ריכוזי החלקיקים הנשימים העדינים (חלקיקי PM2.5) ברוב תחנות הניטור הכלליות והתחבורתיות בישראל ב-2016 היו נמוכים מערך הסביבה השנתי של 25 מק"ג/מ"ק לפי תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר), אך נרשמו כמה עליות מערך הסביבה היממתי עקב סופות אבק. ריכוזים גבוהים של אוזון נרשמו בפנים הארץ. חריגה מערך הסביבה השמונה-שעתי של אוזון נרשמה בתחנת הניטור גליל מערבי. ב-24 מתוך 51 תחנות הניטור המודדות אוזון נרשמה עלייה אחת לפחות מערך הסביבה השמונה-שעתי. ריכוזים הגבוהים מערך היעד היממתי של פורמאלדהיד נרשמו בכל נקודות הדיגום; בחמש נקודות דיגום התקבלו ריכוזים שנתיים של בנזו-א-פירן הגבוהים מערך היעד השנתי. בבחינת זיהום אוויר מתעשייה בלטו מספר חריגות באזור התעשייה הצפוני של אשדוד ובניר גלים.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; בריאות הציבור; מפעלי תעשייה; אנרגיה; תחבורה; אבק; אוזון)

118

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה: דו"ח לשנת 2017

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה, אשדוד 2008, 79 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.env.org.il

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה משרת אוכלוסייה של כ-300,000 תושבים ב-8 רשויות מקומיות. בדו"ח הנוכחי מובאים סיכומי הפעילויות של האיגוד והממצאים העיקריים של הפעילויות. הדו"ח מחולק ל-14 פרקים, כדלקמן: איכות אוויר; חומרים מסוכנים; חינוך והסברה; לחימה במזיקים; מיחזור; נחל לכיש; סביבה חקלאית; פניות הציבור; פסולת; קרקעות מזוהמות ומי תהום; רישוי עסקים; רעש; שפכים ומט"שים; תכנון סביבתי. בין הממצאים: 5 עסקים בתחום האיגוד פינו ב-2017 20,164 טון פסולת מסוכנת לטיפול בנאות חובב; במהלך השנה טיפלו כונני האיגוד ב-20 אירועי חומרים מסוכנים, לעומת 14 אירועים ב-2016; במהלך 2017 התקבלו 320 פניות מהציבור, לעומת 359 פניות ב-2016, ו-74% מהפניות היו בתחום העיר אשדוד (הנושאים העיקריים שהטרידו את הציבור היו זיהום אוויר וריח, רעש, קרינה ופסולת); במהלך 2017 טופלו 88 בקשות לרישיון עסק, ו-71% מהן היו באשדוד; ב-2017 פינה האיגוד 1.45 טון פסולת סוללות מ-222 תחנות; במהלך 2017 התקבלו 82 פניות בנושא רעש, לעומת 121 פניות ב-2016; מתוך 209 דיגומי שפכים שנערכו בעסקים באשדוד, 58% נמצאו תקינים, 25% נמצאו חריגים ו-17% נמצאו אסורים.

(אשדוד; יבנה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; רעש; מים; נחלים; פסולת; אבק; קרינה; חקלאות; מפעלי תעשייה; תכנון סביבתי; מיחזור)

119

אילון, אופירה; לב-און, מרים; לב-און, פרי ואחרים:
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2016
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2017, 26 עמ'. הוגש למשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

ב-2010 השיק המשרד להגנת הסביבה מערך דיווח וולונטרי על פליטות גזי חממה של חברות בישראל (פליטות ישירות הנובעות מפעילותן של החברות ופליטות עקיפות הנובעות מצריכת חשמל או אנרגיה ממקורות חוץ-ארגוניים). מערך דיווח זה מנוהל על-ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון. במוסד שמואל נאמן נבנה קובץ מיוחד המשמש ככלי עזר לכימות ולתיעוד הפליטות. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתוני הפליטות של 63 חברות וארגונים שמסרו את נתוני הפליטות שלהם ב- 2016 (51% מכלל הפליטות במצאי הפליטות הלאומי). בין הממצאים: מספר החברות המדווחות עלה מ-21 ב-2010 ל-63 ב-2016; הפליטות של כלל החברות המדווחות הגיע ל-61% מכלל הפליטות בישראל (לפי נתוני הלמ"ס) ב-2010, ל-63% ב-2011, ל-66% ב-2012, ל-61% ב-2013, ל-57% ב-2014, ל-53% ב-2015 ול-51% ב-2016; סך הפליטות הישירות של גזי חממה של חברות וארגונים אלה היה 38.8 מיליוני טון שווה ערך פד"ח (פחמן דו-חמצני) ב-2016 לעומת כ-42.8 מיליוני טון ב-2015. ירידה זו נובעת, בין היתר, מהגברת השימוש בגז טבעי.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; זיהום אוויר; גז; דלק; חשמל; אנרגיה; תעשייה)

120

בארי-שלוין, ירון (עורך):
ניטור ומחקרי כנרת: דו"ח שנת 2017
המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2018, 194 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המעבדה:
http://kinneret.ocean.org.il.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות לגבי תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך כדי שמירה על איכות מי האגם לטווח ארוך. בדו"ח הנוכחי מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים הנלווים שנעשו ב-2017, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מורכב מהפרקים הבאים: הקדמה - שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכינרת; ניטור הכינרת; מחקרי הכינרת; מחקרי אגן ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים - סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה לחקר הכינרת - 2017; פרסומי המעבדה בספרות הבין-לאומית המבוקרת ב-2018-2017; דו"חות המעבדה 2017.

(כינרת; מים; משקעים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; אקולוגיה; חומרי הדברה; חיידקים; דגים)

121

מרשם פליטות לסביבה: דו"ח שנתי - שנת דיווח 2017

מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2018, 43 עמ'. הוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בדו"ח מרשם הפליטות וההעברות לסביבה (מפל"ס) מוצגים נתונים מהמרשם על אודות פליטות של חומרים מזהמים לסביבה (לים, לאוויר, למים או לקרקע); הזרמות של שפכים ממפעלים אל מתקני טיהור שפכים והעברות של פסולת (רגילה או מסוכנת) לסילוק או לטיפול. במרשם מוצג גם מידע כללי על המפעלים ועל מיקומם הגאוגרפי (יש אפשרות לחיפוש מפעלים על גבי מפה). כמו כן, ניתן לחפש נתונים בחתכים שונים לפי שם המפעל, ענף הפעילות, סוג החומר המזהם, היישוב שהמפעל נמצא בו וכו'. נתונים אלה דווחו על-ידי המפעלים עצמם למשרד להגנת הסביבה מכוח חוק הגנת הסביבה [פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם, התשע"ב - 2012]. המידע שדווח נבדק על-ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לפני פרסומו. על המפעלים המדווחים למרשם לכלול בדיווח את כל הפליטות הקיימות במפעל, בין שהפליטה אירעה ממקור הניתן למדידה (ארובה, מוצא שפכים וכו') ובין שהיא אירעה ממקור שאינו ניתן למדידה (מיכלי אחסון, דליפות ממתקנים וכו'). חשוב לציין, כי הפליטות המתפרסמות במפל"ס הן תוצר של פעילויות מותרות ומורשות, הנעשות בהתאם להוראות הדין. הדיווחים כוללים הן פליטות צפויות והן פליטות עקב תקלות. ב-2017 דיווחו למפל"ס 568 מפעלים, לעומת 583 ב-2016..

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; שפכים; זיהום אוויר; חומרי הדברה; מפעלי תעשייה)

122

הן, עירית; ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר ואחרים:
סקר מתכות במי שתיה במוסדות חינוך בישראל 2018
בריאות הסביבה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 15 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

המחסור המתמשך במי שתיה ממקורות טבעיים בישראל הביא להגברת השימוש במים מותפלים לשתייה. שיעור המים המותפלים מכלל מי השתייה עלה מ-2.5% ב-2005 ליותר מ-50% ב-2018. מים מותפלים נחשבים בטוחים לשתייה, אך הרכבם המינרלי השונה עלול להביא להאצת השחיקה של הצינורות ולתופעות של שִׁתּוּךְ (קורוזיה) ולעלייה בריכוזי המתכות במי השתייה. בדו"ח זה מוצגים ממצאי בדיקת ריכוזי עופרת, נחושת וברזל במי השתייה שנעשתה במוסדות חינוך ב-2016. במסגרת הבדיקה נלקחו 1,379 דגימות מ-900 מוסדות חינוך. בין הממצאים: 99.6% מדגימות ריכוזי העופרת, 99.7% מדגימות ריכוזי הברזל ו-99.9% מדגימות ריכוזי הנחושת נמצאו תקינות. במקרים של חריגות בוצעה חקירה, נדרש תיקון הליקויים ובוצע דיגום חוזר עד לקבלת תוצאות תקינות. מים לפני הזרמה (מים ששהו בצנרת במהלך הלילה) הכילו ריכוזים גבוהים יותר של מתכות בהשוואה למים שנדגמו לאחר הזרמה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים מבחינת תכולת העופרת במים מותפלים או מותפלים מהולים במי תהום בהשוואה למים ממקורות אחרים. נמצא מתאם חיובי בין עכירות המים לבין תכולת מתכות כבדות. אחוז החריגות בעופרת במוסדות החינוך בישראל נמצא נמוך יחסית למדינות אחרות. בנספח לסקר מוצגות תוצאות מפורטות.

(מים; בריאות הציבור; זיהום הסביבה; רשויות מקומיות; בתי-ספר; גני ילדים; מוסדות חינוך)

123

ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר; קינן-בוקר, ליטל ואחרים:
חשיפה לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בקרב מבוגרים בישראל 2015-2016 - חלק א': מגמות והשוואה בינלאומית
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) ושירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים הם חומרי הדברה שמשמשים בחקלאות לשם הגנת הצומח. חשיפה כרונית לחומרים אלו עלולה להשפיע על התפתחות העובר והתפתחות קוגניטיבית של ילדים. בשנים האחרונות רוב חומרי ההדברה מסוג זה יצאו משימוש, והשימוש בחומרים אחרים צומצם. בסקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי נבדקו רמת החשיפה לזרחנים אורגניים של האוכלוסייה בישראל, הן בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בעולם והן בהשוואה לממצאים מסקר קודם שנעשה ב-2011 , לפני תחילת צמצום השימוש בחומרים אלו בישראל. אוכלוסיית הסקר כללה 187 משתתפים בני 56-23 (80% יהודים ואחרים, 20% ערבים; 54% נשים ו-46% גברים). זאת, במסגרת בסקר מב"ת (סקר לאומי בנושא תזונה ובריאות) שבו, מלבד מענה על שאלון, נמסרו דגימות שתן. בין הממצאים: רמת ה-DMTP וה-DEDTP בקרב ערבים היתה גבוהה יותר מזו שבקרב יהודים באופן מובהק; הרמות של רוב תוצרי הפירוק של הזרחנים האורגניים שנבדקו היו גבוהות יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (לא באופן מובהק); בהשוואה לסקר מ-2011 ,נמצאה ירידה בכל תוצרי הפירוק של הזרחנים האורגניים שנבדקו, למעט DEP. עם זאת, הריכוזים הממוצעים שנמדדו היו גבוהים יחסים לממצאים שהתקבלו בדנמרק, בארצות-הברית ובקנדה.

(חומרי הדברה; זיהום הסביבה; בריאות הציבור)

124

Israel's Third National Communication on Climate Change
Ministry of Environmental Protection, Jerusalem 2018, 114 pages. Submitted to the United Nations Framework Convention on Climate Change. The publication appears on the Ministry's Website: www.environment.gov.il.

דו"ח זה הוא הדו"ח הלאומי השלישי על שינויי אקלים, שהוכן במסגרת מחויבויותיה של ישראל לאמנת האקלים ולהסכם פריז מ-2016. במסגרת הדו"ח, המוגש אחת לארבע שנים, נסקרים המאפיינים הלאומיים של ישראל (כולל מאפיינים פיסיים, מאפייני האקלים, מאפייני האוכלוסייה, מדדים כלכליים, משאבים, תשתיות וכו'), מצאי פליטות גזי החממה, המדיניות הממשלתית בנושאי איכות הסביבה ויישום צעדים להפחתת פליטות גזי החממה, צעדי היערכות לשינויי האקלים ועוד.

(אקלים; איכות הסביבה; מים; משקעים; טמפרטורה; זיהום אוויר; אנרגיה; דלק; חשמל; שימושי קרקע; ייעור; חקלאות; תעשייה; תחבורה; מדדים כלכליים)

י"א. סדר ציבורי ופשיעה

פרסומים

השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל - 2017
אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2018, 104 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי (ראו: מחוזות ואגפים ◄ אגף תכנון וארגון ◄ פרסומים):
https://www.gov.il.

השנתון הסטטיסטי ה-45 של משטרת ישראל מורכב השנה משבעה פרקים, כדלקמן: פשיעה; תנועה; פניות אזרחים למוקד; סקרים במשטרת ישראל (עמדות, שביעות רצון ואמון כלפי המשטרה; השירות לאזרח); משאבי אנוש; מתנדבים; תקציב. בין הממצאים: ב-2017 נפתחו 330,294 תיקי חקירה - עלייה של 0.4% לעומת 2016; מספר תיקי הנוער שנפתחו היה 24,688 - עלייה של כ-7.3% לעומת 2016; ירידה של 8.2% בעבירות פע"ר (פשיעה - עבריינות רכוש) נצפתה בהשוואה ל-2016, ואילו בעבירות אלימות בין בני זוג לא חל שינוי, ובעבירות מחשב חלה עלייה של 4.5%; עוד עולה, כי חלה ירידה של 6.5% בפשיעת זרים, עלייה של 2.7% בעבירות אלימות חמורה ועלייה של 8.5% בעבירות מין חמורות; בעבירות שוד חלה עלייה של 8.8% לעומת 2016; שיעור הפשיעה המדווחת עמד על 37.6 תיקים לאלף נפש; ב-2017 בוצעו 60,198 מעצרים פליליים – ירידה של 1% לעומת 2016; במוקד 100 של המשטרה התקבלו 7,062,772 פניות במהלך 2017 – עלייה של 2.2% לעומת 2016; ב-2017 היתה עלייה של כ-5% בסך תאונות הדרכים (עלייה של 3.9% בתאונות הדרכים הקלות ועלייה של 10.4% בתאונות הקשות והקטלניות); לעומת זאת, מספר ההרוגים בתאונות דרכים היה קטן ב-3.4% בהשוואה ל-2016.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; אלימות; תאונות דרכים; שביעות רצון)

125

הרשות השופטת בישראל: דו"ח שנתי - 2017
מחלקת כלכלה וסטטיסטיקה, אגף פיתוח, תכנון ותקציבים, הנהלת בתי-המשפט, הרשות השופטת בישראל, ירושלים 2018, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותה של מערכת בתי-המשפט בישראל בהיבטים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: פעילות כלל בתי-המשפט; פעילות בית-המשפט העליון; פעילות בתי-המשפט המחוזיים; פעילות בתי-משפט השלום; פעילות בתי-הדין לעבודה; פעילות בתי-המשפט לאורך זמן. בין הממצאים: ב-2017 נפתחו 858,813 תיקים (לעומת 810,685 ב-2016) ונסגרו 859,321 תיקים (לעומת 793,371 ב-2016); 83.9% מהתיקים נפתחו בבתי-משפט השלום, 8.5% בבתי-המשפט המחוזיים, 6.4% בבתי-הדין לעבודה ו-1.2% בבית-המשפט העליון; מלאי התיקים שנותרו פתוחים עמד בסוף 2017 על 459,549 לפי הפירוט הבא: 329,858 תיקים בבתי-משפט השלום, 78,699 תיקים בבתי-המשפט המחוזיים, 46,508 תיקים בבתי-הדין לעבודה ו-4,484 תיקים בבית-המשפט העליון; לאורך השנים נצפתה עלייה גדולה במספר תיקי פשיטות רגל - מ-7,850 ב-2010 לכ-22,000 ב-2017, והם היוו כ-50% מהתיקים שנפתחו בבתי-המשפט המחוזיים ב-2017.

(בתי-משפט)

126

נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2017
נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2018, 256 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
www.justice.gov.il (ראו: יחידות נציבות תלונות הציבור על שופטים).

בדו"ח זה מובא סיכום של שנת פעילותה ה-14 של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-12 פרקים, כדלקמן: תלונות שהתקבלו בשנת 2017; סיווג ההחלטות שניתנו בשנת 2017; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות שנמצאו מוצדקות; תלונות שבירורן הופסק; תלונות שאין לבררן; התפלגות התלונות על בתי-המשפט ובתי-הדין; ליקויים ותיקונם; התנהגות שופט; דרך ניהול משפט; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית-משפט לתביעות קטנות; בתי-הדין הרבניים. בפרק הנספחים מוצגים חוקים, תקנות וכללי אתיקה הנוגעים לפעילת הנציבות. בין הממצאים: ב-2017 הוגשו לנציבות 834 תלונות על שופטים; מתוך 855 התלונות שניתנה לגביהן החלטה ב-2017, 321 נדחו על הסף ו-534 בוררו לגופן (לאחר הבירור, 81 נמצאו מוצדקות וב-39 תלונות נוספות מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט והיא תוקנה לפני השלמת הבירור בתלונה); 39% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו בנוגע לליקויים בניהול משפט, 37% היו בענייני התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין, 15% היו על התנהגות בלתי ראויה, ו-9% היו בנוגע לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה; מוסריות)

127

רוטשילד, טלי:
מדידת הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל 2016
בתוך: "
העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 148-135. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

סקר "הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל" לשנת 2016 כלל 193 יחידות דגימה בפריסה ארצית על-פי 69 תחנות המשטרה (תחנת נתב"ג לא נכללה). בסקר השתתפו 24,912 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה בישראל. הסקר נועד לבחון את רמת אמון הציבור במשטרה ואת מידת שביעות הרצון מתפקוד המשטרה, באופן כללי ובאזור המגורים. כמו כן, נבחנה תפיסת התושבים את אופן טיפול המשטרה בעבירות נבחרות, ונבחנה העדפתם המקומית - באילו תחומים לדעתם על המשטרה להתמקד בפעילותה באזור מגוריהם. הסקר נועד לשמש כלי עבודה למפקדי התחנות על מנת שיפעלו לשיפור השירות ותחושת הביטחון האישי של התושבים, ובסופו של תהליך - להגברת האמון במשטרה. בין הממצאים ברמה הארצית, 52% מהמשיבים היו שבעי רצון באופן כללי מתפקוד המשטרה ו-54% הביעו בה אמון; קרוב למחצית מהמשיבים סברו שהשוטרים מכבדים את זכויות האזרח ומפעילים כוח פיזי באופן סביר; 70% מהמשיבים דיווחו שהם חשים ביטחון אישי באזור מגוריהם, אך רק 45% מהם ייחסו זאת למשטרה; 18% מהמשיבים ציינו שהם נפגעו מפריצה לביתם בשנה שקדמה לסקר ו-12% דיווחו שהם נפגעו מאלימות; 76% מהנפגעים ציינו שהם התקשרו למשטרה לדווח על הפגיעה. בעיני התושבים, העבירות המועדפות לטיפול, בסדר יורד, הן: פריצות לבתים (33%), בריונות בכבישים (31%) ואלימות (24%).

(משטרה; עמדות; ביטחון אישי; יעילות; עבריינות; אלימות; תאונות דרכים; יחסי משטרה - קהילה)

128

מילר-כהן, מיכל:
סקר השירות של משטרת ישראל - ממצאים וכיוונים עתידיים
בתוך: "
העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 162-149. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

סקר שביעות רצון הוא כלי מדידה חשוב לצורך קבלת תמונת מצב על שביעות הרצון משירותי הארגון. ממצאי הסקר מאפשרים למפקדים להתמקד בנושאים הדורשים שיפור ולפעול בהתאם. ב-2008 פותח מודל ייחודי להערכת "איכות השירות" המשטרתי באמצעות סקר לבחינת שביעות רצון האזרחים מהשירות שקיבלו מהמשטרה ("סקר השירות"). במאמר זה מנותחים ממצאי סקר השירות לשנת 2016. הסקר נערך בקרב כ-11,000 בני 18 ומעלה שקיבלו שירות מתחנות המשטרה (פגשו שוטרי סיור או הגישו תלונה במרכז השירות לאזרח - מש”ל), או שפנו למוקדי 100, למוקד המידע הארצי של המשטרה (110) או למרכז פניות נהגים ארצי (מפנ”א). שביעות הרצון נבחנה ב-3 תחומים עיקריים: מקצועיות השוטר (45%), זמן המתנה וטיפול (37%) והתנהגות השוטר (18%). בין הממצאים: 81% מהנשאלים הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות השירות שקיבלו (לעומת 58% בלבד ב-2008); בחלוקה למגזרים, קיבל מוקד 100 את ציון איכות השירות הגבוה ביותר (86%), לאחריו הסיור (81%) ולבסוף המש"ל (77%). ציוני שביעות הרצון הכללית היו 85% ממוקד 100, 80% מהסיור ו-70% מהמש"ל. מודגש בדו"ח, כי ניתן להשיג שיפור ברמת שביעות הרצון על-ידי עדכון האזרח לגבי מצב הטיפול בעניינו. בסוף הדו"ח מוצגים השינויים הצפויים בסקר השירות לשנת 2017.

(איכות השירות; משטרה; יחסי משטרה - קהילה; שביעות רצון)

129

הולנברג, אלון:
מצלמות גוף במשטרת ישראל - ההיבט המחקרי
בתוך: "
העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 104-87. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

לשימוש במצלמות גוף על-ידי שוטרים יש מספר מטרות: הפחתת שימוש בכוח על-ידי כוחות המשטרה, הפחתת התנגדות למעצר והתנהגות אלימה של אזרחים (בידיעה שהם מצולמים), שימוש לצורכי חקירה, איסוף ראיות ועוד. במאמר זה מתואר מחקר חלוץ (פיילוט) שבוצע כחלק מעבודת ההכנה לקראת שימוש במצלמות אלו במשטרת ישראל. המחקר החל באוגוסט 2016 והסתיים בינואר 2017. במחקר השתתפו 138 שוטרים מ-4 יחידות סיור ומיחידת תנועה מרחבית אחת. שאלות המחקר היו: האם שימוש במצלמות גוף מסייע בחיזוק אמון הציבור בשוטרי התחנה או בשיפור השירות שמספקים השוטרים לאזרחים; מהי תפיסתם של שוטרי הסיור המשתמשים במצלמות בנוגע למצלמות הגוף. המחקר כלל גם סדרת סקרים שנעשו בקרב שוטרים ואזרחים בתקופה שלפני המחקר, במהלכו ולאחר סיומו. בין הממצאים: הכנסת המצלמות למערך הסיור הביאה להפחתת האלימות בעת מפגשים בין שוטרים לאזרחים; השימוש במצלמות הביא לשליטה טובה יותר של שוטרים באירועים; נוכחות המצלמות הביאו ל"נרמול' התקשורת בין שוטרים לאזרחים, כולל שפת הגוף, אינטונציית הדיבור וכו'.

(שוטרים; יחסי משטרה - קהילה; טכנולוגיה)

130

יז'מסקי, יקטרינה:
ירידה רב-שנתית בעבירות הרכוש בעשור האחרון: ניתוח מגמות סטטיסטיות
בתוך: "
העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 84-61. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ירידה משמעותית במספר התיקים הפליליים שנפתחו במשטרת ישראל. במאמר הנוכחי מנותחות 4 עבירות הרכוש הנכללות בסל עבירות הפע"ר: התפרצות לדירה, התפרצות לעסק, גניבה מרכב וגניבת רכב בשנים 2015-1993. נבחנו מאפיינים של החשודים, הנפגעים, הסביבה החברתית-כלכלית, העשייה המשטרתית וכן מדיניות מערכות המשפט והכליאה. בין הממצאים: הירידה בעבירות רכוש מוסברת, בין היתר, בסיבות הבאות: שיפור אמצעי המיגון בכלי רכב ובעסקים; המשך הצמיחה הכלכלית בישראל ועליית שיעורי התעסוקה וההכנסה של משקי הבית; שימוש מוגבר בכרטיסי אשראי כתחליף למזומנים (הסיכוי למצוא מזומנים בבתים פרטיים או במוסדות הוא קטן מאשר בעבר); שיפור הפעילות המודיעינית של המשטרה בכל הנוגע לעבירות סמים (רבים מעברייני הסמים הם גם עברייני רכוש); הקמת יחידה ייעודית לאיתור ותפיסת כלי רכב גנובים; עלייה בתפוקות החקירתיות של המשטרה, בניית גדר ההפרדה והגדר לאורך גבול מצרים, המקשים/ מונעים סחר ברכוש גנוב, שיפורים טכנולוגיים בתחומי האבטחה.

(עבירות רכוש; פשעים; רציבידיזם; משטרה; בתי-משפט; אסירים)

131

אהרוני, רבקה:
עשור לפעילות הרשות - סקירת נתוני מערכת ההוצאה לפועל
בתוך: "
אסופת מאמרים - סיכום פעילות רשות האכיפה והגבייה ומבט על אתגרי העתיד", ירושלים 2018, עמ' 89-77. האסופה מופיעה באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים. הרשות אחראית על מערכת ההוצאה לפועל, על גביית תשלומים עבור המדינה ועל גביית פיצויים בהליכים פליליים והעברתם לקורבנות העבירה. בסקירה זו מוצגים נתונים על פעילות הרשות בתחום ההוצאה לפועל. בין הממצאים: מספר תיקי ההוצאה לפועל פחת מכ-3.5 מיליון ב-2009 לכ-2.43 מיליון ב-2017, בעיקר עקב סגירת תיקים ישנים ולא פעילים, הפסקת פתיחת תיקים על-ידי רשות השידור (כ-50,000 מדי שנה עד 2014) וירידה בפתיחת תיקים על-ידי בתי-חולים וחברות תקשורת; ממוצע החוב בפתיחת תיק עלה מכ-21,000 ₪ ב-2006 לכ-29,000 ₪ ב-2017, והחוב החציוני עלה מכ-4,800 ₪ לכ-6,600 ₪ בהתאמה; מספר תיקי החייבים במלאי ירד מכ-1,280,000 ב-2009 לכ-665,280 ב-2017 ומספר הזוכים בתיקי המלאי ירד מכ-474,900 לכ-277,600 בהתאמה; רישום עיקול על רכבים עלה מכ-571,000 ב-2009 לכ-872,300 ב-2017; מספר הליכי עיכוב יציאה מהארץ ירד מכ-69,000 ב-2009 לכ-24,300 ב-2017; מלאי תיקי כינוס נכסים הצטמצם מכ-33,500 ב-2009 לכ-10,500 ב-2017.

(הוצאה לפועל; אכיפת חוק)

132

גולן, רפי:
אפיון החייבים של הוצאה לפועל לפי המעמד החברתי-כלכלי של מקום מגוריהם
רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2018, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

מטרתה של עבודה זו היתה אפיון אוכלוסיית החייבים הפרטיים במערכת ההוצאה לפועל לפי המעמד החברתי-כלכלי של מקום המגורים, על-פי נתוני הלמ"ס. אוכלוסיית החייבים (בני 20 ומעלה) שנבדקו במסגרת העבודה נחלקו לשני סוגים: חייבי המלאי - חייבים פרטיים שהיו להם תיקים פתוחים במערכת ההוצאה לפועל בסוף 2016, אשר, בניכוי חייבים שנפטרו, כללו 582,371 חייבים; חייבי הזרם - כלל החייבים הפרטיים אשר נפתח נגדם תיק במערכת ההוצאה לפועל ב-2013 (תקופה מייצגת מאחר שהמדד החברתי-כלכלי האחרון של הלמ"ס מתבסס על נתוני 2015) - 300,436 חייבים. בין הממצאים: באופן כללי, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים היה גבוה יותר, שיעור החייבים בו היה נמוך יותר (תופעה זו בולטת במגזר הלא-יהודי); בכל אשכול חברתי-כלכלי, אחוז החייבים במגזר הלא-יהודי היה גבוה יותר מאחוז החייבים במגזר היהודי; שיעור החייבים ביישובים חרדיים המצויים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים היה נמוך, הן בהשוואה לכלל המגזר היהודי והן בהשוואה לחייבים במגזר הלא-יהודי המתגוררים ביישובים באותם אשכולות; ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, כך עלה גיל החייבים שנגדם נפתח תיק ב-2013; לא ניתן להצביע על מגמה במספר התיקים לחייב לפי האשכול החברתי-כלכלי של היישוב; ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, אחוז תיקי המשכון היה גבוה יותר; באשכול 1 (הנמוך ביותר) תיקי אגרה היו שכיחים יותר מאשר ביתר האשכולות.

(הוצאה לפועל; אכיפת חוק; מקום מגורים; מיצב חברתי-כלכלי)

133

סיוע משפטי לנפגעי עבירות המתה במסגרת תוכנית סנ"ה - נתונים והישגים מרכזיים לשנת 2016
הנהלת הסיוע המשפטי, משרד המשפטים, ירושלים 2017, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילותו של הסיוע המשפטי במסגרת מערך ייצוג נפגעי עבירות המתה (רצח/הריגה) מטעם תכנית סנ"ה, שנוסדה לפי החלטת ממשלה מ-2009. התכנית מרוכזת בידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, וההיבט המשפטי מטופל במשרד המשפטים. הסיוע למשפחות כולל, מלבד טיפולים נפשיים לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת הטיפול, ייצוג משפטי בהליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע וסיוע וייצוג משפטי בהליכים אזרחיים הנובעים מעבירת ההמתה. הסיוע הטיפולי-תמיכתי והסיוע המשפטי ניתנים ללא תשלום לאחר אישור של "ועדת זכאות" המורכבת מנציגי משרד הרווחה, המשטרה ומשפטנים. בין הממצאים: ב-2016 היו בישראל 107 נרצחים שלא על רקע פעילות עבריינית, ומספר הזכאים לסיוע היה 89 (הפער נובע, בין היתר, מכך שלעתים לא נמצאו בני משפחה או שבני משפחה היו חשודים/נאשמים בביצוע העבירה); 57 מהנרצחים היו בגילים 45-19, 7 בגילים 18-0 ו-23 בגילים 46 ומעלה (2 – גיל לא ידוע); 67% מהנרצחים היו גברים, 26% היו נשים ו-7% היו ילדים; 60% מהנרצחים היו ערבים, 39% יהודים ו-1% ממוצא אחר; ב-2016 נפתחו בסיוע המשפטי 128 תיקים במסגרת התכנית, מתוכם 76 תיקי ליווי בהליכים פליליים ו-52 תיקי ייצוג בהליכים אזרחיים. ב-13 תיקים ניתן ליווי בהליכי הערעור וכן הוגשו 3 עתירות לבית המשפט העליון; כמחצית (66) מהתיקים נפתחו במחוז תל-אביב. מאז תחילת התכנית נפתחו בסיוע המשפטי כ-600 תיקים, ויותר מ-500 משפחות קיבלו סיוע משפטי במסגרת התכנית.

(רצח; בתי-משפט; סיוע משפטי; תכניות התערבות; מדיניות ממשלתית)

134

הנהלת בתי המשפט: דוח תלונות הציבור לשנת 2017
האגף לביקורת פנימית, הנהלת בתי המשפט, ירושלים 2018, 74 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע הממשלתי:
https://www.gov.il.

אגף הביקורת הפנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט פועל מכוח חוק הביקורת הפנימית [התשנ"ב – 1992], המחייב קיום ביקורת פנימית על-ידי מבקר פנימי בכל גוף ציבורי. תפקידי האגף, הם: בחינת הפעילויות ודרכי העבודה בארגון, איתור והצבעה על ליקויים ונקודות תורפה העלולים לגרום לטעויות או מחדלים, המלצה על דרכים לתיקון הליקויים ומעקב אחר תיקון הליקויים. נוסף על אלה, אגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט משמש גם כנציבות תלונות הציבור. בדו"ח שנתי זה, מתוארת פעילותו של האגף בתחום תלונות הציבור. בין הממצאים: ב-2017 התקבלו וטופלו באגף 824 תלונות (763 ב-2016); התלונות המובילות, בחלוקה לקטגוריות היו: מקצועיות (27%), בקשה (16%), התנהגות (13%), שיפוט (13%) ורמת שירות (12%); התלונות סווגו לארבעה סוגים: רגילות (התנהגות או פעולה של המערכת – 91%), דרישות פיצוי (2%), תביעות אזרחיות (3%) ותלונות השגה (פנייה חוזרת של המלין לאחר שקיבל תשובה מהאגף או מגורם אחר במערכת – 4%); 76% מהתלונות נמצאו לא מוצדקות, 16% נמצאו מוצדקות ו-8% נמצאו מוצדקות חלקית. לציין, כי לעומת תלונות "רגילות", שבהן אחוז התלונות שנמצאו מוצדקות או מוצדקות חלקית נמוך (כרבע מהתלונות), רוב התביעות האזרחיות (63%) וקרוב למחצית מדרישות הפיצוי (43%) נמצאו מוצדקות או מוצדקות חלקית.

(בתי-משפט; ביקורת פנים; נציבי תלונות)

135

י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

עובדים עצמאים בישראל, 2014-2003: נתונים מסקר הוצאות משק הבית, סקר כוח אדם והסקר החברתי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1673, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

מטרתו של פרסום זה היא תיאור של מגזר העצמאים בישראל ושל השינויים שחלו בו בשנים האחרונות. בפרסום מוצגים נתונים מהשנים 2014-2003 מתוך שלושה סקרים שוטפים של הלמ"ס: סקר הוצאות משק-הבית, סקר כוח-אדם והסקר החברתי. הפרסום מחולק לשני חלקים, כדלקמן: בחלק הראשון מוצגים 44 לוחות רב-שנתיים (2014-2003), הכוללים נתונים על מאפיינים והכנסות של משקי-בית שבראשם עצמאי, ונתונים של פרטים עצמאים בהתפלגות לפי מין (מספר הפרטים העצמאים המועסקים ושעות העבודה שלהם בשבוע) והכנסה חודשית ממוצעת וחציונית ברוטו. הנתונים הללו מוצגים לפי ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שנות לימוד, גיל, קבוצת אוכלוסייה, צורת יישוב, מצב משפחתי ו-ותק בארץ. נוסף על כך, מוצגים נתונים על שיעור המפרישים לקרנות פנסיה, שביעות רצון של עצמאים מהעבודה ומההכנסה וחשש של עצמאים לאבד את מקום עבודתם. הנתונים המוצגים בחלק זה כוללים השוואה בין כלל העצמאים לכלל השכירים. בחלק השני, הכולל 11 לוחות, מוצגים נתונים נבחרים לשנת 2014 של פרטים עצמאים לפי מגדר, ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שנות לימוד, גיל, קבוצות אוכלוסייה, צורת יישוב, מצב משפחתי ו-ותק בארץ. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משק-בית שבראשו היה עצמאי ב-2014 הסתכמה ב-21,694 ₪, ולאחר ניכוי תשלומי החובה – 17,320 ₪.

(עובדים עצמאיים; הכנסה; משלחי-יד; רמת השכלה; שביעות רצון בעבודה; הבדלים בין המינים)

136

הסקר החברתי 2016 - נושאים שנתיים: תנאי עבודה והתארגנויות עובדים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1712, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי של הלמ"ס נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר בהרחבה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר החברתי ה-15, שנעשה ב-2016, שבו נחקרו בהרחבה הנושאים תנאי עבודה והתארגנויות עובדים. בסקר השתתפו 7,048 איש בני 20 ומעלה. בסקר נבדקה רווחתו של הפרט במסגרת עבודתו - מילוי צרכים בתחום הפיזי ובתחום הרגשי ושמירה על זכויותיו, סביבת העבודה, אופי העבודה, זמני העבודה, מידת האיזון בין העבודה ליתר תחומי החיים, בריאות ובטיחות בעבודה ועוד. כמו כן, נבדקו היבטים אישיים של הפרט במקום העבודה - תחושת אפליה, לחץ נפשי וחשיפה לאלימות. לבסוף, נבדק נושא התארגנויות עובדים - חברות של עובדים בארגון עובדים / אי-חברות בארגון והסיבות לכך, שביעות הרצון של מועסקים החברים בארגון עובדים מפעילות הארגון (כגון הגנה על זכויות העובד ודאגה לרווחתו), הסכמי העסקה, הפרת זכויות, תפקידיו ופעילותו של ועד העובדים במקום העבודה ושביעות הרצון מתפקודו.. באתר האינטרנט של הלמ"ס אפשר להפעיל מחולל לוחות, שבאמצעותו יכולים המשתמשים לשלוף מידע נרחב מבסיס הנתונים של הסקר, לרבות נתונים משנים קודמות.

(סקר חברתי; איכות חיים; שביעות רצון; דיור; צריכה; הוצאות משפחה; תעסוקה; הכנסה; בריאות גופנית; רווחה רגשית; שימוש במחשב; אינטרנט; התנדבות; דתיות; תנאי עבודה; איגודים מקצועיים)

137

ברקלי, נתנאלה:
מקבלי דמי אבטלה בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 300 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 62 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי:
www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2017, תוך השוואה לשנים קודמות ותוך פירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי, חייל משוחרר וכו'), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים שבפרסום הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2017 היה שיעור הבלתי-מועסקים 4.2% מכוח העבודה (4.8% ב-2016); שיעור מקבלי דמי אבטלה מבין הבלתי-מועסקים עלה מ-35.3% ב-2016 ל-39.6% ב-2017; בממוצע לחודש, כ-67,000 איש קיבלו דמי אבטלה ב-2017, לעומת כ-66,500 איש ב-2016; כ-212,000 מובטלים שונים קיבלו דמי אבטלה בעבור יום אחד לפחות ב-2017; בסך הכול שולמו ב-2017 כ-3.2 מיליארדי ש"ח לדמי אבטלה; דמי הביטוח שנגבו ב-2017 הסתכמו בכ-1,054 מיליוני ש"ח (כ-991 מיליוני ש"ח ב-2016), שהם כ-33% מהתשלומים שנגבו לענף.

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

138

הביקוש לעובדים במגזר העסקי: סיכום שנת 2017 בראייה רב-שנתית
מינהל מחקר וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2018, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://employment.molsa.gov.il.

דו"ח זה מתבסס על "סקר מעסיקים במגזר העסקי" - סקר רבעוני של מינהל מחקר, תכנון וכלכלה במשרד הכלכלה. בדו"ח מוצגים נתונים שנתיים בעבור השנים 2017-2002. בסקר נכללים עסקים שבהם מועסקים שני עובדים ומעלה, והוא מקיף את כל המגזר העסקי, לרבות ענפי הבריאות והחינוך, והוא אינו כולל את המגזר הציבורי. מדגם הסקר הוצא ממאגר המעסיקים של המוסד לביטוח לאומי, הכולל כ-150,000 מעסיקים במגזר העסקי. המדגם מקיף כ-2,000 מעסיקים הנבדקים אחת לרבעון. בין הממצאים: מספר המשרות במגזר העסקי עמד ב-2017 בממוצע יומי על 97,600 (לעומת 103,200 ב-2016); מספר המשרות שאוישו ב-2017 עמד על 81,800 בממוצע חודשי (88,600 ב-2016); מספר העובדים שנפלטו ב-2017 עמד על 85,000 בממוצע חודשי (87,200 ב-2016); מאזן התעסוקה ב-2017 (מספר העובדים שנקלטו פחות מספר העובדים שנפלטו) היה שלילי 3,200- (ב-2016 נרשם מאזן חיובי של 1,400+).

(שוק העבודה; כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; משלחי-יד; תחלופת עובדים; המגזר העסקי; עובדים שכירים)

139

וולף, אמי:
פגיעות עבודה - בין קשר סיבתי משפטי לקשר סיבתי רפואי: השפעת חוות דעת מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין על החלטות השופטים
"ביטחון סוציאלי", מס' 104 (יוני 2018), עמ' 86-35 (עברית, סיכום באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

קשר סיבתי בין ליקוי רפואי לעבודה הוא אחד המרכיבים שעל מבוטח להוכיח, כדי שיוכר כנפגע עבודה. זהו אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי ואחת משאלות המפתח המונחות לפני בית הדין לעבודה בבואו לדון בתביעות מסוג זה. במחקר הנוכחי נבחנה מידת השפעתה של חוות דעת מומחה-יועץ רפואי הממונה מטעם בית הדין על הכרעת השופטים בנוגע להימצאו או היעדרו של קשר סיבתי בין ליקוי רפואי לעבודה. במסגרת המחקר נבחן מדגם של 229 פסקי דין שעסקו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי רפואי לעבודה ונעזרו במומחה רפואי כדי לענות עליה: 144 פסקי דין שניתנו ב-2014 (מדגם קצר טווח) ו-90 פסקי דין שעסקו במחלת הסרטן וניתנו ב-2015-2008 (מדגם ארוך טווח), כאשר 5 מקרים הופיעו בשני המדגמים. בין הממצאים: ברוב המקרים בית הדין הכריע לפי חוות דעתו של המומחה; רוב התובעים היו גברים בני 40 ומעלה; רוב התביעות במדגם קצר הטווח נדחו, ואילו במדגם ארוך הטווח עלה מספר התביעות שנדחו רק במעט על אלו שהתקבלו.

(מחלות מקצוע; תאונות עבודה; בתי-דין לעבודה; עדים מומחים; פסק-דין)

140

Green, Ohad; Ayalon, Liat:
Violations of Workers’ Rights and Exposure to Work-Related Abuse of Live-in Migrant and Live-Out Local Home Care Workers - A Preliminary Study: Implications for Health Policy and Practice
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 32 (2018), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו חיי היום-יום של מטפלים בקשישים סיעודיים: הסכם העבודה ותנאי עבודתם וכן מידת השכיחות של ניצול והתעללות כלפיהם. במחקר נכללו מטפלים עובדים זרים המתגוררים בתוך או מחוץ לבית המטופל. על בסיס מדגם אקראי של בני 70 ומעלה שהיו זכאים לטיפול בית סיעודי על-פי חוק, נדגמו 338 מטפלים זרים שהתגוררו בבית המטופל ו-185 מטפלים מקומיים שהתגוררו מחוץ לבית המטופל. בראיונות פנים אל פנים נשאלו המטפלים על יחסיהם עם המטופל ועל מידת חשיפתם להפרת זכויות ולהתעללויות הקשורות לעבודתם. בין הממצאים: כמעט כל המשתתפים דיווחו על הפרות של חוקי עבודה; 58% מהמתגוררים בבית המטופל דיווחו שהם לא קיבלו ימי חופשה מעבר ליום שבועי ו-30% דיווחו שהם לא קיבלו אפילו יום שבועי על בסיס קבוע; כמו כן, 79% טענו שהם לא קיבלו תשלום עבור ימי מחלה; 58% מהמתגוררים מחוץ לבית המטופל דיווחו שהם לא קיבלו ימי חופשה מעבר ליום השבועי ו-66% דיווחו שהם לא קיבלו תשלום עבור ימי מחלה; 20% מהמתגוררים מחוץ לבית המטופל ו-15% מהמתגוררים בבית המטופל טענו שהם לא קיבלו חוזה חתום; 7.4% מהעובדים הזרים ו-2.5% מהמקומיים דיווחו על התעללות כלשהי כלפיהם הקשורה לעבודה. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(טיפול בית סיעודי; קשישים; סיעוד; עובדים זרים; זכויות העובד; הסכם עבודה)

141

קדם-קדיש, ליאור; אלמוג, יהונתן:
תכניות ההכשרה לפיתוח מנהלים, עתודות ניהוליות וסגל בכיר במשרד האוצר: סיכום ששת המחזורים הראשונים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 18-763, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם יחידת ההדרכה והפיתוח הארגוני, משרד האוצר ועם המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מכון ברוקדייל: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

בדו"ח זה נבחנו 6 המחזורים הראשונים של תכניות ההכשרה הבין-אגפיות לפיתוח מנהלים, עתודות ניהול וסגל בכיר במשרד האוצר. ההכשרה כללה תכניות נפרדות לשני דרגי ניהול: דרג ביניים (דרגים ראשון ושני) ודרג בכיר (סגנים בכירים ועתודה ניהולית). בכל תכנית הוגדרו המטרות בהתאם לצרכיו של קהל היעד. הנושא העיקרי שנבחן במחקר היה ראיית הבוגרים את תרומת התכניות, הפרויקטים והפעילויות המשלימות להתפתחותם המקצועית בפרספקטיבה של זמן (התרומה הנתפסת). המידע נאסף ביוני-אוגוסט 2016 באמצעות ראיונות עומק עם 11 מהבוגרים ב-6 המחזורים, שאלון מקוון שמילאו 106 בוגרי 6 המחזורים (בשל היענות נמוכה בקרב הבוגרים שעזבו את המשרד, המחקר התמקד בבוגרים שעבדו במשרד בעת מילוי השאלון) וראיונות עם הצוות המוביל של התכנית, עם אנשי יחידת ההדרכה והפיתוח הארגוני במשרד האוצר ועם נציגים ממכון אלכא למנהיגות וממשל. כמו כן, נאספו ונותחו מסמכי התכנית. נמצא, כי תכניות ההכשרה תרמו לדרג הביניים בניהול בסיסי ולדרג הבכיר בניהול אסטרטגי. בעיקר דווח שהתכניות הועילו בתחומים של רכישת ידע, מנהיגות, מסוגלות, שיתופי פעולה והובלת שינוי. באופן כללי, הבוגרים מהדרג הבכיר דיווחו על תרומה גדולה יותר מאשר הבוגרים מדרג הביניים. בין האתגרים שצוינו: חיזוק הקשרים בין המשתתפים מאגפי המשרד השונים וחיזוק הזהות המשותפת בין האגפים.

(עובדי מדינה; מנהלים; הכשרת מנהלים; תכניות התערבות)

142

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים: דו"ח שנתי, 2017-2016
נציבות קבילות השוטרים והסוהרים, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2018, 142 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי:
https://www.gov.il.

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים הוקמה ב-1980. תפקידיה העיקריים של הנציבות הם: בירור כל קבילה וקביעת ממצא לגביה; טיפול, מתן המלצות וגיבוש דרכים להבאת כל קבילה מוצדקת לתיקונה ולמניעת הישנות הליקוי או העוול שהעלו ממצאי הבירור; מתן הודעה מנומקת על תוצאות הבירור לכל קובל ונקבל; הגשת דו"ח שנתי לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. בין ממצאי הדו"ח העיקריים ל-2017-2016: ב-2016 התקבלו לטיפול בנציבות 395 קבילות (מתוך 1,564 פניות לנציבות; היתר טופלו כהתייעצויות) - 260 של שוטרים ו-135 של סוהרים; ב-2017 התקבלו לטיפול בנציבות 450 קבילות (מתוך 1,687 פניות) - 306 של שוטרים ו-144 של סוהרים; 33% מקבילות השוטרים ו-32% מקבילות הסוהרים ב-2016 נמצאו מוצדקות; 41% מקבילות השוטרים ו-20% מקבילות הסוהרים ב-2017 נמצאו מוצדקות; נושאי הקבילות המובילים ב-2017-2016, כמו בשנים קודמות, היו: שכר, יחסי מפקד-פקוד, תנאי השירות וסדרי השירות.

(נציבי תלונות; שוטרים; סוהרים; מינהל תקין; תנאי עבודה; זכויות העובד; יחסי מפקד - פקוד)

143

סוחוי, טניה; סופר, יותם:
האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית מיישובים שונים בישראל: מדד לנגישות יחסית
בתוך: "
לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 41-28. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

כ-60% מהעובדים בישראל מועסקים מחוץ ליישוב מגוריהם. מתוכם, כ-2/3 מגיעים לעבודה ברכב פרטי, כ-20% מגיעים בתחבורה ציבורית וכ-10% - בהסעה מאורגנת של המעסיק. במחקר המתואר במאמר זה חושב: מדד אפשרות הגעה למקומות העבודה בתחבורה ציבורית לעומת אפשרות הגעה ברכב פרטי (נגישות לתחבורה ציבורית, זמני נסיעה, דפוסי שימוש וכו'). המחקר התבסס על נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2016-2014. בין הממצאים: בין היישובים השונים קיימים הבדלים גדולים באפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית; ככל שהמרחק מהערים המטרופוליטניות גדול יותר, הנגישות פוחתת בפריפריה (במיוחד ביישובים הערביים) הנגישות היחסית היא נמוכה ונובעת מהיצע מוגבל של תחבורה ציבורית; בערים וביישובים חרדיים הנגישות היחסית היא גבוהה; ביישובים יהודיים קטנים בפריפריה הנגישות היא נמוכה, אך רמתם החברתית-כלכלית של התושבים היא גבוהה יחסית והנגישות הנמוכה נובעת מהעדפת התושבים להשתמש ברכב פרטי; ביישובים שבהם הרקע החברתי-כלכלי הוא נמוך, הנגישות היחסית היא נמוכה, אך ביישובים אלה שכיחות הסעות מאורגנות של המעסיקים. ההסעות הן יעילות ומאפשרות לעבור מרחק רב בזמן נתון, אולם בגלל היעדר חלופות נוצרת תלות בהסעות. תלות זו מקטינה את אפשרויות התעסוקה הפתוחות בפני התושבים ויוצרות אצלם תלות במעט מעסיקים.

(תעסוקה; יוממות; תחבורה ציבורית; פריפריה; יחסי מרכז - פריפריה; מיצב חברתי-כלכלי)

144

Deutsch, Zvika:
The Effect of the "Tal Law" on the Supply of Labor among Ultra-Orthodox Men
"Israel Economic Review", 15: 1 (2018), pp. 35-71. The article appears on the Bank of Israel's Website: http://www.boi.org.il/en.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל") הוחל בפברואר 2003. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקה השפעת החוק על היצע העבודה של גברים חרדים. החוק אפשר לראשונה לתלמידי ישיבות ואברכי כוללים בני 22 ומעלה "שנת הכרעה" של התנסות בשוק העבודה ללא "האיום" של חובת שירות צבאי. בתום שנה זו היה עליהם לבחור בין חזרה למעמד "תורתו אומנותו" והמשך דחיית השירות הצבאי לבין שירות צבאי. העבודה התבססה על נתוני סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לגבי השנים 2011-1996. משק-בית הוגדר כ-"חרדי" אם מוסד הלימודים האחרון שבו למד אחד מבני הבית היה ישיבה בשנה הרלוונטית בלבד. בין הממצאים: ההסתברות להיות מועסק ולהשתתף בכוח העבודה בקרב חרדים בני 29-25 גדלה בכ-15%-10% בהשוואה לחרדים בני 34-30 שהחוק כמעט לא השפיע עליהם; החוק לא השפיע על תעסוקת בני 30 ומעלה גם בקרב אלה שהושפעו ממנו בצעירותם; לא נמצאה השפעה מהותית של הקיצוץ בקצבאות הילדים שבוצע בשנים אלו על שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים.

(שוק העבודה; תעסוקה; חרדים; ישיבות; צה"ל; חוקים)

145

פלג, קובי; סביצקי, בלה; רדומיסלנסקי, אירה ואחרים:
גורמים המנבאים את משך ההיעדרות מהעבודה לאחר פציעה
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2018, 55 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחנו גורמים המעכבים את החזרה לעבודה לאחר פציעה. המחקר התבסס על שילוב בין נתוני רישום הטראומה הלאומי ב-2013-2008 לגבי 45,291 פצועים בני 67-21 אזרחי ישראל, שעבדו לפני הפציעה כשכירים ואושפזו באחד מ-20 בתי החולים, ונתוני המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: הסיכוי של בני 50 ומעלה לא לחזור לעבודה לאחר שנתיים של היעדרות היה גבוה ב-64% לעומת בני 28-21, והסיכוי לא לחזור לעבודה לאחר חודש היעדרות היה גבוה ב-30%; הסיכוי של גברים לא לחזור לעבודה תוך חודש, תוך שנה ותוך שנתיים מהפציעה היה כפול מזה של נשים; הסיכוי של ערבים לא לחזור לעבודה תוך חודש מהפציעה היה גבוה כמעט ב-50%, לא לחזור תוך שנה גבוה ב-66% ותוך שנתיים גבוה ב-74%; ככל ששכר הפצועים היה נמוך יותר, הסיכוי לא לחזור למסגרת התעסוקה היה גבוה יותר - פי 8 בין קבוצת השכר הגבוה והנמוך בכל משתני התוצאה; כאשר הפציעה התרחשה בעבודה הסיכוי לא לחזור לעבודה תוך חודש היה גבוה פי 4 בהשוואה לפציעות מחוץ לעבודה; הסיכוי לא לחזור לעבודה אחרי חודש ואחרי שנה מהפציעה היה דומה בקרב בעלי נכות קודמת ואנשים ללא נכות קודמת, אך הסיכוי לא לחזור אחרי שנתיים היה גבוה ב-40% בקרב בעלי נכות קודמת.

(תעסוקה; היעדרות מעבודה; פצועים; נכות; מוגבלויות)

146

הנדלס, שוקי:
הביקוש לעובדים בעסקים בבעלות ערבים - סיכום המדדים העיקרים, שנים 2011 - 2017
אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2018, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://employment.molsa.gov.il.

סקר המעסיקים בעסקים שבבעלות ערבים הוא סקר שנועד לספק מידע על הביקושים ומצב התעסוקה במשלחי-היד השונים בעסקים, בענפי המשק השונים ובאזורים השונים בארץ. סקר זה נעשה במקביל לסקר העסקים הכללי במגזר העסקי (שכולל אף הוא עסקים רבים בבעלות ערבית) של אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אוכלוסיית הסקר כוללת כ-27,000 עסקים (לא נכללים עסקים במזרח ירושלים), ובמדגם הסקר נכללים כ-1,000 עסקים הנבדקים אחת לרבעון באמצעות ראיונות עם בעלי עסקים ומנהלים. בין הממצאים: מספר המשרות הפנויות שהציעו מעסיקים ערבים, בממוצע רב שנתי ב-2017-2011, היה כ-9,300 בממוצע יומי; מספר העובדים שנקלטו בממוצע חודשי על-ידי מעסיקים ערבים בממוצע רב=שנתי ב-2017-2011 היה כ-3,200; 77% מהעובדים נקלטו באזור הצפון, 10% באזור המרכז, 6% באזור הדרום ו-7% בערים המעורבות ובישובים מעורבים; בהבחנה על פי ענפי המשק, נרשם בממוצע רב שנתי ב-2017-2011 מאזן תעסוקה שלילי בכל ענפי המשק חוץ מאשר בענפי החינוך, הבריאות והרווחה. מספר העובדים שנפלטו מדי חודש בממוצע רב-שנתי בשנים 2017-2011 היה כ-4,400. שיעורי הביקוש, הקליטה והפליטה הגבוהים ביותר בשנים הללו היו בענף הבנייה.

(ערביי ישראל; מעסיקים; שוק העבודה; תעסוקה; משלחי-יד; עסקים קטנים)

147

מזר, יובל; ריינגוורץ, יניב:
השפעת גובה קצבאות הילדים על היצע העבודה: עדויות מתחילת שנות ה-2000
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2018.07 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2018, 29 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו נבדקה השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל שנעשתה ב-2003 על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. העבודה התבססה על שיטת "הפרש ההפרשים" (difference-in-differences) ועל בדיקת מאפייניהם האישיים של העובדים, לשם אמידת השינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מרובי ילדים בהשוואה לשינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מעוטי ילדים, וזאת תוך נטרול מרבי של השפעתם האפשרית של גורמים אחרים. העבודה התבססה על נתוני המוסד לביטוח לאומי, על סקרי כוח-אדם של הלמ"ס ועל עיבודים של בנק ישראל ושל המחברים. בין הממצאים: הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה משמעותית בהיצע העבודה של משפחות מרובות ילדים - עלייה של כ-3.6% בשיעור ההשתתפות של נשים מרובות ילדים ושל כ-2.3% בשיעור ההשתתפות של גברים מרובי ילדים, ביחס לנשים וגברים מעוטי ילדים; עיקר ההשפעה היתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה (הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר); לא נמצאה השפעה של הקיצוץ בקצבאות על שיעורי ההשתתפות בקרב האוכלוסייה החרדית והנשים הערביות.

(משפחות מרובות ילדים; תעסוקה; קצבאות ילדים; מדיניות ממשלתית)

148

בוורס, ליאורה; פוקס, הדס:
מעבודה לגמלאות: הפער המגדרי בפנסיה בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018, 33 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בפרסום זה מוצגים פערים בין נשים לגברים בתחום הפנסיה, תוך התמקדות במי שנמצאים כיום בקבוצת הגיל הצעירה והעיקרית בשוק העבודה (גילאי 45-25). קבוצה זו צפויה להיות מושפעת במידה הרבה ביותר מהמגמות הנוכחיות בשוק העבודה ומהמדיניות במערכת הפנסיה כיום. הפרסום מתבסס בעיקר על נתוני אחת מקרנות הפנסיה החדשות המובילות בישראל וכן על נתוני המוסד לביטוח לאומי, הלמ"ס ועוד. כמו כן, נבחנו נתונים השוואתיים בין-לאומיים. בין הממצאים: על-פי סימולציות שנעשו, הכנסות הפנסיה של אישה נשואה ממוצעת שתפרוש בגיל 62 צפויות להיות נמוכות בכ-38% מהכנסות הפנסיה של גבר שיפרוש בגיל 67 (אם אישה תפרוש בגיל 67, הפער המגדרי בפנסיה יצטמצם לכ-13%); גבר שאינו נשוי שיפרוש בגיל 67 ייהנה מהכנסה הגבוהה בכ-43% משל אישה רווקה שתפרוש בגיל 62 (דחיית פרישת האישה לגיל 67 תצמצם את הפער המגדרי לכ-20%); במגזר החרדי, פערי הפנסיה הם לטובת הנשים; בהשוואה למדינות באירופה, ישראל מדורגת באמצע מבחינת הפערים המגדריים בפנסיה.

(פנסיה; פרישה מעבודה; הבדלים בין המינים; קצבאות; ביטוח; הכנסה)

149

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

פרסומים

מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי: 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 165 בסדרת סטטיסטיקל, ירושלים 2018, 20 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

ב-2015 קבעה ממשלת ישראל שעל הלמ"ס לפרסם מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים הבאים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית. כמו כן, הוחלט על פיתוח תחומי טכנולוגיות ומידע ופנאי, תרבות וקהילה - 11 תחומי מדידה של איכות חיים, שלכל תחום נבחרו 8 מדדים מייצגים. בעלון זה מוצגים מבחר נתונים מ-11 התחומים הללו שנכללו בפרסום "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי 2016". הנתונים נאספו מתוך מאגרי המידע של הלמ"ס, והם מתבססים על מידע מינהלי ועל סקרים שוטפים הנעשים על-ידי הלמ"ס. עד כה פותחו 61 מדדים. מתוכם, 14 מדדים חדשים פותחו ב-2016, לפי הפירוט הבא: בריאות - מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן), התנהגויות בריאות, שנות חיים בריאים, מידת אמון במערכת הבריאות; חינוך - הסיכוי לרכוש השכלה גבוהה לפי השכלת הורים, שביעות רצון מהחינוך לגיל הגן, שביעות רצון ממערכת החינוך; מעורבות אזרחית - מעורבות אזרחית, הערכת יכולת ההשפעה על מדיניות הממשלה; רווחה אישית וחברתית - תחושת אפליה, אמון כללי; רמת חיים חומרית - רמת העושר הפיננסי של משקי הבית; פנאי, תרבות וקהילה - שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים; טכנולוגיות המידע - מועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT).

(איכות חיים; מדדים; עמדות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רווחה רגשית; תוחלת חיים; תאונות דרכים; ביטחון אישי; אלימות; בדידות; מעורבות; צריכה; דיור; רמת חיים; הכנסה; תעסוקה; תמיכה חברתית; התנדבות; פעילויות פנאי; רמת השכלה; גני ילדים; מיומנויות; הישגים לימודיים; איכות הסביבה; תחבורה; שביעות רצון)

150

מדהלה, שביט; אלמוג-בר, מיכל; גל, ג'וני:
עמותות בתחום הרווחה בישראל: תמונת מצב
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 03.2018, 25 עמ' (עברית, סיכום נפרד באנגלית), בשיתוף עם המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מרכז טאוב: http://taubcenter.org.il.

במחקר זה נבדק מקומה של החברה האזרחית בתחומי הרווחה בישראל באמצעות בחינת מאפייניהם ודפוסי פעילותם של ארגונים המספקים שירותים חברתיים או עוסקים בסנגור בתחום החברתי. אוכלוסיית המחקר כללה ארגוני חברה אזרחית הרשומים בישראל ועוסקים ברווחה שהכנסותיהם גבוהות מ-500,000 ₪ בשנה - 761 ארגונים. ארגונים אלו מאוגדים כעמותות, חברות לתועלת הציבור והקדשים (קרנות) הרשומים במרשם התאגידים במשרד המשפטים. הנתונים שנאספו הם מהדו"חות הכספיים והמילוליים של הארגונים מהשנים 2016-2013. הנתונים שנאספו מהדוחות הכספיים היו ערך סך ההכנסות של הארגונים (הכנסות מהספקת שירותים [פעילות העמותה], ממקורות ציבוריים [משרדי ממשלה, ביטוח לאומי ומוסדות ציבור אחרים], מתרומות [מהארץ ומחו"ל], תרומות בשווי כסף, עיזבונות, סכומים ששוחררו לפעילות והכנסות אחרות). הנתונים שנאספו מהדו"חות המילוליים היו מספר המועסקים בארגון ומספר המתנדבים בו. בין הממצאים: ארגונים אלו היוו כ-15% מכלל ארגוני החברה האזרחית, והיקף פעילותם השנתית נאמד בכ-13.8 מיליארדי ₪; התרומות שהועברו לארגונים אלה הגדילו את ההוצאה על רווחה בכ-3.45 מיליארדי ₪ - כ-28% מסך ההוצאה השנתית על שירותי רווחה בישראל; כ-370,000 איש עבדו בארגונים אלה, כ-1/3 בשכר וכ-2/3 בהתנדבות; כ-7% מהארגונים פעלו בחברה הערבית וכרבע פעלו במגזר החרדי; מקורות המימון של ארגונים וותיקים היו בעיקר מהספקת שירותים וממקורות ציבורים, ואילו בקרב ארגונים חדשים חלק גדול מההכנסות היה מתרומות; כ-85% מההכנסות שמקורן מהממשלה הגיעו אל הארגונים הגדולים, שהיוו כשליש מכלל הארגונים.

(מלכ"רים; עמותות; שירותי רווחה; הספקת שירותים; מימון; תרומות; התנדבות; מעורבות ממשלתית)

151

שרברמן, קיריל:
הפער בין ההכנסות להוצאות והחובות של משקי בית בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018, 35 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בעבודה זו נותחו הגורמים והמאפיינים שמשפיעים על מצבם הכספי השוטף של משקי הבית. במיוחד נבחן הקשר שבין מאזן ההכנסות וההוצאות לבין המאפיינים החברתיים-כלכליים של משקי הבית והתפלגות ההוצאות שלהם. זאת, כדי ללמוד מהם הגורמים לפער שלילי בין ההכנסות להוצאות ("פער שוטף שלילי"), שעלול לפגוע באיזון הכלכלי של משקי הבית. העבודה התבססה על נתוני סקר הוצאות משק בית של הלמ"ס ועל נתוני ארגון "פעמונים", המסייע למשקי בית להתנהלות כלכלית נכונה. בין הממצאים: סוג ההוצאה על דיור היא הגורם המשמעותי ביותר בקביעת הפער בין ההכנסות להוצאות בקרב לא-נשואים, והמעמד החברתי-כלכלי (חמישון ההכנסה) הוא הגורם המשמעותי בקביעת הפער בקרב נשואים; מניתוח מצבת החובות של משקי בית לפי נתוני ארגון "פעמונים" עולה, כי אין הבדלים מובהקים בגורמים שמשקי הבית חייבים להם: מקור האשראי המרכזי של משקי בית חזקים כלכלית הוא הבנקים, ואילו אצל משקי בית חלשים כלכלית - משפחה וחברים; עוד נמצא, כי מאז 2007 חלה עלייה מהירה בסך האשראי שלקחו משקי הבית, אך בבחינת האשראי הכולל של משקי בית ביחס לתמ"ג מצבה של ישראל הוא טוב בהשוואה בין-לאומית (41% מהתוצר בישראל לעומת 66% בממוצע במדינות ה-OECD).

(הוצאות משפחה; הכנסה; דיור; אשראי; מיצב חברתי-כלכלי)

152

אחדות, לאה:
עושר, עוני ואי שוויון בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל ובמבט בינלאומי: מחקר מעקב 2015-2005
התכנית לכלכלה וחברה, מכון ון ליר בירושלים והמחלקה לכלכלה ומנהל, המרכז האקדמי רופין, בסיוע מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2018, 74 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבדק, על בסיס פרויקט SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe), מצב העושר בקרב בני 50 ומעלה בישראל ב-2015-2005. מטרות המחקר כפי שהוגדרו היו: בחינת תמונת העושר והשינויים שחלו בו בעשור הנחקר בהתייחס לרמת העושר והרכבו; ניתוח הגורמים הקובעים את רמת העושר ובחינת השינויים בהשפעתם של גורמים אלה לאורך זמן; בחינת ממדי העוני בהתחשב בעושר שיש למשפחות לפי גישות רב-ממדיות שונות; ניתוח אי השוויון בעושר והשינויים בו על פני זמן באמצעות מדדים לבחינת דפוסי התחלקות העושר ובחינת תרומת מרכיבי העושר השונים לאי השוויון הכולל בעושר ואי השוויון בעושר בתוך קבוצות אוכלוסייה וביניהן; השוואת נתוני ישראל למדינות אחרות בפרויקט SHARE בהיבטים נבחרים. בין הממצאים: כ-86%-82% ממשקי הבית גרו בדירות בבעלותם, ל-15%-10% היו נכסי נדל"ן נוספים ול-75%-60% היה נכס פיננסי כלשהו; העושר הנקי של האוכלוסייה המבוגרת גדל נומינלית בשיעור גדול בין 2005 ל-2010 ונותר יציב בין 2013 ל-2015; הפער בין עושרם של משקי בית שקיבלו ירושה לבין אלה שלא קיבלו היה בשיעור של כ-18% בממוצע; למשקי בית של נשים יחידות היה עושר נמוך יותר מזה של משקי בית של זוגות (לא נמצא הבדל כזה בין משקי בית של גברים יחידים לבין משקי בית של זוגות); חלקם של היהודים הוותיקים בעושר נמצא גדול מחלקם באוכלוסייה; רמת העושר היתה גבוהה יותר במשקי בית שבהם בריאות טובה ורמת השכלה גבוהה; בשנים הנחקרות שיעור העוני לפי הכנסה פנויה בהתבסס על קו העוני של 50% מההכנסה החציונית נע בין 20% ל-24%; ישראל דורגה בשליש העליון של מדרג המדינות לפי רמת אי השוויון בהכנסה בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

(מבוגרים; הכנסה; רמת חיים; עושר; עוני; התחלקות ההכנסות)

153

אנדבלד, מירי; הלר, אורן ואחרים:
סקר ביטחון תזונתי 2016: ממצאים סוציו כלכליים עיקריים
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 127 בסדרת "מחקרים לדיון", ירושלים 2018, 56 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאים מסקר הביטחון התזונתי השלישי שעשה המוסד לביטוח לאומי ב-2016 (הסקר הראשון נעשה ב-2011 והשני ב-2012). הסקר התבסס על פנייה חוזרת לנדגמים שהשתתפו בשני הסקרים הקודמים. זאת, כדי ללמוד על מידת ההמשכיות של תופעת אי-הביטחון התזונתי. הדו"ח כולל השוואה לממצאי דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי, המתבסס על סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. בנוסף, נבדקה בסקר הנוכחי גם איכות התזונה מבחינה בריאותית. בין הממצאים: 17.8% מהמשפחות חיו באי-ביטחון תזונתי ב-2016 (שיפור לעומת הסקרים הקודמים), כאשר בקרב משפחות עם ילדים ירדה רמת אי הביטחון התזונתי מ-30% ל-20%; 92.4% מהמשפחות שחיו בביטחון תזונתי ב-2012-2011 חיו בביטחון תזונתי גם ב-2016; מנגד, רק 44.7% מהמשפחות שחיו באי-ביטחון תזונתי ב-2012-2011 המשיכו לחיות באי-ביטחון תזונתי גם ב-2016; בקרב ערבים ובקרב מקבלי קצבאות קיום ומשפחות חד-הוריות, שיעור הנמצאים באי-ביטחון תזונתי היה גבוה יחסית; לא נמצאו הבדלים ניכרים בדפוסי התזונה בין משפחות שחיו בביטחון תזונתי לבין אלו שלא.

(ביטחון תזונתי; קצבאות; עוני; הבטחת הכנסה; מזון; משפחות ברוכות ילדים; משפחות חד-הוריות)

154

שרף, אבנר:
האוכלוסייה המבוטחת במוסד לביטוח לאומי: תנאי הזכאות ודרכי הביטוח, 2017-2005
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 135 בסדרת "סקרים מינהליים", ירושלים 2018, 182 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בשנים האחרונות חלו שינויים תכופים ומקיפים בשיעורי דמי הביטוח שנקבעו לסוגים השונים של המבוטחים ושינויים בהגדרת בסיסי הגבייה לצורך חישוב דמי הביטוח לאותם מבוטחים. בפרסום הנוכחי נסקר נושא זה באופן מקיף בהתייחס לשנים 2017-2005. הפרסום כולל חמישה חלקים עיקריים, כדלקמן: הגדרות סוגי המבוטחים במוסד לביטוח לאומי ומספר המבוטחים בכל סוג; שיעורי דמי הביטוח החל ב-1.1.2005 עד 1.1.2017; שיטות חישוב דמי הביטוח ועדכון בסיסי הגבייה לאוכלוסיות מבוטחים שונות תוך התבססות על הסעיפים והתקנות המצויים בחוק; סיווג מבוטחים וקביעת מעסיקים; מקורות ואסמכתאות בחוק הנוגעים לעניין דמי הביטוח. נוסף על כך, נערכה השוואה בלוחות נפרדים בין סוגי מבוטחים בעלי מכנה משותף כגון עולים, מבוטחים בגיל הפרישה, סטודנטים ועוד, מבחינת מעמדם במוסד לביטוח לאומי לעניין תשלום דמי ביטוח במקרים מסוימים.

(המוסד לביטוח לאומי; ביטוח סוציאלי; קצבאות; גמלאות)

155

ברקלי, נתנאלה:
נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 297 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי:
www.btl.gov.il.

לתשלום דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי זכאית אישה גרושה או נפרדת או ידועה בציבור אשר יש ברשותה פסק-דין למזונות שניתן על-ידי בית-משפט או בית-דין מוסמך מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום). בפרסום זה מוצגים נתונים על הנשים שקיבלו דמי מזונות ב-2017 לפי גיל, מצב משפחתי, דת, יבשת הלידה, מספר הילדים, יישוב המגורים, מצב התעסוקה, סוג התשלום שהן מקבלות (לפי תקנות או לפי פסק-דין), סוג בית-הדין שקבע את דמי המזונות, גובה התשלום ועוד. נוסף על כך, מובאים נתונים על נשים שקיבלו השלמת הכנסה כתוספת לדמי המזונות, על הבעלים החייבים והיקף חובותיהם ועל פעולות אכיפה שננקטו נגד החייבים. הדו"ח כולל השוואות לנתוני שנים קודמות וכן פירוט לפי יישובים וסניפים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: בסוף 2017 היו כ-47,000 תיקי מזונות פעילים במוסד לביטוח לאומי - כ-15,000 תיקים של נשים שקיבלו דמי מזונות בתקופה זו וכ-32,000 תיקים של נשים שחדלו לקבל תשלום אך נשאר חוב של בני הזוג; ב-2017 שילם המוסד לביטוח לאומי כ-417 מיליוני ש"ח דמי מזונות, וסך התקבולים מבני הזוג החייבים לתקופה זו היה כ-188 מיליוני ש"ח, שהם כ-45% מסך התשלומים ששולמו לנשים בשנה זו; סך החוב שהצטבר מאז הפעלת חוק המזונות ב-1972 הוא כ-5.4 מיליארדי ש"ח, שיותר משליש מהם הוא "חוב אבוד" (חלק מהחייבים מתו או שלא יכלו לשלם).

(מזונות; הבטחת הכנסה; בתי-משפט; המוסד לביטוח לאומי)

156

ברקלי, נתנאלה:
מקבלי גמלאות ילדים בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 298 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 178 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על משפחות שקיבלו גמלאות ילדים ב-2017 בהשוואה ל-2016-2011: קצבאות ילדים, מענק לימודים ותוספת משפחה. כמו כן, נבחנה השפעת שינויי החקיקה ב-2013 וב-2015 על רמת קצבת הילדים והשוואה בין-לאומית של גמלאות ילדים ככלל. הנתונים שבפרסום מתבססים על קבצים מינהליים של המוסד לביטוח לאומי, קובץ תושבים לפי יישוב של הלמ"ס ל-2017 ובסיסי הנתונים של ה-OECD ושל ה-MISSOC. בחלק הראשון של הפרסום מוצגת סקירה היסטורית של התפתחות גמלאות המשפחה מאז החלתן בחוק ב-1959 עד היום. לאחר מכן מובא סיכום של הנתונים הסטטיסטיים העיקריים בנוגע לכל גמלה ומוצגות השוואות בין-לאומיות. בחלק השלישי מוצגים הלוחות הסטטיסטיים. בין הממצאים: ב-2017 קיבלו כ-1.167 מיליון משפחות קצבאות ילדים בגין כ-2.8 מיליון ילדים; חלקן של המשפחות עם שלושה וארבעה ילדים גדל בהתמדה בשנים האחרונות, מ-29.9% ב-2013 ל-30.5% ב-2017; ב-2017 הגיע מספר המשפחות שקיבלו מענק לימודים לכ-120,000; כ-18,500 משפחות קיבלו ב-2017 תוספת משפחה (כ-60% מהן היו משפחות עם ארבעה ילדים ומעלה); בכ-8.3% מהמשפחות בישראל היו ב-2017 חמישה ילדים ומעלה (עד גיל 18).

(קצבאות ילדים; משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים)

157

שטסמן, יוחנן; כהן, אהרון; סיימוס, משה ואחרים:
גורמים רפואיים, חברתיים וקוגניטיביים המנבאים זכאות לגמלת סיעוד
המכון לחקר הזקנה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה הר הצופים, ירושלים והמרכז לשיקום וגריאטריה הוד עמל, מעלה אדומים, בסיוע מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2018, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

חוק ביטוח סיעוד נועד לתת לקשישים המתקשים בפעולות היום יום עזרה כדי שיוכלו לתפקד בביתם ולא יזדקקו למסגרות מוסדיות. עיקר העזרה הניתנת במסגרת החוק היא טיפול אישי בהתאם לצורכי הקשיש וסיוע למשפחה שבה הוא חי. הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בשני מבחנים: מבחן תלות - לקביעת יכולת תפקודו של הקשיש בביתו; מבחן הכנסות - בדיקת הכנסות הקשיש ו/או בן/בת זוגו. בפרסום הנוכחי מתואר מחקר שנועד לבדוק קשרים אפשריים בין מאפיינים / גורמי סיכון רפואיים, חברתיים וקוגניטיביים לבין הזכאות לגמלת סיעוד. כמו כן, נבחן הקשר שבין זכאות לגמלת סיעוד לתמותה. המחקר התבסס על נתוני מחקר האורך על הזיקנה בירושלים. בין הממצאים: מצב כלכלי רע, רמת השכלה נמוכה, חיים ללא בן זוג, דיכאון, בדידות, בעיות שינה וכאב כרוני נמצאו קשורים באופן מובהק לזכאות עכשווית לגמלת סיעוד (נוסף על ירידה קוגניטיבית, ירידה בראייה ובשמיעה, קשיים בביצוע תפקודי יום יום ותלות בזולת). מחלות קשות מסכנות חיים כשלעצמן לא נמצאו קשורות לזכאות לגמלת סיעוד, לעומת מצבים חברתיים- כלכליים, תחושתיים ותפקודיים שגורמים לתלות תפקודית ולנכות. עוד נמצא, כי עצם קבלת גמלת סיעוד מהווה גורם סיכון מובהק לתמותה בתוך 5 שנים, הן בגיל 85 והן בגיל 90.

(קשישים; סיעוד; גמלאות; טיפול בית סיעודי; מחלות גופניות; רווחה רגשית; כושר קוגניטיבי; מוגבלויות)

158

לוי סרי, עדי:
פעילות אגף השיקום בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 299 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי עוסק בפיתוח, הפעלה והספקת שירותי שיקום מקצועי, הכוללים הכשרה מקצועית והשמה בעבודה לזכאים שנפלטו משוק העבודה או שהם נעדרי ניסיון תעסוקתי, וזאת במטרה לשלבם בעבודה המתאימה לכישוריהם המקצועיים וליכולתם התפקודית. רוב הפונים לאגף השיקום הם מקבלי קצבת נכות. אחד האמצעים העיקריים בעבודת השיקום הוא הקשר האישי בין המשתקם לפקידי השיקום. כמו כן, עוסקים פקידי השיקום במתן חוות דעת מקצועיות לאגפי הגמלאות בנושאים שונים, והם מסייעים לאוכלוסיות שונות במיצוי הטבות כספיות. נוסף על כך, הם מטפלים בעת משבר בנכים ובאלמנות, מתוקף היותם עובדים סוציאליים. הפרסום הנוכחי נועד לתאר את פעילות אגף השיקום בקרב האוכלוסיות השונות ולהציג את מאפייני המשתקמים. בין הממצאים: 23,772 איש פנו לאגף השיקום ב-2017, ובסך הכל טיפל האגף בשנה זו בכ-29,000 זכאים, שכ-82% מהם השתייכו לענף נכות כללית. 3,033 איש, שהם כ-73% מהאנשים שסיימו בהצלחה תוכנית שיקום ב-2017, הצליחו להשתלב בשוק העבודה החופשי (לא כולל אלו שהטיפול בהם הופסק), וכ-13% נוספים סיימו תהליך הכשרה וחלקם צפויים להשתלב בעבודה בשנה הבאה.

(מוגבלויות; נכות; המוסד לביטוח לאומי; שיקום מקצועי; הכשרה מקצועית; תעסוקה)

159

רוזנברג, מרק:

ממצאים עיקריים על פעולות אגף החקירות: 2017

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 139 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2018, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

תיקי תביעת גמלאות נשלחים לחקירה אם לדעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי המידע שמסר תובע הגמלה טעון אימות ובדיקה לפני שתתקבל החלטה בתביעתו. כמו כן, תיקים נשלחים לחקירה לאחר קבלת מידע בדבר חשש לקבלת גמלה במרמה או שלא כדין. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים סטטיסטיים הקשורים לפעולות האגף לחקירות של המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הפרסום מובאים נתונים על היקף החקירות בשנת 2017 בהשוואה לשנים קודמות, לפי ענפי הביטוח הלאומי ולפי סניפי המוסד, תוך התייחסות למדדי זמן והספק. בין הממצאים: ב-2017 טופלו באגף החקירות כ-26,300 תיקים (ירידה של כ-4.8% בהשוואה ל-2016); בנוסף, כ-1,840 תיקים שהופנו לטיפול החוקרים הוחזרו ללא חקירה; 44% מהחקירות היו בענף נפגעי עבודה, 15.9% בתיקי ביטוח ו-14.3% בתיקי הבטחת הכנסה; מספר פעולות החקירה שנעשו בתיקים (ביקורים, מעקבים, תצפיות וחקירות סביבתיות) היה כ-93,400, וכ-24,600 אנשים נחקרו; משך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 28.9 ימים (עלייה של כ-9.5% בהשוואה ל-2016); יחידת חקירות ההונאה טיפלה ב-2017 בכ-1,060 תיקים בכל הענפים, מהם כ-37% בענף נפגעי עבודה; ביחידה זו בוצעו כ-6,070 פעולות חקירה ונחקרו כ-487 איש; זמן הטיפול הממוצע בתיק ביחידת חקירות ההונאה היה 60 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; הבטחת הכנסה; רמייה)

160

מאיר, עדי; מוגרמן, יבגני; שדה, אורלי:
אוריינות פיננסית לפרישה
"הרבעון לכלכלה", 62: 4-3 (ספטמבר-דצמבר 2017), עמ' 42-23. המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

עליית תוחלת החיים והשינויים בשוק הפנסיוני ובשוק העבודה, מחייבים את אזרחי ישראל לתכנן היטב את חסכונותיהם לטווח הארוך. בעבודה המתוארת במאמר הנוכחי נבדק האם יש קשר בין רמת האוריינות הפיננסית של הפרט לבין שיפור בתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. העבודה התבססה על נתוני שאלון ייחודי בנוגע לקבלת החלטות הנוגעות לחיסכון לטווח ארוך. השאלון הופץ למדגם אקראי של 501 נדגמים - נשים וגברים יהודים בני 61-46, ילידי ישראל או שעלו עד 1990. בין הממצאים: נמצא קשר חיובי בין ההתנהגויות של חיפוש מידע פיננסי ומעקב אחר חשבונות משק הבית לבין אומדן אוריינות פיננסית לפרישה, וזאת גם לאחר נטרול משתנים דמוגרפיים והתנהגותיים. באופן מפתיע, לא נמצא קשר ישיר בין רמת הבקיאות במונחים פיננסיים והיכולת החשבונית לבין אומדן אוריינות פיננסית לפרישה.

(פנסיה; חיסכון)

161

הרבסט-דבי, ענת; קפלן, עמית:
אוטונומיה שברירית: השלכות של גירושין על שכרן של אימהות בישראל בראי מדיניות הרווחה
"ביטחון סוציאלי", גיליון 103 (מרס 2018), עמ' 135-113 (עברית, סיכומים באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחנו השלכות הגירושין על שכרן של אימהות בישראל, וזאת בהקשר לשינויים שהתרחשו במדיניות הרווחה הנוגעת למשפחות חד-הוריות. המחקר התבסס על נתוני קובץ מיפקד האוכלוסין המשולב 2008-1995 של הלמ"ס, שהוצלבו עם נתונים שנתיים של המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים על היסטוריית העבודה של הנשים ועם נתונים שנתיים על המצב המשפחתי. נתונים אלה אפשרו השוואה בין שכרן של אימהות גרושות לשכרן של אימהות נשואות, לאורך תקופה שבה ניתן לאתר שני דפוסים של מדיניות רווחה בנוגע למשפחות חד-הוריות: בדפוס הראשון, ב-2003-1996, התחזקה האוטונומיה של אימהות חד-הוריות באמצעות הסדרי מדינת הרווחה, ובדפוס השני, ב-2008-2004, התחזק מודל השוק. מכאן, שהיכולת של אימהות גרושות להשתכר יותר לאחר גירושין ב-2003-1996 היתה גבוהה מזו שב-2008-2004; שנות הדפוס השני התאפיינו בפגיעה במנגנוני מדינת הרווחה שכוננו אוטונומיה מסוימת של נשים. בעוד שבשתי התקופות השתכרו אימהות נשואות שכר גבוה יותר מאימהות גרושות, עלתה יכולתן של אימהות גרושות לשפר את שכרן על זו של אימהות נשואות, במיוחד בתקופת הדפוס הראשון.

(גירושין; אימהות; משפחות חד-הוריות; שכר; מדיניות רווחה)

162

קרש, נעם:

בחזרה לעצמי: מוסיקה מותאמת אישית בעבודה עם חולי אלצהיימר - תכנית של עמותת עמדא

"דורות",מס' 183 (פברואר 2017), עמ' 32-30.

בעשורים האחרונים החלו להצטבר מחקרים המעידים, כי להאזנה למוסיקה מותאמת אישית (מוסיקה מוכרת ואהובה) יש תרומה רבה בהפחתת תסמינים רגשיים והתנהגותיים בקרב חולי אלצהיימר. עמותת עמדא פיתחה תכנית ליצירת אלבום מוסיקלי מותאם אישית בעבור חולי אלצהיימר וחולי דמנציה מסוגים אחרים, הכוללת שירים שהחולים מכירים ואוהבים. ההאזנה לשירים נעשית באמצעות נגן mp3 ואזניות מותאמות. הערכת התכנית, שמדווח עליה במאמר הנוכחי, בוצעה בין חודשיים לשלושה חודשים לאחר ההדרכה שניתנה למטפלים העיקריים בחולים אלה. בסך הכל נאספו נתונים על 166 חולים שהתנסו בתכנית. השאלון שמילאו המטפלים כלל שאלות על תדירות ואופן השימוש בנגני המוסיקה, הערכה של תסמינים התנהגותיים, רגשיים וקוגניטיביים, וכן מספר שאלות פתוחות בנוגע לחוויות האישיות והאתגרים במהלך הפעלת התכנית. נמצא, על-פי דיווחי המטפלים, שההאזנה למוסיקה הביאה לשיפור ניכר במצב הרוח של החולים וכן לשיפור בתסמינים קוגניטיביים ומוטוריים. עם זאת, זמן קצר לאחר ההאזנה חזרו החולים למצבם הקודם.

(אלצהיימר; תכניות התערבות; רווחה רגשית)

163

ברג-ורמן, איילת; ברודסקי, ג'ני:
הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דוח מחקר מס' 18-776, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, ארגון יד לבנים ואשל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

בישראל יש כ-7,000 משקי בית של הורים שכולים בני 65 ומעלה, המטופלים על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. במסגרת החוק, זכאים ההורים לתגמול קבוע ולהטבות שונות. עקב הזדקנותם של אותם הורים שכולים, צורכיהם משתנים, והזכויות וההטבות הניתנות להם לא בהכרח נותנות מענה לצרכים אלה. בפרסום הנוכחי מתואר מחקר שנועד לבחון מהם הצרכים של אוכלוסייה זו, כדי לסייע בהיערכות לקראת מתן מענה מתאים לצרכים. המחקר נערך על-ידי מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל בשיתוף עם משרד הביטחון וארגון יד לבנים. המחקר התבסס על ראיונות פנים אל פנים עם מדגם מייצג של 310 משקי בית של הורים שכולים בני 80 ומעלה ועל ראיונות טלפוניים עם מדגם מייצג של 416 הורים שכולים בני 79-65. בין הממצאים: ישנה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מהמחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה; תחושת דיכאון ובעיות שינה הן שכיחות יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים; בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובעזרת בני משפחה הם גבוהים יותר מאשר במרכז, והשכיחות של תחושות בדידות ודיכאון היא נמוכה יותר; בפריפריה זקוקים ההורים השכולים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.

(קשישים; משפחות שכולות; חוקים; מחלות גופניות; דיכאון; רווחה רגשית; הפרעות בשינה; מוגבלויות)

164

רבינוביץ', מריה:

סיוע של המדינה לנשים הרות ולנשים אחרי לידה החיות בעוני: דוגמאות מהעולם והמצב בישראל

מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל, ירושלים 2018, 46 עמ', בסיוע המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של https://main.knesset.gov.il.

בפרסום זה נדונים השירותים והסיוע הכספי שנשים הרות או נשים אחרי לידה המצויות במצב של עוני מקבלות (או עשויות לקבל) מרשויות המדינה, במדינות שונות בעולם (כמה מדינות באירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ארצות-הברית וקנדה) ובישראל. יש לציין, כי בישראל אין בנמצא סיוע ייעודי לקבוצת הנשים ההרות או הנשים שלאחר לידה החיות בעוני. סיוע עבור קבוצת נשים זו ניתן, בדרך כלל, במסגרת סיוע רחב יותר המיועד למשפחות עם ילדים עד גיל 18 המתמודדות עם מצבי סיכון, מצוקה ועוני.

(נשים; הריון; לידה; אימהות; עוני; התערבות ממשלתית; קצבאות; שירותי רווחה; שירותי בריאות; ביטחון תזונתי; משפחות במצוקה)

165

י"ד. תחבורה

פרסומים

מורשים לנהוג, 2017

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1725, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הנתונים המוצגים בפרסום זה מבוססים על נתוני מרשם הנהגים של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. הפרסום כולל נתונים על מספר המורשים לנהוג בישראל לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה, קבוצת גיל, סוגי כלי-הרכב שבהם הם מורשים לנהוג, שנת הוצאת הרישיון והגבלות נהיגה (חובת הרכבת משקפיים או עדשות מגע, סידורים מיוחדים לנכים, "נהג חדש" וכו'). כמו כן, מוצגות התפלגויות של המורשים לנהוג לפי יישוב, מחוז, נפה ואזור טבעי של מקום מגוריהם. השנה נוספו שני לוחות חדשים, הכוללים נתונים על גילו הנוכחי של המורשה לנהוג לעומת גילו בעת הוצאת הרישיון לנהוג בכלי רכב פרטי ועל גילו של המורשה לנהוג בעת הוצאת הרישיון הראשון ומספר השנים שעברו עד להוצאת הרישיון בסוג רכב אחר. בין הממצאים: מספר המורשים לנהוג ברכב מנועי הגיע בסוף 2017 לכ-4,254,200 - עלייה של כ-3.4% לעומת סוף 2016; 80,134 נהגים ב-2016 היו בני 18 ומטה (כ-1.9% מהנהגים) וכ-517,000 נהגים היו בני 65 ומעלה (12.2%), ומהם כ-137,500 היו בני 75 ומעלה (3.2%); כ-81% מהתושבים בני 54-25 היו מורשים לנהוג, לעומת כ-52% מבני 65 ומעלה; כ-18% מכלל הנהגים מחזיקים ברישיון ליותר מסוג רכב אחד - כ-29% מהגברים המורשים לנהוג וכ-4% מהנשים המורשות לנהוג; לכ-38% מהנהגים היתה הגבלת נהיגה כלשהי, וההגבלה השכיחה ביותר היתה חובה להרכיב משקפיים או עדשות מגע בעת הנהיגה (כ-33% מכלל המורשים לנהוג).

(נהגים; נהיגה; כלי-רכב)

166