פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

חוברת מס' 168

ינואר 2020

יוֹבֵל לחוברת "פעולות", 2020-1970

העורך: מיכאל בר-יעקב

מבוא

י. סביבה ואקלים

א. כללי

י"א. סדר ציבורי ופשיעה

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

י"ב. עבודה ושכר

ג. בינוי ודיור

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

ד. בריאות

י"ד. תחבורה

ה. חברה, תרבות ופנאי

ט"ו. תיירות ושירותי הארחה

ו. חינוך והשכלה

ט"ז. תעשייה ואנרגיה

ז. חקלאות ומשק המים

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

 

טפסים להורדה

Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\site\pdfgif.gif"הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\site\pdfgif.gif"הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

מבוא

א.       ייעוד

בכתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.       היקף

המידע המופיע בכתב-העת כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.  מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ג.       מבנה החוברת

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מורכב מ-16 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).

2.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

3.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח.

ד.       אל החוקרים

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות (מחקרים בתכנון או בתהליך). בבקשה דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על-ידיכם, באמצעות הטופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה".

 

א. כללי

פרסומים

001

שנתון סטטיסטי לישראל 2019 - מספר 70

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2017, 376 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל נתונים ב-28 נושאים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים, המשקפים את החיים במדינת ישראל בהווה ובעבר. כל אחד מהנושאים מכיל לוחות, מפות ונתונים נבחרים, המספקים תמונת מצב עדכנית, וברוב הנושאים מובאות גם השוואות בין-לאומיות. בלוחות מוצגים נתונים עיקריים שנתיים ורב-שנתיים. הנתונים הנבחרים משלימים ומרחיבים את המידע המצוי בלוחות, והם מלווים בתיאורים מילוליים ובתרשימים. השנה עודכנו מספרי הלוחות כדי שיתאימו לרשימת הנושאים החדשה של השנתון ושל אתר האינטרנט של הלמ"ס. השנתון מורכב מ-28 הפרקים הבאים: גאוגרפיה; אוכלוסייה; בריאות; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; רווחה; רמת חיים; פשיעה ומשפט; שוק העבודה; מדדי מחירים; חשבונות לאומיים; חשבונות בין-לאומיים; ייבוא וייצוא סחורות ושירותים; כספים והון; עסקים; תעשייה; מדע, טכנולוגיה ותקשורת; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ובטיחות בדרכים; בינוי, דיור ונדל"ן; חקלאות; סביבה; מים ושפכים; אנרגיה; מגזר ממשלתי; רשויות מקומיות; בחירות והכנסת; עמדות הציבור. בנוסף, מצורפת טבלת מעבר ממספרי הלוחות בשנת 2018 למספרי הלוחות בשנת 2019, לשם התמצאות קלה ונוחה יותר.

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תלמידים; הישגים לימודיים; סטודנטים; תרבות; פעילויות פנאי; דיור; עבריינות; תעסוקה; הכנסה; קצבאות; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; הוצאה לאומית; מאזן התשלומים; ייבוא; ייצוא; שוק ההון; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; מו"פ; חשמל; מים; אנרגיה; שירותים; תיירות; תחבורה; תאונות דרכים; תקשורת; אקלים; איכות הסביבה; בינוי; בריאות; מחלות גופניות; מוגבלויות; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שביעות רצון; עמדות)

002

ישראל במספרים,2019
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2019, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

החוברת "ישראל במספרים" מכילה נתונים סטטיסטיים נבחרים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל 2019. הנתונים המוצגים בחוברת משקפים את תמונת-המצב העדכנית בישראל בתחומי החברה, הכלכלה, הסביבה, התשתיות, הבריאות ועוד, לפי 28 הנושאים הבאים: גאוגרפיה; אוכלוסייה; בריאות; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; רווחה; רמת חיים; פשיעה ומשפט; שוק העבודה; מדדי מחירים; חשבונות לאומיים; חשבונות בין-לאומיים; ייבוא וייצוא סחורות ושירותים; כספים והון; עסקים; תעשייה; מדע, טכנולוגיה ותקשורת; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ובטיחות בדרכים; בינוי, דיור ונדל"ן; חקלאות; סביבה; מים ושפכים; אנרגיה; מגזר ממשלתי; רשויות מקומיות; בחירות והכנסת; עמדות הציבור.

(אוכלוסייה; משקי-בית; עולים; תלמידים; מורים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; אשפוז; תמותה; שירותי רווחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בינוי; תעסוקה; הכנסה; שכר; תרבות; עבריינות; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; ייבוא; ייצוא; הוצאה לאומית; מחירים; תעשייה; טכנולוגיה; מחקר ופיתוח; תיירות; בתי-מלון; תחבורה; תאונות דרכים; תקשורת; חקלאות; מים; חשמל; אקלים; איכות הסביבה)

003

הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש ל-2019, מגמות ל-2019-2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית).
הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

סדרות עתיות חברתיות-כלכליות משמשות לחקר ולמעקב אחרי התפתחות מגמות ולאיתור נקודות-מפנה או שינויים בפעילות החברתית-כלכלית במשק. אמידת שינויים אלה היא קשה יותר אם היא מתבססת על נתונים מקוריים, הכוללים לא רק את המגמה שבה מתעניינים אלא גם תנודות הנובעות מהשפעות עונתיות, שינויים במספר ימי הפעילות במשק ובתאריכי החגים והשפעות לא-סדירות אחרות. כדי לאמוד את המגמה בסדרות עתיות, יש לנכות את ההשפעות העונתיות ואת השתנות תאריכי החגים וימי הפעילות ולאחר מכן לנטרל את השפעת אי-הסדירות. בפרסום הנוכחי מוצגים גורמי ההתאמה מראש להשפעת החגים וימי הפעילות והגורמים לניכוי השפעת העונתיות לשנת 2019 עבור יותר מ-500 סדרות המתפרסמות באופן שוטף ב"ירחון הסטטיסטי לישראל" ובפרסומים אחרים של הלמ"ס. בהמשך מובאים נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה לשנים 2015 עד 2019 עבור מדדים חברתיים-כלכליים עיקריים במשק. נוסף על כך, מוצגים תרשימים של גורמי חג וימי פעילות, גורמים עונתיים וגורמים לא-סדירים ואחוז השינוי במגמה לעומת החודש (הרבע) הקודם. בנספח לפרסום מוצגים נתונים על שינויים במועדי החגים העבריים וימי הפעילות בישראל ל-2030-2005.

(מתודולוגיה סטטיסטית; סדרה עתית; עונתיות; מדדים חברתיים-כלכליים)

004

חושן, מאיה; אסף-שפירא, יאיר ואחרים (עורכים):

שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 33 - 2019

מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים 2019 (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם עיריית ירושלים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://jerusaleminstitute.org.il.

בשנתון הסטטיסטי לירושלים מוצגת תמונת מצב סטטיסטית עדכנית - בלוחות, בתרשימים ובמפות - של המתרחש בעיר במגוון רחב של נושאים ושל המגמות שהתחוללו בה לאורך זמן. שנתון 2019 כולל שני חידושים עיקריים התורמים להנגשת הנתונים: לראשונה, נכללים במהדורת האינטרנט של השנתון גרפים ולוחות אינטראקטיביים, המאפשרים לכל משתמש בשנתון לסנן את לוחות הנתונים ואת הגרפים לפי בחירתו . נוסף על כך, לאחר שבמשך שנתיים הופיע השנתון במהדורה אינטרנטית בלבד, השנה הוא מודפס שוב על גבי נייר, אם כי באופן מצומצם יותר הכולל את הנתונים העיקריים. השנתון מורכב השנה מ-6 פרקים, כדלקמן: שטח ואקלים; אוכלוסייה (תושבים, משקי בית, מטרופולין, תנועה טבעית, מצב משפחתי, הגירה ועלייה); רווחה ותעסוקה (תעסוקה, שכר והכנסות, עסקים ורמת חיים); דיור, תחבורה ותיירות; חינוך והשכלה גבוהה; בחירות (ראשות עיריית ירושלים, מועצת העיר ירושלים, בחירות לכנסת).

(ירושלים; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; מצב משפחתי; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; אבטלה; שכר; קצבאות; עוני; מיצב חברתי-כלכלי; תעשייה; בינוי; דיור; תחבורה; תאונות דרכים; תרבות; ספורט; בתי-ספר; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; בריאות; אשפוז; חדר מיון; קופות חולים; תיירות; שירותים; מים; חשמל; תקשורת; תשתיות; אקלים; איכות הסביבה; בחירות)

005

תל-אביב-יפו: נתונים ומגמות, 2019
המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2019, 17 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: https://www.tel-aviv.gov.il.

בסקירה זו, המבוססת על נתוני הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, עיריית תל-אביב, בנק ישראל ועוד, מוצגים מגוון נתונים על העיר תל-אביב-יפו ותושביה. חלק מהנתונים מושווים לנתונים ארציים ולנתוני הערים הגדולות. הנושאים הנסקרים הם: אוכלוסייה; משקי בית ורמת חיים; שירותים חברתיים ועוני; בינוי ודיור; עבודה; כלכלה; תיירות; חינוך והשכלה; תרבות ופנאי; קיימות. בין הממצאים: ב-2017 מנתה אוכלוסיית העיר כ-444,000 נפש, שהיוו כ-5% מאוכלוסיית ישראל; ב-2017 היה הגיל החציוני בתל-אביב 35.8 שנים, לעומת ממוצע ארצי של 29.8 שנים; ממוצע הנפשות למשק בית בתל-אביב ב-2017 היה 2.3, לעומת 3.3 בממוצע ארצי; המחיר הממוצע של דירה בבעלות בתל-אביב באפריל 2018 היה 2,988,600 ₪, לעומת 1,535,200 ₪ בממוצע ארצי; מחיר ממוצע של שכר דירה חופשי בתל-אביב באפריל 2018 היה 5,603 ₪, לעומת 3,827 ₪ בממוצע ארצי; 51% מתושבי תל-אביב-יפו התגוררו ב-2017 בדירה בשכירות, לעומת 27% בממוצע ארצי; מבין 420,100 המועסקים בתל-אביב-יפו ב-2017 39.1% היו תושבי העיר, לעומת 34.5% ב-2000; תל-אביב-יפו מהווה מרכז כלכלי ופיננסי כלל ארצי ובה נמצאים כ-30% מהמועסקים בשירותים הפיננסיים ובביטוח ו-51% מהמשרות בבנקים (המשרתים קהל) בישראל; 12.4% מהעסקים בישראל ב-2017 היו ממוקמים בתל-אביב-יפו; פדיון בתי המלון בתל-אביב-יפו ב-2017 הסתכם בכ-2,185,000 אלפי ₪ - כ-19.7% מכלל פדיון בתי המלון בישראל; כשליל מהביקורים במוזיאונים ובאולמות קונצרטים בישראל היו בתל-אביב-יפו.

(תל-אביב; אוכלוסייה; משקי-בית; הכנסה; דיור; רמת חיים; תעסוקה; שוק העבודה; שירותים; בינוי; תיירות; תחבורה; פעילויות פנאי; בתי-ספר; גני ילדים; סטודנטים; איכות הסביבה)

006

שנתון סטטיסטי אשדוד, 2018
היחידה לתכנון אסטרטגי, עיריית אשדוד, אשדוד 2019, 380 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה:
https://www.ashdod.muni.il.

שנתון העיר אשדוד, החמישי בסדרה, כולל נתונים לשנים 2017-2014. השנתון מורכב מ-13 פרקים, כדלקמן: שטח אקלים ואיכות סביבה; דמוגרפיה; חינוך והשכלה גבוהה; כלכלה ורמת חיים; שירותים קהילתיים - מנהל השירותים החברתיים וביטוח לאומי; תעסוקה; בינוי, תשתיות ותחבורה; סדר ציבורי; שירותים עירוניים - מנהל תפעול; חברות עירוניות; היחידה לתכנון אסטרטגי ומידע; העירייה - תקציב וכוח-אדם; ממשל מקומי. הנתונים כוללים השוואות לשנים קודמות, וחלקם מוצגים בהשוואה לערים אחרות. בראשיתו של כל פרק מוצגות הגדרות, מובאת סקירה של הפעילויות העירוניות בנושא הנדון, ומוצגים הממצאים העיקריים. מקורות הנתונים העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, אגפי העירייה וחברות עירוניות.

(אשדוד; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; הגירה פנימית; תנועה טבעית; עולים; ילדים; קשישים; תלמידים; בתי-ספר; גני ילדים; בחינות בגרות; סטודנטים; פעילויות פנאי; מתנ"סים; מיצב חברתי-כלכלי; גמלאות; שירותים חברתיים; תרבות; תיירות; בינוי; דיור; תשתיות; תעסוקה; יוממות; עבריינות; תחבורה; תאונות דרכים; איכות הסביבה; אקלים; חשמל; מים; ארנונה; תקציבים)

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

007

אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1765, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגות תוצאות מחקר על אפיון ודירוג של יחידות גאוגרפיות שונות בישראל לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה ב-2015. היחידות הגאוגרפיות המוצגות בפרסום הן הרשויות המקומיות ולראשונה גם היישובים בתוך המועצות האזוריות. בניתוח רב-משתני בעבור הרשויות המקומיות נכללו 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. מקורות הנתונים למחקר היו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ורשות האוכלוסין וההגירה. הניתוח מבוסס על משתנים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של אוכלוסייה שחושבו ממקורות אלה. באמצעות שיטת ניתוח הגורמים התקבל מדד המשקף את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה המתגוררת ברשות המקומית. לאחר מכן, באמצעות ניתוח אשכולות, סווגו הרשויות המקומיות לקבוצות הומוגניות בהתאם לרמתן החברתית-כלכלית. המדד החברתי-כלכלי של 982 יישובים בתוך המועצות האזוריות מבוסס על אותם נתונים ממקורות מנהליים ששימשו לחישוב המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשויות המקומיות. לכל יישוב חושב ערך מדד ושיוך לאשכול בר-השוואה לאלה שחושבו בעבור הרשויות המקומיות. כן נכללים בפרסום אומדני פיזור בתוך המועצות האזוריות.

(מיצב חברתי-כלכלי; אוכלוסייה; משקי-בית; יישובים; רשויות מקומיות; עיריות; מועצות מקומיות; מועצות אזוריות; רמת השכלה; הכנסה; תעסוקה; גמלאות; הבטחת הכנסה; דיור; גודל משפחה; כלי-רכב)

008

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2017-2013

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1763, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים לוחות תמותה שלמים של ישראל (המופקים לתקופות של 5 שנים קלנדריות) ל-2017-2013. הלוחות כוללים מידע על ההסתברות למות ועל תוחלת החיים, כולל סטיית תקן ורווחי סמך. הנתונים מוצגים לפי קבוצת אוכלוסייה, מין וגיל. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה של כלל אוכלוסיית ישראל ב-2017-2013 היתה 84.6 שנים בקרב נקבות ו-81 שנים בקרב זכרים; תוחלת החיים של יהודים ואחרים היתה 84.6 שנים בקרב נקבות ו-81.2 שנים בקרב זכרים, בעוד שתוחלת החיים של ערבים הגיעה ל-81.2 שנים בקרב נקבות ול-77.2 שנים בקרב זכרים. על-פי דו"ח ארגון OECD  לשנת 2019, תוחלת החיים של הגברים והנשים בישראל ב-2017 היתה במקום השביעי עם תוחלת חיים של 80.6 שנים ו-84.6 שנים לנשים.

(תוחלת חיים; תנועה טבעית; תמותה)

009

פערים בין מרכז לפריפריה, 2017-2016: נתונים מתוך דוח פני החברה בישראל מס' 11
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 178 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2019, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים מתוך דו"ח פני החברה מס' 11, לפי הנושאים הבאים: אוכלוסייה; חינוך והשכלה; תעסוקה; רמת חיים; עוני והדרה חברתית; שירותי רווחה; רווחת האוכלוסייה; בריאות; פשיעה ומשפט; תחבורה ותאונות דרכים; סביבה. בין הממצאים: בסוף 2017 התגוררו 39.2% מתושבי ישראל ביישובים שהוגדרו כמרכזיים מאוד, 20.3% ביישובים מרכזיים, 20.7% ביישובי ביניים, 17.7% ביישובים פריפריאליים ו-2.0% ביישובים פריפריאליים מאוד; חלקם של משקי בית משפחתיים ביישובים פריפריאליים היה 88.7%, בעוד שהממוצע הארצי עמד על 79.6%; שיעור תלמידי י"ב שהיו זכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי ב-2017 היה 62.5% ביישובים מרכזיים מאוד, 69% ביישובים מרכזיים, 71% ביישובים פריפריאליים ו-71.6% ביישובים פריפריאליים מאוד (בחינוך הערבי ככל שהיישוב היה  פריפריאלי יותר, שיעור הזכאים לתעודת בגרות היה גבוה יותר); שיעור התעסוקה הנמוך ביותר ב-2017 היה ביישובים פריפריאליים (56.7%) ולאחריו ביישובי הביניים (60.9%), ביישובים מרכזיים מאוד (64.6%), ביישובים מרכזיים (65.3%) וביישובים פריפריאליים מאוד (69.1%); שיעור הסיכון הגבוה ביותר לעוני ב-2017 היה ביישובים פריפריאליים (36.9%) והנמוך ביותר ביישובים מרכזיים (22.2%); ביישובי הפריפריה נמצא האחוז הגבוה ביותר של מעשנים (26.3%) ושל בעלי עודף משקל או השמנת יתר (52.8%) והאחוז הנמוך ביותר של המבצעים פעילות גופנית (27%).

(יחסי מרכז-פריפריה; אוכלוסייה; משקי-בית; מצב משפחתי; קשישים; עולים; ערביי ישראל; דיור; תעסוקה; אבטלה; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; איכות חיים; עוני; ביטחון סוציאלי; קצבאות; פנסיה; שירותי רווחה; בתי-משפט; עבריינות; אלימות; נפגעי עבריינות; רמת השכלה; תארים אקדמיים; הישגים לימודיים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; תמותה; מוגבלויות; תחבורה; נהגים; תאונות דרכים; איכות הסביבה; מים; זיהום אוויר; פסולת)

010

Azary-Viesel, Sagit; Hananel, Ravit:
Internal Migration and Spatial Dispersal; Changes in Israel’s Internal Migration Patterns in the New Millennium
Planning Theory & Practice", 20: 2 (2019), pp. 182-202.

בעבודה זו נבדקו דפוסי ההגירה הפנימית של משקי-בית יהודיים בישראל מאז תחילת המאה ה-21. העבודה התבססה על נתוני הלמ"ס לגבי מאזן ההגירה הפנימית ברמת המחוזות ב-2015-2000, על סקרי הוצאות משקי-בית ב-2014-2000 ועל נתוני העיריות (10 במחוז תל-אביב ו-19 במחוז המרכז), תוך התמקדות במחוזות תל-אביב והמרכז. בבדיקה הפרטנית ברמת העיריות, נעשתה חלוקה לשתי תקופות: 2007-2000 ו-2015-2008 (לפני ואחרי העלייה החדה במחירי הדירות). בין הממצאים: ההגירה החיובית המובהקת ביותר היתה במחוז המרכז - תוספת של כ-12,100 נפשות בשנה, וההגירה השלילית המובהקת ביותר היתה במחוזות תל-אביב וירושלים - גריעה של כ-5,000 נפשות בשנה; במחוז תל-אביב התחזקה מגמת ההגירה השלילית במחצית השנייה של התקופה, ואילו במחוז המרכז מגמת ההגירה היתה חיובית בשתי התקופות, תוך האצה בתקופה השנייה; המהגרים למחוז תל-אביב היו בעיקר צעירים ורווקים, והמהגרים ממחוז תל-אביב למחוז המרכז היו בעיקר משקי-בית עם ילדים. בהמשך המאמר מובאות המלצות לשיפור מדיניות הדיור הממשלתית.

(הגירה פנימית; משקי-בית; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; ערים; מערך מרחבי; שוק הדירות; רמת חיים)

011

בריאות 2018 - ממצאים נבחרים בנושא: היבטי בריאות של תושבי תל-אביב-יפו
המרכז למחקר כלכלי וחברתי, חטיבת תכנון, ארגון ומערכות מידע, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2019, 10 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: https://www.tel-aviv.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתוני בריאות על תושבי תל-אביב-יפו. הפרסום מתבסס על ממצאי הסקר החברתי של הלמ"ס, נתוני משקל ילדים של משרד הבריאות, נתוני הרגלי ספורט של המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל-אביב-יפו ועוד. חלק מהממצאים מוצגים בהשוואה לתושבי הערים הגדולות האחרות בישראל ולממוצע הכלל-ארצי. הנושאים שנחקרו הם: מעורבות בנושאי בריאות; מצב הבריאות; פעילות גופנית; הרגלי אכילה; ביטוח בריאות ועוד. בין הממצאים: ל-92% מתושבי תל-אביב-יפו היה ביטוח בריאות משלים של קופות החולים (הממוצע הכלל-ארצי - 80%) ול-41% היה גם ביטוח פרטי (36%); מצבם הבריאותי של 91% מתושבי העיר היה "טוב בדרך כלל" (הממוצע הכלל-ארצי - 84%); ל-53% מתושבי תל-אביב-יפו ציון מדד מסת הגוף (BMI) היה תקין (הממוצע הכלל-ארצי - 45%); 77% מתושבי תל-אביב-יפו דיווחו על אמון במערכת הבריאות (הממוצע הכלל-ארצי - 78%); 64% מתושבי תל-אביב-יפו דיווחו על עיסוק בפעילות גופנית בשלושת החודשים האחרונים (הממוצע הכלל-ארצי - 51%); 80% מתושבי תל-אביב-יפו דיווחו על אכילת 2+ סוגי ירקות ביום (הממוצע הכלל-ארצי - 67%); 45% מתושבי תל-אביב-יפו דיווחו על בדיקת רכיבים וסימון תזונתי של אריזות מזון בעת הקנייה (הממוצע הכלל-ארצי -  42%).

(תל-אביב-יפו; בריאות; תזונה; פעילות גופנית; ביטוח בריאות; בדיקות רפואיות; משקל; השמנת-יתר)


 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

012

פוטנציאל שיווק ופוטנציאל תכנון יחידות דיור במועצות האזוריות
הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן 2019, 21 עמ', בשיתוף עם ד.מ.ר. תכנון ופיתוח ערים וזורים בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.moag.gov.il.

במועצות האזוריות, המהוות כ-85% משטח המדינה, מתגוררים פחות מ-10% מאוכלוסיית ישראל. בעבודה הנוכחית נאמד פוטנציאל תוספת יחידות מגורים ביישובי המועצות האזוריות בישראל. במסגרת העבודה, נאמדו מספר יחידות הדיור הקיימות, מספר היחידות המאושרות לבנייה (פוטנציאל שיווקי) ומספר יחידות הדיור המרבי לפי תכניות המתאר (פוטנציאל תכנוני). הנתונים ששימשו לעבודה התקבלו מהמועצות האזוריות, ממינהל התכנון, מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומהלמ"ס. בין הממצאים: כיום יש  בישראל 54 מועצות אזוריות, שבהן 1,012 יישובים, שבהם מתגוררים כ-895 אלף תושבים; 34% מהיישובים נמצאים במחוז הצפון ו-23% במחוז הדרום; בפועל קיימים כ-176,000 יחידות דיור; על יחידות אלו אפשר להוסיף כ-160,000 יחידות דיור; הפוטנציאל השיווקי נאמד בכ-93,000 יחידות דיור, מהן כ-40,000 יחידות דיור במחוז הצפון, כ-27,000 במחוז הדרום, כ-12,000 במחוז המרכז וכ-9,000 באזור יהודה ושומרון; הפוטנציאל התכנוני עומד על כ-67,000 יחידות דיור, מהן כ-28,000 יחידות דיור במחוז הצפון וכ-25,000 במחוז הדרום.

(מועצות אזוריות; יישובים כפריים; שוק הדירות; תכנון כפרי; קיבוצים; מושבים; שימושי קרקע; פריפריה)

013

ניתוח עלות- תועלת של הצללה בישראל
משרד הבינוי והשיכון ומשרד הבריאות, ירושלים 2019, 43 עמ'. נעשה על-ידי החוג לכלכלה וניהול,  המכללה האקדמית תל-חי. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

צל הוא גורם מפתח המאפשר את קיומם ותפקודם של המרחבים הציבוריים, אשר הינם עורקים מרכזיים של ערים ויישובים. להצללה יש השפעה ישירה ועקיפה על תחלואה ועל התנהגויות המשפיעות על הבריאות. מטרתה של עבודה זו היתה כימות המשמעות הכלכלית של הפחתת סרטן העור, עלייה בתדירות ובמשך הפעילות הגופנית והתועלת כתוצאה מספיחת חלקיקי PM2.5 (בהצללה טבעית בלבד) אל מול העלות של הצללה טבעית ומלאכותית, עלויות ההצללה הינן העלויות הכרוכות בהקמה ובתחזוקה של תשתית הצללה מלאכותית - קולונדות (שדרות עמודים מקורות בחזית מבנים); קונסטרוקציה מלאכותית - עמודים ויריעת בד, מבנים המשלבים קירות בטון וגגות העשויים מפנלים סולריים. או עלות הכנת התשתית לנטיעת העצים ותחזוקתם בעבור הצללה טבעית. העבודה כללה סקירת ספרות ובדיקת יחסי עלות-תועלת. בין הממצאים: התועלת המשמעותית ביותר הינה השפעת ההצללה על הרגלי הפעילות הספורטיבית באוכלוסייה המבוגרת; לפרויקטים העוסקים בהצללה ישנן תועלות רבות המגולמות בערכים כלכליים גבוהים, המשקפים תשואות של עשרות אחוזים בשנה. באתר קיים קובץ אקסל שבאמצעותו ניתן לבצע חישובים עם פרמטרים שונים בהקשר של כל מקרה ומקרה.

(בריאות הציבור; איכות הסביבה; תכנון עירוני; מערך מרחבי; עלויות)

014

רז-דרור, עופר:
השינויים בשכר הדירה בישראל בשנות משבר הדיור 2015-2008
"סקר בנק ישראל", מס' 90 (מרץ 2019), עמ' 84-39. המאמר מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

במחקר זה מתוארת אנומליה בשוק השכירות בישראל: שני נתונים מרכזיים שמפרסמת הלמ"ס בנוגע לשינויים במחירי השכירות אינם עולים בקנה אחד: לפי מחירי השכירות הממוצעים, מחירי השכירות עלו נומינלית ב-2015-2008 בכ-59%, ואילו לפי מדד מחירי השכירות, המחירים הללו עלו בכ-34%. לדעת מחבר המאמר, ההטיה החדה כלפי מטה של המדד נובעת משינויי מחירים אחרים לשוכרים חדשים ולשוכרים ותיקים, ומאופן המעקב אחר השוכרים הנסקרים במדד. שיטת המדידה של הלמ"ס לא כוללת תצפיות על שוכרים חדשים, שדווקא בהן עליות המחירים הן הגבוהות ביותר. במסגרת המחקר, מציע המחבר תיקון למדידה באמצעות שימוש במתודולוגיה ההדונית, על בסיס נתוני המקור. מהמחקר עולה, כי מחירי השכירות עלו ב-2015-2008 בכ-60% נומינלית ובכ-50% ריאלית. מכאן שמדד המחירים לצרכן מוטה כלפי מטה ושההסתברות לבועת מחירים בשוק הדיור הישראלי היא נמוכה. נוסף על כך, השתנתה התפיסה לגבי הסיבות לעליית מחירי הדירות ב-2015-2008 - מעלייה המבוססת על גידול בביקוש להשקעות בדיור לעלייה הנובעת מגידול בביקוש למגורים.

(דיור; מחירים; מדד המחירים לצרכן; שוק הדירות)

015

אלסטר, יעל; זוסמן, אסף; זוסמן, נעם:
לוחמה אפקטיבית בטרור: רקטות, "כיפת ברזל" ושוק הדיור הישראלי
"סקר בנק ישראל", מס' 90 (מרץ 2019), עמ' 158-109. המאמר מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

ב-2011 הוכנסה לשימוש מבצעי בישראל מערכת יירוט הרקטות "כיפת ברזל". בעבודה הנוכחית נעשה ניסיון לבחון את השפעת השימוש במערכת על מחירי הדיור בדרום הארץ ב-2015-2005. בתקופה הנחקרת היו שלושה סבבים גדולים של ירי רקטות (דצמבר 2008 - ינואר 2009 - "עופרת יצוקה", נובמבר 2012 - "עמוד ענן" ויולי-אוגוסט 2014 - "צוק איתן"). במסגרת העבודה, מוזגו נתוני תביעות פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו ממתקפות הרקטות עם נתוני כל העסקאות בדירות למגורים. בין הממצאים: לפני פריסת המערכת, גידול של 1,000 תביעות ביישוב מסוים נמצא קשור לירידה של כ-10% במחירי הדירות; ב-2014, לאחר הצבת המערכת, לא נמצאה השפעה על מחירי הדירות; לאחר הצבת המערכת התשואה לקיום מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) ירדה בחדות; בעקבות הצבת המערכת, ביישובי הצפון שנפגעו מירי טילים במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006) הצטמצמו פערי המחירים לעומת יישובים שלא נפגעו. מסקנת החוקרים היא, כי פריסת המערכת מיתנה את ההשפעות הפסיכולוגיות של מתקפות הרקטות ובכך סייעה למיתון הירידה במחירי הדירות (באשדוד בלבד נמנעה ירידה של שווי מלאי הדירות בסכום הקרוב ל-6 מיליארדי דולרים).

(פעולות טרור; נגב; גליל; שוק הדירות; מחירים; מלחמות [השפעות])

016

בנית (רובשבסקי), ויקי:
השינויים בשיעורי רוכשי דירה ראשונה בקרב צעירים על פי רמת ההכנסה בשנים 2016-2007
בתוך: "
לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2019, עמ' 18-4. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

בשנים 2016-2007 עלו מחירי הדירות בקצב גבוה יותר מאשר ההכנסה הפנויה של משקי הבית. בעבודה הנוכחית נבדק כיצד התייקרות הדירות, מצד אחד, והירידה בשיעורי הריבית, מצד שני, השפיעו על דפוסי רכישת דירה ראשונה בקרב משקי בית של צעירים. העבודה התבססה על שני מקורות מידע של רשות המסים: כרטסת מחירי נדל"ן (כרמ"ן) - תיעוד ועיבוד נתוני עסקאות במקרקעין; קובצי השכירים - מדגם מקרי של 10% מאוכלוסיית השכירים בישראל ובני/בנות זוגם/זוגן. נתוני שני המקורות זווגו לאיתור שכירים צעירים שרכשו דירה ראשונה. נמצא, כי ההסתברות לרכוש דירה ראשונה עלתה בקרב כלל האוכלוסייה הצעירה; במשקי בית המשתייכים לחמישוני ההכנסה הרביעי והחמישי גדלה ההסתברות  יותר מאשר בחמישוני ההכנסה הנמוכים יותר. יש לציין, כי אמנם הממצאים מלמדים על עלייה בשיעור רכישת דירה ראשונה, אך ייתכן שהצעירים הסתפקו בדירות פחות גדולות ממה שרצו, בדירות מרוחקות יותר ממה שרצו וכו'.

(דיור; שוק הדירות; משפחות צעירות; הכנסה; מיצב חברתי-כלכלי; עלויות; התפתחות כלכלית)

ד. בריאות

פרסומים

017

גולדברגר, נחמה; אבורבה, מרים; חקלאי, ציונה:
סיבות מוות מובילות בישראל: 2016-2000
אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 81 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
https://www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגות המגמות בסיבות המוות המובילות בישראל מ-2000 עד 2016 לפי קבוצות גיל ומין. המידע מבוסס על קבצי "סיבות מוות" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעורי התמותה מוצגים עבור כל שנה ובממוצע לשנים 2016-2014. זאת, בהתאם לסיבת המוות היסודית שסומלה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-פי המהדורה העשירית של קידוד האבחנות הבין-לאומי ICD-10 (International Classification of Diseases). כן מוצג מידע על סיבות המופיעות בהודעת הפטירה המצביעות על הימצאות תחלואה נוספת לסיבה היסודית. בין הממצאים: עשר סיבות המוות המובילות ב-2016-2014 היו כדלקמן: שאתות ממאירות (131.8 נפטרים לכל 100,000 נפש - 134.9 בקרב זכרים ו-128.7 בקרב נקבות), מחלות לב (80.1), סוכרת (28.6), מחלות כלי-דם במוח (28.2), אלח דם (24.1), מחלות כליה (18.7), דמנציה (16.2), מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה (15.3), דלקת ריאות ושפעת (14.1) ותאונות (13.2); בהתפלגות לפי קבוצות גיל, סיבות המוות המובילות בקרב בני 14-0 היו סיבות סב-לידתיות (10.5) ומומים מולדים (9.3); סיבות המוות המובילות בקרב בני 24-15 היו תאונות (7.6) והתאבדות (3.2), סיבת המוות המובילה בקרב בני 44-25, 64-45, 74-65 ו-75+ היתה שאתות ממאירות (16.8, 153.1, 505.3 ו-1,358.6 בהתאמה). בעשור האחרון נרשמה מגמת ירידה בשיעור הפטירות ברוב סיבות המוות המובילות, בהתאם לסיבת המוות היסודית.

(תמותה; פטירות; סיבות מוות; מחלות גופניות; סרטן; סוכרת; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כבד; יתר לחץ דם; שפעת; דלקת ריאות; דמנציה; אלצהיימר; מומים מלידה; תאונות; הרעלות; התאבדות)

018

כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2018
אגף המידע, חטיבת הבריאות, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים, מערך הפסיכולוגיה ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 218 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
https://www.health.gov.il.

בפרסום זה מובא מידע מעודכן ל-2018 על כוח-האדם במקצועות הבריאות: רופאים; רופאים מומחים; רופאי שיניים; רופאי שיניים מומחים; רוקחים; מקצועות הסיעוד; מקצועות עזר רפואיים; פסיכולוגים; פסיכולוגים מומחים; פסיכולוגים מדריכים מומחים; מועסקים - מידע מסקר כוח-אדם; השוואות בינלאומיות. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים, מאפיינים דמוגרפיים, מקום הלימוד ועוד. כמו כן, מובאות השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD על שיעורי כוח-האדם הרפואי. נמצא, בין היתר, כי בישראל היו 3.14 רופאים מועסקים ל-1,000 נפש בממוצע ב-2017, לעומת ממוצע 3.44 במדינות ה-OECD. שיעור האחיות המועסקות בישראל היה 5.1 ל-1,000 נפש ב-2017-2015, לעומת 9.2 ל-1,000 נפש בממוצע במדינות ה-OECD. מספר הרישיונות החדשים ברפואה נמצא במגמת עלייה: ב-2018 ניתנו 1,705 רישיונות חדשים. מקורות הנתונים ששימשו להכנת לפרסום הם: מאגר בעלי הרשאה במקצועות רפואיים ועזר רפואיים שבאגף למקצועות רפואיים; מאגר בעלי הרשאה במקצועות הסיעוד שבמינהל הסיעוד; סקר כוח-אדם של הלמ"ס לגבי המועסקים במקצועות הבריאות ובשירותי הבריאות.

(כוח-אדם רפואי; מקצועות עזר רפואיים; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק; קלינאות תקשורת; דיאטנים)

019

נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: דוח מס' 13 לשנת 2017

משרד הבריאות, ירושלים 2019, 194 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il (ראו: יחידות נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי דוחות שנתיים).

בדו"ח זה מסוכמת פעילותה של נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-2017. הדו"ח מחולק ל-11 פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים; סל השירותים; בחירת נותן שירותים; רפואת חירום; טיפול מנהלי; שירותי בריאות נוספים (שב"ן); בריאות הנפש; נתונים מסכמים עבור כל קופת חולים; שירותים הניתנים על-ידי משרד הבריאות (תוספת שלישית); קבילות המערבות בתי-חולים; הכרעות הנציבות בקבילות בשנת 2017. בין הממצאים: ב-2017 התקבלו בנציבות 4,840 קבילות וכן בקשות והשגות בנושאים שונים - בסך הכל 14,463 פניות; מתוך הקבילות נגד קופות החולים שבהן הסתיים הטיפול ב-2017, 27.6% נמצאו מוצדקות, לגבי 17.5% מהקבילות הבעיה באה על פתרונה לאחר התערבות הנציבות, וב-15% מהקבילות ניתן מידע/ הכוונה לסיוע; נושאי הקבילות העיקריים נגד קופות החולים ב-2017 היו סל השירותים (57%), בחירת נותן השירותים (13%), רפואת חירום (11%) וטיפול מנהלי (10%); מבין הקבילות והבקשות שהוגשו נגד קופות החולים ב-2017, שיעור הקבילות הנמוך ביותר ביחס למספר המבוטחים היה של "שירותי בריאות כללית", ולאחריה, בסדר עולה, "מכבי שירותי בריאות", קופת חולים "מאוחדת" וקופת חולים "לאומית".

(ביטוח בריאות ממלכתי; תלונות; שירותי בריאות; קופות חולים; תשלום עבור שירות; טיפול רפואי; תרופות; הספקת שירותים; זכויות החולה; ביטוח רפואי משלים; המוסד לביטוח לאומי; בתי-חולים)

020

ברנר שלם, רייצ'ל:
עזיבת מבוטחים את קופות החולים 2019
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בעבודה זו, המבוססת על נתוני מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי, מוצגים דפוסי עזיבת מבוטחים את קופות החולים ב-2019. בין הממצאים: ב-2019, 199,283 מבוטחים עזבו את הקופה שלהם ועברו לקופה אחרת (2.27% מהמבוטחים ב-2019); שיעור העוזבים הנמוך ביותר היה במכבי שירותי בריאות (1.3% - כ-30,000 מבוטחים) ולאחריה שירותי בריאות כללית (1.5% - כ-67,000), קופת חולים מאוחדת (4.4% - כ-53,000) וקופת חולים לאומית (6.8% - כ-49,000); כתוצאה מהמעברים בין הקופות, גדלה מכבי בכ-32,000 מבוטחים, ואילו יתר הקופות קטנו - כללית בכ-5,000 מבוטחים, מאוחדת בכ-11,000 ולאומית בכ-16,000.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים)

021

ברנר שלם, רייצ'ל; קובץ, ענבל; כהן, אבידן:
הזכות לבחירת בית החולים: מי הקופה המאפשרת ביותר? הסדרי בחירה של קופות החולים לשירותי אשפוז אלקטיביים בבתי חולים כלליים
מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 17 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

קופות החולים מאפשרות למבוטחיהן לפקוד בתי חולים מסוימים לביצוע הליכים רפואיים אלקטיביים (שאינם חירום). רשימת בתי חולים אלו נקראת רשימת הסדרי הבחירה של הקופות. בעבודה הנוכחית נבדקו הסדרי הבחירה של הקופות מנקודת הראות של המטופלים. זאת, כדי לאפשר להם השוואה נוחה ונגישה של רמת השירות והבחירה שהם מקבלים (בכל הנוגע לשירותים דחופים, כל מבוטח חופשי להגיע לחדר מיון בכל בית חולים בארץ, בלי קשר להסדרי הבחירה של הקופות). במסגרת העבודה, נבנה מאגר נתונים שכלל את כל 1,232 היישובים בישראל. לכל יישוב הוצמדו, באמצעות מערכת מידע גאוגרפית של משרד הבריאות, ששת בתי החולים הכלליים הקרובים ביותר ליישוב. מספר המבוטחים המתגוררים בכל יישוב נקבע על בסיס נתוני הביטוח הלאומי לדצמבר 2017. כל בית חולים נבחן בהתאם להסדרי הבחירה של קופות החולים. בין הממצאים: בציון המשוקלל הסופי של מדד הסדרי הבחירה (ציון בין 0 ל- 100), הקופה שהציעה את הסדרי הבחירה הרחבים ביותר היתה מכבי שירותי בריאות (98), ולאחריה קופת חולים לאומית (87), מאוחדת שירותי בריאות (84) ושירותי בריאות כללית (54); מספר בתי החולים הממוצע שכל קופה הציעה למבוטחיה מבין 4 בתי החולים הקרובים ליישוב המגורים היה כדלקמן: מכבי (3.9), לאומית (3.7), מאוחדת (3.3) וכללית (1.5); מרחק הנסיעה העודף הממוצע שכל קופה אילצה את מבוטחיה לנסוע עקב הסדרי הבחירה שלה (נסיעה מעבר לבית החולים הקרוב ביותר ליישוב המגורים) היה כדלקמן: מכבי (0.3 ק"מ), מאוחדת (0.6 ק"מ), לאומית (1.6 ק"מ) וכללית (11.1 ק"מ); הפער במספר בתי החולים שהציעה הקופה ללקוחותיה בפריפריה לעומת המרכז היה כדלקמן: כללית (0% - אין פער), לאומית (1%), מכבי (3%) ומאוחדת (20%).

(קופות חולים; בתי חולים; שירותי בריאות; יחסי מרכז - פריפריה)

022

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2018
שירותי בריאות הציבור, והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 117 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
https://www.health.gov.il.

דו"ח שנתי זה, המוגש לכנסת על-פי חוק, מורכב השנה מ-11 פרקים, כדלקמן: עישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; עישון בקרב בני הנוער בישראל; עישון בצה"ל; פעילות למניעת העישון ונזקיו בישראל; פסיקה וחקיקה בנושא העישון; אכיפת החקיקה בתחום העישון בישראל; גמילה מעישון בישראל; חקיקה בנושא העישון; גמילה מעישון בישראל; דיווח בדבר הוצאות על פרסום מוצרי טבק; היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל; דיווח על פגישות שנערכו עם חברות טבק ב-2018; מחקרים חדשים. בין הממצאים: על-פי הסקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ב-2018 עישנו 19.8% מבני 21 ומעלה (24.7% מהגברים ו-15.1% מהנשים); 23.3% מהערבים ו-19.1% מהיהודים עישנו ב-2018; שיעור העישון בקרב גברים יהודים (21.6%) היה גבוה פי 1.3 מהשיעור בקרב נשים יהודיות (16.7%), ואילו השיעור בקרב גברים ערבים היה 39.0% לעומת 7.3% בקרב נשים ערביות (פי 5.3); 53% מהגברים המעשנים וכ-32% מהנשים המעשנות דיווחו על עישון של 10 סיגריות ומעלה ביום; 4.8% מהמרואיינים דיווחו על עישון נרגילה (ערבים בשיעור גבוה יותר מיהודים); 28% מהמתגייסים ו-18% מהמתגייסות לצה"ל ב-2018 עישנו; 24,865 מעשנים פנו ב-2018 לסדנאות גמילה מעישון של קופות החולים; הוצאות חברות הסיגריות על פרסום הגיעו ב-2018 לכ-80.73 מיליוני ₪; ב-2018 יובאו לישראל כ-259 מיליוני חפיסות סיגריות, ולהן נוספו כ-28 מיליוני חפיסות מייצור מקומי; הכנסות המדינה ממיסוי כלל מוצרי הטבק השונים ב-2018 הסתכמו בכ-6.125 מיליארדי ₪.

(עישון; יהודים; ערביי ישראל; מתבגרים; חיילים; פרסום; עלויות; מסים; אכיפת חוק)

023

סקר רב מב"ת מבוגרים: סקר לאומי שני בנושא מצב הבריאות והתזונה בבני 64-18, 2016-2014
חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם), משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 307 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

סקר מב"ת מבוגרים השני בוצע ב-2016-2014 בקרב בני 64-18. הסקר נערך באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה בישראל, בשיתוף של משרד הבריאות [המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) והאגף לתזונה] והלמ"ס. מטרותיו של הסקר היו: הערכת כמויות וסוגי המזון הנצרכים בקרב בני 64-18 החיים בקהילה, ואמידת צריכה יומית של אנרגיה, סך פחמימות, סוכרים, סיבים תזונתיים, חלבונים, סך שומן, שומן רווי, שומן חד/רב בלתי רווי, כולסטרול, ויטמינים ומינרלים באוכלוסייה זו; השוואת הצריכה התזונתית לערכי הייחוס המקובלים, לפי קבוצות אוכלוסייה; אפיון הרכב הארוחות וצירופי המזון בקרב בני 64-18; בחינת הקשרים בין המצב התזונתי לבין גורמים מסבירים שונים, כגון מצב הבריאות, מחלות, טיפול תרופתי, אורח חיים, תפקוד, מגדר וגיל; הגדרת אזורים וקבוצות בסיכון לחוסר תזונתי ובחינת הגורמים לחוסר זה; הערכת שכיחות הרגלים הקשורים לבריאות (פעילות גופנית, עישון, שתיית אלכוהול, נטילת תרופות ותוספי תזונה, קריאת סימון תזונתי על גבי מוצרים); הערכת הידע והעמדות של האוכלוסייה המבוגרת בנושאי תזונה; הערכת השכיחות של אי-ביטחון תזונתי ואיתור הגורמים לאי- ביטחון זה; בחינת מבנה הגוף של אוכלוסיית המבוגרים (משקל, גובה, היקפי מותניים וירכיים ו-BMI) ומדידת כוח אחיזה; השוואת מצבם התזונתי והבריאותי של המבוגרים כיום למצבה של אותה קבוצת גיל בסקר מב"ת הראשון שנערך ב-2001-1999.

(תזונה; מזון; ביטחון תזונתי; בריאות גופנית; תרופות; ספורט; עישון; שתיית אלכוהול; סגנונות חיים; עמדות; קלוריות; מינרלים; ויטמינים)

024

עדכון נתונים לגבי היארעות סרטן ותמותה מסרטן לשנת 2016: לקראת יום הסרטן הבינלאומי, 2019
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

לרגל יום הסרטן הבין-לאומי, 4.2.2019, מוצגים בסקירה זו נתוני תחלואה ותמותה מסרטן מעודכנים לשנת 2016. בין הממצאים: ב-2016 אובחנו בישראל 26,913 מקרי סרטן חודרני (12,553 בקרב גברים ו-14,380 בקרב נשים); סוגי הסרטן העיקריים בקרב גברים יהודים היו ערמונית - 17.0% (9.1% בקרב גברים ערבים), ריאה - 12.4% (21.7% בקרב גברים ערבים) ומעי גס וחלחולת - 12.0% (13.1% בקרב גברים ערבים), סוגי הסרטן העיקריים בקרב נשים יהודיות היו שד - 33.1% (34.5% בקרב נשים ערביות), מעי גס וחלחולת - 10.2% (9.1% בקרב נשים ערביות) וריאה - 7.0% (לא אחד העיקריים בקרב נשים ערביות); בקרב נשים בולט גם סרטן בלוטת המגן (4.6% בקרב יהודיות ו-7.7% בקרב ערביות) וסרטן הרחם (5.4% בקרב יהודיות ו-5.7% בקרב ערביות); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל-100,000 נפש של סרטן חודרני בכלל האתרים היו 236.8 בקרב גברים יהודים לעומת 210.1 בקרב גברים ערבים ו-256.4 בקרב נשים יהודיות לעומת 200.8 בקרב נשים ערביות; ב-2016 נפטרו מסרטן בישראל 11,077 אנשים - 5,580 גברים (4,666 יהודים, 643 ערבים ו-271 "אחרים [נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת]) ו-5,497 נשים (4,758 יהודיות, 466 ערביות ו-271 "אחרות"); סוגי הסרטן העיקריים האחראים לתמותה היו ריאה, מעי גס וחלחולת, לבלב, ערמונית וכיס השתן בקרב גברים (יהודים וערבים) ושד, מעי גס וחלחולת, ריאה, לבלב וליקמיה בקרב נשים (יהודיות וערביות). הפרסום כולל מגמות בתחלואה ובתמותה מ-1990 עד 2016.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

025

סילברמן, ברברה; פישלר, יהודית ואחרים:
מלנומה של העור: עדכון נתוני תחלואה ותמותה, 2019
הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 13 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בסקירה זו, שנכתבה לרגל שבוע המודעות לסרטן העור, מוצגים נתונים על התחלואה והתמותה ממלנומה ממאירה של העור. בין הממצאים: ב-2016 אובחנו בישראל 1,846 חולים חדשים עם מלנומה ממאירה של העור (1,151 מלנומה חודרנית ו-695 מלנומה ממוקדת) - 93% יהודים; שיעורי התחלואה המתוקננים לגיל של מלנומה חודרנית ב-2016 היו 13.2/100,000 בקרב גברים יהודים ו-10.4/100,000 בקרב נשים יהודיות; באוכלוסייה הערבית המחלה לא שכיחה - 1.9/100,000 בקרב גברים ו-0.8/100,000 בקרב נשים; שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית של יהודים לפי מקום הלידה ב-2016 היו כדלקמן: בקרב ילידי אירופה / אמריקה (גברים - 18.5/100,000 ונשים - 13.4/100,00), ולאחריהם, בקרב ילידי ישראל (גברים - 16.2/100,000 ונשים - 11.6/100,000) ילידי אסיה (גברים - 5.0/100,000 ונשים - 3.9/100,000) וילידי אפריקה (גברים - 2.4/100,000 ונשים - 4.5/100,000); הגיל הממוצע בעת האבחון של מלנומה חודרנית היה 66.9 שנים בקרב גברים יהודים ו-63.1 שנים בקרב נשים יהודיות; שיעורי ההישרדות היחסית ממלנומה ממאירה חודרנית של העור ל-5 שנים בקרב גברים עלו מ-83% במאובחנים ב-2001-1997 (87% בקרב נשים) ל-88% במאובחנים ב-2011-2007 (90% בקרב נשים); שיעור התמותה המתוקנן לגיל ירד בקרב גברים יהודים מ-2.5/100,000 ב-1990 ל-2.3/100,000 ב-2016, ובקרב נשים שיעור התמותה ירד מ-1.9/100,000 ב-1990 ל-1.2/100,000 ב-2016 ; על-פי אומדני ארגון הבריאות העולמי, מבין 30 המדינות שבהן שיעורי היארעות מלנומה היו הגבוהים ביותר ב-2018, ישראל דורגה במקום ה-27.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

026

בן לסן, מאיה; סילברמן, ברברה; קינן-בוקר, ליטל:
הישרדות יחסית מסרטן בישראל, 1996-2016
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

נתוני הישרדות הם מדד חשוב לאיכות הטיפול בסרטן וליעילותן של תכניות לגילוי מוקדם. מעקב אחר שיעורי ההישרדות מאפשר הערכה של טכנולוגיות טיפוליות ואיתור אזורים / אוכלוסיות שזקוקים לשיפור בשירותים. נתוני ההישרדות מושפעים גם מסוגי הגידולים השכיחים באוכלוסייה, מקיומה של טכנולוגיה לגילוי מוקדם עבורם ומהשונות במידת קטלניותם. בפרסום זה מוצגים נתוני מדד ההישרדות היחסית (היחס בין שיעור חולי הסרטן ששרדו פרק זמן מוגדר [לרוב חמש שנים] מאז אבחנתם מכלל החולים, לבין שיעור השורדים במהלך אותו פרק זמן באוכלוסייה הכללית [בהתאמת מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה]). ההישרדות חושבה עבור מי שאובחנו עם גידול חודרני ב-2000-1996, 2006-2001 ו-2011-2007. הנתונים פולחו לפי מין, קבוצת אוכלוסייה, סוג הסרטן (שד בנשים, ערמונית בגברים, המעי הגס/חלחולת בנשים ובגברים, ריאה בנשים ובגברים) והגיל בעת האבחנה. בין הממצאים: ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני (כל האתרים) היתה גבוהה יותר בקרב אלו שאובחנו בתקופת הזמן המאוחרת (2011-2007) לעומת התקופה המוקדמת |(2000-1996), הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים ובשני המינים, והשיפור בהישרדות היחסית נע בין 13% ל-20%; עבור סרטן חודרני בכל האתרים, בקרב נשים היתה ההישרדות היחסית גבוהה יותר בהשוואה לגברים, וכך גם בקרב יהודים בהשוואה לערבים; ההישרדות היחסית נטתה להיות נמוכה יותר ככל שהגיל בעת האבחון היה גבוה יותר.

(סרטן; תמותה)

027

ברגמן-לוי, טל; חקלאי, ציונה; יופה, רינה ואחרים:
בריאות הנפש בישראל - שנתון סטטיסטי, 2017

אגף המידע והאגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 111 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף לבריאות הנפש פרסומים בבריאות הנפש).

שנתון בריאות הנפש מורכב השנה משישה פרקים, כדלקמן: 1) שירותי השיקום הפסיכיאטרי בקהילה; 2) פעילות המחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה (מלר"ד); השירות הפסיכיאטרי האמבולטורי; 3) מערך האשפוז הפסיכיאטרי; 4) אשפוזים חוזרים; 5) פסיכיאטריה משפטית; 6) פטירות של אנשים עם רקע באשפוז פסיכיאטרי. בתחילתו של כל פרק מובא תיאור של המצב בשטח ושל הפעילות הנעשית בתחום. כמו כן, מובא פירוש של המונחים הרלוונטיים ומוצגים מקורות המידע. בחלק מן הלוחות מוצגים נתונים רב-שנתיים, כדי לאפשר מעקב אחרי מגמות לאורך זמן (מוצגות השוואות בין נתונים שנרשמו לאחר החלת הרפורמה בבריאות הנפש ב-2015 לבין נתונים שנרשמו לפניה), ובחלק אחר מוצגים נתונים המתייחסים לשנה הנתונה (2017). השנתון הורחב השנה ונוספו בו מדדים שלא פורסמו בעבר. עריכת השנתון מתבססת על פעילות שירותי בריאות הנפש לפי סוג השירות: שירותי השיקום בקהילה, השירות האמבולטורי בבתי החולים וביחידות המסונפות להם, הפעילות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים, מערך האשפוז בכל בתי החולים והפעילות של הפסיכיאטריה המשפטית.

(בריאות הנפש; בתי-חולים פסיכיאטריים; מרפאות פסיכיאטריות; טיפול בקהילה; קופות חולים; אשפוז פסיכיאטרי; התמכרות; גמילה מסמים; שיקום; פטירות; התאבדות)

028

חקלאי, ציונה; גולדברגר, נחמה; אבורבה, מרים:
אובדנות בישראל: התאבדויות 2016-2001; ניסיונות התאבדות 2018-2004

אגף מידע, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

במצגת זו מוצגים נתונים על היקף תופעת האובדנות בכלל האוכלוסייה בישראל ובקרב קבוצות בסיכון, ומנותחות מגמות בעשורים האחרונים. מוצגים נתוני ההתאבדות בשנים 2016-2001 ונתוני ניסיונות ההתאבדות בשנים 2018-2004. המידע על ההתאבדויות מתבסס על קובץ "סיבות מוות" של הלמ"ס, והמידע על ניסיונות ההתאבדות מתבסס על פניות למחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי עקב ניסיונות התאבדות. בפרסום מוצגים מספר ושיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות, תוך שימת דגש בקבוצות בסיכון, במיוחד בני נוער ועולים חדשים. המשתנים המופיעים בפרסום הם: גיל, מגדר, שנה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אופן הביצוע, היום בשבוע, החודש בשנה, מחוז, נפה ויישוב מגורים. בין הממצאים: ב-2016 נרשמו 390 התאבדויות - 321 בקרב גברים ו-69 בקרב נשים; שיעור ההתאבדויות המתוקנן לגיל היה ב-2016 6.2 לכל 100,000 נפש - 10.6 בקרב גברים ו-2.1 בקרב נשים; 27% מההתאבדויות ב-2016 היו של עולים חדשים; ב-2016-2012 שיעור ההתאבדויות בקרב גרושים בגילים 44-25 היה גבוה פי 7 מהשיעור בקרב נשואים; שיעור ההתאבדויות הגבוה ביותר בקרב שני המינים היה בקרב בני 75+; שיעור ההתאבדויות בקרב יהודים ואחרים היה גבוה פי 3 מהשיעור בקרב ערבים (6.8 ל-100,000 נפש לעומת 2.2 ל-100,000 נפש); שיעור ניסיונות התאבדות ב-2018 היה 98 לכל 100,000 נפש - 86 בקרב גברים ו-110 בקרב נשים; כשליש מניסיונות ההתאבדות בקרב שני המינים היו בקבוצת הגיל 44-25.

(התאבדות; בריאות הנפש)

029

הלל, סתוית; חקלאי, ציונה:

מיטות אשפוז ועמדות ברישוי: ינואר 2019

אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מספר מיטות האשפוז, אשפוז יום, טיפול יום, עמדות לטיפול, מערך השיקום והמלונאות הרפואית. זאת, על-פי תעודות הרישום שמנפיק האגף לרישוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות לכל מוסדות הרפואה בישראל. הנתונים בפרסום מוצגים לפי סוג מוסד, מוסד, סוג אשפוז, אגף ומחלקה, וכן השינוי במספר המיטות לאשפוז הכללי לפי מחלקה ובית חולים בשנה האחרונה. כמו כן, מוצגות בפרסום מגמות בעשור האחרון של מספר ושיעור המיטות בסוף כל שנה לפי סוג האשפוז, ובנוסף מוצג מספר בתי החולים, מספר מוסדות הסיעוד ומספר מיטות האשפוז לפי סיווג והגדרות ה-OECD. בין הממצאים: בינואר 2019 היו 16,021 מיטות לאשפוז כללי בתקן - 1.780 מיטות ל-1,000 נפש (ירידה של 7% לעומת סוף 2010); בינואר 2019 היו 3,591 מיטות לאשפוז פסיכיאטרי בתקן - 0.400 מיטות ל-1,000 נפש; בינואר 2019 היו 25,171 מיטות לאשפוז גריאטרי בתקן, 21,076 מהן לגריאטריה ממושכת (גריאטריה סיעודית, תשושי נפש); בינואר 2019 היו 855 מיטות לשיקום בתקן - 0.095 מיטות ל-1,000 נפש; בינואר 2019 היו 1,350 עמדות לרפואה דחופה; בינואר 2019 היו 1,497 עמדות לדיאליזה; עוד נמנו בינואר 2019 457 עמדות לניתוח, 861 עמדות להתעוררות, 288 עמדות ללידה ו-1,665 עריסות ילודים (בכל העמדות הללו נוספו מיטות בתקן מאז סוף 2010).

(בתי-חולים; אשפוז; טיפול אמבולטורי; שיקום; דיאליזה; בריאות הנפש; מחלות ממושכות; התמכרויות; לידה; רפואה דחופה)

030

חקלאי, ציונה; ליפשיץ, אירנה; אפלבוים, יעל ואחרים:

ביקורים במחלקה לרפואה דחופה, מאפייני הפעילות - 2017

אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 164 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפעילות במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) ב-29 בתי-חולים לאשפוז כללי (לא כולל בתי-החולים שבמזרח ירושלים) ב-2017 ומגמות בעשור האחרון. הפרסום מחולק ל-14 פרקים, כדלקמן: מספר ושיעור עמדות בתקן; מספר ושיעור ביקורים; מספר ושיעור מבקרים; ביקורים חוזרים; ביקורים לפי בית-חולים; משך שהייה; תפוסה; זמן הפניה; גורם מפנה; סיבת כניסה; אשפוזים מהמלר"ד; פטירות; אבחנות; עונתיות. בין הממצאים: בסוף 2017 היו 1,350 עמדות לרפואה דחופה בתקן, מהן 1,331 בבתי-חולים לאשפוז כללי - שיעור של 0.151 עמדות ל 1,000 נפש (לעומת 0.136 ב-2016); ב-2017 נרשמו כ-3 מיליון ביקורים, מהם כ-2.6 מיליון ביקורים (ללא יולדות) בכל בתי-החולים הכלליים, ומספר המבקרים היה כ-1.7 מיליון איש (כשליש מהמבקרים הגיעו יותר מפעם אחת במהלך השנה); 69% מהפונים למחלקות לרפואה דחופה הגיעו עם הפניה רפואית; רוב הפניות למלר"ד (65%) היו עקב מחלה, 21% עקב סיבות חיצוניות ו-14% עקב לידה; משך השהייה הממוצע במלר"ד היה 3.8 שעות (ללא יולדות); כ-26% מהמבקרים במלר"ד (ללא יולדות) הופנו לאשפוז; אחוז הפטירות מכלל הביקורים במלר"ד ב-2017 היה 0.07%; התפוסה הממוצעת במלר"ד היתה 107%, לעומת 111% בשנים 2016-2015.

(בתי-חולים; חדר מיון; רפואה דחופה; אבחון רפואי; אשפוז; פטירות)

031

The National Program for Quality Indicators: For General and Geriatric Hospitals, Psychiatric Hospitals, Mother & Baby Health Centers and Emergency Medical Services (Ambulances) Annual Report for 2013-2018
Health Services Resarch, Ministry of Health, Jerusalem 2019, 18 pages. The publication appears on the Ministry's Website: https://www.health.gov.il
.

התכנית הלאומית למדדי איכות הוקמה ב-2013. מטרת התכנית היא לקדם טיפול רפואי איכותי בנושאים מרכזיים ונבחרים במערכת הבריאות בישראל, וזאת באמצעות תהליך של מדידת איכות הטיפול ופרסום התוצאות לציבור. בסקירה זו מוצגת התקדמות התכנית ב-2018-2013 בתחומי לב, שבץ, שבר בצוואר הירך, זיהומים בניתוחים, מחלקות לרפואה דחופה, הערכת כאב, תחנות לאם ולילד (טיפת חלב), המשכיות טיפול ומעורבות משפחה, בטיחות המטופלים, מבחני סקר לחולים מאושפזים וגריאטריה.

(בתי-חולים; שירותי בריאות; תחנה לבריאות המשפחה; איכות הטיפול; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רפואה דחופה; סוכרת; תזונה; כאב; אלימות; דיכאון; אשפוז; מחלות לב וכלי הדם; פגיעה מוחית; מחלות זיהומיות; חיסונים; תרופות; בדיקות רפואיות; טיפול אמבולטורי; ניתוחים; תינוקות; קשישים; נפילות)

032

הרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים: סיכום שנת 2017
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 25 עמ', בשיתוף עם החברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

ניתוח בריאטרי הוא ניתוח לטיפול בהשמנת-יתר חולנית, שנעשה באמצעות הגבלת נפח הקיבה. בסקירה זו מוצגים נתונים על ניתוחים אלה ועל מאפייני המטופלים. בין הממצאים: ב-2017 בוצעו בישראל 8,020 ניתוחים בריאטריים בקרב בני 18 ומעלה (8,322 ב-2016); שיעור המנותחים ירד מ-145.5 לכל 100,000 בני 18 ומעלה ב-2016 ל-137.7 ב-2017; גילם הממוצע של המנותחים היה 40.7 שנים (48.3% מהמנותחים היו בני 39-18, 36.6% היו בני 54-40, 12.3% היו בני 64-55 ו-2.8% היו בני 65 ומעלה); 70.7% מהמנותחים היו נשים; מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע לפני הניתוח היה 41.7; לכ-81% מהמנותחים היתה מחלה נלווית להשמנת-היתר; מבין המנותחים שהשיבו לשאלון, 25.5% העריכו את מצב בריאותם לפני הניתוח כטוב מאוד, 41.3% כטוב, 25.4% כבינוני ורק 7.9% העריכו את מצב בריאותם כירוד/ ירוד מאוד; המחלות הנלוות הנפוצות ביותר היו כבד שומני (63.0%), דיסליפדמיה (29.1%) ויתר לחץ דם (24.1%).

(השמנת-יתר; ניתוחים; בריאות גופנית)

033

רשם ניתוחי לב לשנת 2017: נתונים כלליים - דוח מסכם
חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 13 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים על פעולות ניתוחיות בתחום הלב שנערכו בישראל ב-2017 ומגמות בשנים האחרונות. בנספח לדו"ח מתוארות הפעולות על-פי קודי IDC-9 (International Classification of Diseases, Ninth Revision). בין הממצאים: ב-2017 בוצעו בישראל 2,561 ניתוחי מעקפים - 29.4/100,00 נפש, לעומת 42.8/100,000 נפש ב-2008; מספר ניתוחי המסתמים ב-2017 הסתכם ב-1,477 - 17.0/100,000 נפש, לעומת 16.4/100,000 נפש ב-2008; מספר ניתוחי המעקפים והמסתמים ביחד היה 441 - 5.1/100,000 נפש, לעומת 9.7/100,000 נפש ב-2008; ב-2017 בוצעו 161 ניתוחי תיקונים באבי העורקים - 1.8/100,000 נפש, לעומת 3.9/1400,000 נפש ב-2009; ב-2017 בוצעו 44 השתלות של לב ואביזרים נלווים - 0.50/100,000 נפש, לעומת 0.48/100,000 נפש ב-2009; מספר ניתוחי הלב בקרב ילדים היה 1,101 ב-2017 - 6.0/100,000 נפש, לעומת 6.1/100,000 נפש ב-2008.

(מחלות לב וכלי הדם; ניתוחים)

034

סקר רב מב"ת זהב: סקר לאומי שני בנושא מצב הבריאות והתזונה לבני 65 ומעלה, 2015-2014
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם), חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, פרסום מס' 382, רמת-גן 2019, 325 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
https://www.health.gov.il (ראו: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות).

הסקר הלאומי הראשון בנושא מצב הבריאות והתזונה (מב"ת) בקרב בני 65 ומעלה בוצע ב-2006-2005. הסקר השני נערך ב-2015-2014. מטרותיו העיקריות של הסקר היו: הערכת כמויות וסוגי המזון הנצרכים בקרב בני 65 ומעלה החיים בקהילה בישראל ואמידת צריכה יומית של אנרגיה, פחמימות, חלבונים וכו' בקרב אוכלוסייה זו; השוואת הצריכה התזונתית לפי תת-אוכלוסיות לערכי הייחוס המקובלים; אפיון הרכב הארוחות וצירופי המזון באוכלוסייה זו; הערכת הקשרים בין המצב התזונתי לבין גורמים מסבירים שונים - מצב הבריאות, תחלואה, מצב נפשי, טיפול תרופתי ועוד; הגדרת אזורים ותת-אוכלוסיות בסיכון למחסור תזונתי ובחינת גורמי הסיכון; הערכת שכיחות הרגלים הקשורים לבריאות; הערכת הידע והעמדות בנושאי תזונה; הערכת השכיחות והסיבות לאי-ביטחון תזונתי; בחינת מדדי גוף באוכלוסייה זו; השוואת מצבם התזונתי והבריאותי של בני 65 ומעלה כיום למצבם בסקר הקודם. מדגם הסקר כלל 1,705 איש. בין הממצאים: 48.4% מהנשאלים הגדירו את מצב בריאותם כטוב / טוב מאוד; 42.8% הוגדרו כבעלי עודף משקל,29.8% כשמנים וכ-26.6% כבעלי משקל תקין; 23.7% לא חשו קושי בתפקוד, 65.1% חשו מעט קושי ו-11.2% חשו קושי רב; כחמישית מהנשאלים דיווחו על ירידה לא-רצונית במשקל הגוף; לכמחצית מהנשאלים היתה רמת לחץ דם גבוהה מהנורמה; 92.8% מהנשאלים דיווחו שהם אוכלים ארוחה חמה אחת לפחות ביום; 39.5% דיווחו שהם עוסקים בפעילות גופנית; 87.8% מהמשתתפים הוגדרו כבעלי ביטחון תזונתי. הצריכה היומית הממוצעת של אנרגיה היתה 1,352 קלוריות.

(קשישים; תזונה; מזון; בריאות גופנית; ויטמינים; מינרלים; כולסטרול; תרופות; משקל; פעילות גופנית; שתיית אלכוהול)

035

סקר חווית המטופל במרכזים לבריאות הנפש - מדידה שלישית, 2019
אגף השירות, מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 54 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

הסקר הלאומי השלישי לבחינת חווית המטופל במרכזים לבריאות הנפש נערך בנובמבר 2018 - אפריל 2019 ב-11 מרכזים לבריאות הנפש (במחלקות סגורות ופתוחות). בסקר נבדקו, בין היתר, הנושאים הבאים: שביעות רצון כללית מהאשפוז ונכונות להמליץ על בית-החולים, היחס של צוות המחלקה, מתן מידע והסברים, העצמת המטופל ושיתופו בהחלטות טיפוליות, רצף הטיפול והכנה לקראת השחרור, מגוון הפעילויות במחלקה, סביבה ותנאים פיזיים. אוכלוסיית המחקר כללה 1,069 מטופלים בני 18 ומעלה שאושפזו במשך יותר משבועיים והיו לקראת שחרור. הסקר נערך באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם המטופלים במחלקות פתוחות ובמחלקות סגורות (ללא נוכחות של איש צוות). שיעור ההיענות היה 69%. הגיל החציוני של הנדגמים היה 41, ו-68% מהם אושפזו בהסכמה. עבור 24% האשפוז היה האשפוז הראשון שלהם, ועבור 44% האשפוז היה האשפוז ה-4+ שלהם. 73% אושפזו במחלקות סגורות. משך האשפוז החציוני היה 30 יום. שביעות הרצון הכללית מהאשפוז עמדה על 72.3%. והמדד שבלט לחיוב היה יחס וכבוד למטופל (89%), והמדד שבלט לשלילה היה מגוון הפעילויות (59%).

(בתי-חולים פסיכיאטריים; אשפוז פסיכיאטרי; שביעות רצון; עמדות)

036

סקר חווית המטופלים במוסדות סיעודיים
אגף השירות, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 75 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בשנים האחרונות משרד הבריאות מוביל תכנית רחבה של סקרי חווית המטופל בבתי חולים כלליים, במרכזים לבריאות הנפש, במחלקות שיקומיות ובקהילה. הסקר הלאומי במחלקות לגריאטריה כרונית נערך לראשונה בישראל במאי 2018 - ינואר 2019. במסגרת הסקר, רואיינו 4,725 בני משפחה של מטופלים (בן משפחה אחד עבור כל מטופל) מ-99 מוסדות (כל המוסדות שבהם יותר מ-98 מיטות של גריאטריה כרונית, קבוצה של מוסדות בגודל בינוני שנבחרו אקראית ואשכול של קיבוצים בצפון הארץ). שאלון הסקר כלל שאלות לגבי שביעות רצון כללית מהאשפוז במחלקה ונכונות להמליץ על המוסד, תחושה שהמטופל נמצא בידיים טובות, יחס צוות המחלקה, מתן מידע והסברים, העצמה ושיתוף המטופל ומשפחתו, טיפול של מטפלים ממקצועות עזר בריאותיים (פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים), פעילויות פנאי, סביבה ותנאים פיזיים. בין הממצאים: 73% מהמטופלים היו מאושפזים במחלקות סיעודיות; הגיל החציוני של המטופלים היה 85 שנים; 70% מהמטופלים היו נשים; 75% מהנשאלים הביעו שביעות רצון כללית גבוהה מהמוסד שבו שוהה המטופל ו-78% היו ממליצים על המוסד וחשו שהמטופל נמצא בידיים טובות (שיעור נמוך בהשוואה לסקרי חווית מטופל אחרים); במוסדות עם 200-98 מיטות שביעות הרצון היתה גבוהה יותר מאשר במוסדות עם יותר מ- 200 מיטות; רמת שביעות הרצון היתה מעט גבוהה יותר ממחלקות לתשושי נפש בהשוואה למחלקות סיעודיות.

(קשישים; מוסדות לקשישים; שירותים סיעודיים; שביעות רצון)

037

אדמון-ריק, גבי; ברלב, ליטל; אינהורן, תום:
אנשים עם מוגבלות בישראל 2018: נתונים סטטיסטיים נבחרים
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, ירושלים 2019, 58 עמ', בשיתוף עם היחידה לחקר מוגבלויות, מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

פרסום זה מתבסס בעיקר על נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2017 (מדגם של 8,000 בני 20 ומעלה המתגוררים בקהילה), והנתונים לגבי ילדים הושלמו ממקורות אחרים. בין הממצאים: כ-18% מכלל האוכלוסייה וכ-21% מבני 20 ומעלה היו אנשים עם מוגבלות; בחלוקה לפי קבוצות גיל, ילדים היוו כ-16% מהאנשים עם מוגבלות (כ-9% מקבוצת הגיל), מבוגרים בגיל העבודה היוו כ-51% מהאנשים עם מוגבלות (כ-17% מקבוצת הגיל), ובני 65 ומעלה היוו כ-33% מהאנשים עם מוגבלות (כ-51% מקבוצת הגיל); לכ-9% מבני 20 ומעלה הייתה מוגבלות חמורה (בעיה פיזית או בריאותית הנמשכת לפחות 6 חודשים והמפריעה מאוד בפעולות יומיומיות) - כ-6% מבני 64-20 וכ-20% מבני 65 ומעלה; קשיי התפקוד המובילים בקרב בני 20 ומעלה היו, בסדר יורד: הליכה (42%), זיכרון (13%), ראייה (8%) ושמיעה (8%).

(מוגבלויות)

038

סילברמן, ברברה; קינן-בוקר, ליטל ואחרים:
סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל: עדכון הנתונים, מארס 2019
רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות:
https://www.health.gov.il.

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל, לאחר סרטן השד בקרב נשים, השלישית בשכיחותה בקרב גברים יהודים, לאחר סרטן הערמונית וסרטן הריאה (בקרב גברים ערבים - מקום שני אחרי סרטן הריאה). דו"ח זה, המבוסס על נתוני רישום הסרטן הלאומי, כולל את נתוני המגמות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2016-1990. בין הממצאים: ב-2016 אובחנו בישראל 2,998 חולים חדשים בסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת; שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2016 היו 27.0 ו-22.5 בקרב גברים ובקרב נשים יהודים, בהתאמה (28.4 בקרב גברים ערבים ו-18.5 בקרב ונשים ערביות). המחלה אופיינית לגיל המבוגר בשני המינים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים; שיעורי ההיארעות עולים מאוד אחרי גיל 55, והשיעורים הגבוהים ביותר הם בקרב בני 75 ומעלה; בקרב היהודים נמצא, כי בקרב יוצאי אירופה/אמריקה ואפריקה היו שיעורי תחלואה גבוהים יותר מאשר בקרב ילידי אסיה וישראל; בקרב גברים יהודים נצפתה מגמת יציבות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2007-1990 ומגמת ירידה מובהקת ב-2016-2007; בקרב נשים יהודיות השיעורים היו יציבים ב-2006-1990, ומגמת ירידה מובהקת נצפתה ב-2016-2006; בקרב גברים ערבים נצפתה עלייה מובהקת ב-2005-1990, ושיעורים יציבים נרשמו ב-2016-2006; בקרב נשים ערביות נצפתה עלייה מובהקת ב-2007-1990, וירידה מובהקת נרשמה ב-2016-2008; ב-2016 נפטרו בישראל 1,296 חולים מסרטן המעי הגס והחלחולת (80% - מסרטן המעי הגס). שיעור המאובחנים בשלב מוקדם של המחלה ב-2016 היה 30% מהחולים החדשים, לעומת 19.9% ב-2000.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

039

Shaharabani, Shosh:
Factors Affecting Oral Examinations and Dental Treatments among Older Adults in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 43 (2019), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בדיקות שיניים תקופתיות הן חשובות לשם אבחון מוקדם וטיפול בבעיות שיניים בקרב קשישים. זאת, לשם שיפור איכות חייהם והפחתת עלויות הטיפולים. בישראל, שיעור גבוה מהקשישים אינו מבצע את הבדיקות באופן שגרתי. בעבודה המתוארת במאמר זה, שהתבססה על סקר טלפוני שנעשה ב-2017 בקרב מדגם של 608 בני 74-50, נבדקו האמונות והעמדות שלהם כלפי טיפולי שיניים. בין הממצאים: 47.2% מהנשאלים דיווחו שהם עורכים בדיקת שיניים לפחות פעם בשנה, והיתר - פעם בשנתיים או אף  לעתים רחוקות יותר; ההחלטה לערוך בדיקת שיניים שגרתית נמצאה קשורה למצב סוציו-כלכלי ולאמונות לגבי בריאות השן; גיל צעיר יותר, רמת הכנסה גבוהה יותר ומוצא יהודי ניבאו היענות גבוהה יותר לבדיקות שיניים שגרתיות; אלו שהתנסו בבדיקות שגרתיות ונוכחו לדעת שהן מועילות היו בדעה שרופאי השיניים תמיד זמינים, והם היו בעלי הנעה גבוהה יותר לביצוע בדיקות תקופתיות.

(קשישים; בריאות השן; קידום בריאות)

040

Abdel-Rahman, Nura; Yoffe, Nechemia; Siman-Tov, Maya et al:
Achieving Ethnic Equality in the Israel Trauma Healthcare System: The Case of the Elderly Population
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 25 (2019), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

הגידול באוכלוסיית הקשישים, העלייה בתוחלת החיים, שיפור איכות החיים ועוד, גורמים לגידול בסיכון לפציעות בקרב אוכלוסייה זו. במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו הבדלים בפציעה ובהחלמה לפי מוצא בקרב מאושפזים בני 65 ומעלה. במחקר נכללו נתוניהם של כל הפצועים אשר נרשמו במרשם הטראומה הלאומי ב-2017-2008. נכללו פצועים שאושפזו, כולל אלו שנפטרו במחלקה לרפואה דחופה או שהופנו לבית חולים אחר. לא נכללו נפגעים שנהרגו במקום האירוע או בדרך לבית החולים, שלא אושפזו או שאושפזו 72 שעות ומעלה לאחר האירוע. כמו כן, לא נכללו במחקר עובדים זרים, תיירים או אנשים ממוצא לא ידוע. בין הממצאים: בתקופת המחקר נפצעו 96,795 בני 65 ומעלה; חלקם של הקשישים המאושפזים היה גבוה פי 2.8 מאשר חלקם של הקשישים באוכלוסייה - פי 3.1 בקרב יהודים ופי 2.1 בקרב ערבים; בהשוואה לערבים, נפגעים יהודים סבלו יותר מפגיעות ראש, אושפזו יותר למשך שבוע ומעלה, טופלו יותר ביחידה לטיפול נמרץ והופנו יותר למרכזי שיקום; לא נמצאו הבדלים בהפניה לניתוחים ובשיעורי התמותה בתוך בית החולים.

(קשישים; פצועים; רפואה דחופה; אשפוז; ערביי ישראל)

041

Peled, Yael; Loewenthal, Ron; Kassif, Yigal et al:
Ethnic Disparity in Israel Impacts Long-Term Results after Heart Transplantation
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 3 (2019), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה, נבדק האם בקרב מושתלי לב יש הבדל לפי מוצא בשיעורי התמותה ובתוחלת החיים. במסגרת העבודה נבדקו נתוניהם של 254 מטופלים שעברו השתלת לב במרכז הרפואי "שיבא" ב-2017-1991 - 226 יהודים (89%) ו-28 ערבים (11%). בין הממצאים: המטופלים הערבים היו צעירים יותר באופן מובהק מהמטופלים היהודים (גיל ממוצע של 42 שנים לעומת 50) ומשך האשפוז שלהם היה קצר יותר (45 ימים בממוצע לעומת 80); במעקב של עשר שנים נמצא, שחולים ערבים סבלו יותר מתופעת התעבות העורקים (CAV - cardiac allograft vasculopathy), העלולה לגרום להתקף לב, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב וסיבוכים נוספים (58% לעומת 23%); בניתוח רב-משתני נמצא, שחולים ערבים היו בסיכון של פי 2.5 להתעבות העורקים ושל פי 4 לתמותה כתוצאה מבעיות לב וכלי דם לאחר השתלת לב בהשוואה לחולים יהודים.

(מחלות לב וכלי הדם; השתלת איברים; ערביי ישראל; יהודים; תמותה)

042

Wasser, Janice; Ari-Even Roth, Daphne; Herzberg, Orly et al:
Assessing and Monitoring the Impact of the National Newborn Hearing Screening Program in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 30 (2019), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

תכנית בדיקות סקר לשמיעה בקרב יילודים פועלת בישראל מאז תחילת 2010. מטרתה של העבודה המתוארת במאמר זה לבדוק את שיעורי הכיסוי של התכנית, השפעת התכנית על גיל אבחון לקויי השמיעה ועל גיל הטיפול, גורמים תורמים וחסמים להצלחת התכנית. העבודה התבססה על ניתוח שיעורי הכיסוי וההפניה לתכנית, ניתוח נתונים דמוגרפים, תוצאות הכיסוי, גיל האבחון והטיפול ביילודים לקויי שמיעה לפני ואחרי הפעלת התכנית ב-10 מרכזי טיפול ועל ראיונות עם 483 הורים ליילודים שאותרו עם ליקויי שמיעה והופנו להמשך טיפול. בין הממצאים: שיעור הכיסוי של התכנית ב-2016-2014 היה כ-98.7% ושיעור ההפניות הממוצע היה כ-3%; גיל האבחון הממוצע כשלוש שנים לאחר תחילת הפעלת התכנית היה 3.7 חודשים, לעומת כ-9.5 חודשים לפני הפעלת התכנית; גיל תחילת הטיפול הממוצע היה 9.4 חודשים, לעומת 19.0 חודשים לפני הפעלת התכנית; כ-84% מההורים דיווחו שהם קיבלו הסבר בעל-פה על תוצאות בדיקות הסקר, ויותר ממחציתם דיווחו שהם לא קיבלו חומר כתוב.

(תינוקות; בדיקות רפואיות; ליקויי שמיעה)

043

Frank Wolf, Maya; Shnaider, Oleg et al:
Optimal Continuous Support Accompanying Labor - The Midwives’ and Laboring Women’s Point of View
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 27 (2019), 6 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

נשים הנהנות מתמיכה מתמשכת במהלך הלידה צפויות לשיעורים גבוהים יותר של צירים קצרים ולידה נרתיקית עצמונית ונמצאות בסיכון נמוך יותר לכאבים במהלך הלידה בהשוואה לנשים המקבלות טיפול רגיל ללא תמיכה. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו עמדותיהן של יולדות ושל מיילדות לגבי המספר הרצוי של תומכים במהלך הלידה, נוכחותם במהלך התערבויות רפואיות שונות (לידת ואקום, לדוגמה) וסוגי התמיכה המועדפים. העבודה התבססה על ממצאי סקרים שענו עליהם 92 מיילדות ו-140 יולדות. בין הממצאים: 83% מהמיילדות סברו שאין להתיר נוכחות של יותר משני תומכים; בדומה למיילדות, 84% מהיולדות העדיפו נוכחות של 2-1 תומכים; 64% מהמיילדות סברו שהתומכים לא צריכים להיות נוכחים בעת ביצוע לידת ואקום, בעוד ש-78% מהיולדות סברו שהתומכים צריכים להיות נוכחים.

(לידה; עמדות)

044

Jaworowski, Sol; Golmard, Jean-Louis; Elgelberg, Morag et al:
Case-Control Retrospective Study of Child Sexual Abuse History among Psychiatric Consultations in a General Hospital Emergency Room
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 21: 2 (February 2019), pp. 77-81. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

היסטוריה של פגיעה מינית בתקופת הילדות קשורה למגוון מחלות גופניות ונפשיות, כולל מחלת לב איסכמית והפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית. מטרתו של המחקר שמדווח עליו במאמר זה היתה לבדוק היארעות של טראומה חוזרת בעקבות פגיעה מינית בתקופת הילדות בקרב מטופלים שהגיעו להתייעצות פסיכיאטרית בבית חולים. במסגרת המחקר נבדקו 228 מטופלים עוקבים במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים. מטופלים אלה חולקו לשתי קבוצות: מטופלים שנפגעו מינית בתקופת הילדות ומטופלים שלא נפגעו. שתי הקבוצות חולקו לתת-קבוצות של אלה הסובלים מטראומה חוזרת ואלה שלא. בין הממצאים: 38% תיארו היסטוריה של פגיעה מינית בתקופת הילדות; בקרב 20 מטופלים זוהו סימנים של טראומה חוזרת; שיעור גבוה של מטופלים עם היסטוריה של פגיעה מינית הגיעו למחלקה לרפואה דחופה בשנה הקודמת עם אבחון של הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית, הפרעות אישיות או שימוש בחומרים ממכרים; בקרב הנפגעים מינית היה שיעור גבוה יחסית של מטופלים שגדלו במשפחות חרדיות ושהם כיום חילונים.

(התעללות מינית; הפרעות פוסט-טראומטיות)

045

Kagansky, Nadya; Knobler, Hila et al:
Holocaust Survival and the Long-term Risk of Cardiovascular Disease in the Elderly
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 21: 4 (April 2019), pp. 241-245. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/IMAJ.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו שיעורי ההיארעות של מחלות לב וכלי דם וגורמי הסיכון להם בקרב ניצולי שואה, בהשוואה לקבוצה של בני גילם שלא עברו את השואה. העבודה התבססה על קובץ נתונים ממוחשב של מחוז מרכז של "שירותי בריאות כללית". קבוצת המחקר כללה 4,004 ניצולי שואה בני 70 ומעלה, וקבוצת הבקרה כללה גם היא 4,004 בני 70 ומעלה. בין הממצאים: ממוצע גילם של ניצולי השואה היה 84 שנים, לעומת ממוצע של 81.3 שנים בקרב הנחקרים בקבוצת הבקרה; שיעור החולים במחלת לב איסכמית בקרב ניצולי השואה היה גבוה באופן מובהק בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הבקרה (42.6% ו-34.9% בהתאמה), וכך גם שיעור העוברים פרוצדורות רפואיות קרדיולוגיות. יש לציין, כי למרות השיעור הגבוה של מחלות לב וסוכרת בקרב ניצולי השואה, רבים מהם הגיעו לגיל מופלג.

(קשישים; ניצולי שואה, מחלות לב וכלי הדם; סוכרת; מחלות כרוניות)

046

Wasserstrum, Yishay; Magnezi, Racheli et al:
Self-Reported Influence of Monetary Grants in the Choice of a Medical Residency in Remote or Under-Served Areas
Israel Jo"urnal of Health Policy Research", 8: 1 (2019), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

כחלק מהסכם השכר עם הרופאים ב-2011, נקבע מענק לרופאים שיבצעו את התמחותם בבתי חולים בפריפריה או באזורים שאין בהם שירות רפואי מיטבי. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקה השפעת יוזמה זו על החלטת הרופאים האם לבצע את ההתמחות במוסדות אלו. במסגרת העבודה רואיינו 222 מתמחים שהחלו את התמחותם ב-2014-2012: 114 שהתמחו במוסדות שבהם הונהג המענק ו-108 שהתמחו במוסדות במרכז הארץ שבהם לא הונהג המענק. נמצא, כי המתמחים במוסדות המרוחקים נתנו לתמריץ המענק משקל גבוה בקבלת ההחלטה לגבי מקום ההתמחות בהשוואה למתמחים במוסדות באזור המרכז. הבדל זה נותר מובהק גם במודל רב-משתני שנבחן. המשתנה הסוציו-דמוגרפי המובהק היחיד שנמצא קשור למתן משקל גבוה למענק בהחלטה על מקום ההתמחות היה גיל מבוגר יותר.

(הכשרת רופאים; תמריצים; יחסי מרכז - פריפריה)

047

Maoz-Breuer, Rina; Berkowitz, Oren; Nissanholtz-Gannot, Rachel:
Integration of the First Physician Assistants into Israeli Emergency Departments - The Physician Assistants’ Perspective
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 4 (2019), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ב-2016 התווסף למחלקות לרפואה דחופה בישראל תפקיד חדש - עוזר רופא. זאת, כחלק מהמאמץ לשיפור איכות השירות במחלקות. לקורס ההכשרה לתפקיד יכלו להתקבל פארמדיקים בעלי תואר ראשון עם 5 שנות ניסיון או בוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל שנכשלו במבחן ההסמכה הישראלי. בתום תקופת הכשרה של שנה ורבע, השתלבו ב-2017 34 בוגרי הקורס ב-17 מתוך 24 המחלקות לרפואה דחופה בישראל. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדק תהליך ההשתלבות של עוזרי הרופא במחלקות לרפואה דחופה, מנקודת מבטם. המשתתפים רואיינו בתחילת הקורס ובסופו. הם נשאלו על קשיים במקצועם הקודם, המניעים לבחירתם במקצוע עוזר הרופא וציפיותיהם מעבודתם החדשה. השאלון השני כלל גם שאלות לגבי פעילויות הנעשות במחלקה לרפואה דחופה. בין הממצאים: משתתפים שהיו פארמדיקים (31 מהמשתתפים - 94%) דיווחו שבעבודתם כפארמדיקים הם חשו שחיקה והיעדר אפשרות להתקדם מקצועית; למשתתפי הקורס בסקר הראשון היו ציפיות גבוהות לאתגר מקצועי, שדרוג מעמדם המקצועי, שיפור בשכרם, הגשמה עצמית ועוד; בסקר השני הסתמנה ירידה בציפיות לאור ההתנסות המעשית במחלקות. רבים מהנשאלים דיווחו על יותר מדי עבודות הערכה ואבחון ופחות מדי התנסויות קליניות. למרות זאת, הנשאלים דיווחו שהם חשו מאותגרים ושהיתה להם אחריות רבה ותחושת תרומה משמעותית לצוות הרפואי ולמטופלים. התלונות העיקריות היו על אי-קידום ועל חוסר סמכות.

(רפואה דחופה; מקצועות עזר רפואיים; הסבה מקצועית; הכשרה מקצועית; שביעות רצון; עמדות)

048

Schor, Ayelet; Bergovoy-Yellin, Lucia et al:
Multidisciplinary Work Promotes Preventive Medicine and Health Education in Primary Care: A Cross-Sectional Survey
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 50 (2019), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

רפואה מונעת וחינוך לבריאות הם בין האסטרטגיות להתמודדות עם מחלות כרוניות. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקה יעילותן של שיטות אלו במערכת הרפואה הראשונית. העבודה התבססה על סקר שנערך ב"מכבי שירותי בריאות" בשלושה סוגים של מרפאות ראשוניות: 1) מרפאות שבהן עובדים רופאים ראשוניים באופן  עצמאי; 2) מרפאות שבהן עובדים אחיות ורופאים עצמאיים בשיתוף פעולה; 3) מרפאות צוות, הכוללות רופאים, אחיות, דיאטניות ועובדות סוציאליות (לא בכולן נמצאים ביחד כל בעלי המקצועות הללו). בסקר שנערך בספטמבר-נובמבר 2015 השתתפו 516 אנשי מקצוע רפואיים ממרפאות ראשוניות אלו. במסגרת העבודה, הושוו הדיווחים העצמיים של המשיבים לגבי קיום קבוצות לקידום בריאות, ייזום פגישות עם חולים ושימוש בטכניקות להעצמה אישית. נמצא, שבמודלים של עבודת צוות ושיתופי פעולה (מרפאות מסוגים 2 ו-3) היו שיעורים גבוהים יותר של טיפול רפואי מונע, קבוצות לקידום בריאות והתנהגויות בריאותיות חיוביות (היענות לביצוע חיסונים ובדיקות רפואיות) של המטופלים.

(קופות חולים; מרפאות; רפואה ראשוניות; רפואה מונעת; קידום בריאות; חיסונים; בדיקות רפואיות)

049

Cohen-Yatziv, Lior; Cohen, Matan Joel et al:
No-shows in Ambulatory Clinics and Non-Utilized Appointments for Elective Operations in Selected Surgical Departments at a Tertiary Hospital in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 64 (2019), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

תופעת מטופלים שלא מופיעים לביקורים רפואיים שנקבעו להם ללא הודעה מראש מכונה "אי-הופעה". מנגד, תופעת "פגישות שלא התבצעו" היא תופעה רחבה יותר, שכוללת ביקורים שלא התרחשו כמתוכנן עקב פעולות מצד המטופל או מצד ספק השירות. שתי התופעות עלולות להביא לירידה באיכות הטיפול, לירידה ביעילות, לנזק כלכלי ולפגיעה בבריאות המטופל. במחקר המתואר במאמר זה, שבוצע במחלקות אף-אוזן-גרון, אורתופדיה וכירורגיה כללית של המרכז הרפואי "שערי צדק", נבדקו הסיבות לביקורים שלא התרחשו בתחום הניתוחים האלקטיביים, וכן רואיינו מטופלים שלא הופיעו לביקור במרפאות המרכז לגבי הסיבות לאי-ההגעה ונבדקו הרשומות הרפואיות של מטופלים כדי לבחון את מאפייני הביקורים שלא התממשו. בין הממצאים: 6% מהניתוחים האלקטיביים שתוכננו לא בוצעו; הסיבות המובילות לאי-ביצוע הניתוחים היו מצבם הבריאותי של המטופלים, דחיית הניתוח על-ידי המטופלים ועומס יתר; ב-15% מהביקורים המתוכננים במרפאות המטופלים לא הופיעו; הסיבות המובילות לכך היו עניינים מינהליים, חולי ושכחה.

(בתי-חולים; טיפול אמבולטורי; ניתוחים; בדיקות רפואיות)

050

Interator, Hagar; Brener, Avivit; Hoshen, Moshe et al:
Sex, Ethnicity, and Socioeconomic Status Affect on Israeli Pediatric Lipid Testing Despite Equality in National Healthcare Services
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 21: 6 (June 2019), pp. 369-375. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il.

התמותה ממחלת לב כלילית בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל היא גבוהה יותר באופן מובהק מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית. מטרתה של העבודה המתוארת במאמר זה היתה לזהות הבדלים חברתיים-דמוגרפיים בטיפול המניעתי בבדיקת רמת השומנים בדם בקרב ילדים ומתבגרים בישראל. העבודה התבססה על נתוניהם של כ-1.2 מיליון ילדים ומתבגרים שטופלו ב"שירותי בריאות כללית" במהלך השנים 2011-2007. בין הממצאים: כ-10.1% מהמטופלים עברו בדיקת שומנים בדם; מטופלים זכרים, ממוצא ערבי וממעמד חברתי-כלכלי נמוך היו בעלי סיכויים נמוכים יותר להיבדק; ב-2010 הצטמצמו הפערים וסיכוייהם של ילדים ערבים להיבדק עלו; בקרב בנות נמצאה רמת שומנים בדם גבוהה יותר מאשר בקרב בנים; רמת הכולסטרול בקרב יהודים היתה גבוהה יותר מאשר בקרב ערבים, אולם רמת הטריגליצרידים אצל הראשונים היתה נמוכה יותר.

(רפואה מונעת; בדיקות רפואיות; כולסטרול; ילדים; מתבגרים; מיצב חברתי-כלכלי; ערביי ישראל)

051

Lauterbach, Roy; Mendolvic, Joseph et al:
Geographic Variation of Hysterectomy Rates in the Israeli Health Care System During the Years 2007-2016
Lauterbach, Roy; Mendolvic, Joseph et al:
6 pages. The article Appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבחנו הבדלים בביצוע כריתות רחם בישראל בשנים 2016-2007 לפי אזורים. זאת, לאור מאמצי משרד הבריאות להפחתת אי-השוויון בבריאות בין מרכז הארץ לבין אזורי הפריפריה. העבודה התבססה על נתוני משרד הבריאות לגבי הוריה רפואית, גישה ניתוחית ומשך האשפוז בשנים 2016-2007. נמצא, כי היו הבדלים מובהקים בין שבעת האזורים הגאוגרפיים, אך ישנה מגמת ירידה כלל-ארצית בביצוע ניתוחי כריתת רחם בשיעור של כ-24%-11%. נוסף על כך, נמצאה עלייה של פי 4-2 בביצוע הוצאת רחם בגישה לפרוסקופית ומגמה של צמצום משך האשפוז לאחר הניתוח מחמישה ימים לארבעה ימים.

(ניתוחים; שירותי בריאות; יחסי מרכז - פריפריה; הקצאת משאבים)

052

Hochhauser, Michal; Brusovansky, Michael et al:
Health literacy in an Israeli Elderly Population
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 61 (2019), 9 pages. The article Appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

אוריינות בריאותית (ידע והבנה בנושאי בריאות) היא חשובה מאוד לצורך הבנת המידע, המסרים וההנחיות המועברים על-ידי רופאים וצוותים רפואיים למטופלים. במאמר זה מדווח על מחקר שנועד לבחון את רמת האוריינות הבריאותית בקרב בני 65 ומעלה. במחקר השתתפו 60 איש שמילאו שאלון שכלל 13 פריטים. נמצא, שרמת האוריינות הבריאותית בקרב המשתתפים היתה נמוכה. הקשיים העיקריים היו, מהקל אל הכבד, כדלקמן: קושי בהבנת מידע רפואי כתוב בעברית, קושי בהבנת דברי הרופא, קושי בקריאה ובהבנה של עלוני תרופות, קושי בהבנת תוצאות בדיקות, קושי בהבנת מידע רפואי באנגלית וקושי באיתור/שימוש במידע רפואי באינטרנט. נמצא מתאם חיובי בין רמת האוריינות הבריאותית לבין רמת ההשכלה, כך שככל שרמת ההשכלה היתה גבוהה יותר רמת האוריינות הבריאותית היתה גבוהה יותר. כמו כן, ההבנה של דוברי עברית היתה גבוהה יותר מההבנה של דוברי שפות אחרות.

(קשישים; בריאות; ידע; רמת השכלה)

053

Tur-Sinai, Aviad; Gur-Arie, Rachel; Davidovitch, Nadav et al:
Vaccination Uptake and Income Inequalities within a Mass Vaccination Campaign
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 63 (2019), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בעקבות גילוי נגיפי פוליו ברחבי ישראל ב-2013, הוחלט במשרד הבריאות על ביצוע מסע חיסון נרחב בקרב ילדים ילידי 2004 ואילך שקיבלו חיסון נגיף מומת בעבר. בעבודה המתוארת במאמר זה נבחן שיעור ביצוע החיסונים כתוצאה מפעילות זו לפי מיצב חברתי-כלכלי של המטופלים. העבודה התבססה על נתונים מינהליים של משרד הבריאות שהתקבלו מתחנות טיפת חלב ברחבי הארץ, והניתוח נעשה ברמה עירונית וברמת אזורים סטטיסטיים. הממצא המרכזי של העבודה הוא, שבערים שבהן המיצב החברתי-כלכלי הוא גבוה ובערים שבהן פערי ההכנסה הם גבוהים, שיעורי ההתחסנות היו נמוכים.

(בריאות הציבור; מיצב חברתי-כלכלי; חיסונים; ילדים; תחנה לבריאות המשפחה)

054

ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר; אקסלרוד, רחל ואחרים:
חשיפה לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בקרב מבוגרים בישראל 2016-2015, חלק ב': גורמים דמוגרפיים ותזונתיים , מב"ת
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) ושירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים נמצאים בשימוש בחקלאות להגנת הצומח בישראל ובעולם. חשיפה כרונית לזרחנים אורגניים עלולה לפגוע בהתפתחות העובר, לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים וכן להשפיע על מערכת העצבים במבוגרים. במחקר זה נבדקו קשרים בין משתנים דמוגרפיים לבין חשיפה לזרחנים אורגניים. כן נבחן הקשר שבין תזונה (בדגש על צריכת פירות וירקות) לבין ריכוזי תוצרי פירוק של זרחנים אורגנים בשתן. במחקר נבדקו 187 בני 56-23, שמסרו בדיקות שתן במסגרת השתתפותם בסקר הלאומי מב"ת - מצב בריאות ותזונה. בין הממצאים: שני תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים   (DEDTP, DETP) היו גבוהים יותר באופן מובהק בקרב מבוגרים בעלי השכלה גבוהה; נמצאו קשרים מובהקים סטטיסטית בין צריכת ירקות ופירות לבין ריכוזים של תוצרי פירוק של זרחנים אורגנים בשתן. יש לציין, כי התועלת הבריאותית שבצריכת ירקות ופירות עולה על הנזקים הפוטנציאלים כתוצאה מחשיפה לזרחנים אורגניים, ולכן משרד הבריאות ממשיך להמליץ על אכילת פירות וירקות, ופועל במקביל לצמצום השימוש בחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בחקלאות בישראל.

(תזונה; חומרי הדברה; פירות; ירקות; בריאות הציבור)

055

Simhi, Meital; Sarid, Orly; Cwikel, Julie:
Preferences for Mental Health Treatment for Post-Partum Depression among New Mothers
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 84 (2019), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

שכיחות דיכאון לאחר לידה נאמדת בכ-17%-9% בקרב אימהות, והשכיחות גבוהה יותר בקרב בעלות הכנסה נמוכה ובקרב מהגרות. בשל השלכותיו השליליות של הדיכאון על האם ועל התינוק, ישנה חשיבות רבה לטיפול באימהות שיש להן תסמיני דיכאון. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקו העדפות הטיפול בדיכאון לאחר לידה בקרב אימהות עם ובלי תסמינים. במסגרת העבודה, נבדקו 1,000 אימהות שהגיעו לתחנות טיפול באם ובילד לצורך הבדיקה הראשונה של הילד. בין הממצאים: כ-8.4% מהאימהות דיווחו על דיכאון לאחר הלידה; אימהות עם דיכאון לאחר לידה, בהשוואה לאימהות ללא דיכאון לאחר לידה, היו במעמד כלכלי נמוך יותר; כמו כן, היו בקרבן שיעורים גבוהים יותר של אימהות יחידניות, אימהות ראשונה, בן זוג מובטל ועולות חדשות; העדפות הטיפול השכיחות של אימהות עם דיכאון לאחר לידה היו טיפול נפשי פרטי וטיפול במרכזים לבריאות הנפש בקהילה.

(לידה; דיכאון; דיכאון לאחר לידה; מיצב חברתי-כלכלי; בריאות הנפש)

056

רובינזון, אליעזר; גרינבלט-קמרון, לי; לייבה, רוני; כהן, מירי:
השתלבות חוזרת בעבודה בקרב מחלימות מסרטן השד: תוצאות מחקר גישוש
"ביטחון סוציאלי", מס' 107 (אפריל 2019), 19 עמ'. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,000 נשים עם גידולים ממאירים חודרניים בשד. השיפור באבחון המוקדם ובטיפול הביאו לעלייה ניכרת בשיעור ההישרדות בטווח של 5 שנים. ב-2014-2010, כ-59% מהנשים המאובחנות היו בגילי העבודה. במחקר הנוכחי נבחנו שיעורי החזרה לעבודה של מחלימות מסרטן השד, עיתוי החזרה והקשר למאפייני רקע דמוגרפיים ורפואיים. במחקר השתתפו 79 נשים בגילים 65-20 שנים, שאובחנו עם סרטן השד, בטווח של 5-1 שנים מהאבחון ולאחר סיום טיפולים כימיים / הקרנות. המשתתפות מילאו שאלון פרטים דמוגרפיים ורפואיים, שאלון עבודה ושאלון קשיים בעבודה. בין הממצאים: 96.2% מהנשים עבדו לפני אבחון המחלה; מתוכן, 84.2% חזרו לעבודה; החזרה לעבודה היתה בין ימים ספורים לאחר האבחון עד 3 שנים מסיום הטיפולים; 23% מהנשים דיווחו על ירידה גדולה או גדולה מאוד בהכנסתן ו-17.6% דיווחו על ירידה בינונית; 53.6% מהנשים שטופלו בהקרנות בלבד חזרו לעבודה, לעומת 32.6% מהנשים שעברו טיפול משולב כימי / הקרנתי. קשיים שכיחים שדווחו על-ידי הנשים היו עייפות וקושי בריכוז. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(נשים עובדות; סרטן השד; אבחון רפואי; כימותרפיה)

057

Palgi, Yuval; Shrira, Amit; Avidor, Sharon et al:
Understanding the Long-Term Connections between Posttraumatic Stress, Subjective Age, and Successful Aging Among Midlife and Older Adults
"European Journal of Psychotraumatology", 10: 1 (2019), 10 pages. The article appears on the Tandfonline's Website: https://www.tandfonline.com.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבחנו יחסי הגומלין שבין תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לבין תחושת גיל מבוגר (סובייקטיבית) והשפעתם על הזדקנות מוצלחת. במסגרת עבודה, נבדק מדגם אקראי של יהודים בני 50 ומעלה (גילים 50 עד 87) המתגוררים באזור עוטף עזה, אזור שהיה נתון תחת מתקפות טילים שוטפות במהלך השנים 2016-2014. 132 נדגמים רואיינו טלפונית שלוש פעמים במהלך שנים אלו. נמצא, כי הימצאות תסמיני PTSD בעת הריאיון הראשון ניבאה תחושת גיל מבוגר בעת הריאיון השני, אך לא נמצא קשר הפוך (תחושת גיל מבוגר בריאיון הראשון לא ניבאה במובהק תסמיניPTSD  בריאיון השני); תסמיניPTSD  גבוהים בריאיון השני ביחד עם תחושת גיל מבוגר ניבאו הזדקנות פחות מוצלחת בריאיון השלישי.

(קשישים; מבוגרים בגיל העמידה; הפרעות פוסט-טראומטיות; פעולות טרור; הזדקנות)

058

Daeem, Raida; Mansbach-Kleinfeld, Ivonne et al:
Barriers to Help-Seeking in Israeli Arab Minority Adolescents with Mental Health Problems: Results from the Galilee Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 45 (2019), 14 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נחקרו חסמים לבקשת עזרה מקצועית בקרב מתבגרים עם הפרעות נפשיות, מוסלמים ודרוזים, בגליל המערבי. במחקר, שנערך ב-2014-2012, נבדקו 1,639 תלמידי כיתות ט' מחמישה יישובים, אשר מילאו שאלון חוזקות וקשיים. בהמשך, רואיינו אימהות של 704 מהמשיבים, שנשאלו שאלות לגבי מצב הרווחה הרגשית, מצב הבריאות הגופנית, בעיות חברתית, אפליה ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים. בין הממצאים: אימהות למתבגרים עם הפרעות נפשיות התייעצו יותר עם אנשי מקצוע או עם גורמים בבית הספר בהשוואה לאימהות למתבגרים ללא הפרעות (39.7% ו-20.5% בהתאמה); החסמים הגבוהים ביותר לבקשת סיוע היו (בסדר יורד) נגישות, אמונה שהטיפול מזיק והאפשרות לפגיעה מטעם הרשויות; החסמים הנמוכים ביותר היו סטיגמה וחוסר אמון באנשי מקצוע; בסוף המאמר מובאות מסקנות להמלצות.

(דרוזים; מוסלמים; גליל; מתבגרים; רווחה רגשית; בריאות הנפש; עמדות; רגשות; ייעוץ; שירותים)

059

Landau, Zohar; Kowen-Sandbank, Galit; Jakubowicz, Daniela et al:
Bariatric Surgery in Patients with Type 1 Diabetes: Special Considerations are Warranted
"Therapeutic Advances in Endocrinology and Metabolism", published ahead of print. The article appears on the Journal's Website.

במחקר המתואר במאמר זה נבדקו ההשלכות קצרות הטווח וארוכות הטווח של ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה) בקרב מטופלים הסובלים מהשמנת-יתר ומסוכרת סוג 1. במסגרת העבודה, נבדקו תיקיהם הרפואיים של כל מבוטחי "מכבי שירותי בריאות" הבוגרים שהיו עם מדד מסת גוף (BMI) 30 ומעלה ועם סוכרת סוג 1 ב-2015-2010. בין הממצאים: בשש שנות הבדיקה אותרו 52 חולים שענו על נתונים אלה; מחציתם (26) עברו ניתוח בריאטרי; מבין המנותחים, 19 (73%) היו נשים, לעומת 46% מאלו שלא נותחו; גיל אבחון הסוכרת הממוצע אצל המנותחים היה 20.2 שנים, לעומת 23.1 שנים בקרב אלו שלא נותחו; 50% מהמנותחים סבלו גם מיתר לחץ דם, לעומת 19.2% מאלו שלא נותחו; בקרב המנותחים, נרשמה הצלחה בירידה במשקל אך לא בירידה ברמת הגלוקוז; בקרב המנותחים נמצא סיכון גבוה לחמצת קטוטית סוכרתית (DKA) וסיכון כפול לאשפוז בהשוואה למטופלים שלא נותחו.

(סוכרת; השמנת-יתר; ניתוחים)

060

Peled-Raz, Maya; Willner, Nadav; Shteinberg, Dan et al:
Digital Recording and Documentation of Endoscopic Procedures: Physicians’ Practice and Perspectives
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 57 (2019), 12 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בשנים האחרונות גובר השימוש באמצעי תיעוד דיגיטליים במהלך טיפולים. בעבודה המתוארת במאמר זה מוצגים ממצאי סקר לבדיקת השימוש באמצעי תיעוד דיגיטליים במהלך טיפולים אנדוסקופיים. מתוך 322 רופאים המשתמשים בטכניקות אנדוסקופיות שהשתתפו בסקר, 84% דיווחו שהם מבצעים הליכים אנדוסקופיים באופן שוטף. 78% מהמשתתפים בסקר דיווחו שאין להם הציוד המתאים לתיעוד דיגיטלי, ומתוכם, 64% לא מבצעים או מבצעים לעתים רחוקות תיעוד דיגיטלי בפועל. מנתחים ואורולוגים נמצאו במתאם שלילי מובהק לשימוש באמצעי תיעוד דיגיטליים. העילה המרכזית לאי-שימוש באמצעים דיגיטליים היה החשש מתביעות משפטיות, והעילה המרכזית לשימוש באמצעים אלו היה סיוע להנחיית מתמחים.

(רופאים; ניתוחים; טכנולוגיה)

061

Huberman Samuel, Maayan; Meiri, Gal; Dinstein, Ilan et al:
Exposure to General Anesthesia May Contribute to the Association between Cesarean Delivery and Autism Spectrum Disorder
"Journal of Autism and Developmental Disorders", Vol. 49, pp. 3127-3135 (2019).

במחקרים קודמים נמצא, כי לילדים שנולדו בניתוח קיסרי יש סיכון מוגבר ללקות באוטיזם, אך הסיבות לכך נותרו מעורפלות. במחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי הושוו רישומי הלידות של 347 ילדים עם אוטיזם ו-117 ילדים עם עיכובים התפתחותיים אחרים ל-2226 ילדים ללא אוטיזם התואמים מבחינת מגדר ומוצא. בין הממצאים: ניתוחים קיסריים נמצאו קשורים באופן מובהק לסיכון מוגבר לאוטיזם אך לא לעיכובים התפתחותיים אחרים; הסיכון המוגבר לאוטיזם היה רק בניתוחים קיסריים שבוצעו בהרדמה מלאה; הקשר בין הרדמה כללית לאוטיזם היה חזק במיוחד בסוגי האוטיזם עם התסמינים החמורים יותר.

(אוטיזם; לידה; ניתוחים; הרדמה)

062

Ben Shoham, Assaf; Liberant-Taub, Sigal et al:
The Number of Acute Cerebrovascular Events in Israel: A Forecast Until 2040
"Israel Journal of Health Policy Research", 8:67 (2019), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

שבץ מוחי חריף הוא אחד מגורמי התמותה המובילים בישראל והגורם המוביל לשיתוק עצבי במבוגרים. מטרתו של המחקר שמדווח עליו במאמר זה היתה לחזות את מספר אירועי השבץ באוכלוסייה בעשורים הקרובים. המחקר התבסס על נתוני מרשם השבץ הלאומי במרכז הלאומי לבקרת מחלות ועל נתוני תחזית האוכלוסייה ארוכת הטווח של הלמ"ס. בניית התחזית התבססה על מספר אירועי השבץ השנתי הממוצע ב-2016-2014 בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה לפי מין, גיל ומוצא ועל תחזית גודלן הצפוי של קבוצות אלו ב-2040-2015. התחזית נבנתה לפי הנחות שונות על מספר אירועי השבץ ועל גודל האוכלוסייה הצפוי. בין הממצאים: בתרחיש הבינוני של גידול האוכלוסייה, צפוי מספר מקרי השבץ לעלות מכ-18,400 ל-38,500, 34,800 או 26,400, בהנחה של הימשכות מספר מקרי השבץ באותו יחס של היום, ירידה חמש-שנתית של 2% או ירידה חמש-שנתית של 7.25%, בהתאמה; שיעור המקרים של היארעות שבץ מוחי בקרב האוכלוסייה הערבית מתוך כלל המקרים באוכלוסייה צפוי לעלות מכ-15% כיום לכ-21% ב-2040; שיעור המקרים בקרב בני 80 ומעלה מתוך כלל המקרים באוכלוסייה צפוי לעלות מכ-33% כיום לכ-41% ב-2040.

(פגיעה מוחית; מחלות לב וכלי הדם; אוכלוסייה; ניבוי)

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

063

פני החברה בישראל, דוח מס' 11 - פערים בין מרכז לפריפריה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 11 בסדרת "פני החברה בישראל", ירושלים 2019, 384 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

הדו"ח הנוכחי הוא הדו"ח ה-11 בסדרת "פני החברה בישראל", שבה מוצגים נתונים חברתיים רבים על האוכלוסייה בישראל. הדו"ח מתפרסם מדי שנה, והוא מתבסס, בין היתר, על נתוני סקרים של הלמ"ס ועל נתוני קבצים ממוחשבים ופרסומים המתקבלים ממשרדי ממשלה. בדו"ח הנוכחי מובאים נתונים על האוכלוסייה בהיבטים של תעסוקה, רמת חיים, רווחה, חינוך, בריאות, תחבורה, סביבה ועוד, לפי רמת הפריפריאליות של יישוב המגורים, כפי שהוגדרה במדד הפריפריאליות של הלמ"ס 2015. ערך מדד הפריפריאליות של יישוב חושב כסכום משוקלל של ציוני התקן של שני רכיבים: נגישות פוטנציאלית - במשקל של 2/3, וקרבה לגבול מחוז תל-אביב - במשקל של 1/3. כך אפשר לנתח הבדלים ופערים בין המרכז לפריפריה במגוון תחומים. הדו"ח מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים; 2) רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים; 3) עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי; 4) שירותי רווחה; 5) חינוך והשכלה; 6) בריאות; 7) תחבורה ותאונות דרכים; 8) פשיעה ומשפט; 9) סביבה. כל פרק כולל מבוא, הגדרות והסברים, פירוט של מקורות הנתונים, ממצאים עיקריים, לוחות ותרשימים. הפרסום כולל השוואות למדינות האיחוד האירופי ולמדינות החברות בארגון ה-OECD. כמו כן, מוצגים נתונים בהשוואה לשנים קודמות.

(יחסי מרכז-פריפריה; אוכלוסייה; משקי-בית; מצב משפחתי; קשישים; עולים; ערביי ישראל; דיור; תעסוקה; אבטלה; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; איכות חיים; עוני; ביטחון סוציאלי; קצבאות; פנסיה; שירותי רווחה; בתי-משפט; עבריינות; אלימות; נפגעי עבריינות; רמת השכלה; תארים אקדמיים; הישגים לימודיים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; תמותה; סיבות מוות; מוגבלויות; תחבורה; נהגים; תאונות דרכים; איכות הסביבה; מיחזור; זיהום אוויר; פסולת)

064

הסקר החברתי 2017 - נושאים שנתיים: בריאות ואורח חיים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1761, ירושלים 2019. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי של הלמ"ס נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו', וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר בהרחבה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר החברתי ה-16, שנעשה ב-2017, שבו נחקרו בהרחבה הנושאים בריאות ואורח חיים. בסקר השתתפו 7,230 איש בני 20 ומעלה. בסקר נבחנו לעומק היבטים הקשורים לבריאות ולאורח החיים של האוכלוסייה בישראל:  הערכת מצב הבריאות; תפקוד יום-יומי; מוגבלות; הרגלי שינה; רפואה מונעת (בדיקות וחיסונים; משקל ודיאטה; תזונה והרגלי אכילה; פעילות גופנית; עישון); ביטוחי בריאות; חיפוש מידע בנושאי בריאות; זכויות במערכת הבריאות; ויתורים בנושאי בריאות בשל קשיים כלכליים; ביטחון תזונתי; תחושות ומצבים רגשיים. באתר האינטרנט של הלמ"ס אפשר להפעיל מחולל לוחות, שבאמצעותו יכולים המשתמשים לשלוף מידע נרחב מבסיס הנתונים של הסקר, לרבות נתונים משנים קודמות.

(סקר חברתי; איכות חיים; שביעות רצון; משפחה; דיור; צריכה; הוצאות משפחה; הכנסה; בריאות גופנית; מוגבלויות; בדיקות רפואיות; תזונה; חיסונים; ביטוח בריאות; רווחה רגשית; פעילות גופנית; עישון; שימוש במחשב; אינטרנט; תעסוקה; התנדבות; למידה; דתיות)

065

מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי: 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 174 בסדרת סטטיסטיקל, ירושלים 2019, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בהמשך להחלטת ממשלת ישראל מאפריל 2015, מפרסמת הלמ"ס מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים הבאים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, טכנולוגיות מידע ופנאי, תרבות וקהילה. בעלון הנוכחי מוצגים ממצאים מ-11 תחומי המדידה (לכל תחום נבחרו 8 מדדים מייצגים) שפורסמו בפרסום "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי 2017". הנתונים נאספו מתוך מאגרי המידע של הלמ"ס, והם מתבססים על מידע מינהלי ועל סקרים שוטפים שנעשו על-ידי הלמ"ס. המדדים מאפשרים לבחון מגמות על פני זמן, להשוות בין קבוצות אוכלוסייה ולערוך השוואות בין-לאומיות. עד כה פותחו 70 מדדים.

(איכות חיים; מדדים; עמדות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רווחה רגשית; תוחלת חיים; קידום בריאות; ביטחון אישי; אלימות; בדידות; מעורבות; צריכה; דיור; רמת חיים; הכנסה; תעסוקה; תמיכה חברתית; התנדבות; פעילויות פנאי; רמת השכלה; מיומנויות; הישגים לימודיים; מחשבים; אינטרנט; איכות הסביבה; תחבורה; תאונות דרכים; שביעות רצון)

066

שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):
בני 65+ בישראל - שנתון סטטיסטי, 2018
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל וג'ונט ישראל - אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, ירושלים 2019, 410 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון:
https://brookdale.jdc.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם ה-21 (בגרסתו הקודמת "קשישים בישראל"), מקיף מגוון רחב של נושאים הנוגעים לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של בני 65+ (נתונים על אוכלוסייה זו לפי חתכים דמוגרפיים [גיל, מין, קבוצות אוכלוסייה] וגאוגרפיים [נפות, יישובים]); 2) מאפיינים בריאותיים של בני 65+ ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים (תוחלת חיים, תמותה, מחלות, מוגבלויות, הרגלי בריאות, אשפוז וכו'); 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של בני 65+ (השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי, דתיות ומאפיינים חברתיים); 4) מערכת השירותים לבני 65+ - היצע ודפוסי שימוש (שירותים קהילתיים ומוסדיים); 5) בני 65+ במבט בינלאומי (מספר בני 65+ באוכלוסייה, יחס תלות, פטירות, מצב משפחתי, השתתפות בכוח העבודה ועוד). השנתון מתייחס בעיקר לבני 65+, על-פי ההגדרה המקובלת בעולם לקשישים, אולם בעקבות העלייה בתוחלת החיים מוצגים נתונים גם לפי קבוצות גיל מפורטות יותר. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות ללוחות וכן סיכום של הממצאים העיקריים. בתחתיתו של כל לוח מצוין מקור הנתונים. בפרק הנספחים מובאת רשימה מלאה של המקורות, מפתח נושאים בלוחות, רשימת לוחות חדשים ורשימת נושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. שנתונים לשנים 2001 עד 2016 מופיעים באתר האינטרנט של משאב (מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה): http://mashav.jdc.org.il.

(קשישים; תוחלת חיים; מצב משפחתי; עולים; הגירה פנימית; משקי-בית; דיור; פטירות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; הפרעות שינה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; סרטן; מוגבלויות; בדיקות רפואיות; חיסונים; אשפוז; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; בדידות; הכנסה; צריכה; עוני; רמת השכלה; שירותי רווחה; קצבאות; שירותי בריאות; סיעוד; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; נהגים; פעילות גופנית; תעסוקה; גמלאות; יהודים [תפוצות]; אלימות; שביעות רצון)

067

בן-דוד, דן:
עושים (לומדים) חשבון בישראל: מגמות דמוגרפיות מנוגדות וליבת לימודים
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, החוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2019, 7 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: http://shoresh.institute/index-heb.html.

בפרסום זה נדונות התפתחויות דמוגרפיות בקרב קבוצות האוכלוסייה היהודיות בישראל (חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים), על בסיס ממצאים ותחזיות של הלמ"ס  ומקורות נוספים. זאת, לשם בדיקת ההשפעות על רמת ההשכלה, פריון העבודה, העוני ועוד. כיום, כמחצית מאוכלוסיית ישראל לא משלמת מס הכנסה. כ-20% מהאוכלוסייה מממנים כ-92% מתשלומי מס ההכנסה (כ-83% ב-2000). התוצאה של ישראלים רבים נטולי השכלה משמעותית ומיומנויות (גם לא חרדים) היא שפריון העבודה בישראל הוא מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות. בין הממצאים: 88% ממי שגדלו כחרדים, 84% ממי שגדלו כחילונים, 52% ממי שגדלו כדתיים ו-68% ממי שגדלו כמסורתיים שומרים על סיווג זה כבוגרים; בקרב מי שגדלו כחרדים, 4% הופכים לדתיים, 5% למסורתיים, ו-2% לחילונים. בקרב מי שגדלו כחילונים, 13% הופכים למסורתיים, 2% לדתיים ו-2% לחרדים; בקרב מי שגדלו כמסורתיים, 23% הופכים לחילונים, 6% לדתיים ו-4% לחרדים; בקרב מי שגדלו כדתיים, 6% הופכים לחרדים, 9% לחילונים ו-33% למסורתיים; לפי מגמות אלו הזרם החילוני אמור לגדול, אך שיעורי הילודה הגבוהים בקרב החרדים (7.1 ילדים לאישה) לעומת הדתיים (4.0), המסורתיים (2.7) והחילונים (2.2) יביאו לכך ששיעור הילדים החרדים יעלה מכ-19% ב-2015 לכ-49% ב-2065. במאמר נטען, כי לשינויים המהירים בדמוגרפיה הישראלית יהיו השלכות כבדות משקל על אופיה העתידי של המדינה מבחינות חברתיות וכלכליות, ונמתחת ביקורת על המדיניות הממשלתית המאפשרת לחלק מילדי ישראל לא ללמוד לימודי ליבה. מניעת לימודי הליבה, נטען, פוגעת בסיכויים לרכוש השכלה גבוהה ומיומנויות שהן הכרחיות במשק מודרני.

(חרדים; חילונים; דתיות; דמוגרפיה; למידה; רמת השכלה; תעסוקה; פריון [ילודה]; פריון עבודה)

068

(קלינר) קסיר, ניצה; רומנוב, דמיטרי; צחור-שי, אסף:
מה חשוב בחיים? על הקשר בין מידת חשיבותם של תחומי החיים ושביעות הרצון מהם
המכון החרדי למחקרי מדיניות, ירושלים 2019, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://machon.org.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר ייעודי לבחינת סדרי העדיפויות של חרדים, יהודים לא-חרדים וערבים ב-10 תחומי חיים - בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה, דיור, חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי, תשתיות ציבוריות ואיכות הסביבה - ושביעות רצונן מתחומים אלו. שאלון הסקר הופץ באינטרנט ובשאלוני נייר דרך פעילים בציבור החרדי ובציבור הערבי. השאלונים הופצו בעברית ובערבית, בהתאם לשפת האם של המשיבים, ביולי 2017 - ינואר 2018. הסקר התבסס על תשובותיהם של 1,026 בני 20 ומעלה. בין הממצאים: נמצא דמיון רב בין ההעדפות של חרדים ויהודים לא-חרדים, בעוד שסדר העדיפויות בקרב ערבים היה מעט שונה; הנושאים בריאות וחינוך דורגו גבוה בקרב כל הקבוצות, ואילו המצב הכלכלי דורג רק במקום הרביעי בדירוג החשיבות; נמצאו הבדלים מגדריים בחשיבות המיוחסת לחלק מתחומי החיים, והשונות הגדולה ביותר היתה בקרב חרדים; שיעור היהודים המרוצים ממצבם בכל התחומים היה גבוה יותר בהשוואה לערבים; ב-7 תחומים יהודים לא-חרדים היו המרוצים ביותר ממצבם, וב-3 תחומים - חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי ואיכות הסביבה - חרדים היו המרוצים ביותר; בקרב חרדים, שיעור הגברים שבעי הרצון ממצבם היה נמוך משיעור זה של הנשים ברוב התחומים, ופחות צעירים היו מרוצים ממצבם בהשוואה למבוגרים, בעיקר בתחומים החומריים (הכנסה, מצב כלכלי, תעסוקה ודיור); נמצא קשר חיובי מובהק בין דירוג החשיבות של כל תחום לבין שביעות הרצון ממנו.

(איכות חיים; שביעות רצון; עמדות; חרדים; ערביי ישראל; יהודים; הכנסה; רמת השכלה; חינוך; רווחה; תעסוקה; דיור; מצב משפחתי; מפגשים חברתיים; ביטחון אישי; שכונות מגורים; איכות הסביבה)

069

קוליק, ליאת; רמון, דן:
כשאמא מרוויחה יותר מאבא: חוויית ההורות בראי דפוסי הפרנסה החדשים
"ביטחון סוציאלי", מס' 108 (אוקטובר 2019), עמ' 71-41. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחן הקשר שבין רמת שכר גבוהה יותר של האישה לעומת בן זוגה לבין חוויית ההורות בהיבט הקוגניטיבי (תפיסת המסוגלות ההורית), בהיבט הרגשי (איכות הקשר עם הילדים - שביעות רצון מהקשר ומידת הקִרְבָה לילדים) ובהיבט ההתנהגותי (מעורבות ההורים בטיפול היום-יומי בילדים). מדגם המחקר כלל 246 משתתפים - יהודים, נשואים והורים לילדים בגילים 17-3 (85 גברים ו-161 נשים), שמילאו שאלונים מקוונים. בין הממצאים: בקרב אבות שעמדותיהם המגדריות היו מסורתיות ושנשותיהם משתכרות יותר מהם, תפיסת המסוגלות ההורית והערכת איכות הקשר עם הילדים היו נמוכות יותר בהשוואה למשתתפי המחקר האחרים; בקרב נשים שעמדותיהן המגדריות היו שוויוניות ושמשתכרות יותר מבעליהן, הנטייה היתה להיות מעורבות יותר בטיפול בילדים בהשוואה ליתר משתתפי המחקר; בהשוואה לאבות וללא קשר לדפוס הפרנסה, אימהות העריכו את מידת קרבתן לילדים כגבוהה יותר, העריכו את מעורבותן בטיפול בילדים כרבה יותר, ועמדותיהן כלפי תפקידי המגדר היו שוויוניות יותר.

(מיגדר; שכר; הורות; אימהות; אבות; יחסים בין בני זוג; יחסי הורים - ילדים; עמדות)

070

קוליק, ליאת:
אם אין אני לי מי לי? מרכזיות התושייה העצמית בהסבר רווחה נפשית בקרב אימהות עצמאיות שאינן עתירות במשאבים כלכליים
"ביטחון סוציאלי", מס' 108 (אוקטובר 2019), עמ' 40-9. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחנה תרומתם של הערכת מוקדי הקושי היום-יומיים ושל משאבים חברתיים ואישיים להסבר רווחה נפשית בקרב אימהות עצמאיות שאינן עתירות במשאבים כלכליים. הקריטריונים להיכללות במחקר היו: אימהוּת עצמאית; הכנסה חודשית שאינה עולה על ההכנסה הממוצעת במשק; מגורים בבית של לפחות ילד אחד שתלוי כלכלית באם. במדגם המחקר נכללו 203 אימהות, שענו על שאלונים מובנים באופן מקוון. 54 מהמשתתפות (26.6%) היו רווקות, 63 (31%) גרושות, 14 (6.9%) פרודות, 6 (3%) אלמנות ו-66 (32.5%) בזוגיות. ל-57.9% מהאימהות היתה הכנסה חודשית עד 6,000 ₪ ול-42.1% היתה הכנסה חודשית של 8,000-6,000 ₪. 47.4% מהאימהות סיימו 12 שנות לימוד, 30% היו בעלות תואר ראשון / לימודי תעודה ו-16.7% היו בעלות תואר שני ומעלה. בין הממצאים: תושייה עצמית נמצאה כמשאב אישי המסביר רווחה נפשית בקרב האימהות, ותושייה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות פעילה, יזמית ונמרצת ובאימוץ עמדות אופטימיות המקדמות הסתגלות. מנגד, ביטויים של חוסר אונים והתנהגות פסיבית הפחיתו את תחושת הרווחה נפשית. עוד נמצא, כי תחושה סובייקטיבית של עוני היתה גורם מהותי הקשור להערכתן של הנחקרות את משאביהן האישיים והחברתיים. יש לציין, כי רגשות של שמחה לצד רגשות של עצב היו שכיחות בקרב משתתפות המחקר.

(אימהות; משפחות חד-הוריות; רווחה רגשית; תמיכה חברתית; התמודדות; עוני; עמדות; רגשות)

071

Vitman-Schorr, A.; Ayalon, L.; Khalaila, R.:
Perceived Accessibility to Services and Sites Among Israeli Older Adults
"Journal of Applied Gerontoly", 38:1 (January 2019), pp. 112-136.

בעבודה זו נבדקו ההשפעות הישירות והעקיפות של סוג מקום המגורים (קיבוץ/כפר לעומת עיר בגודל בינוני) על תפיסת הנגישות של בני 65 ומעלה לפי גורמים חברתיים-מרחביים: קשר לסביבת המגורים; היכרות עם סביבת המגורים; השתתפות בפעילויות חברתיות; תפיסת הביטחון של אזור המגורים. העבודה התבססה על ראיונות עם 279 משתתפים בני 65 ומעלה (מדגם נוחות). נמצא, כי הקשר בין סוג היישוב לבין הנגישות הנתפסת תווך באמצעות השתתפות בפעילויות חברתיות ותפיסת הביטחון של אזור המגורים.

(קשישים; יישובים כפריים; יישובים עירוניים; שכונות מגורים; ביטחון אישי; מפגשים חברתיים)

072

אופיר, יותם:
דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2018: נתונים מתוך המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים
"בטרם לבטיחות ילדים", פרסום מס' 1106, פתח-תקווה 2019, 30 עמ', בשיתוף עם משרד הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בטרם:
http://www.beterem.org.

דו"ח זה לשנת 2018 כולל נתונים על תמותת ילדים ובני נוער בגילאי 17-0 מהיפגעות בלתי מכוונת (תאונות) בהשוואה לשנים קודמות, כפי שנאספו בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באמצעות מאגר "תיעוד היפגעויות מהתקשורת", כחלק מהמערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים על היקף התמותה, סוגי ההיפגעות, מקום ההיפגעות, מאפיינים חברתיים-כלכליים של הנפגעים, התפלגות לפי מחוזות, יהודים לעומת ערבים ועוד. בין הממצאים: ב-2018 אירעו 125 מקרי מוות של ילדים ובני נוער עקב תאונות (4.3/100,000 ילדים ובני נוער) - בדומה לממוצע 2017-2015; גורמי התמותה העיקריים ב-2018 היו תאונות דרכים (37%) וטביעה (30%); ב-2017-2014 עמד שיעור התמותה הממוצע של ילדים ערבים על 8.9/100,000, וב- 2018 נרשמה ירידה ל-5.8/100,000. מנגד, חלה עלייה בשיעור התמותה של ילדים ובני נוער יהודים ב-2018 לעומת הממוצע ב-2017-2014 - 3.8/100,000 לעומת 2.7/100,000, בהתאמה; 36.7% ממקרי המוות ב-2018-2014 אירעו ב"דרך" ו-35.1% אירעו ב-"בית או בחצר הבית"; כ-29% מהילדים ובני הנוער שנהרגו עקב היפגעות בלתי מכוונת ב-5 השנים האחרונות היו ממחוז הדרום (חלקם של הילדים ובני הנוער ממחוז הדרום הוא כ-15% מכלל הילדים ובני הנוער בישראל); הסיכון של ילד מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים (אשכולות 3-1) למות כתוצאה מהיפגעות ב-2018-2014 נמצא גבוה פי 2 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים (6-4) ופי 2.5 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים (10-7).

(תאונות; תאונות דרכים; ילדים; מתבגרים; תמותה; ערביי ישראל; מיצב חברתי-כלכלי; גורמי סיכון)

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

073

חינוך והשכלה בישראל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 177 בסדרת סטטיסטיקל, ירושלים 2019, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על חינוך והשכלה בישראל, בנושאים הבאים: הוצאה לאומית לחינוך; הוצאה פרטית לתלמיד עבור שירותי חינוך; מערכת החינוך; בחינות מיצ"ב; נשירה ממערכת החינוך; עובדי הוראה; חינוך על-תיכוני (לא אקדמי); השכלה גבוהה; רמת ההשכלה של האוכלוסייה, מיומנויות ותעסוקה; השכלה ומיומנויות קריאה על-פי סקר מיומנויות בוגרים. בין הממצאים: ב-2017 הסתכמה ההוצאה הלאומית לחינוך ב-102.8 מיליארדי ₪ (8.1% מהתמ"ג) - 77.5% מההוצאה היו במימון ציבורי ו-22.5% במימון פרטי; ההוצאה הפרטית לתלמיד עבור שירותי חינוך ב-2017 היתה 562 ₪ למשק בית בממוצע לחודש; מתוך כלל תלמידי ז'-י"ב במערכת החינוך, כ-17,300 תלמידים נשרו במהלך שנת הלימודים תשע"ז ובמעבר לתשע"ח; אחוז הזכאים לתעודת בגרות בתשע"ז היה 64% בחינוך הערבי ו-80% בחינוך העברי; ב-2018 מספרם של עובדי ההוראה בכלל מערכת החינוך היה כ-175,300 לעומת כ-170,000 ב-2017; בשנת תשע"ח למדו בחינוך העל-תיכוני (לא אקדמי) כ-59,100 תלמידים; בתשע"ח היו רשומים באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) 266,800 סטודנטים; בכל תחומי הלימוד חלה עלייה במספר הסטודנטים בעשור האחרון, פרט למדעי הרוח; ב-2016 היתה לכ-29% מבני 65-25 בישראל השכלה אקדמית.

(חינוך; רמת השכלה; תלמידים; הוצאות משפחה; מדיניות חינוכית; מבחנים; נשירת תלמידים; מורים; עובדי הוראה; מיומנויות; אוריינות; מיומנויות קריאה; מבוגרים)

074

הבחינה הפסיכומטרית - דוח סטטיסטי לשנת 2018
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2019, 265 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://nite.org.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים מגוונים בנוגע לבחינות הפסיכומטריות שהתקיימו ב-2018. הדו"ח מחולק לשלושה חלקים, כדלקמן: שכיחויות וממוצעי ציונים (ציוני פסיכומטרי לפי שפת בחינה, מין, גיל, השכלת הורים, הכנסה, אזור מגורים ועוד); מתאמים (מתאמים בין ציונים ומשתני רקע בקרב כלל הנבחנים, נשים גברים, נבחנים לראשונה, שפות מבחן ועוד); התפלגות ציוני הפסיכומטרי (התפלגות הציונים בקרב כלל הנבחנים, נבחנים חוזרים ועוד). בין הממצאים: ב-2018 נבחנו בבחינה 67,653 נבחנים בשבע שפות, וציוניהם הועברו ל־55 אוניברסיטאות ומכללות; ממוצע הציונים ב-2018 היה 548, בדומה ל-2017; הממוצע של נבחנים חוזרים היה 571 ושל נבחנים לראשונה - 531; התפלגות הציונים הממוצעים לפי שפה היו כדלקמן: אנגלית (594), עברית (579), צרפתית (534), פורטוגלית (522), רוסית (518), ספרדית (501) וערבית (490); 41.9% מהנבחנים ב־2018 היו גברים ו־58.1% נשים; ציונם הממוצע של הגברים עלה על ציונן הממוצע של הנשים בשלושת חלקי הבחינה (אנגלית, חשיבה כמותית וחשיבה מילולית), הן בעברית והן בערבית; הציון הפסיכומטרי היה גבוה יותר ככל שהמיצב החברתי-כלכלי של הנבחן היה גבוה יותר; כן נמצא קשר חזק בין גובה ציונו של הנבחן לבין רמת ההשכלה של האם.

(מיון סטודנטים; בחינה פסיכומטרית)

075

הבחינה הפסיכומטרית - דוח סטטיסטי לשנים 2018-2004
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2019, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://nite.org.il.

בדו"ח רב-שנתי זה מוצגים נתונים מגוונים על הבחינות הפסיכומטריות שנעשו בשנים 2018-2004. הדו"ח כולל 42 לוחות, הכוללים נתונים על ציוני הבחינה הפסיכומטרית לפי שנה, שפת הבחינה, ציוני הבגרות, מין, גיל, מספר היבחנויות, הכנסה משפחתית, השכלת האם וסוג המוסד לדיווח. בין הממצאים: הציון הכללי הממוצע בבחינה בתקופה הנבדקת נע בין 530 (2008) ל-548 (2017 ו-2018); הציון הכללי הממוצע בקרב בעלי תעודת בגרות היה גבוה יותר ונע בין 541 (2008 ו-2009) ל-562 (2018); הציון הכללי הממוצע של הגברים (בין 558 ל-571) היה לרוב גבוה יותר מזה של הנשים (בין 471 ל-559); הציון הכללי הממוצע הגבוה ביותר לפי גיל היה בקרב בני 25-22 (בין 568 ל-589) והנמוך ביותר בקרב בני 31 ומעלה (בין 462 ל-515); מההיבט של מספר ההיבחנויות, הציון הכללי הממוצע הגבוה ביותר היה בקרב הנבחנים בפעם ה-6+, והנמוך ביותר בקרב הנבחנים לראשונה; נמצא מתאם חזק בין גובה ההכנסה המשפחתית לבין הציון הכללי הממוצע בבחינה - ככל שההכנסה גבוהה יותר, הציון גבוה יותר; נמצא מתאם חזק בין רמת ההשכלה של האם לבין הציון הכללי הממוצע בבחינה - ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, הציון גבוה יותר; הציון הממוצע בקרב הנבחנים לאוניברסיטאות היה גבוה יותר מאשר בקרב הנבחנים למכללות.

(בחינה פסיכומטרית; מיון סטודנטים)

076

מאנע, עדי; סקה, נועה; דהן, אורית ואחרים:
התאמות בדרכי היבחנות לסטודנטים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב (ADHD): צרכים, תיאוריות כמוסות ומשאבי התמודדות
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, דוח מחקר מס' 19-01, ירושלים 2019, 47 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://www.nite.org.il.

העלייה בהיקף ההתאמות בדרכי היבחנות הניתנות לסטודנטים עם לקויות למידה ועם הפרעת קשב, כדי להבטיח את זכותם לנגישות בהצגת ידיעותיהם, יצרו מציאות חברתית חדשה במערכת ההשכלה הגבוהה. במחקר זה נבחנה תופעת ההתאמות בדרכי היבחנות ברמת הפרט וברמה החברתית. מטרותיו המרכזיות של המחקר היו: בחינת התופעות החברתיות של התרבות הלימודית, הקשורות להתאמות בדרכי היבחנות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל; בדיקת התהליכים הפנימיים שעימם מתמודדים סטודנטים עם וללא לקויות למידה בתקופת לימודיהם במוסדות האקדמיים. זאת, לאור התיאוריות הכמוסות (תפיסות עצמיות בלתי מודעות המשפיעות על תפיסת המצב של הפרט). במחקר השתתפו 2,113 סטודנטים (677 גברים ו-1,436 נשים) שלמדו ב-25 מוסדות אקדמיים (8 אוניברסיטאות, 12 מכללות ו-5 מכללות להוראה). המידע נאסף באמצעות שאלון אינטרנטי שהופץ לסטודנטים ברשימות התפוצה של מרכזי התמיכה, שנתנו הסכמתם לכך, ובאמצעות הרשתות החברתיות. כמו כן, הועברו שאלונים בכיתות. באופן כללי, התיאוריות הכמוסות של הסטודנטים עם וללא לקויות למידה בנוגע להתאמות היו שההתאמות מסייעות להצלחה. כצפוי, לסטודנטים שמקבלים התאמות היו תיאוריות חיוביות גבוהות יותר (ותיאוריות שליליות נמוכות יותר) לעומת סטודנטים שמתקשים ולא מקבלים התאמות וכן לעומת סטודנטים שלא דיווחו על קשיים. עם זאת, ההערכה של מידת הסיוע של ההתאמות, חוץ מתוספת זמן, היתה בינונית. עוד נמצא, כי כמחצית מהסטודנטים לא השתמשו בהתאמות שניתנו להם.

(סטודנטים; מבחנים; מוגבלויות; ליקויי למידה; אבחון; תיאוריות בפסיכולוגיה; שביעות רצון)

077

מחלוף, יוסי; (גיגי) שמואלי, חגית; ליפשטט, נורית:
הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה ועמדותיהם בראי מבחני המיצ"ב: תמונה רב-שנתית תשס"ח - תשע"ח
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2019, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il/Rama.

בדו"ח זה מוצגים הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה (ילידי אתיופיה או ילידי ישראל שלפחות אחד מהוריהם יליד אתיופיה) במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) ועמדותיהם כלפי לימודי המקצועות בשנים תשס"ח-תשע"ח (2018/2017-2008/2007) בהשוואה לכלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית ולאלו מרקע חברתי כלכלי נמוך, תוך התמקדות בפערים ביניהם. הממצאים לגבי ההישגים במקצועות ההיבחנות במיצ"ב (עברית, מתמטיקה, אנגלית, מדע וטכנולוגיה) והעמדות כלפי מקצועות אלו בתשע"ח מוצגים בחלוקה לכיתה (ה' ו-ח'). בשנת תשע"ח, נתוני המבחנים במתמטיקה ובאנגלית לכיתות ה' לא עמדו בכללי האיכות והתוקף הנדרשים. לכן, בדו"ח הנוכחי, מוצגים בעבור שכבת ה' נתוני המבחן בעברית בלבד. נמצא, כי חל שיפור מתמשך בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה, בכל המקצועות ובשתי שכבות הכיתה. בחלק מהמקצועות חל צמצום של הפערים בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בהשוואה לכלל התלמידים דוברי העברית. במקצועות אחרים הפער נותר יציב (בעיקר מדע וטכנולוגיה בכיתה ח') ואף התרחב (מתמטיקה בכיתה ח'). בין ההמלצות: בחינת הפעולות לצמצום הפערים, בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ובעיקר במקצועות בהם הפער לא הצטמצם; שיפור עמדות התלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ח', ובפרט תחושת המסוגלות שלהם (בכל המקצועות) והגברת המוטיבציה הפנימית (ברוב המקצועות, חוץ מעברית) והחיצונית (רק במדע וטכנולוגיה) ללימודי המקצועות ובעיקר כלפי מדע וטכנולוגיה.

(אתיופיה [ארץ מוצא]; עולים; תלמידים; מבחנים; ציונים; הישגים לימודיים)

078

דה מלאך, אלעד; זוסמן, נעם:
השפעת החינוך המקצועי במגזר הערבי על משתני תוצאה בטווח הקצר והארוך
"הרבעון לכלכלה", 63: 2/1 (מרץ/יוני 2019), עמ' 137-95 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

קיימת מחלוקת בנוגע ליתרונות/ חסרונות הגלומים בחינוך מקצועי בהיקף רחב לצד חינוך עיוני. התומכים טוענים שהוא מגביר את העניין בלימודים בקרב בני נוער שכישוריהם פחות מתאימים ללימודים העיוניים, וכך מסייע בצמצום הנשירה מהלימודים. המתנגדים טוענים שהוא אינו חושף את הלומדים למיומנויות כלליות, ולכן אינו תמיד מתאים לעולם התעסוקה הנוכחי שבו מתרחשים שינויים טכנולוגיים מהירים. נוסף על כך, נטען שהחינוך המקצועי עלול לגרום לפגיעה בסיכויי הניידות החברתית של הלומדים, שרובם באים מרקע כלכלי-חברתי חלש יחסית. בשנות ה-90' של המאה הקודמת התרחב החינוך המקצועי ביישובים הערביים. לאור זאת, נבחנה בעבודה הנוכחית השפעת המהלך בטווח הקצר ובטווח הארוך, בהשוואה ליישובים ערביים שבהם לא נפתחו מגמות מקצועיות. בין הממצאים: פתיחת המגמות המקצועיות הביאה להפחתת הנשירה מהלימודים ב-5%-3%, במיוחד בקרב בנות; חל גידול של 7%-4% בשיעור הניגשים לבחינות בגרות, אך לא חל גידול בשיעור הזכאים לתעודת בגרות; רוב האומדנים לא העידו על השפעות חיוביות של הלימודים במגמות מקצועיות על התעסוקה, השכר ורכישת השכלה גבוהה; לעומת זאת, נצפתה עלייה ניכרת בשיעור הנשים העוסקות במשלחי-יד פקידותיים. כמו כן, נמצאה ירידה מובהקת בהסתברות של נשים להינשא בגיל צעיר, כנראה בשל הגידול בסיכוייהן לסיים 12 שנות לימוד.

(ערביי ישראל; תלמידים; חינוך טכנולוגי; מקצועות לימוד; תעסוקה; משלחי-יד; הבדלים בין המינים)

079

רז, טל; בן ארצי, אלישבע; פלדי, יובל ואחרים:
תכנית אתגר: מחקר הערכה - תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2019, 91 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il/Rama.

התלמידים בכיתות אתגר הם בוגרי חטיבות ביניים, בעלי פוטנציאל לימודי המאפשר להם להצליח בבחינות הבגרות, אך על סמך הישגיהם בחטיבת הביניים צפוי שלא יצליחו בכך אם ימשיכו ללמוד בכיתות רגילות. כדי להגביר את סיכוייהם להצליח, נפתחו כיתות אתגר. מטרותיה של תכנית אתגר הן: מניעת נשירה והגברת ההתמדה של תלמידי כיתות אתגר י'-י"ב; הגדלת שיעור הזכאים לתעודה בעלת ערך: זכאות לבגרות/בגרות טכנולוגית והסמכה טכנולוגית; פיתוח ערכים של שייכות ומעורבות חברתית בקהילה; פיתוח כלים להעלאת מוטיבציה, דימוי עצמי, מסוגלות לימודית והתמודדות רגשית; הגדלת מספר התלמידים הפונים ללימודי המשך בכיתות י"ג-י"ד; הבאת התלמידים להשתלבות בצה"ל או בשירות לאומי/ אזרחי; מתן הזדמנות להשתלבות תעסוקתית ואקדמית. בפרסום הנוכחי מובאים ממצאי מחקר הערכה על אודות התכנית, שנועד לבחון את אופן יישום התכנית, עמדות כלפי התכנית והערכה של השגת מטרות התכנית ותוצאותיה. המחקר התבסס על שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. אוכלוסיית המחקר כללה את כל בתי הספר שבחינוך הרשמי, דוברי עברית ודוברי ערבית, שבהם קיימת כיתת אתגר אחת לפחות באחת או יותר משכבות הגיל י'-י"ב. בחלק הכמותי נדגמו 453 מנהלים (79% היענות) ו-447 מורים (78%). נמצא, ככלל, שהתכנית נתפסת כמוצלחת מאוד. כל אנשי הסגל סברו שיש להמשיך בקיום התכנית. בפרסום מפורטים הישגים וכן חסמים להצלחה.

(נשירת תלמידים; תכניות התערבות; בחינות בגרות; כיתות מקדמות; חינוך טכנולוגי; הזדמנויות בחינוך)

080

מחלוף, יוסי; ליפשטט, נורית; גלברט, חגית ואחרים:
טאליס 2018 - סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי: ממצאים עיקריים - מבט ישראלי
ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), משרד החינוך, רמת-גן 2019, 74 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

טאליס (TALIS - Teaching and Learning International Survey) הוא מחקר בין-לאומי הנערך על-ידי ה-OECD אחת לחמש שנים (החל מ-2008). המחקר מתמקד בסגלי הוראה ומנהלים ובודק תפיסות של מורים ומנהלים בנוגע להוראה ולמידה, פרקטיקות הוראה בכיתה והתפתחותם המקצועית של המורים. המידע נאסף באמצעות שאלונים שהועברו למורים ולמנהלים בבתי הספר. המחקר בישראל נערך במרס-אפריל 2018 בקרב מדגם מייצג של כ-200 בתי ספר, שבהם לומדים תלמידי כיתות ז', ח' ו/או ט'. בכל אחד מבתי ספר אלו מנהלי בתי הספר שנדגמו השיבו על שאלון למנהל וכ-20 מורים מקרב מורי כיתות ז'-ט' בבית הספר השיבו על שאלון למורה. דו"ח המחקר מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: פרופיל המורים והמנהלים ומשרות ההוראה והניהול; הרכב התלמידים בבית הספר; האקלים הבית ספרי; הבחירה בהוראה כקריירה וגורמי המשיכה למקצוע; הכשרה ומוכנות להוראה; תחושת חוללות עצמית ושביעות רצון; היקף עבודה והוראה; פרקטיקות הוראה והערכה; פיתוח מקצועי; חסמים להוראה איכותית וחשיבות להשקעה בחינוך; מורים בראשית דרכם. בנספח לדו"ח מוצגת רשימת המדינות המשתתפות בסבבי המחקר (ישראל השתתפה בסבבים של 2013 ו-2018).

(מורים; מנהלי בתי-ספר; בתי-ספר; תלמידים; אקלים בית-הספר; למידה; דפוסי קריירה; הכשרת מורים; יעילות עצמית; מורים מתחילים; מחקר השוואתי)

081

גילת, יצחק:
תפיסת החשיבות של מטרות מערכת החינוך בעיני הציבור בישראל
רשות המחקר, מכללת לוינסקי לחינוך, תל-אביב 2019, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: https://mop.levinsky.ac.il.

בסקר זה, שנערך בקרב מדגם מייצג של בוגרים ותלמידי תיכון מהמגזר היהודי בישראל (503 בוגרים ו-202 תלמידים), נבדקו עמדות לגבי מטרות מערכת החינוך: הקניית ידע ושיפור הישגים לימודיים; קידום בריאות גופנית ונפשית של התלמידים; פיתוח ערכים של דמוקרטיה ושוויון; הפחתה ברמת האלימות; יצירת קשר טוב בין מורים וגננות לבין הורים. בין הממצאים: בקרב כלל הבוגרים, שתי המטרות החשובות של מערכת החינוך בעיני הבוגרים היו הפחתת האלימות ( 48% - 43% בקרב גברים ו-52% בקרב נשים) וקידום בריאות גופנית ונפשית (47% - 42% בקרב גברים ו-54% בקרב נשים); בקרב חרדים, המטרה הראשונה של מערכת החינוך היא קידום בריאות גופנית ונפשית (56%); שתי המטרות החשובות של מערכת החינוך בעיני תלמידים היו הקניית ידע ושיפור הישגים (53%, לעומת 44% בקרב הבוגרים [מטרה שלישית בחשיבותה]) וקידום בריאות גופנית ונפשית (46%).

(מטרות החינוך; דעת קהל; אלימות בבית הספר; הישגים לימודיים)

082

בלס, נחום; זוסמן, נעם; צור, שי:
מעורבותן של הרשויות המקומיות במימון שעות העבודה של כוחות ההוראה בחינוך היסודי והשפעתה על ההעדפה המתקנת בחינוך הממלכתי-עברי
"סקר בנק ישראל", מס' 90 (מרץ 2019), עמ' 108-85. המאמר מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

במחקר זה נבחנה מידת מעורבותן של הרשויות המקומיות במימון שעות העבודה של כוחות ההוראה בחינוך היסודי הממלכתי-עברי הרשמי הרגיל (ללא חינוך חרדי וחינוך מיוחד) ואת מדיניות ההעדפה המתקנת שהן נקטו בתחומיהן בשנות הלימודים תשס"א-תשס"ט (2009/2008-2001/2000). המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת בקרת התקן (בדיקה הנערכת עבור משרד החינוך לבחינת היקף שעות העבודה של כוחות ההוראה הממומנים על-ידי המשרד, הרשויות המקומיות, עמותות הורים ועוד). בין הממצאים: חלקן של הרשויות במימון בתקופה הנחקרת עמד על כ-2 שעות שבועיות לכיתה (פחות מ-4% מסך השעות וקרוב לשליש מהשעות שמקורן אינו במשרד החינוך); מימון הרשויות צמצם מכ-32% לכ-27% את ההעדפה המתקנת בהקצאת השעות שמשרד החינוך מעמיד לטובת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש לעומת תלמידים מרקע חזק - רשויות חזקות הקצו לבתי-הספר היסודיים משאבים רבים הרבה יותר מרשויות חלשות (הרשויות החזקות הנהיגו בתחומיהן מדיניות משמעותית של העדפה מתקנת לטובת בתי-ספר שתלמידיהם באים מרקע חלש - תוספת של 3-2 שעות שבועיות לכיתה יחסית לבתי-ספר שתלמידיהם באים מרקע חזק); נמצא מתאם חיובי בין חוסנן הפיסקלי של הרשויות המקומיות לבין השקעותיהן בחינוך היסודי הממלכתי-עברי, בהנחה שיתר המשתנים קבועים - כל עלייה של 1% בסך ההכנסה הממוצעת מתושב הביאה לגידול של 1.2% בהשקעה בחינוך; ההעדפה המתקנת בתוך הרשות נמצאה מתואמת חיובית עם הדירוג החברתי-כלכלי שלה ועם חוסנה הפיסקלי.

(בתי-ספר יסודיים; חינוך עברי; רשויות מקומיות; העדפה מתקנת; הקצאת משאבים; מיצב חברתי-כלכלי)

083

זוסמן, נעם; מעגן, דוד:
הערכת האפקטיביות של התוכניות "עתודה מדעית-טכנולוגית" ו"לתת חמש"
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2019.10 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2019, 35 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

משרד החינוך מפעיל בחלק מחטיבות הביניים והתיכונים, מאז 2011, את התכנית "עתודה מדעית-טכנולוגית" לשם העלאת שיעור הניגשים לבחינות הבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד (יח"ל) במתמטיקה ובשני מקצועות מדעיים-טכנולוגיים נוספים (מצרף מקצועות העתודה); מ-2015 מפעיל המשרד בתיכונים גם את התכנית "לתת חמש" לשם חיזוק לימודי המתמטיקה בהיקף של 5 יח"ל. במחקר הנוכחי נבחנה השפעת שתי התכניות על הסיכוי לגשת לבחינות הבגרות במקצועות אלו ועל תוצאותיהן. כן נבדק הסיכוי של בוגרי החינוך הערבי להתחיל ללמוד מקצועות מדעיים במוסדות להשכלה גבוהה. המחקר התבסס על זיווג קבצים מינהליים של הלמ"ס הכוללים נתונים דמוגרפיים על התלמידים והוריהם, נתונים על בתי הספר, הישגים לימודיים (בחינות המיצ"ב ובחינות הבגרות), לימודים אקדמיים ועוד. כמו כן, שולבו נתונים של רשות המסים ושל משרד החינוך. בין הממצאים: עד שנת 2017 הביאה תכנית העתודה לגידול של 5%-4% בשיעור תלמידי בתי הספר של העתודה הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמצרף מקצועות העתודה בהשוואה לתלמידי בתי הספר שלא השתתפו בשתי התכניות; השפעת התכנית על התלמידות היתה גדולה ב-2%-1% מאשר על התלמידים, וכך גם על אלו שציוניהם במבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתה ח' היו גבוהים מהממוצע; תכנית "לתת חמש" העלתה את שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בקרוב ל-3%, והשפיעה רק על הבנים; תכנית העתודה העלתה את סיכוייהם של בוגרי החינוך הערבי להתחיל (עד 2018) בלימודים לתואר ראשון במדעים בכ-2% ואת הסיכוי ללמוד את מקצועות ההייטק בכ-1%, בשני המקרים רק לבעלי ציוני מיצ"ב גבוהים מהממוצע.

(בחינות בגרות; מדעים; מתמטיקה; ציונים; תכניות התערבות; חינוך עברי; חינוך ערבי)

084

מרגונינסקי, יוסי; סגל, גיא:
מאפייני חופשות התלמידים בישראל - עלויות משקיות וחלופות-מדיניות
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2019.11 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2019, 23 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

הפער בין מספר ימי החופשה במערכת החינוך לבין מספר ימי החופשה של ההורים בישראל הוא גדול בהשוואה בין-לאומית. קיים פער בין שבוע העבודה של העובדים במשק לבין שבוע הלימודים בבתי הספר (רוב העובדים לא עובדים ביום שישי, אך הלימודים בבתי-הספר ובגנים מתקיימים כסדרם). נוסף על כך, ימי חופשה רבים במערכת החינוך הם ימי עבודה בשאר ענפי המשק. כן בולט בישראל מיעוט ימי חופשה שנתית של העובדים בהשוואה למדינות המפותחות. פער ימי החופשה כרוך בנטל כספי ישיר להורים העובדים ובעלויות משקיות עקיפות בתחומי פריון העבודה, ההוראה והרווחה. לשם צמצום פער ימי החופשה, מפעילה ממשלת ישראל את תכנית "בתי הספר של החופשים", המקטינה את הפער בכשישית. במחקר הנוכחי מוצג מודל עלות-תועלת להשוואה בין עלות הפעלת התכנית (כ-630 מיליוני ₪) לבין הפסד התוצר הישיר למשק, שאותו היא מונעת (כ-690-520 מיליוני ₪). בחינה של מגזרי האוכלוסייה  ערבי, חרדי ו"אחר" (לא ערבי ולא חרדי) מלמדת שיש כדאיות כלכלית למשק במגזר ה"אחר" בלבד, בשל שיעורי התעסוקה השונים של המגזרים. בשני המגזרים האחרים עלות התכנית היא גדולה מהפסד התוצר, שהיא מונעת. בהמשך, נבחנת הצעה חלופית, אשר לה שני חלקים: 1) סנכרון בין שבוע הלימודים לשבוע העבודה: הארכת שנת הלימודים וקיצור החופשות, מצד אחד, וביטול הלימודים בימי שישי, מצד שני (כך, סך שעות הלימוד לא משתנה, והמהלך עשוי להביא לגידול בתוצר של כמיליארד ₪ בשנה); 2) הפעלת "שישונים" - מסגרות העשרה חיצוניות בימי שישי, שההשתתפות בהן תהיה בגדר רשות.

(חופשות; בתי-ספר; גני ילדים; עלויות; ניתוח עלות-תועלת)

085

Resh, Nura: Blass, Nachum:
Israel: Gaps in Educational Outcomes in a Changing Multi-Ethnic Society
in: "The Palgrave Handbook of Race and Ethnic Inequalities in Education", pp. 631-694.

בעבודה זו נבדקו פערים בחינוך בישראל בין קבוצות אתניות בישראל: בין אשכנזים לבין מזרחים, בין אשכנזים לבין עולי ברית המועצות לשעבר, בין אשכנזים לבין עולי אתיופיה ובין יהודים לערבים. העבודה התבססה על ניתוח מחקרים קודמים ותכניות התערבות, על נתוני מבחנים השוואתיים בין-לאומיים (PIRLS, TIMMS, PISA) וישראליים (מיצ"ב, מבחני הסקר), על נתוני נשירה, על נתוני זכאות לתעודת בגרות, על לימודים באוניברסיטאות ועוד. כמו כן, נאספו נתונים ממשרד החינוך, מהלמ"ס ומחוקרים ישראלים בתחום. בין הממצאים: פערים אתניים בחינוך שזורים בפערים חברתיים-כלכליים - בנטרול הפערים החברתיים-כלכליים, הפערים החינוכיים הגולמיים יורדים במובהק, לעתים לרמה של חוסר מובהקות (זאת, במיוחד בפער שבין יהודים לבין ערבים ופחות בפער שבין אשכנזים לבין מזרחיים); הפער בין יהודים לערבים רחב מהפער שבין אשכנזים למזרחיים; קבוצות המיעוט - ערביי ישראל, יוצאי ברית המועצות לשעבר ויוצאי אתיופיה התקדמו בעשורים האחרונים מהבחינות של סיום בית ספר תיכון, זכאות לתעודת בגרות, הצלחה בבחינות לאומיות ובין-לאומיות וכניסה ללימודים אקדמיים.

(פער חברתי; הזדמנויות בחינוך; ערביי ישראל; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מוצא עדתי; מיצב חברתי-כלכלי; מדיניות חינוכית)

086

Ebenstein, Avraham; Gould, Eric et al:
The Nature versus Nurture Debate and the Direct Effect of Parental Influence: Evidence from the Israeli Kibbutz
The Pinchas Sapir Center for Development, Tel Aviv University, Discussion Paper No. 3-2019, Tel Aviv 2019, 27 pages. The publication appears on the Centers Website: https://sapir.tau.ac.il.

בעבודה זו נבדקה השאלה עד כמה הדמיון בין הישגי הורים (בעיקר רמת השכלה) לבין הישגי ילדיהם נובע מגנים משותפים (תכונות שעוברות בתורשה) או מהשפעת ההורים על הילדים במהלך גידולם. זאת, באמצעות בדיקת השפעת גידול הילדים ב"בתי ילדים" בקיבוצים (האם הישגיהם קרובים להישגי הוריהם או לממוצע הקבוצה), תוך מעקב אחר השפעת תהליך ביטולו ההדרגתי של הסדר זה (שבוטל כמעט סופית ב-1991) והמעבר לגידול הילדים בבתי הוריהם (כ-14% מהילדים שנולדו ב-1991 גודלו בבתי ילדים לעומת כ-80% ב-1975). במסגרת העבודה, נבדקו נתוניהם של כל הילדים שנולדו בקיבוצים ב-1993-1974 לפי נתוני מפקדי האוכלוסין של הלמ"ס מ-1983 ו-1995 (36,369 ילדים). נתון זה שולב עם נתונים מינהליים של משרדי ממשלה (הפנים, החינוך, רשות המסים ועוד). נתונים אלו סיפקו מידע מפורט על מאפיינים דמוגרפיים, רמת השכלה ושכר של ילדים אלו ושל הוריהם. נמצא, בין היתר, כי ילדים שגדלו בבתי ילדים היו פחות "דומים" להוריהם לעומת ילדים שגדלו בבית הוריהם. עוד עולה, כי לגידול בבתי הילדים היה יתרון עבור ילדים שרמת ההשכלה של הוריהם היתה מתחת לממוצע, ולהפך (חיסרון עבור ילדים שרמת ההשכלה של הוריהם היתה מעל הממוצע). הגידול בבתי הילדים אכן הביא להפחתת המתאם בין השכלת ההורים להשכלת ילדיהם. עם ביטולם ההדרגתי של בתי הילדים עלה מחדש מתאם זה, כמו בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל.

(קיבוצים; סדרי לינה בקיבוץ; ילדים; חינוך בקיבוץ; העברה בין-דורית; רמת השכלה; הישגים לימודיים; שכר)

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

087

בר נחום, זיו:
ענף החקלאות בישראל: תמונת מצב כלכלית לשנת 2018
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2019, 140 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.moag.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת סקירה כלכלית של ענף החקלאות בישראל ב-2018. הדו"ח מחולק ל-9 פרקים, כדלקמן: הייצור החקלאי; חשבון ענף החקלאות; מדד מחירי תשומות בחקלאות; מדד מחירי צרכן לתוצרת חקלאית טרייה; מרווחי השיווק הקמעוניים בירקות ופירות טריים; ירקות ופירות טריים ברשתות השיווק; ייצוא תוצרת חקלאית טרייה (ערך הייצוא בדולרים; כמויות ייצוא ימי של ירקות, פירות ופרי הדר) ; ייבוא פירות וירקות טריים; סחר של ירקות, פירות והדרים עם שטחי האוטונומיה - הרשות הפלסטינית ועזה. בין הממצאים: ערך התפוקה של התוצרת החקלאית בישראל ב-2018 הסתכם בכ-30.5 מיליארד ש"ח, עלייה של 2.1% בהשוואה ל-2017; ערך התפוקה ב-2018 התחלק ל-59% גידולים צמחיים ו-41% גידולי בעלי חיים; במדד מחירי התשומות בחקלאות נרשמה עלייה של 3.7%, בעיקר עקב העלייה במדד מחירי התשומות בבעלי חיים (4.3%+) ובגידולים צמחיים (3.3%+); במדד מחירי הצרכן לתוצרת חקלאית טרייה נרשמה עלייה של 1.5%, לעומת עלייה של 0.8% במדד המחירים לצרכן הכללי. זאת, בעיקר כתוצאה מעלייה של 3.4% במדד המחירים של ירקות ופירות טריים; ב-2017 סופקו לשוק המקומי מייצור מקומי כ-204 ק"ג פירות וירקות לנפש, ירידה של כ-20% לעומת 2000; ערך הייצוא החקלאי הסתכם בכ-1.15 מיליארדי דולרים ב-2018, לעומת כ-1.22 מיליארדי דולרים ב-2017 - ירידה של 6%.

(חקלאות; מדדים; מחירים; פירות; ירקות; בעלי חיים; ייבוא; ייצוא; צריכה)

088

מאזן אספקת המזון: 2017

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1752, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

מאזן אספקת המזון הוא רישום מרוכז של סוגי המזון לפי מקורותיו לצורך חישוב הערכים התזונתיים - קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים - העומדים לרשות הצרכן בשנה הנסקרת. המאזן מתייחס לכמות המוצעת של המוצרים בחנויות ובשווקים ולא לכמות שאותה קונה או צורך הציבור בפועל. מאזן זה מאפשר לקובעי המדיניות לקבל מידע על כמויות האספקה העצמית של מזון בישראל, ובהתאם לכך להסיק מסקנות לגבי מידת התלות ביבוא של מוצרי מזון. כמו כן, משמש המאזן את קובעי המדיניות לשם קביעת מדיניות סבסוד למוצרי מזון בסיסיים, קבלת החלטות לגבי גובה תשלום המכס על ייבוא, הכנת מכסות ייבוא הנקבעות על-ידי משרד החקלאות וקביעת תוספים של ויטמינים או מינרלים למוצרים בסיסיים. המאזן נערך לפי הנחיות הארגון הבין-לאומי למזון ולחקלאות (FAO), תוך התאמה לתנאים בישראל. הפרסום הנוכחי כולל ממצאים עיקריים על אספקת קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים ב-2017. כמו כן, נסקרות ההתפתחויות של אספקה זו מ-1950 עד 2017, ומוצג מידע על הרכב אספקת המזון ויעודה. בין הממצאים: הערך הקלורי של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה הממוצעת בישראל ב-2017 היה 3,827 קילו קלוריות לנפש ליום (3,795 ק"ק לנפש ליום ב-2016); 99% מאספקת הדגנים ומוצריהם, 61% מאספקת הקטניות ו-90% מאספקת הדגים של ישראל, מקורם ביבוא; לעומת זאת, כ-100% מבשר העוף ומבשר ההודו העומדים לרשות הציבור, מקורם בישראל; במשך השנים חלו שינויים בולטים במקורות אספקת החלבון מן החי: חלקו היחסי של הבשר עלה פי 3 (59.8% ב-2017 לעומת 20.5% ב-1950), ואילו חלקם היחסי של כל אחד מהמקורות חלב ומוצריו, ביצים ודגים, ירד במידה ניכרת.

(מזון; ייצור; ייצוא; ייבוא; תזונה; ויטמינים; מינרלים; קלוריות; פירות; ירקות; בשר; חלב)

089

שיני-חג'-יחיא, לילא:
סקר שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית מקומית לשנת 2017
השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן 2019, 70 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.moag.gov.il.

הסקר השנתי של שאריות חומרי הדברה מתבצע על-ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הסקר נעשה בפירות ובירקות מתוצרת מקומית, הנדגמים בשדות ובבתי האריזה. המטרה היא לבדוק האם השימוש בחומרי ההדברה נעשה לפי הוראות תווית האריזה של התכשירים הכימיים לחקלאות, ולהבטיח שימוש מושכל בתכשירים המאושרים לחקלאות. התוצרת נחשבת תקינה אם היא נקייה משאריות חומרי הדברה, אם התגלו בה חומרי הדברה אך ערכי השאריות הם בהתאם לתוספת הראשונה והשנייה בתקנות ואם התגלה חומר בשיעור עד 10% מהערך הנמוך ביותר של MRL (Maximum Residue Levels). בין הממצאים: ב-2017 בוצעו 702 דגימות של 58 גידולים - 462 בבתי אריזה, 108 משדות, 69 ממרכזים לוגיסטיים ו-63 משווקים פתוחים; 89% מהדגימות עמדו בתקן וב-45% מהדגימות לא נמצאו שאריות חומרי הדברה כלל; כמחצית מהחריגות היו מינוריות עם סטייה נמוכה מאוד מערכי השארית המרבית המותרת; חריגות גבוהות יחסית נמצאו בחסה, מלפפון, תבלינים ותות שדה.

(חקלאות; בריאות הציבור)

090

שנתון מועצת החלב - 2018
המועצה לענף החלב בישראל [ייצור ושיווק], יהוד 2019, 72 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.halavi.org.il.

שנתון מועצת החלב לשנת 2018 מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) המועצה לענף החלב - ייצור ושיווק [חל"צ]; 2) חלב בקר; 3) שיווק חלב בקר ומוצריו; 4) חלב צאן - כבשים ועזים; 5) בשר בקר טרי. בסוף הפרסום מוצגת רשימת המחלבות בישראל. בין הממצאים: ב-2018 יוצרו בישראל 1,549 מיליוני ליטר חלב בקר, לעומת 1,513 מיליוני ליטרים ב-2017; ב-2018 פעלו בישראל 750 רפתות (774 ב-2016) - 164 מהרפתות היו במגזר השיתופי, 573 במגזר המשפחתי ו-13 בבתי-ספר חקלאיים; ייצור חלב הבקר הממוצע לרפת עמד ב-2018 על 2.065 מיליוני ליטרים (1.873 ב-2016); 58.3% מייצור חלב הבקר ב-2018 היה ברפתות המגזר השיתופי, 40.8% במגזר המשפחתי ו-0.91% במגזר בתי-הספר החקלאיים; ייצור חלב כבשים ב-2018 נאמד בכ-10.1 מיליוני ליטרים (52 דירים), וייצור חלב עזים נאמד בכ-14.25 מיליוני ליטרים (82 דירים); צריכת בשר בקר טרי בישראל ב-2018 (ללא הצריכה בשטחי הרשות הפלשתינית) נאמדה בכ-57,000 טונות - 20% עגלים ועגלות מרפת החלב, 10% פרות מרפת החלב, 10% ראשי בקר מעדרי הבקר לבשר ו-60% עגלים מייבוא.

(חלב; מוצרי חלב; בקר; צאן)

091

הרשקוביץ, רוני; חלה, יצחק:
שוק בשר הבקר בישראל: סיכום שנת 2018
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.moag.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על שוק בשר הבקר בישראל ב-2018, לאור הרפורמה החדשה בנוגע לייבוא בשר בקר טרי לישראל (הפחתת המכס הקצוב, הגדלת מכסות בפטור מלא, קיבוע שיעור המכס על 12% ב-2020 ועוד). בין הממצאים: ב-2018 גדל הייבוא של בשר טרי - 13,667 טון, לעומת 10,236 ב-2017; לעומת זאת, ייבוא בשר קפוא הצטמצם - כ-63,400 טון, לעומת כ-75,100 טון ב-2017; ב-2018 שווקו בישראל 137 אלפי טון בקר אכיל - 77 אלפי טון מקורם בייבוא, ו-59 אלפי טון מקורם בבשר שנשחט בישראל; מקורות הבקר לבשר היו 59% מייבוא עגלים, 22% עגלים מרפתות ו-8% היו ראשי בקר מעדרי הבקר לבשר; היקף צריכת בשר בקר לנפש בישראל הגיע ב-2018 לכ-15.4 ק"ג לנפש; במחירי הבשר הקפוא ברשתות השיווק חלה עלייה של 11% ב-2018 לעומת 2017, ועלייה קלה נרשמה גם במחירי הבשר הטרי.

(בעלי חיים; צריכה; ייבוא; מכס; מחירים; רפורמה)

092

בלאיש, מישל; כץ, אליס (עורכים):
השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה: דו"ח לשנים 2018-2016

השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2019, 411 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.moag.gov.il.

הדו"ח התלת-שנתי של השירותים הווטרינריים מרכז בתוכו מידע על מחלות בעלי חיים בישראל ומידע על פעילויותיהם של השירותים הווטרינריים בשנים 2016-2018. הדו"ח מורכב מ-16 פרקים, כדלקמן: המחלקה לאפידמיולוגיה; השירותים הווטרינריים בשדה; המכון הווטרינרי על שם קימרון (החטיבה לבקטריולוגיה; החטיבה לווירולוגיה; החטיבה למחלות עופות ודגים; החטיבה לפרזיטולוגיה; החטיבה לפתולוגיה; משק בעלי חיים); מערך בריאות העוף; מחלות צאן; מחלות סוסים; מחלות דבורים; הפיקוח הווטרינרי על מוצרים מן החי; היחידה לייבוא ולייצוא (נמלים והסגרים); האגף לפיקוח מזון לבעלי חיים; רווחת בעלי חיים; ארגון ומנהלה; המרכז הארצי לרישום כלבים; פיקוח על תכשירים וטרינריים; עדכוני חקיקה וטרינרית; פרסומים ותקצירי מחקרים של עובדי המכון הווטרינרי והשירותים הווטרינריים לשנים 2018-2016.

(בעלי חיים; מחלות גופניות; אפידמיולוגיה; שירותים וטרינריים; חיסונים; פיקוח)

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

093

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 2017-1995
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1753, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים אומדנים מפורטים של הרכב ההוצאה לצריכה פרטית, לפי ענף כלכלי ולפי סוג, במחירים שוטפים ובמחירי 2015, לשנים 2017-1995. כל האומדנים מובאים במחירי שוק, והם כוללים מס ערך מוסף נטו (מס ערך מוסף ששולם בניכוי מס ערך מוסף שהוחזר). נתונים אלה מאפשרים לבחון את התפלגות ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף ואת השינויים שחלו בה במשך השנים. הנתונים ערוכים לפי הגדרות וסיווגים אחידים ומוצגים באופן רציף ועקיב (כולל התיקונים שהוכנסו, לרבות עדכונים, שימוש במקורות חדשים ופירוטים נוספים). נתוני ההוצאה לצריכה פרטית נאמדים על בסיס מקורות מידע שונים, כגון סקר הוצאות משקי בית, נתוני סחר חוץ, נתוני סקרי תעשייה וסקר הוצאות מלכ"רים. בין הממצאים: ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה ב-2017 ל-698.1 מיליארד ₪, שהם 54.9% מהתוצר המקומי הגולמי ו-43.0% מסך השימושים במקורות; ההוצאה לצריכה פרטית במחירים קבועים עלתה ב-2017 ב-3.4%, לאחר עלייה של 6.4% ב-2016, ושל 4.1% ב-2015; ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-2017 היתה כ-80,200 ₪; ההוצאה לצריכה פרטית לנפש במחירים קבועים עלתה ב-2017 ב-1.4%, לאחר עלייה של 4.3% ב-2016, ושל 2.1% ב-2015. ב-2017 הייתה ההוצאה לנפש פי 8.5 מההוצאה לנפש ב-1950.

(צריכה; הוצאות משפחה; מוצרים בני קיימה; מזון; דלק; חשמל; מים; דיור; שירותים; משקי-בית; מלכ"רים)

094

דמוגרפיה של עסקים: מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים, 2017-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1749, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים שנתיים של עסקים במשק הישראלי, אשר הופקו ממרשם העסקים שהוקם בלמ"ס ב-2003. המרשם מבוסס בעיקר על קובץ של רשויות מס ערך מוסף (מע"מ) ועל קובץ של המוסד לביטוח לאומי. נתונים שנתיים אלה מאפשרים ניתוח ובחינה של העסקים הפועלים במשק הישראלי: מספר העסקים הפעילים, מספר משרות השכיר של ישראלים או זרים ונתוני שכר של ישראלים או זרים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר או ענף ראשי) ולפי מחוז; תנועות העסקים במרשם לפי ענף כלכלי (ברמת סדר) ולפי מחוז - התפלגויות ושיעורים של פתיחות וסגירות של עסקים, "לידות" של עסקים ועסקים שלא שרדו (על בסיס נתונים כמותיים); נתוני הישרדות של עסקים ואחוז אי-הישרדות של עסקים חדשים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר). זאת, לפי הנחיות של Eurostat וה-OECD ("Manual on Business Demography Statistics 2007"). נתוני העסקים שבפרסום מוצגים על-פי "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011", שהחליף את "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993". בין הממצאים: ב-2017 חל גידול שנתי של כ-3.1% במספר העסקים הפעילים במשק לעומת השנה הקודמת; ב-2017 פעלו בישראל כ-583,000 עסקים, לעומת כ-493,000 ב-2011 וכ-390,000 ב-2003; ב-2017 נפתחו 57,094 עסקים ונסגרו 43,206 עסקים; ב-2017 "נולדו" 51,934 עסקים חדשים; אחוז ה"לידות" הגבוה ביותר היה בענף שירותי אירוח ואוכל (13.5%), והאחוז הנמוך ביותר היה בענף חקלאות, ייעור ודיג (4.2%); גם שיעור אי-השרידות הגבוה ביותר של עסקים היה בענף שירותי אירוח ואוכל (12.5% ב-2015), ושיעור אי-השרידות הנמוך ביותר היה בענף חקלאות, ייעור ודיג (4.2%); ב-2017 חל גידול שנתי של כ-3.3% במספר משרות השכיר במשק לעומת השנה הקודמת; כ-55.6% ממשרות השכיר ב-2017 היו בעסקים שבהם יותר מ-100 עובדים; עסקים אלה היוו כ-0.7% בלבד מסך העסקים הפעילים בשנה זו.

(חברות עסקיות; עסקים קטנים; תעשייה; מסחר; חקלאות; תחבורה; תקשורת; ביטוח; חשמל; מים; בינוי; דיור; מינהל ציבורי; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שירותי חינוך; שירותים קהילתיים; שירותים חברתיים; שירותים עסקיים; תעסוקה)

095

חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת, GFS 2017-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1756, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על ההכנסות וההוצאות של המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות GFS (Government Finance Statistics) של קרן המטבע הבין-לאומית. זאת, כמערכת מקבילה ומשלימה לחשבון המגזר הממשלתי במתכונת SNA2008. הנתונים מוצגים הן בעבור כל יחידה במגזר הממשלתי והן בעבור המגזר כולו. נתונים אלה מלמדים על חלקו של המגזר הממשלתי בתוצר המקומי, על חלוקת משאבי הממשלה, על סוגי ההכנסות וההוצאות ועוד. הפרסום כולל השוואות בין-לאומיות. בין הממצאים: הוצאות המגזר הממשלתי הגיעו ב-2017 לכ-39% מהתמ"ג (492.9 מיליארדי ש"ח) וההכנסות לכ-38% מהתמ"ג (480.7 מיליארדי ש"ח); ההכנסות ממסים ומהפרשות סוציאליות הסתכמו בכ-87% מהכנסות המגזר הממשלתי ב-2017; הוצאות המגזר הממשלתי לפי מטרה היו כדלקמן: ביטוח סוציאלי וסעד - 28.5%, חינוך - 18.1%, ביטחון - 14.2%, שירותים כלליים וסדר ציבורי - 13.7%, בריאות - 13.6%, תשלומי ריבית - 5.7%, שירותים כלכליים - 6.6% והוצאות אחרות - 5.3% (שיכון, תרבות, דת וסביבה); הכנסות המגזר הממשלתי לפי סוג הכנסה היו כדלקמן: מסים - 71.5%, הפרשות סוציאליות - 15.8%, מענקים - 2.1% והכנסות אחרות - 10.5%; הגירעון הכולל של המגזר הממשלתי, המוגדר כמתן אשראי/קבלת מלוות נטו, הסתכם  ב-2017 בכ-12.1 מיליארדי ש"ח (0.95% מהתמ"ג).

(ממשלה; המוסד לביטוח לאומי; רשויות מקומיות; מלכ"רים; הוצאות; הכנסות; השקעות; שכר; מסים; בריאות; חינוך; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; ביטחון לאומי; איכות הסביבה; חשבונאות לאומית)

096

הוצאות הביטחון בישראל, 2017-1950
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1758, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית) הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
https://www.cbs.gov.il.

בישראל אחוז גבוה מהוצאות הממשלה מוקדש לביטחון, והדבר משתקף בצריכה ציבורית גבוהה יחסית למדינות אחרות. הוצאות נוספות לביטחון, חלקן עקיפות, נובעות מהעלויות של השירות הצבאי, בניית מקלטים, העסקת שומרים במקומות ציבוריים ועוד. בפרסום זה מוצגים סיכומים רב-שנתיים של ההוצאות לביטחון לפי שתי הגדרות: הגדרה צרה - "ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית", הכוללת הוצאות ישירות לביטחון (תשלומים בפועל של מערכת הביטחון לשכר עבודה, לקניית סחורות ושירותים, לבלאי ולמסים על הייצור); הגדרה רחבה - "עלות כוללת לביטחון", הכוללת נוסף על הצריכה הביטחונית הישירה גם זקיפות (לערך העבודה של חיילי שירות החובה, לתשלומים נוספים של המעבידים להשלמת שכר המשרתים במילואים, להוצאות אחזקת מלאי חירום ועוד). בין הממצאים: ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית, במחירים קבועים, ירדה ב-2017 ב-1.2%, לאחר עלייה של 1.8% ב-2016; ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית ב-2017 הסתכמה בכ-5.1% מהתמ"ג, שיעור שהוא יציב בשנים האחרונות; עלות הביטחון הכוללת למשק נמצאה גבוהה בכ-24%-21% מההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית, וב-2017 היא היוותה כ-6.3% מהתמ"ג.

(ביטחון לאומי; הוצאות; השקעות; צריכה; חשבונאות לאומית)

097

דוח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית הראשונה של 2019
בנק ישראל, ירושלים 2019, 1
2 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ב-5 החודשים האחרונים (ינואר-מאי 2019) עלתה האינפלציה בכ-2%. במהלך המחצית השנייה של 2018 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות השארת שער הריבית בשיעור של 0.25% ובאמצעות רכישה מצומצמת של מטבע חוץ ; במחצית הנסקרת התחזק השקל משמעותית מול שער החליפין האפקטיבי, הדולר והאירו - הייסוף המצטבר מולם היה בשיעורים של 5.4%, 4.7% ו-6.6%, בהתאמה. על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי התוצר המקומי הגולמי לעלות ב-2019 ב-3.1% וב-2020 ב-3.5%, ושיעור האינפלציה ב-2019 צפוי להסתכם ב-1.6%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

098

Yashiv, Eran:
The Effects of International Trade on Labor Market Reallocation and Inequality
Pinhas Sapir Center for Development, Tel Aviv University, Discussion Paper No. 9-2019, Tel Aviv 2019, 99 pages. The publication appears on the Center's Website: The publication appears on the Center's Website: https://sapir.tau.ac.il.

בעבודה זו נבדקה השפעת מדיניות הליברליזציה בסחר החוץ של ישראל על שוק העבודה הישראלי החל משנות ה-90'. זאת, מבחינת תעסוקה, אבטלה, מעברים בשוק העבודה, אי-שוויון בשכר ועוד. העבודה התבססה על נתוני הלמ"ס (סקרי כוח-אדם, הכנסות וייצור תעשייתי ומאזן התשלומים) ובנק ישראל. בין הממצאים: תהליך חשיפת המשק הישראלי לייבוא גרם למעבר עובדים בין ענפי כלכלה ולהגדלת אי-השוויון בשכר; שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה, אך פריון העבודה עלה באיטיות; הייבוא הוסיף להתרכז כבעבר בחומרי גלם ובמוצרי השקעה; משקל ענפי הטכנולוגיה העילית בייצוא עלה ומשקל ענפי הטכנולוגיה המסורתית ירד; בענפי הטכנולוגיה העילית נרשם גידול גבוה בייבוא, בייצוא ובתפוקה; בענפי הטכנולוגיה המסורתית נרשם גידול בייבוא וירידה בתעסוקה. מנגד, נרשם גידול גבוה מהממוצע בשכר השעתי. התפוקה בענפים אלה עלתה בשנות ה-90', אך מאז היא ירדה והתרחקה מהממוצע. המסחר עם מדינות המזרח הרחוק גבר בשנים הנחקרות.

(סחר חוץ; התפתחות כלכלית; ייבוא; ייצוא; שוק העבודה; שכר; פריון עבודה; טכנולוגיה; היי-טק)

099

מילגרום, מאור; בר-לבב, גלעד:
אי-שוויון בישראל: כיצד מתחלק העושר?
"הרבעון לכלכלה", 63: 2/1 (מרץ/יוני 2019), עמ' 51-11 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

במחקר זה נאמדה לראשונה התפלגות העושר (ערך השוק הנוכחי של הנכסים המוחזקים בידי משקי הבית, בניכוי התחייבויותיהם) בישראל. המחקר התבסס בעיקרו על סקר נכסים, שנערך במסגרת סקר ארוך טווח של הלמ"ס לשנת 2013, תוך השלמת פרטים חסרים ממקורות אחרים והשוואה למדינות אחרות שבהן נערך סקר זה (בעיקר מדינות החברות ב-OECD). בין הממצאים: רמת אי-השוויון בעושר נמצאה גבוהה מרמת אי-השוויון בהכנסות בכל המדדים שנבדקו. מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה פנויה בישראל ב-2013 עמד על 0.36, בעוד שמדד ג׳יני לאי-שוויון בעושר הגיע ל־0.66 - בהשוואה בין-לאומית, ישראל ממוקמת במקום ה-9 מתוך 19 מדינות שנבדקו באי-שוויון בעושר; נמצאה ריכוזיות גבוהה בעושר ביחס להכנסות בישראל - העשירון העליון החזיק ב-2013 בכ-27% מההכנסה הלאומית, מצד אחד, ובכמחצית מהעושר, מצד שני. יש לציין, כי המאיון העליון החזיק בכ־22.5% מסך העושר הלאומי (מקום שישי מתוך 19 מדינות בשיעור העושר שמחזיק המאיון העליון); כ-425,000 משקי בית, המהווים כ־ 16% מהאוכלוסייה, נמצאו במצב של עוני נכסי.

(נכסים; כסף; עושר; מיצב חברתי-כלכלי; התחלקות ההכנסות; שוויון חברתי)

100

איגדלוב, סופיה; זוסמן, נעם; פריש, רוני:
תגובת השכר להפחתה בשיעורי מס ההכנסה: רפורמת המס שנערכה בישראל ב-2003-2009
"הרבעון לכלכלה", 63: 2/1 (מרץ/יוני 2019), עמ' 83-53 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

ב-2009-2003 נערכה בישראל רפורמת מס, שבמסגרתה הופחת המס השולי על יחידים ב-17%-7%. במחקר המתואר במאמר זה נאמדה גמישות השכר ברוטו המדווח לרשות המסים ביחס לשיעור הפנוי ממס ב-2010-1998 בקרב שכירים בגילי העבודה העיקריים ובמגזר העסקי. המחקר התבסס על מדגם מייצג של התושבים בגילי העבודה שנכללו בסקרי כוח האדם של הלמ"ס ב-2010-2001, הכוללים מאפיינים כלכליים וסוציו-דמוגרפיים. כל פרט זווג לקובצי השכירים של רשות המסים מ-2010-1998, הכוללים את השכר ברוטו, תשלומי החובה, נתונים דמוגרפיים ונתונים נוספים המאפשרים לחשב באופן עצמאי את חבות המס הישיר. בסך הכל הקיפה אוכלוסיית המחקר יותר מ-96,000 פרטים שעבדו כשכירים. בין הממצאים: במגזר העסקי, גמישות השכר המדווח ברוטו ביחס לשיעור הפנוי ממס עמדה על כ־ 0.1 (כאשר השיעור הפנוי ממס עלה ב-10% השכר עלה בכ1%); ב-2009-2002 עלה השיעור הפנוי ממס בכ-18%; שלושת חמישוני השכר הנמוכים לא הגיבו כלל להפחתה בשיעורי המס, אך הגמישות גדלה עם השכר והגיעה לכ-0.4 בעשירון העליון; לא נמצאו הבדלים מובהקים בגמישות לפי מגדר, לאום ורמת השכלה; לא נמצאה תגובה מובהקת לרפורמה בקרב עובדי המגזר הציבורי.

(מס הכנסה; שכר; הכנסה)

101

Roash, Daniel; Suhoy, Tanya:
Sentiment Indicators Based on a Short Business Tendency Survey
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2019.11, 35 pages (E, Hs). The publication appears on the Bank's Website: https://www.boi.org.il/en.

סקר מגמות בעסקים, שנערך על-ידי הלמ"ס מאז 2011 על בסיס חודשי, פתח אפשרויות חדשות ל"חיזוי ההווה" (nowcatsing) של הצמיחה הריאלית. זאת, בשל תדירותו הגבוהה, הזמינות המוקדמת של תוצאותיו והייצוג הענפי של המגזר העסקי. עם זאת, נמצא כי קיימת היחלשות של המתאם בין מאזן הדעות המצרפי מסקרי עסקים איכותניים מסוג זה לבין אינדיקטורים מאקרו-כלכליים בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי העולמי של 2009-2008. בעבודה הנוכחית נבחן קשר זה על-פי תשובות פרטניות ברמת החברה ועל בסיס סדרות עתיות של מאזני התשובות המצרפיים. על בסיס תשובות החברות לגבי מכירות שלהן בשוק המקומי, נבדק קשר מסוג logit בין נתונים קטגוריאליים אלה בענפי התעשייה, המסחר הקמעונאי והשירותים לבין נתוני הפדיון בפועל, אשר דווחו (בדיעבד) ב-2017-2013 לרשויות המס. בניתוח זה נמצא קשר סטטיסטי מובהק בחתכי רוחב, אך מתאם בדינמיקה מצרפית (ברמה סקטוריאלית) נמצא רק החל ב-2016, כאשר שונה הנוסח בשאלון הסקר, שנועד לפשט אותו ולמקד אותו בהערכת מצב בחודש אחד במקום בהערכה תלת-חודשית. למרות ששינוי הנוסח הגביר תנודות עונתיות בהערכות  הקטגוריאליות, השיפור במתאם הושג גם מעבר לאפקט זה. עוד נמצא, כי טיב הניבוי של ההערכות הקטגוריאליות הושפע מההטרוגניות של חברות בתוך הענף, במיוחד בענף השירותים. על בסיס סדרות עתיות של מאזני הנטו הענפיים, מוצג בעבודה מדד הסנטימנט המצרפי, שנועד לספק הערכה בזמן אמת של קצב הצמיחה החודשי.

(חברות עסקיות; מדדים כלכליים)

102

ההוצאה למחקר ופיתוח במגזר העסקי ובתעשייה לשנת 2017
המחלקה למחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2019, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות:
https://www.industry.org.il.

בסקירה זו מנותחת ההוצאה למחקר ולפיתוח (מו"פ) במגזר העסקי ובתעשייה בכלל (כולל כרייה וחציבה) ב-2017, על בסיס נתוני הלמ"ס. בין הממצאים: הוצאות והשקעות המגזר העסקי למו"פ ב-2017 הסתכמו בכ-66.5 מיליארדי ₪ - כ-29% בתעשייה (עילית - 25%, מעורבת עילית - 3%, מעורבת מסורתית - 1% ומסורתית 0.4%), כ-40%  בענפי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע וכ-30% במחקר מדעי ופיתוח (2% ביתר ענפי השירותים); כ-63% מההוצאה למו"פ במגזר העסקי היו עבור עלות עבודה, ובתעשייה - כ-52%; מבחינת התפלגות ההוצאה למו"פ בתעשייה לפי עתירות טכנולוגית, כ-86% מההוצאה היו בענפי הטכנולוגיה העילית; בחברות העוסקות במו"פ במגזר העסקי היו כ-299,800 משרות ב-2017 (35% במשרה מלאה); פדיון החברות העוסקות במו"פ במגזר העסקי הסתכם בכ-309.1 מיליארדי ₪, כשהפדיון מייצוא היווה 64% (הפדיון מייצוא של חברות מו"פ בכלל התעשייה היווה 74%); המימון שהתקבל מגורמים מחו"ל ב-2017 הסתכם בכ-35.9 מיליארדי ₪, שהיוו 54% ממקורות המימון, ואילו המימון ממקורות ממשלתיים ומקרנות בין-לאומיות הסתכם בכ-5.2 מיליארדי ₪ (73% יועדו לחברות טכנולוגיה עילית).

(חברות עסקיות; מחקר ופיתוח; תעשייה; ייצוא; טכנולוגיה)

103

פינקלשטיין, עדי:
תחזית ארוכת טווח למערכת הביטוח הלאומי בישראל
בתוך: "
לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), עמ' 32-4. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

במחקר קודם נמצא, שברוב מדינות ה-OECD, הנטל הפיסקלי שנובע מהזדקנות האוכלוסייה צפוי לגדול משמעותית בעשורים הקרובים. במחקר הנוכחי מוצג מודל לבדיקת הנטל הפיסקלי הצפוי בישראל בעתיד והתאמת מנגנוני המימון הקיימים לצפי זה. המודל מתבסס על תחזית האוכלוסייה של הלמ"ס עד 2065 ועל תחזית צמיחה ארוכת טווח ממחקר קודם. בין הממצאים: בישראל האוכלוסייה צעירה, קצב הילודה גבוה ותשלומי קצבאות הזקנה מצומצמים יחסית למדינות מפותחות אחרות; הנטל הפיסקלי הקשור להזדקנות האוכלוסייה נמוך לעת עתה והוא צפוי לגדול במתינות בעשורים הקרובים. על-פי תרחיש הבסיס, המבוסס על המצב החוקי הקיים, צפוי גידול הדרגתי מתון (עד כ-0.8% תוצר נוסף בכל שנה) של ההוצאה על קצבאות הביטוח הלאומי בארבעת העשורים הקרובים. גם בתרחיש המתבסס על מגמות עבר, כולל הצמדה של קצבאות הזקנה והילדים לשכר הממוצע במשק והעלאה מתונה של גיל הפרישה והצמדה של תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי לשכר, צפוי גידול זהה. בחינת הרגישות של התחזית להנחות המרכזיות שבה מראה שההוצאה הצפויה ב-2065 על גמלאות הביטוח הלאומי תהיה בין 7% ל-8.4%, לעומת כ-6.8% כיום. שנת יציאת המערכת מאיזון (המוגדרת לפי השנה שבה נוצר פער שוטף בין כלל מקורות המימון המוקצים לביטוח הלאומי לבין כלל תשלומי הקצבאות) היא 2050, ונעה לפי התרחישים השונים בטווח שבין 2039 ל-2065.

(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; מדיניות פיסקלית; מימון; אוכלוסייה; ניבוי)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

104

הרשויות המקומיות בישראל, 2017

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1759, ירושלים 2019. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

ב-2017 היו בישראל 255 רשויות מקומיות (לא כולל שתי מועצות מקומיות תעשייתיות: נאות חובב ומגדל תפן): 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. בפרסום זה מוצגים נתונים פיסיים (תשתיות, בינוי, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו') ונתונים כספיים (ביצוע תקציב) של הרשויות המקומיות בישראל, המעודכנים ל-2017. נתוניה של כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית ברורה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב מחמישה חלקים: מבוא; לוחות; תרשימים; נספחים (איגודי ערים והרשויות המקומיות המאוגדות בהם, לפי שירות; ועדות תכנון ובנייה; מפתח היישובים במועצות האזוריות לפי סדר אלפביתי; מוקדי תעסוקה וחינוך מחוץ ליישובים); פרופיל הרשויות המקומיות - פרופיל כלל-ארצי ומגזרי, פרופיל עיריות, פרופיל מועצות מקומיות ופרופיל מועצות אזוריות. השנה עודכן בפרסום המדד החברתי כלכלי ל-2015 (המדד הקודם היה ל-2013), ונוספו בין היתר, הנתונים הבאים: נתוני סקר כוח-אדם בערים המונות 50,000+ תושבים - תעודת הלימודים הגבוהה ביותר, משתתפים בכוח העבודה, שיעור תעסוקה, אחוז בלתי מועסקים, אחוז מועסקים מחוץ ליישוב המגורים ואחוז משקי בית הגרים בדירה שבבעלותם; דמוגרפיה - הגירה פנימית (שינוי כתובת בתחום אותו יישוב) ומוסדות לינה והאוכלוסייה המתגוררת בהם; בריאות - תוחלת חיים, פטירות, פריון ילודה, סוכרת, סרטן ועוד.

(רשויות מקומיות; תקציבים; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; בריאות; תמותה; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; עולים; רמת השכלה; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; תעסוקה; קצבאות; אבטלה; שירותים; ניקיון; תשתיות; שימושי קרקע; מים; בינוי; פסולת; שביעות רצון; ביטחון אישי)

105

מדד פריפריאליות - של יישובים ושל רשויות מקומיות - 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1732, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

מדד הפריפריאליות 2015 (מיקום גאוגרפי ביחס לריכוזי אוכלוסייה ופעילויות כלכליות) כולל לראשונה, נוסף על הרשויות המקומיות, פירוט לפי יישובים. הניתוח נערך עבור 1,210 יישובים, שמתוכם 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-1,009 יישובים בתוך 54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת ל-2015. ערך המדד חושב כסכום משוקלל של שני רכיבים: נגישות פוטנציאלית וקרבה לגבול מחוז תל-אביב, שהוא המחוז שבו מתבצעת הפעילות הכלכלית הרבה ביותר (משקלו של הרכיב הראשון הוא 2/3, ושל השני - 1/3). המדד מתוכנן להתפרסם על-ידי הלמ"ס מדי 5 שנים, תוך בחינת שינויים שהתרחשו לאורך זמן. 

(רשויות מקומיות; יישובים; מועצות מקומיות; מועצות אזוריות; יחסי מרכז - פריפריה; אוכלוסייה)

106

ויגודה-גדות, ערן; מזרחי, שלמה; כהן, ניסים:

ביצועי המגזר הציבורי בישראל: ניתוח עמדות אזרחים והערכת מצב לאומית, 2018

המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית והמרכז לניהול ומדיניות ציבורית, בית-הספר למדע המדינה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת חיפה, נייר עבודה מס' 16, חיפה 2019, 43 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://pmpc.hevra.haifa.ac.il.

פרסום זה, ה-16 בסדרה, עוסק בזיהוי מגמות והתפתחויות בעמדות הציבור כלפי השירות הציבורי לאורך השנים. הפרסום הנוכחי מבוסס על סקר שנעשה ביוני-יולי 2018 בקרב מדגם של 666 בני 18 ומעלה (49% גברים ו-51% נשים). שאלון הסקר (שנערך הפעם באינטרנט ולא בראיונות פנים אל פנים) כלל שלושה מקבצים: שביעות רצון האזרחים מרמת השירותים הציבוריים בתחומים שונים; מידת האמון שחש הציבור כלפי מוסדות וארגונים ציבוריים; הערכת אזרחים את ביצועי המנהל הציבורי מהיבטים שונים. כמו כן, נותחה רמת ההשתתפות הפוליטית של המשתתפים בסקר. על בסיס הממצאים נבנה מדד משולב להערכת ביצועי המגזר הציבורי ולהערכת איכותו של המינהל הציבורי. בין הממצאים: ב-2018 חלה ירידה בהערכת הציבור את רמת הביצועים של הממשל בישראל; בנוסף, נרשמה ירידה באמון הציבור כלפי המפלגות והכנסת; כמו כן, מידת האמון במערכת המשפט ובפרקליטות המדינה ירדה; ממוצע שביעות הרצון הכללי ממגוון השירותים הציבוריים עמד על 2.91 (על רצף בין 1 ל-5), לעומת 3.03 ב-2016; בלטה ירידה בשביעות הרצון ממערכת הבריאות, ממערכת החינוך ומשירותי התחבורה והרישוי; יציבות נרשמה בשביעות הרצון משירותי הרווחה ומשירותי חברת דואר ישראל.

(מינהל ציבורי; מוסדות ציבור; משרדי ממשלה; רשויות מקומיות; משטרה; בתי-משפט; צה"ל; כנסת; פוליטיקה; שירותים; עיתונות; דעת קהל; שביעות רצון; אמון; מעורבות)

107

ברזני, מור; בלס, נטע ואחרים:
מגוונים את שירות המדינה: דו"ח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת תשע"ז-תשע"ח, 2018
אגף גיוון תעסוקתי ואגף תכנון אסטרטגי ומדיניות, נציבות שירות המדינה, ירושלים 2019, 68 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, השני בסדרה, מוצגת תמונת מצב של העסקת האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה מכוח חוק שירות המדינה (מינויים) ב-2018. האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם הנסקרות בדו"ח הן: ערביי ישראל, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות ועולים חדשים (לגבי חרדים, תובא בדו"ח הבא סקירת עומק על השתלבותם בשירות המדינה). הדו"ח מורכב משלושה פרקים מרכזיים: 1) גיוון בשירות המדינה (סקירת עומק לגבי ייצוג כל אחת מהאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם); 2) גיוס ומיון לשירות המדינה (סקירת העשייה ומגמות הגיוס והמיון ביחס לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם); 3) מנהיגות בשירות המדינה (סקירת מידת ייצוג הגיוון בתכניות העתודה השונות של שירות המדינה). בין הממצאים: מכלל עובדי המדינה ב-2018, 11.7% היו ערבים, 2.7% יוצאי אתיופיה, 4.2% אנשים עם מוגבלות ו-1.2% עולים חדשים; רוב העובדים הערבים נמנו על דרג הכניסה ודרג הניהול הזוטר, שם הייתה עמידה ביעד הממשלתי, וניכר ייצוג יתר בדרגים אלו ביחס לאוכלוסייה הכללית. בדרג הביניים ובדרג הבכיר לא הייתה עמידה ביעד שהוגדר; רובם המוחלט של יוצאי אתיופיה נמנו על דרג הכניסה, שם הייתה עמידה ביעד הממשלתי, וניכר ייצוג יתר בדרג זה ביחס לאוכלוסייה הכללית. בדרג הניהול הזוטר, דרג הביניים והדרג הבכיר לא הייתה עמידה ביעד. שירות המדינה עמד ביעדי הייצוג של ערבים ושל יוצאי אתיופיה אך לא עמד ביעדי הייצוג של אנשים עם מוגבלות. עמידתו של שירות המדינה ברוב יעדי הייצוג הממשלתיים נבעה בעיקר משיעורי ייצוג גבוהים במערכת הבריאות. במשרדי ממשלה רבים היה ייצוג חסר.

(שוק העבודה; תעסוקה; עובדי מדינה; שוויון חברתי; הפליה מתקנת; ערביי ישראל; עולים; מוגבלויות; אתיופיה [ארץ מוצא])

108

מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2018

מחלקת המטבע, בנק ישראל, ירושלים 2019, 65 עמ' (עברית, סיכום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

פרסום שנתי זה מורכב השנה משישה פרקים, כדלקמן: 1) תפקידיה של מחלקת המטבע; 2) מחזור המטבע; 3) זיוף שטרות ומעות; 4) מטבעות זיכרון; 5) שיווק מטבעות זיכרון בהנפקת בנק ישראל; 6) הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. כן מוצגים ממצאי סקר על הרגלי השימוש במזומן בקרב הציבור. בנספחים מוצגים, בין היתר, כללי בנק ישראל להפעלה סדירה של מערכת המטבע ולוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: שווי מחזור המזומן בסוף 2018 עמד על כ-85.9 מיליארדי ש"ח (גידול של כ-4% לעומת 2017); ערך מחזור השטרות היווה כ-97% ממחזור המטבע, וערך המעות כ-3%; בסוף 2018 היוו שטרות של 200 ש"ח 53.7% מהשטרות במחזור, השטרות של 100 ש"ח היוו 27.6%, השטרות של 50 ש"ח היוו 10.7% והשטרות של 20 ש"ח היוו 8.2%; בסקר שערכה מחלקת המטבע ב-2018 על הרגלי השימוש במזומן נמצא, כי חלקן של ההוצאות במזומן בשווי ההוצאה היומית עמד על כ-26%. החציון של שווי ההוצאות היומיות במזומן עמד על 46 ₪. כ-10% מהנסקרים דיווחו על הוצאות יומיות במזומן שעולות על 460 ₪. כ-38% מההוצאות של הנסקרים נעשו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס חיוב, כ-13% בהמחאות (צ'קים), כ-19% בהעברה בנקאית וכ-4% באמצעים אחרים.

(כסף)

109

מערכת הבנקאות בישראל: סקירה שנתית 2018
היחידה הכלכלית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2019 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל:
https://www.boi.org.il.

דו"ח שנתי זה מורכב משלושה חלקים עיקריים: א) ההתפתחויות והסיכונים במערכת הבנקאות - התוצאות העסקיות; היעילות התפעולית ותהליכי ההתייעלות; הסיכונים; הלימות ההון והמינוף; ההתפתחויות העיקריות בפעילות המאזנית והחוץ-מאזנית; ב) התמורות המרכזיות במערכת הבנקאות; ג) פעולות הפיקוח על הבנקים - החזון והיעדים האסטרטגיים של הפיקוח על הבנקים; הטיפול בפניות הציבור ובתלונותיו; הלקוחות והחשבונות שהוטלה עליהם הגבלה.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; תחרות; יעילות; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; הלוואות; משכנתאות)

110

ברק, ליאור; הזנפרץ, יהושע:
דוח מסכם על פעילות קופות החולים - שנת 2018
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 122 עמ', בשיתוף עם "
RSM - שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף לפיקוח על קופות חולים).

בדו"ח זה מוצגים נתונים כספיים של ארבע קופות החולים - "שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות", "קופת חולים מאוחדת" ו"לאומית שירותי בריאות" - ב-2018. הנתונים מבוססים על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הקופות ליום 31/12/2018 וליום 31/12/2017, אשר בוקרו על-ידי רואי החשבון החיצוניים של הקופות. הדו"ח מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: כללי; הכנסות על-פי החוק; מבוטחים; תוצאות הפעילות; ניתוח סעיפי ההוצאות; ניתוח סעיפי ההכנסות; תרופות וציוד; הכנסות מהשתתפות עצמית; בתי-חולים של שירותי בריאות כללית; תקציב לעומת ביצוע - שנת 2018; ניתוח דוחות כספיים. בפרק הנספחים מוצגים דו"חות בקרה תקציביים של הקופות.

(קופות חולים; עלויות; גירעון [תקציב]; רווחים; מימון; התערבות ממשלתית)

111

רוזנברג, מרק ואחרים:

פניות הציבור אל המוסד לביטוח לאומי, 2018

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 140 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2019, 62 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפניות לאגף פניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ב-2018 (כולל פניות באמצעות האינטרנט). מטרת הפרסום היא, בין היתר, לבחון את נושא השירות בכל היבטיו, לערוך השוואות והערכות וללמוד על אופן הטיפול בפנייה משלב הקליטה עד שליחת התשובה הסופית לפונה. נבדקו תאריך הפנייה, הסניף המטפל, נושא הפנייה, סוג הפונה, תוצאות הטיפול ומועד מתן התשובה הסופית (הפרסום לא כולל פניות של הציבור לנציבות שירות המדינה). בין הממצאים: ב-2018 טיפל האגף לפניות הציבור ב-9,856 פניות (9,686 ב-2017 - עלייה של 2.7%); התפלגות הפניות לפי אופיין היתה כדלקמן: 4,686 תלונות (47.5%), 3,332 עררים (33.8%) ו-1,525 בקשות (15.5%); הענפים שבהם בלטו הפניות ב-2018 היו נכות (27.6%), נפגעי עבודה (25.2%) וזיקנה ושאירים (9.5%); 47.5% מהתלונות היו בגין עיכוב בטיפול בתביעות ו-17.5% בגין ליקויים בוועדות הרפואיות; 42.4% מהתלונות ו-18.3% מהעררים ב-2018 נמצאו מוצדקים; זמן הטיפול הממוצע בפנייה היה 19 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; פניות הציבור; תלונות)

112

אהרוני, רבקה; גולן, רפי; גולן, יולנדה:
היבטים בפרופיל חייב בהוצאה לפועל לשנת 2019
רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2019, 96 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בפרסום זה מוצגת תמונת מצב של כלל החייבים במערכת הוצאה לפועל תוך השוואה לנתונים מנהליים של המוסד לביטוח הלאומי, משרד האוצר והלמ"ס. הנתונים שבפרסום כוללים מידע דמוגרפי של החייב, תעסוקה ושכר, מקבלי קצבאות ופרופיל החייבים מבחינת התיקים שנפתחו להם בהוצאה לפועל, סוגי התיקים וההגבלות שהושתו עליהם. פרופיל החייב מתמקד ב-6 קבוצות אוכלוסייה: יהודים, יוצאי אתיופיה, חרדים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, בחתכים של מין וגיל. כמו כן, בוצע ניתוח של החייבים בעלי מאפיינים ייחודיים (חייבים שיש להם תיקים גם במרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות [לרוב חובות למדינה] וכן חייבים שנמצאים כיום במערכת ההוצאה לפועל שהיו בעבר פושטי רגל וקיבלו הפטר מחובותיהם). בהמשך, מוצגים ממצאי מחקר שבו נבחנה אוכלוסיית החייבים שנכנסו למערכת ההוצאה לפועל ב-2009, אופיינו דפוסיהם ומצב התיקים הפתוחים נגדם כיום. בנוסף, מופו לראשונה החייבים ביישובי מגוריהם (GIS) וחושב חלקם מכלל האוכלוסייה הבוגרת ביישוב. בין הממצאים: בסוף יולי 2018 היו במערכת ההוצאה לפועל כ-512,000 חייבים (כ-64% מהם גברים; כ-63% מהם יהודים) - כ-9% מאוכלוסיית בני 18 ומעלה; כ-218,000 מהחייבים היו מועסקים בחצי השנה הקודמת; כ-110,000 מהחייבים קיבלו קצבה מהמוסד לביטוח לאומי; לכ-44% מהחייבים היה תיק חובות אחד פתוח, וממוצע התיקים הפתוחים לחייב היה 4.3; לכ-180,000 חייבים היו גם חובות במרכז לגביית קנסות; כ-45% ממקבלי ההפטר ב-2009 חזרו למעגל החובות (ממוצע התיקים לחייב לאחר קבלת ההפטר היה 2.6); ריכוז גבוה של חייבים נמצא בצפון הארץ ובאזור המשולש.

(הוצאה לפועל; חוב; אכיפת חוק)

113

גולן, יולנדה:
סיבות לחוב במגזר הערבי: סקר טלפוני
האגף לתכנון ומדיניות, רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2018, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בסקר קודם של רשות האכיפה והגבייה נמצא, כי חלקם של הלא-יהודים מבין החייבים הוא כ-39%. בסקר הנוכחי נבדקו הסיבות שהובילו את החייב בחברה הערבית לצבירת חוב ודרכי ההתמודדות של החייב עם החוב. נוסף על כך, נועד הסקר לספק תשתית מחקרית למקבלי ההחלטות לגבי החייבים בחברה הערבית. במסגרת הסקר נדגמו 745 חייבים פרטיים מהמגזר הערבי המתגוררים באזורי הצפון, המשולש והנגב. בין הממצאים: רוב החייבים היו גברים ונשואים, ורוב בנות הזוג שלהם לא עבדו (חוסר התעסוקה של הנשים בלט בעיקר בדרום); רמת ההשכלה של רוב החייבים היתה תיכונית; רבים מהחייבים עבדו בעבודות כפיים המתוגמלות בשכר נמוך; ממוצע הגיל של החייבים היה 41 שנים והגיל הממוצע של הכניסה למערכת ההוצאה לפועל היה 28 שנים; הסיבה העיקרית להיווצרות החוב היתה "התנהגות כלכלית לא נכונה"; רק 9% מהחייבים הצליחו לסגור את החוב ועוד 5% הצליחו לסגור את החוב עד שנה לאחר ביצוע הסקר; רק 28% שיערכו את החוב נכון. באזור הצפון, בניגוד לשני האזורים האחרים, רוב המשיבים סברו שהחוב שלהם לא מוצדק.

(ערביי ישראל; הוצאה לפועל; חוב; אכיפת חוק)

י. סביבה, מים ואקלים

פרסומים

114

אילון, אופירה; לב-און, מרים; לב-און, פרי ואחרים:
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2017
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2019, 25 עמ', בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה וחברת אקוטריידרס בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

ב-2010 השיק המשרד להגנת הסביבה מערך דיווח וולונטרי על פליטות גזי חממה של חברות בישראל (פליטות ישירות הנובעות מפעילותן של החברות ופליטות עקיפות הנובעות מצריכת חשמל או אנרגיה ממקורות חוץ-ארגוניים). מערך דיווח זה מנוהל על-ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון. במוסד שמואל נאמן נבנה קובץ מיוחד המשמש ככלי עזר לכימות ולתיעוד הפליטות. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתוני הפליטות של 65 חברות וארגונים שמסרו את נתוני הפליטות שלהם ב- 2017 (48% מכלל הפליטות במצאי הפליטות הלאומי). בין הממצאים: מספר החברות המדווחות עלה מ-21 ב-2010 ל-65 ב-2017; שיעור הפליטות של כלל החברות המדווחות הגיע ל-61% מכלל הפליטות בישראל (לפי נתוני הלמ"ס) ב-2010, ל-63% ב-2011 ול-66% ב-2012, ולאחר מכן ירד ל-61% ב-2013, ל-56% ב-2014, ל-53% ב-2015, ל-51% ב-2016 ול-48% ב-2017; סך הפליטות הישירות של גזי חממה של חברות וארגונים אלה היה 38.1 מיליוני טון שווה ערך פד"ח (פחמן דו-חמצני) ב-2017, לעומת כ-38.9 מיליוני טון ב-2016 וכ-42.8 מיליוני טון ב-2015.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; זיהום אוויר; גז; דלק; חשמל; אנרגיה; תעשייה)

115

איכות האוויר במפרץ חיפה - תמונת מצב, סיכום שנים 2017 - 2018
אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2019, 193 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

מפרץ חיפה, הוא אחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל. זאת, בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה בסמוך לריכוזי אוכלוסייה, עומסי תחבורה, פעילות הנמל, מקורות נוספים של פליטת מזהמים ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. בספטמבר 2015 גיבש המשרד להגנת הסביבה תכנית לאומית להפחתת הזיהומים והסיכונים במפרץ חיפה לשנים 2015 - 2020, הקובעת רשימת פעולות להשגת מטרה זו. דו"ח זה מהווה עדכון של דו"ח קודם שפורסם ביוני 2017. במסגרת הדו"ח, מוצגת תמונת מצב של הפליטות ( מגמות וניתוח לפי מגזרים), עד סוף 2018 וכן תמונת מצב של איכות האוויר באזור מפרץ חיפה והסביבה, המתבססת על ניטור ודיגום בסביבה. בין הממצאים: הפליטות מהתעשייה ירדו ב-56% ביחס ל-2014; הושגה הפחתה של 26% בפליטות תחמוצת חנקן, של 10% בגופרית דו-חמצנית ושל 13% בחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) ביחס ל-2014; בכל תחנות הניטור באזור חיפה לא נרשמו ב-2017 ו-2018 חריגות מערך הסביבה השמונה-שעתי לאוזון, המתיר 10 ימי חריגה. רמות זיהום האוויר במפרץ חיפה נמצאו דומות לאלו שבמטרופולינים אחרים, למעט חריגות מהמזהם בנזן שנמדדו בתחנות הסמוכות למתחם בז"ן.

(חיפה; זיהום אוויר; איכות הסביבה; תעשייה; תחבורה)

116

גל, גדעון (עורך):
ניטור ומחקרי כנרת: דו"ח שנת 2018
המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2018, 194 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המעבדה:
http://kinneret.ocean.org.il.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות לגבי תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך כדי שמירה על איכות מי האגם לטווח ארוך. בדו"ח הנוכחי מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים הנלווים שנעשו ב-2018, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מורכב מהפרקים הבאים: הקדמה - שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכינרת; ניטור הכינרת; מחקרי הכינרת; מחקרי אגן ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים - סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה לחקר הכינרת - 2018; פרסומי המעבדה בספרות הבין-לאומית המבוקרת ב-2019-2018; דו"חות המעבדה 2018.

(כינרת; מים; משקעים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; אקולוגיה; חומרי הדברה; חיידקים; דגים)

117

שקד, יונתן; גנין, אמציה:
התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת: דו"ח מדעי לשנת 2018
המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, אילת 2019, 192 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי:
https://www.gov.il.

התכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת, הממומנת על-ידי המשרד להגנת הסביבה, נועדה ליצור תשתית ידע עובדתי רב-שנים על מצב המערכת האקולוגית, הכימית והפיסקלית הימית בצפון מפרץ אילת. תשתית זו אמורה לשמש בסיס מדעי לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקולוגיות, ניהול תכניות ממשק סביבתי והמשך פיתוח מושכל של אזור החוף והמים של מפרץ אילת בתחום מדינת ישראל. במסגרת התכנית, מופעל מערך מתקדם למדידה קבועה ומתמשכת של הגורמים האקולוגים המרכזיים בבתי-הגידול העיקריים במפרץ אילת: בחינת קיומן של מגמות שינוי אקולוגי ואמידת עוצמתן; הערכת מצב "בריאות" המערכת והשפעתם האקולוגית של גורמי זיהום וסביבה שונים. בדו"ח הנוכחי נסקרות תוצאות הניטור ב-2018. הדו"ח מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: שונית האלמוגים; ניטור הסביבה החופית; עמודת המים בים העמוק; מדידות סביבתיות בתדירות גבוהה. אפשר לעיין בנתוני תכנית הניטור, החל בשנת 2004, באתר המכון: www.iui-eilat.ac.il/NMP

(ים סוף; אילת; אקולוגיה; זיהום הסביבה; איכות הסביבה; דגים)

118

יוסף, יצחק (איציק); בהר"ד, ענת; אוזן, לינס ואחרים:
שינוי האקלים בישראל: מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורות והמשקעים
השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה, דו"ח מחקר מס' 4000-0804-2019-0000075, בית-דגן 2019, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של השירות: http://ims.gov.il.

השלכות שינויי האקלים ניכרות בכל רחבי העולם כבר כיום, והן צפויות להתעצם. בדו"ח זה מובא ניתוח של מגמות הטמפרטורה וכמויות המשקעים בישראל, על בסיס נתוני העבר וניתוח תחזיות של מודלים אקלימיים אזוריים לעשורים הקרובים. במסגרת העבודה, הופק רצף מתוקן של נתוני העבר בתחנות המדידה השונות ורצף מתוקן של תחזיות לאזורים אלו. בין הממצאים: הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בשנים 2017-1950 (בעיקר ב-30 השנים האחרונות); הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות ב-2050-2018 בכ-0.9 מעלות צלזיוס בתרחיש האופטימי ובכ-1.2 מעלות צלזיוס בתרחיש הפסימי; ניכרת מגמת עלייה בתדירות מספר הימים החמים והלילות החמים לצד ירידה בתדירות הימים והלילות הקרים - מגמה אשר צפויה להימשך; מגמת ההתחממות בולטת יותר בעונת הקיץ, הן במדידות העבר והן בתחזיות; גם מגמת הירידה השנתית במספר ימי הגשם צפויה להימשך.

(אקלים; טמפרטורה; משקעים; איכות הסביבה; תחזית)

י"א. סדר ציבורי ופשיעה

פרסומים

השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל - 2018
אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2019, 100 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי (ראו: מחוזות ואגפים ◄ אגף תכנון וארגון ◄ פרסומים):
https://www.gov.il.

השנתון הסטטיסטי ה-46 של משטרת ישראל מורכב השנה משמונה פרקים, כדלקמן: פשיעה; מוקד 105 (מוקד משטרתי-אזרחי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שנפתח ב-2018); פניות אזרחים למוקד; תנועה; סקרים במשטרת ישראל (סקר אמון ועמדות הציבור; סקר השירות לאזרח); משאבי אנוש; מתנדבים; תקציב. בין הממצאים: ב-2018 נפתחו 321,171 תיקי חקירה - ירידה של 2.5% לעומת 2017; מספר תיקי הנוער שנפתחו היה 21,552 - ירידה של 2.8% לעומת 2017; ירידה של 14.6% נרשמה בעבירות פע"ר (פשיעה - עבריינות רכוש) בהשוואה ל-2017, ואילו בעבירות אלימות בין בני זוג נרשמה עלייה של 3.8%, בפשיעת זרים חלה עלייה של 8.2%, ובעבירות מחשב חלה עלייה של 17.9%;  בעבירות שוד בולטת ירידה של 10.5% לעומת 2017; שיעור הפשיעה המדווחת עמד על 35.3 תיקים לאלף נפש; ב-2018 בוצעו 53,269 מעצרים פליליים - ירידה של 11.3%% לעומת 2017; במוקד 100 של המשטרה התקבלו 8,287,527 פניות במהלך 2018 - עלייה של 17.3% לעומת 2017, ובמוקד 105 טופלו 2,871 אירועים; ב-2018 נרשמה ירידה של כ-8.6% בסך תאונות הדרכים (ירידה של 7.9% בתאונות הדרכים הקלות וירידה של 11.7% בתאונות הקשות והקטלניות) לעומת 2017, ובמספר ההרוגים בתאונות דרכים נרשמה ירידה של 13.2%. בסקר אמון ועמדות הציבור נמצא, שכ-55% מאזרחי ישראל נותנים אמון במשטרה ושכ-54% מרוצים מתפקודה. בסקר השירות לאזרח, ציון שביעות הרצון הכללית היה 7.8 מתוך 10.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; אלימות; תאונות דרכים; שביעות רצון)

119

הרשות השופטת בישראל: דו"ח שנתי - 2018
מחלקת כלכלה וסטטיסטיקה, אגף פיתוח, תכנון ותקציבים, הנהלת בתי-המשפט, הרשות השופטת בישראל, ירושלים 2019, 43 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותה של מערכת בתי-המשפט בישראל בהיבטים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: פעילות כלל בתי המשפט; פעילות בית המשפט העליון; פעילות בתי המשפט המחוזיים; פעילות בתי משפט השלום; פעילות בתי הדין לעבודה; פעילות בתי המשפט לאורך זמן. בין הממצאים: ב-2018 נפתחו 854,196 תיקים (לעומת 858,813 ב-2017) ונסגרו 841,808 תיקים (לעומת 859,321 ב-2017); 84.2% מהתיקים נפתחו בבתי-משפט השלום, 8.3% בבתי-המשפט המחוזיים, 6.4% בבתי-הדין לעבודה ו-1.1% בבית-המשפט העליון; מלאי התיקים שנותרו פתוחים עמד בסוף 2018 על 471,839, לפי הפירוט הבא: 338,771 תיקים בבתי-משפט השלום, 84,202 תיקים בבתי-המשפט המחוזיים, 45,289 תיקים בבתי-הדין לעבודה ו-3,577 תיקים בבית-המשפט העליון. בפרק האחרון של הדו"ח מוצגים נתונים השוואתיים לשנים קודמות.

(בתי-משפט)

120

נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2018
נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2019, 258 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי:
https://www.gov.il.

בדו"ח זה מובא סיכום של פעילותה של נציבות תלונות הציבור על שופטים ב-2018. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-12 פרקים, כדלקמן: תלונות שהתקבלו בשנת 2018; סיווג ההחלטות שניתנו בשנת 2018; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות שנמצאו מוצדקות; תלונות שבירורן הופסק; תלונות שאין לבררן; התפלגות התלונות על בתי המשפט ובתי הדין; ליקויים ותיקונם; התנהגות שופט; דרך ניהול משפט; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית משפט לתביעות קטנות; בתי הדין הרבניים. בפרק הנספחים מוצגים חוקים, תקנות וכללי אתיקה הנוגעים לפעילת הנציבות. בין הממצאים: ב-2018 הוגשו לנציבות 904 תלונות על שופטים ודיינים; מתוך 949 התלונות שניתנה לגביהן החלטה ב-2018, 352 נדחו על הסף ו-597 בוררו לגופן; מבין התלונות שבוררו לגופן, 94 נמצאו מוצדקות; 27% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו בנוגע לליקויים בניהול משפט, 29% היו בענייני התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין, 29% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, ו-15% היו בנוגע לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה; מוסריות)

121

הסניגוריה הציבורית: דוח פעילות - 2018

הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים, ירושלים 2019, 154 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

הסנגוריה הציבורית פועלת מאז 1996 מכוח חוק הסנגוריה הציבורית (התשנ"ו - 1995) למען העלאת איכות עשיית הצדק בהליכים פליליים ולא-פליליים בישראל. זאת, באמצעות מתן ייצוג משפטי מקצועי ואיכותי ללקוחותיה ודאגה לקידום האינטרסים ושמירת הזכויות של החשודים, העצורים, הנאשמים והנידונים. בדו"ח זה, שהוגש לשר המשפטים על-פי החוק, נסקרת פעילות הסנגוריה ב-2018. הדו"ח מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: פעילות הסנגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה; פעילותה המוסדית של הסנגוריה הציבורית; היבטים ארגוניים, ניהול ידע ומיחשוב; פעילות הסנגוריה הציבורית באמצעות עורכי-דין חיצוניים; היקף הפעילות ועלותה. בנוסף, "פרק במיקוד" עסק השנה בשימוש במדובבים. בין הממצאים: ב-2018 טיפלה הסניגוריה הציבורית ב-30,984 הליכים חדשים מסוג תיק פלילי - ירידה של כ-3.4% לעומת 2017; כ-80% מהפניות לייצוג חשודים הגיעו מהמשטרה (כ-56% לפני החקירה וכ-24% לאחר חקירה) והיתר בבית המשפט; ב-2018 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב-12,689 הליכים של בני נוער, המהווים כ-11.5% מכלל ההליכים שבהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו; ב-2018 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב-2,552 הליכים בפני ועדות שחרורים רגילות ומיוחדות.

(שנתונים [פרסומים]; סיוע משפטי; עורכי-דין; חוקים)

122

דו"ח שנתי 2018: נציבות קבילות השוטרים והסוהרים
נציבות קבילות השוטרים והסוהרים, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2019, דו"ח שנתי מס' 36, 133 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי:
https://www.gov.il.

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים הוקמה ב-1980. תפקידיה העיקריים של הנציבות הם: בירור כל קבילה וקביעת ממצא לגביה; טיפול, מתן המלצות וגיבוש דרכים להבאת כל קבילה מוצדקת לתיקונה ולמניעת הישנות הליקוי או העוול שהעלו ממצאי הבירור; מתן הודעה מנומקת על תוצאות הבירור לכל קובל ונקבל; הגשת דו"ח שנתי לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. בין ממצאי הדו"ח העיקריים ל-2018: ב-2018 התקבלו לטיפול בנציבות 404 קבילות (מתוך 1,422 פניות לנציבות; היתר טופלו כהתייעצויות) - 260 של שוטרים ו-144 של סוהרים; 34% מקבילות השוטרים ו-32% מקבילות הסוהרים ב-2018 נמצאו מוצדקות (או שעניינן בא על תיקונו במהלך הבירור); נושאי הקבילות המובילים ב-2018 בקרב שוטרים היו: יחסי מפקד-פקוד, שכר, תנאי וסדרי שירות; נושאי הקבילות המובילים בקרב סוהרים ב-2018 היו: שכר, תנאי וסדרי שירות, יחסי מפקד-פקוד. הדו"ח כולל השוואות לשנים קודמות.

(נציבי תלונות; שוטרים; סוהרים; מינהל תקין; תנאי עבודה; זכויות העובד; יחסי מפקד – פקוד)

123

דו"ח שנתי על פעילות רשות האכיפה והגבייה לשנת 2018

רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2019, 170 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, המוגש לשר המשפטים, נסקרת פעילותה של רשות האכיפה והגבייה ב-2018 ובעשור הראשון לקיומה. בדו"ח מוצגים נתונים רבים ומגוונים על פעילות מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות. בין הממצאים: בסוף 2018, מספר תיקי ההוצאה לפועל במלאי היה 2,298,358 תיקים פתוחים (כולל תיקי איחוד) - ירידה של כ-140,000 תיקים לעומת 2017 (בתחילת העשור, עם הקמתה של הרשות, היו במלאי 3,554,274 תיקים פתוחים); התפלגות סוגי התיקים: צ'קים ושטרות (40%), תביעה על סכום קצוב (32%), מימוש פסק דין (20%), מזונות (3%), איחוד (2%), אגרה (2%) ומשכון (1%); ב-2018 נפתחו 289,172 תיקים לעומת 293,174 ב-2017; 62% מהתיקים נפתחו בתקשורת מקוונת ו-38% בלשכות ההוצאה לפועל; במערכת ההוצאה לפועל היו בסוף 2018 628,759 חייבים - ירידה של כ-6% בהשוואה ל-2017; כ-89% מהחייבים היו חייבים פרטיים וסכום החוב בפתיחת תיקיהם של רוב החייבים (כ-61%) היה נמוך מ-50,000 ₪; מלאי תיקי כינוס הנכסים עלה מעט בשנת 2018 והוא הסתכם ב-11,148 תיקים פתוחים; בסוף 2018 מלאי תיקי המרכז לגביית קנסות עמד על 2,563,318 תיקים פתוחים (כולל תיקי טרום חוב); כשליש מתיקי המלאי היום דוחות משטרה.

(הוצאה לפועל; חוב; אכיפת חוק)

124

דו"ח שירות בתי-הסוהר לשנת 2018

שירות בתי-הסוהר, רמלה 2019, 168 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מתוארים היבטים רבים בפעילותו של שירות בתי הסוהר (שב"ס) ומוצגים מגוון נתונים סטטיסטיים. בין הממצאים: מצבת האסירים הפליליים (שפוטים ועצורים) עמדה בסוף 2018 על כ-9,000 נפש לעומת כ-12,000 נפש בסוף 2010; מצבת האסירים הביטחוניים מנתה בסוף 2018 כ-5,500 נפש לעומת כ-6,000 נפש בסוף 2017; מצבת האסירים הזרים ירדה מכ-2,100 בסוף 2010 (כ-4,400 נפש בסוף 2015) לכ-210 נפש בלבד בסוף 2018; העבירות הבולטות בקרב האסירים הפליליים ב-2018 היו עבירות כלפי חיי אדם (1,408 אסירים), אלימות (1,326), רכוש (1,092), סמים (1,048) ועבירות כלפי ביטחון המדינה (999); 369 אסירים פליליים ו-560 אסירים ביטחוניים היו שפוטים למאסרי עולם; תקופת המאסר השכיחה ביותר בקרב אסירים פליליים היתה 2-1 שנות מאסר, ובקרב אסירים ביטחוניים - מאסר עולם.

(בתי-סוהר; שנתונים [פרסומים]; אסירים; סוהרים; פשעים; עבריינות; שיקום עבריינים)

125

וייסבורד, דיויד; חסייסי, באדי ואחרים:
מחקר הערכת תכנית אמו"ן
בתוך: "
העיקר במחקר 2018" (בהוצאת אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 100-75. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

במאמר זה מוצג הדו"ח הראשון של מחקר הערכה של תכנית אסטרטגיית מניעה ומיקוד ניהולי (אמו"ן). המחקר, שנעשה בהובלת חוקרים מהמכון לקרימינולוגיה של האוניברסיטה העברית, נועד לבדוק את יעילותה של התכנית בהתמודדות עם פשיעת עבירות רכוש (פע"ר) מבחינת ירידה בהיקף סל עבירות זה. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין שלוש תחנות משטרה שאימצו את התכנית לבין שתי תחנות עם מאפיינים דומים שלא אימצו את התכנית. בשתיים מתוך שלוש התחנות שאימצו את התכנית נמצאה השפעה חיובית. בתחנה השלישית, שבה היו שיעורי פע"ר נמוכים, לא נמצאה השפעה של התכנית.

(משטרה; יעילות; עבריינות; תכניות התערבות; יחסי משטרה - קהילה)

126

רוזנברג, מרק:
פעולות אגף האכיפה וההוצאה לפועל, 2018
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 142 בסדרת "סקרים מינהליים", ירושלים 2019, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

תפקידו של אגף האכיפה וההוצאה לפועל במוסד לביטוח לאומי הוא לאתר את האנשים החייבים דמי ביטוח ולאכוף עליהם להסדיר את חובם. זאת, בשתי דרכים: 1) עיקול נכסי החייבים בידי גובים, בבתיהם ובעסקיהם (אם החייב לא הסדיר את חובותיו במועד, המוסד רשאי ליטול את נכסיו שעוקלו כדי למוכרם ולכסות חלק מהחוב); 2) דרישה מגורם שלישי המחזיק נכס של החייב לעקל נכס זה (כגון בנקים, חברות אשראי ומשרד התחבורה) - דרישה זו מתבצעת בצורה ממוכנת במשרד הראשי. בפרסום הנוכחי מובאים נתונים על היקף הפעילות בתחום האכיפה וההוצאה לפועל בשנת 2018 ועל תוצאותיה, כולל נתונים השוואתיים לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2018 עשו הגובים כ-161,800 פעולות בקרב החייבים (כמחציתן שיחות טלפון) - עלייה של 24% במספר הפעולות לעומת 2017; ב-2018 גבו הגובים ישירות מן החייבים 809.2 מיליוני ש"ח - עלייה של 11.8% לעומת 2017; ממבוטחים לא-שכירים נגבו כ-237.9 מיליוני ₪, וממעסיקים נגבו כ-571.3 מיליוני ₪; במסגרת מכירת חפצים מעוקלים, ב-2018 נמכרו 163 חפצים, ובהם 147 כלי-רכב; ההכנסות מעיקולים באמצעות צד שלישי הגיעו ב-2018 לכ-97 מיליוני ₪ - עלייה של 34% לעומת 2017.

(המוסד לביטוח לאומי; חובות; אכיפת חוק)

127

פקטור, רוני:
פיתוח ובחינה אמפירית של מודל חדשני לאכיפת עבירות תנועה ביישובים ערביים בישראל המבוסס על שיתוף הציבור
בתוך: "
מחקר בתנועה 2018-2017" (בהוצאת מדור מחקר ומידע, מחלקת מחקר ופיתוח, אגף התנועה, משטרת ישראל), עמ' 130-113. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

ערביי ישראל מעורבים בתאונות דרכים יותר מאשר חלקם באוכלוסייה הכללית, יותר מאשר חלקם באוכלוסיית הנהגים וכן ביחס לרמת הנסועה שלהם. האכיפה המשטרתית ביישובים הערביים אינה מספקת ויש צורך בהגברתה. במאמר הנוכחי מתוארת תכנית להגברת האכיפה תוך שיתוף התושבים, תכנית המבוססת על עקרונות השיטור הקהילתי. התכנית בוצעה בשני יישובים ערביים ישראליים במחוז הצפוני, ויעילותה נבחנה בהשוואה לשני יישובים ערביים שלא נכללו בתכנית (נבחנו מספר תאונות הדרכים ועבירות התנועה ביישוב). ההשוואה נעשתה באמצעות תצפיות על כלי-רכב בארבעת היישובים במשך 40 יום, כשלוש שעות ביום, לפני ואחרי ההתערבות. נמצא, כי ההתערבות הובילה לירידה מובהקת בעבירות התנועה ובתאונות הדרכים ביישובים שבהם בוצעה ההתערבות.

(ערביי ישראל; עבירות תנועה; תאונות דרכים; אכיפת חוק; יחסי משטרה - קהילה; תכניות התערבות)

128

י"ב. עבודה ושכר

פעולה חדשה

129

מדד ידידותיות לגיל המבוגר במקום העבודה

החוקר והמוסד

רפי אפלר-חטאב , החוג לגרונטולוגיה, אוניברסיטת חיפה

המטרה

פיתוח מדד ידידותיות לגיל המבוגר (age-friendly) במקום העבודה, הכולל 25 שאלות שעליהן יכולים להשיב כלל העובדים בארגון.

תיאור

מדד המורכב מארבעה אשכולות, הכוללים תיאור של האופן שבו הארגון עשוי לתמוך בעבודה בגיל המבוגר: תרבות הליכה, התפתחות, בריאות וגמישות תעסוקתית.

צורת המחקר

תהליך הפיתוח והתיקוף של המדד כולל ארבעה שלבים, כדלקמן: 1) פיתוח כלי מחקר ראשוני על בסיס מודל רב-ממדי של מקום עבודה ידידותי לגיל המבוגר, הנשען על תיאוריות של תרבות ארגונית ואקלים ארגוני; 2) הערכת התאמתו של הכלי לסביבות ארגוניות מגוונות על-ידי צוות מקצועי של 17 מנהלים ומומחים בתחום ניהול המשאב האנושי; 3) תיקוף כמותי של המדד על-ידי 122 מנהלי משאבי אנוש ב-107 ארגונים בישראל; 4) מסירתו של המדד לכ-1,000 עובדים בכ-20 ארגונים.

 

(תעסוקה; משאבי אנוש; מבוגרים; אקלים ארגוני; סטריאוטיפים; מדדים)

פרסומים

סקר כוח אדם, 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1746, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על המועסקים והבלתי-מועסקים בישראל, המתבססים על סקר כוח-אדם לשנת 2017. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות (מגדר, גיל, דת, יבשת לידה, תקופת עלייה, מצב משפחתי ומספר הילדים בבית), תכונות השכלה (מספר שנות לימוד, סוג בית-הספר האחרון והתעודה הגבוהה ביותר), תכונות גאוגרפיות (צורת יישוב, מחוז ונפת מגורים) ותכונות תעסוקתיות (ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שעות עבודה בשבוע, מעמד בעבודה, מקום העבודה, סיבות לעבודה חלקית, משך ואופן חיפוש עבודה וכו'). בלוחות נוספים בפרסום מוצגים נתונים על תעסוקת נשים, על עולי 1990 ואילך, על האוכלוסייה הערבית, על בני 15 ומעלה לפי תכונות כוח עבודה שנתיות ושבועיות ועל ישראל בהשוואה בין-לאומיות מבחינת מאפייני כוח העבודה ושיעורי התעסוקה. הפרסום כולל גם נתונים על "מתייאשים" מחיפוש עבודה, על עובדים עם מוגבלויות ועל שכירים המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם/ קבלני כוח-אדם. כמו כן, מוצגים נתונים לפי מטרופולינים בישראל, משלחי-יד נבחרים, בעלות על דירה, רמת דתיות ולמידה בישיבה. בין הממצאים: שיעור בני 15 ומעלה שהשתתפו בכוח העבודה האזרחי ב-2017 היה 64.0% (3.993 מיליוני נפש); שיעור הנשים שהשתתפו בכוח העבודה היה 59.3% מהנשים; שיעור הגברים שהשתתפו בכוח העבודה היה 69.0% מהגברים; מספר המועסקים ב-2017 הסתכם ב-3.825 מיליוני נפש; 78.2% מהמועסקים עבדו ב-2017 במשרה מלאה; מספר המועסקים הגדול ביותר היה בענף החינוך - כ-471,000 נפש; ב-2017, מבין היהודים בני 15 ומעלה הגרים בדירתם, 47% הגדירו את אורח חייהם כ-"חילוני", 26% "מסורתי", 12% "דתי", 2% "דתי מאוד" ו-10% "חרדי". שיעור התעסוקה בקרב אלה שהגדירו את עצמם חילונים היה 71.1%, לעומת 51.9% בקרב אלה שהגדירו את עצמם חרדים.

(כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; עבודה חלקית; חיפוש עבודה; משלחי-יד; שעות עבודה; תכונות דמוגרפיות; עולים; ערביי ישראל; נשים עובדות; יוממות; דיור; דתיות)

130

הכנסות של בני 15 ומעלה: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1751, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

נתוני ההכנסות המובאים בפרסום זה הם חלק מסקר הוצאות משק-הבית של הלמ"ס לשנת 2017, שהשתתפו בו 9,017 משקי-בית שבהם 21,584 אנשים בני 15 ומעלה, המייצגים כ-2,541,000 משקי-בית וכ-6,012,000 איש. הפרסום כולל נתונים על ההוצאות וההכנסות השוטפות של משקי-בית ושל בני 15 ומעלה המתגוררים בהם: שכירים, עצמאים ולא-עובדים. מוצגים הן נתוני הכנסה מעבודה והן נתוני הכנסה ממקורות אחרים (המוסד לביטוח לאומי, פנסיה, קופות גמל וכו'). הנתונים מוצגים לפי ענף כלכלי, משלח-יד, קבוצת-גיל, מגדר, חמישון הכנסה, עשירון הכנסה, היקף משרה, מצב משפחתי, מספר הילדים במשק-הבית, רמת השכלה, קבוצת אוכלוסייה, יבשת לידה ואזור גאוגרפי (מחוז ונפה). מוצגות הכנסות ממוצעות וחציוניות. יש לציין, כי הפרסום כולל הכנסות כספיות לפני ניכוי מס (ברוטו). בין הממצאים: ההכנסה מעבודה היוותה 81.9% מסך הכנסתם של בני 15 ומעלה, ו-18.1% היו הכנסות ממקורות אחרים; ההכנסה הממוצעת ברוטו של שכירים מעבודה שכירה ב-2017 הסתכמה ב-10,095 ש"ח בחודש (החציון - 7,452 ש"ח בחודש); 78.1% מהשכירים היו מועסקים במשרה מלאה, ושכרם הממוצע ברוטו היה 11,511 ₪ בחודש; מספר שעות העבודה של שכיר בשבוע היה 41.0 בממוצע, וההכנסה הממוצעת לשעת עבודה היתה 58.8 ש"ח; ההכנסה הממוצעת של אקדמאים היתה גבוהה פי 2.0 מזו של לא-אקדמאים, בהתפלגות לפי משלחי-יד ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר היתה בקרב "מנהלים" (17,583 ש"ח בחודש). ההכנסה הממוצעת של עצמאים היתה 12,288 ₪ בחודש ב-2017 (ההכנסה של עצמאים בחמישון העליון היתה 33,940 ₪)..

(תעסוקה; הכנסה; משלחי-יד; הוצאות משפחה; עובדים שכירים; עובדים עצמאיים; בלתי-מועסקים; שכר; קצבאות; פנסיה;; קופות גמל; קרנות השתלמות; רמת חיים)

131

רוזנברג, מרק:
שכר והכנסות מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים, 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 309 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2019, 212 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים מפורטים על התפלגויות השכר וההכנסה של העובדים השכירים והעצמאיים המבוטחים במוסד לביטוח לאומי. הפירוט נעשה לפי יישובים, צורות יישוב, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות ולפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים של העובדים. זאת, בממוצע לחודש עבודה ולשנה. כמו כן, מובאים נתונים על העובדים לפי משך העבודה, ריבוי משרות, הענף הכלכלי הראשי, השכר הממוצע לפי עשירונים, מדד ג'יני לאי-שוויון בהתחלקות ההכנסות, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, ההכנסה של משפחות עובדים, ההכנסה לפי מספר הילדים במשפחה ועוד. הנתונים שבפרסום מתבססים בעיקר על קובץ הבריאות המרכזי (בעבר, קובץ מס מקביל), המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן על מודל המס של מינהל הכנסות המדינה ועל הסקרים הבאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקר הכנסות, סקר הוצאות משקי-הבית וסקר כוח-אדם. חלק מהמידע שבפרסום מוצג ב-8 מפות, וזאת כדי להדגיש פערים בין אזורים. השנה נוסף לדו"ח ניתוח היסטורי של התפתחות השכר הממוצע לחודש עבודה ואחוז השכירים המשתכרים מחתת לשכר המינימום לפי נפות. בניתוח מודגשים ההבדלים והפערים בהתפתחות השכר בין הנפות בשנים 2017-2000. בין הממצאים: השכר הממוצע לחודש בשנה של שכירים ב-2017 היה 9,388 ₪ (88.6% מהשכר הממוצע לחודש עבודה, מאחר שיש עובדים שכירים שלא עבדו שנה שלמה), ושל עצמאיים - 10,881 ₪; בירושלים השכר הממוצע לחודש עבודה היה 82.5% מהשכר הממוצע במשק, ואילו בתל-אביב-יפו השכר הממוצע היה 122.1% מהשכר הממוצע במשק; ב-2017 עבדו 9.5% מהעובדים השכירים בו-זמנית אצל יותר ממעסיק אחד (10.9% מהנשים ו-8% מהגברים).

(שכר; הכנסה; פנסיה; התחלקות ההכנסות; שכירים; עובדים עצמאיים; יישובים)

132

שוק העבודה בישראל: תמונת מצב ופעילות זרוע העבודה
משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2019, 113 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

דו"ח שוק העבודה בישראל מתפרסם לראשונה על-ידי זרוע העבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הדו"ח מחולק לשלושה חלקים, כדלקמן: א) התפתחויות בשוק העבודה הישראלי - שיעורי תעסוקה ואבטלה; פערי שכר; חלקיות משרה; התוצר לשעת עבודה; כישורים ומיומנויות יסוד ועוד; ב) היערכות לשינויים בשוק העבודה - אינדיקציות למגמות שינוי בתעסוקה; כישורים ולמידה לאורך החיים ועוד; ג) יחידות זרוע העבודה - אסטרטגיה ותכנון מדיניות; תעסוקת אוכלוסיות; הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם; עובדים זרים; מעונות יום ומשפחתונים; מינהל בטיחות ובריאות תעסוקתית; יחסי עבודה; נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד. בין הממצאים: כ־80% מהישראלים בני 46-25 מועסקים, לעומת ממוצע של 73.7% במדינות ה־OECD; התוצר לשעת עבודה בישראל עמד ב־2018 על 35.7 דולר לשעה - 74% מהממוצע במדינות ה־OECD (פער זה נותר יציב ב־17 השנים האחרונות); רק כמחצית מהגברים החרדים וכ-38% מהנשים הערביות מועסקים; כ-78% מיוצאי אתיופיה מועסקים, אך שכרם הממוצע נמוך ביחס לשכרם של יהודים לא-חרדים; בענף מידע ותקשורת, המשתייך לתעשיית ההיי-טק, השכר הממוצע הוא כמעט פי 2 מהשכר הממוצע במשק; ב־2016 ההוצאה הציבורית בישראל על מדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הכשרות תעסוקה ומתן תמריצים, עמדה על 0.16% מהתוצר - מקום שלישי לפני אחרון בקרב מדינות ה־OECD (הממוצע במדינות ה־OECD עמד על 0.54%).

(שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; שכר; מיומנויות יסוד; הכשרה מקצועית; הזדמנויות בעבודה(

133

נתוני זרים בישראל: סיכום שנת 2018
אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, רשות האוכלוסין וההגירה, ירושלים 2019, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בסקירה זו מוצגים נתונים סטטיסטיים המתייחסים לסוגיות עיקריות בנושא הזרים בישראל. הטיפול בתופעת ההסתננות לישראל, הסדרת ההעסקה של העובדים הזרים, אכיפה על שוהים לא-חוקיים ואכיפה על מעסיקי זרים. בין הממצאים: בסוף 2018 שהו בישראל 33,627 מסתננים (ב-2018 לא נכנסו מסתננים), כ-98,214 עובדים זרים חוקיים, כ-16,230 עובדים זרים לא-חוקיים וכ-66,700 תיירים ללא אשרה בתוקף (נתון אחרון זה עדכני לסוף 2017); מסתננים מסודן ואריתראה היוו כ-91% מכלל המסתננים; 2,667 מסתננים ממדינות אפריקה עזבו את ישראל בהסדר "יציאה מרצון" ב-2018; 69.3% מהתיירים ללא אשרה בתוקף באו ממדינות ברית-המועצות לשעבר; ב-2018 הורחקו מישראל 7,957 שוהים זרים לא-חוקיים (2,627 תיירים, 309 עובדים זרים ו-5,021 זרים אחרים); 56% מהעובדים הזרים החוקיים הועסקו בענף הסיעוד, 23% בחקלאות, 15% בבניין ו-6%  מומחים בתחומים שונים; כ-100% מהעובדים הזרים החוקיים בענף החקלאות הועסקו במסגרת הסדרים והסכמים בילטרליים עם מדינות זרות (כ-86% בענף הבינוי); ב-2018 ניתנו 916 קנסות נגד מעסיקים בסכום כולל של כ-8.1 מיליוני ₪; מספר התיקים שנפתחו נגד מעסיקים היה 1,271, ומספר כתבי האישום שהוגשו היה 175. מספרם של מבקשי המקלט בסוף 2018 הסתכם ב-16,263 איש.

(עובדים זרים; חוקים; אכיפת חוק)

134

מדד הגיוון: ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי - 2018
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2019, 87 עמ', בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

"מדד הגיוון" פותח בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. במסגרת המדד מתוארים הייצוג והשכר של קבוצות שונות בחברה שאין להן ייצוג הולם או שבאופן היסטורי הודרו משוק העבודה או מעמדות הכוח וההשפעה בו. המדד מתמקד ב-5 קבוצות, שלגביהן קיימים נתונים מנהליים (משרות שכיר בקובץ מס הכנסה, שהופק בלמ"ס): נשים, ערבים, ילידי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה. המדד נועד לקדם שימוש במידע לשם הנחיית פעילותם של עסקים, ארגונים חברתיים ומשרדי ממשלה למען הגברת העסקה ושכר שוויוניים בשוק העבודה. בדו"ח הנוכחי, השלישי בסדרה, מוצגים לראשונה נתונים עם פילוח מגדרי בתוך 5 הקבוצות הללו. נוסף על כך, מוצג לראשונה ניתוח של שכר וייצוג בענף הביטוח וקרנות הפנסיה.

(תעסוקה; שוק העבודה; שכר; שוויון חברתי; הפליה; נשים; ערביי ישראל; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; חרדים; ביטוח; פנסיה; מקצועות לימוד; רמת השכלה)

135

דו"ח הממונה הראשית על יחסי עבודה בנוגע לנתוני השביתות לשנת 2018

לשכת הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2019, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים מפורטים על השביתות שאירעו במשק הישראלי. שנת 2018 אופיינה בירידה ביחס ל-2017 הן במספר ימי העבודה שאבדו למשק והן במספר השובתים. בין הממצאים: ב-2018 התקיימו במשק 46 שביתות מלאות, שבהן נטלו חלק כ-43,000 שובתים (לעומת 48 שביתות ב-2017, שבהן השתתפו כ-800,000 שובתים); 28% מהשביתות היו בשל תביעות שכר, 24% בשל אי-חתימה על הסכמי עבודה חדשים, 17% בשל אלימות כלפי עובדים, 13% בשל פיטורי עובדים ו-18% בשל מיקור חוץ, שינויים ארגוניים, יציגות עובדים וכוח אדם; 27% מהשביתות המלאות היו בענף החינוך, 18% בענף בריאות ורווחה, 15% בתעשייה, 15% בענף שירותים ציבוריים, 14% בענף תחבורה ותקשורת ו-13% בענף בנקאות וביטוח; 65% מהשביתות המלאות היו במגזר הציבורי ו-35% במגזר הפרטי; 70% מהשביתות ארכו עד 3 ימים, 22% 14-4 ימים ו-8% 22-15 ימים; כתוצאה מהשביתות המלאות אבדו למשק כ-144,000 ימי עבודה. ב-2018 התקיימו גם 32 שביתות חלקיות (עיצומים), שבהן נטלו חלק כ-28,600 שובתים (לעומת 14 שביתות חלקיות ב-2017, שבהן נטלו חלק כ-12,000 עובדים).

(שביתות; יחסי עבודה; שכר; פיטורי עובדים)

136

מזר, יובל:
הבדלים במאפיינים של העובדים בישראל, בהשוואה למדינות ה-
OECD, לאורך התפלגות השכר והמיומנויות ובחינת תשואות השכר של ההון האנושי
בתוך: "לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (חטיבת המחקר, בנק ישראל, 2019), עמ' 40-33. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

בעבודה זו מוצגת השוואה בין רמות השכר, המיומנויות ורמות ההשכלה של העובדים בישראל לבין העובדים בעשירונים המקבילים במדינות אחרות ב-OECD. כן מנותחות התשואות בשכר בשל מאפיינים אלה, תוך בחינת הבדלים בין המינים והבדלים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. העבודה התבססה על ניתוח נתוני סקר PIAAC (Programme for the International Assessment of Adult Competencies) שנערך בישראל על-ידי הלמ"ס, תוך השוואת הנתונים ל-17 מדינות החברות ב-OECD שגם בהן נערך הסקר. בין הממצאים: השכר לשעה בישראל, הן של נשים והן של גברים, נמצא נמוך בהשוואה למדינות אחרות לאורך כל התפלגות השכר כמעט, אולם הפער מממוצע המדינות המושוות היה קטן יותר בעשירוני השכר הגבוהים מאשר בעשירונים הנמוכים, ובעשירון העליון השכר בישראל היה אפילו גבוה יותר; בקרב הגברים, פער המיומנויות בין ישראל למדינות האחרות נמצא גדול מאוד ברמות השכר הנמוכות, אך הוא הצטמצם ככל שהעשירון היה גבוה יותר; בקרב הנשים, תוואי הפערים במיומנויות ובהשכלה לא דמו לתוואי הפערים בשכר. צמצום פערי השכר בין ישראל למדינות המושוות עם העלייה בעשירוני השכר נבע מתשואת שכר גבוהה למיומנויות בישראל, בהשוואה למדינות האחרות ולא מצמצום פער המיומנויות עצמו. עבור גברים, תשואת השכר למספר שנות ההשכלה במגזר  הציבורי בישראל נמצאה גבוהה יחסית למדינות האחרות, אך במגזר העסקי לא נמצאו הבדלים בתשואה.

(עובדים שכירים; מיומנויות; רמת השכלה; שכר; מחקר השוואתי)

137

קמחי, איל:
האם יש ירידה בצריכה לאחר הפרישה מעבודה?
האוניברסיטה העברית ומוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, ירושלים 2019, 33 עמ', הוגש לקרן המחקרים, המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

קמחי, איל:מטרתו של מחקר זה היתה אמידת השינויים בצריכה בעקבות הפרישה מהעבודה. המחקר התבסס על שני ניתוחים אמפיריים נפרדים: ניתוח נתוני סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס עבור השנים 2012-1997 לגבי בני 73-50; ניתוח נתוני סקר SHARE - ישראל (סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה - Survey of Health Ageing and Retirement). בין הממצאים: עבור גברים ונשים, הירידה בסך ההוצאות לתצרוכת לאחר הפרישה נמצאה חזקה יותר במרכז התפלגות ההכנסות מאשר בקצוות (עיקר הירידה בצריכה היתה בקרב בני מעמד הביניים); הירידות בסך ההוצאות לצריכה לאחר הפרישה היו חזקות יותר אצל הגברים מאשר אצל הנשים באופן עקיב לאורך התפלגות ההכנסות, כלומר פרישת גבר שכיר הקטינה את הוצאות המשפחה יותר מאשר פרישת אישה שכירה (כנראה מפני שברוב משקי הבית הגברים הם המפרנסים העיקריים ולכן יש לפרישתם השפעה גדולה יותר על הוצאות המשפחה).

(פרישה מעבודה; הוצאות משפחה; שכר; פנסיה; הכנסה; צריכה)

138

רייכמן, רבקה; קושנירוביץ', נונה:
יעילות ההסכמים הבילטרליים: גיוס, מימוש זכויות, תנאי חיים ותעסוקה של מהגרי עבודה לענפי החקלאות, הבנייה והסיעוד בישראל 2011-2018
רשות האוכלוסין וההגירה והמרכז האקדמי רופין, ירושלים 2019, 92 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בסוף 2018 שהו בישראל כ-114,000 מהגרי עבודה (כ-86% מהם עם רישיונות עבודה). עובדים אלה הועסקו בשלושה ענפים עיקריים: סיעוד (57%), חקלאות (22%) ובנייה (13%). למרות שנקבע גובה דמי תיווך מרבי שרשאיות חברות תיווך לגבות, חברות פרטיות גבו עמלות מופקעות ממהגרי העבודה שביקשו לעבוד בישראל. כדי להתגבר על תופעת העמלות המופקעות, נחתמו החל ב-2010 הסכמים בילטרליים עם ארצות המוצא של עובדים אלה (ללא מעורבות של חברות תיווך) - תאילנד, סרי לנקה, בולגריה, מולדובה, רומניה, סין ועוד. בהסכמים אלה הגיוס נעשה באמצעות גופים ממשלתיים או ציבוריים. יש לציין, כי במקביל נמשך הגיוס של עובדים גם על-ידי חברות תיווך פרטיות. בדו"ח הנוכחי נבחנת יעילותם של ההסכמים הבילטרליים בתהליך הגיוס של העובדים ובפיקוח על תנאי עבודתם. זאת, תוך השוואה לתקופה שלפני החתימה על הסכמים אלה. הנתונים נאספו באמצעות סקרים שנערכו בקרב מהגרי העבודה לפני יישום ההסכמים ולאחריהם. בין הממצאים: התשלומים של מהגרי העבודה לישראל הצטמצמו במידה רבה; העובדים אינם כבולים למתווכים בחובות כבדים כבעבר, והם חופשיים יותר לנוע בין מעסיקים; העובדים רשאים להתלונן על הפרת זכויות ואף לשוב לארצותיהם לפני סיום תקופת העבודה המותרת; בתנאי ההעסקה עצמם, שלא נכללו בהסכמים, התקבלו תוצאות מעורבות. בסוף הדו"ח מובאות המלצות לעתיד, בעיקר בנוגע להרחבת ההסכמים הבילטרליים ולהגברת הפיקוח.

(עובדים זרים; הסכמי עבודה; תנאי עבודה)

139

עובדי ההייטק הזרים שהגיעו לישראל במסגרת "נוהל הייטק": שנה ראשונה ליישום הנוהל - נתונים נבחרים
אגף בכיר לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, רשות האוכלוסין וההגירה, ירושלים 2019, 3 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

ב-2018 קבעה רשות האוכלוסין וההגירה "נוהל ניסויי לטיפול בבקשות חברות הייטק וסייבר להעסקת והסדרת מעמדם של מומחים זרים בישראל". בנוהל זה מפורטים הסדרים מטיבים הנוגעים להעסקת מומחים זרים, שיחולו על חברות שיוכרו על-ידי הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כתאגידים עתירי ידע טכנולוגי. יישום הנוהל החל במאי 2018. יש לציין, שלצד מומחים שמגיעים במסגרת הנוהל, מגיעים גם מומחים אחרים לחברות היי-טק וסייבר שלא במסגרת הנוהל. בין הממצאים: במהלך השנה הראשונה מאז החל יישום הנוהל הגיעו לישראל 275 עובדי היי-טק וסייבר מומחים; 46% מהם הגיעו מארצות-הברית, 23% מהודו, 3% מגרמניה, 3% מסין 2% מטיוואן, 2% מצרפת ו-21% מ-26 מדינות אחרות; 80.3% מעובדים אלה היו גברים ו-19.7% היו נשים; 42.9% מעובדים אלה היו בקבוצת הגיל 39-30; 60% מהעובדים שהו בישראל עד 45 יום, 20% עד שבועיים, 20% עד 90 יום, 9% עד חצי שנה ו-11% יותר מחצי שנה.

(עובדים זרים; היי-טק; תעשייה עתירת-ידע)

140

בן נאים, גלית; בלינסקי, אלכסיי:
ניתוח שכר רופאי בתי החולים הממשלתיים מרפואה ציבורית ופרטית - על רקע רפורמת "הסדר-החזר"
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2019, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://mof.gov.il.

על רקע הגידול הניכר בהוצאה הפרטית על שירותי בריאות, נחקקה במסגרת חוק ההסדרים 2016 סדרת רפורמות, ובהן רפורמה המכונה "הסדר-החזר". במסגרת רפורמה זו נקבע שיינתן כיסוי במסגרת תכניות השב"ן של קופות החולים ופוליסות הביטוח של חברות הביטוח המסחריות רק לניתוחים המבוצעים על-ידי רופאים הקשורים בהסכם עם קופות החולים ו/או חברות הביטוח. כן נקבע, בין היתר, שהמבוטח ישלם השתתפות עצמית עבור הניתוח, הכוללת את כל רכיבי ההוצאות עבור הניתוח, כולל שכר המנתח, הוצאות חדר הניתוח וכו'. בעבודה הנוכחית נבדק באיזו מידה חל שינוי בהתפתחות שכר הרופאים מרפואה פרטית בשנה הראשונה שלאחר יישום הרפורמה. בין הממצאים: ב-2017 היה השכר הממוצע של רופאי בתי החולים הממשלתיים שהם בעלי ותק של 10 שנים כ-855,000 ₪ ברוטו בשנה - גידול ריאלי של 90% לעומת 2007 (פי 10 מהגידול בשכר הממוצע של כלל השכירים במשק בתקופה זו); בהשוואה ל-2016 עלה שכרם הממוצע של רופאי בתי החולים הממשלתיים בשיעור ריאלי של 4.8%, כשהשכר מרפואה ציבורית עלה ב-4.4% והשכר מרפואה פרטית ב-5.8%. לעומת קצב הגידול השנתי הממוצע ב-2016-2011 זוהי האטה של 0.4% בשיעור הגידול בשכר מרפואה פרטית. כשמתמקדים ברופאים בעלי התמחות כירורגית, למעט באורתופדיה ובכירורגיה פלסטית, בולטת השפעת הרפורמה על התפתחות השכר מרפואה פרטית: שכר זה עלה בפחות מ-1% ב-2017 בהשוואה ל-2016 ,וזאת לאחר שב-2016-2007 הוא עלה בשיעור ריאלי מצטבר של107%. עוד נמצא, שלמרות ששכרם מרפואה פרטית של רופאים שב"הסדר-החזר" עלה רק ב-2.5% ב-2017, שכרם היה גבוה משמעותית מזה של רופאים שלא בהסדר. עוד עולה, ששכרם של רופאים שהיו בהסדר עם חברות ביטוח היה גבוה בכ-7% משכרם של אלו שהיו בהסדר עם קופות חולים. שכרם מרפואה פרטית של מנתחים שלא היו בהסדר ירד בשיעור ריאלי של כ-6%.

(רופאים; שכר; ביטוח בריאות; מדיניות בריאות; ניתוחים; קופות חולים; חברות ביטוח)

141

Dopelt, Keren; Wacht, Oren et al:
Factors that Affect Israeli Paramedics’ Decision to Quit the Profession: A Mixed Methods Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 8:78 (2019), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

שיעור הפארמדיקים הישראלים שעוזבים את המקצוע עלה בשנים האחרונות - כ-50% עזבו לאחר שלוש שנות עבודה. מתוך כ-2,500 אנשים שהוכשרו במקצוע מאז 1979, פחות משליש עוסקים בו כיום. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו הגורמים לנטישת המקצוע בישראל. העבודה התבססה על סקר מקוון שנשלח ל-1,000 בעלי הכשרה במקצוע (533 ענו, ומתוכם 200 שעזבו את המקצוע) ועל ראיונות עומק עם 15 פארמדיקים שעזבו את המקצוע. בין הממצאים: מבין 200 הפאראמדיקים שעזבו את המקצוע נמצא, כי 73% עזבו את המקצוע כעבור חמש שנים מתום ההכשרה, ו-93% כעבור עשר שנים מתום ההכשרה; הסיבות הבולטות לבחירת המקצוע היו בעיקר תחושת שליחות ורצון לסייע לזולת; הסיבות הבולטות לעזיבת המקצוע היו היעדר אפשרויות קידום, מאמץ פיזי רב, משכורות נמוכות, שעות עבודה ממושכות ועבודה במשמרות שפוגעת בחיי המשפחה.

(מקצועות עזר רפואיים; כוח-אדם רפואי; הזדמנויות בתעסוקה; שחיקה בעבודה)

142

Shachar, Ella:
A Longitudinal Study of the Effect of Subsidized Child Care on Maternal Earnings
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2019.12, Jerusalem 2019, 29 pages (E, Hs). The publication appears on the Bank's Website: https://www.boi.org.il/en.

לסבסוד המסגרות לטיפול בילדים יכולה להיות השפעה על שכר האם בעת חזרתה לעבודה לאחר הלידה. על מנת לשלב בין טיפול בילדים לעבודה, אימהות עורכות שינויים בתנאי תעסוקתן כדי להקטין את הוצאות הטיפול בילדים באמצעות בחירת "משרת אם" או צמצום שעות העבודה. התאמות אלו יכולות להקטין את שכרן של האימהות, הן באופן ישיר בטווח הקצר והן באופן עקיף בטווח הארוך, באמצעות צמצום בצבירת ההון האנושי. במחקר הנוכחי נבדק, האם סבסוד המסגרות לטיפול בילדים עד גיל 3 אמנם הקטין את השפעת ההתאמות בתעסוקה על שכרן של האימהות. המחקר התבסס על מאגר מידע של רשות המסים, שכלל נתונים על מדגם מייצג של 10% מהנשים שהועסקו בישראל ב-2013-2003 (הכנסת האם, מספר חודשי העבודה, הכנסת בן הזוג ועוד). נתונים אלה זווגו עם נתוני משרד הפנים (נתונים דמוגרפיים) ונתוני משרד הכלכלה (מקבלי סבסוד במעונות יום ובמשפחתונים המפוקחים על-ידי המדינה ב-2007/2006). בין הממצאים: לסבסוד היתה השפעה חיובית מובהקת על שכרה של האם בשנות קבלת הסבסוד, אך לא נמצאה השפעה משמעותית על שכרה בטווח הארוך. נראה, כי הפחתת שעות העבודה או הבחירה ב"משרת אם" בשלוש השנים הראשונות לאחר הלידה לא פגעו בצבירת ההון האנושי בהיקף המשפיע על השכר העתידי של האם.

(נשים עובדות; שכר; אימהות; מעונות יום; סובסידיות; שוק העבודה)

143

רוזנברג, מרק:
עובדי המוסד לביטוח לאומי לפי מאפיינים שונים - 2018
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 141 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2019, 34 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגת תמונת מצב של עובדי המוסד לביטוח לאומי בסוף 2018. הנתונים הם על אודות עובדים שיש ביניהם לבין המוסד יחסי עובד - מעסיק ועובדים בלתי משובצים (הפסקה זמנית, חופשת לידה, חופשה ללא תשלום וכדומה) והם אינם כוללים עובדים המועסקים בהסדרים אחרים (עובדי קבלן, יועצים וכדומה). כן מוצגים נתונים על מאפייני העובדים שסיימו לעבוד במוסד לביטוח לאומי ב-2018. מהנתונים המוצגים אפשר ללמוד על המאפיינים האישיים ומאפייני התעסוקה של העובדים בדירוגים השונים. כדי לבחון את השינויים במצבת כוח-האדם הושוו הנתונים המרכזיים של 2018 לשנים קודמות ובעיקר ל-2014. הפרסום מחולק ל-7 פרקים, כדלקמן: עובדי הביטוח הלאומי לפי מאפיינים שונים; הנשים בביטוח הלאומי; עובדים לפי סניפים; עובדים לפי יחידות מקצועיות; משרות לפי יחידות מקצועיות; תנועות העובדים; עובדים שסיימו את עבודתם.

(המוסד לביטוח לאומי; כוח-אדם)

144

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

פרסומים

הכנסות והוצאות משק הבית: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2017 - סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1755, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

סקר הוצאות משק-הבית לשנת 2017 הקיף מדגם של 9,017 משקי-בית מ-242 יישובים, עירוניים וכפריים, המייצגים כ-2.541 מיליון משקי-בית באוכלוסייה. בין הממצאים לשנת 2017: ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק-בית מכל מקורות ההכנסה (עבודה, הון, קצבאות ותמיכות) הגיעה ל-20,027 ₪ (ההכנסה הכספית החציונית ברוטו היתה 15,691 ₪, וההכנסה נטו היתה 16,518 ₪); ההוצאה הממוצעת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, הסתכמה ב-16,267 ₪ לחודש (ההוצאה הכספית הממוצעת לחודש היתה 13,114 ₪); במשקי-בית שהגדירו את עצמם חילוניים ההכנסות היו הגבוהות ביותר ומספר הנפשות במשק-הבית היה הנמוך ביותר; ההוצאה של משק-בית ממוצע על דיור היתה 24.4% מסל התצרוכת, ההוצאה על תחבורה ותקשורת היתה 20.2% מסל התצרוכת וההוצאה על מזון (כולל ירקות ופירות) היתה 16.9% מסל התצרוכת; אחוז ההוצאה על דיור עלה בהדרגה במשך השנים, עלייה של 2.3% משנת 1997 עד שנת 2017, ואחוז ההוצאה על בריאות בשנים אלו עלה ב-1.9%; ההבדל הגדול ביותר בתצרוכת בין חמישון ההכנסה העליון לבין חמישון ההכנסה התחתון היה בהוצאה על תחבורה ותקשורת - 5,624 ₪ בחודש בממוצע בחמישון העליון לעומת 1,530 ₪ בחמישון התחתון (פי 3.7); 45.8% מההכנסה החודשית של משקי-בית בעשירון התחתון מקורה היה בקצבאות ובתמיכות, לעומת 4.8% במשקי-בית שבעשירון העליון; ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו של משק-בית בעשירון העליון היתה 50,061 ₪ לחודש, לעומת 4,562 ₪ בעשירון התחתון (פי 11.3).

(משקי-בית; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; מזון; תרבות; בידור; חופשה; תחבורה; תקשורת; שירותי בריאות; שירותי חינוך; קצבאות; פנסיה; מסים; שכר; שכר דירה)

145

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם - 2017

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1747, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 2017 על משקי-הבית בישראל לפי מצב התעסוקה במשק-הבית (מועסקים/ לא-מועסקים, שייכים לכוח העבודה/ לא-שייכים לכוח העבודה, היקף העבודה של המועסקים, מספר האנשים במשק-הבית שהם בגיל העבודה ועוד) ועל צפיפות הדיור במשקי-הבית. הנתונים מובאים בשילוב עם מספר משתנים, שביניהם: מספר הנפשות במשק-הבית, מספר הילדים במשק-הבית, סוג משק-הבית, מגדר ומספר שנות הלימוד של ראש משק-הבית, מספר החדרים בבית, צורת יישוב המגורים, מחוז ונפת המגורים, העסקת עוזרת/מטפלת במשק-הבית ומאפיינים דמוגרפיים של הדיירים כגון קבוצת האוכלוסייה (דת), יבשת הלידה ותקופת העלייה. כמו כן, מוצגים בנפרד נתונים על משקי-הבית שיש בהם ילדים עד גיל 17, על משקי-הבית לפי מספר המשתתפים בכוח העבודה, על משקי-הבית לפי רמת הדתיות, על משקי-הבית לפי בעלות על דירה, על משקי-הבית של עולים מ-1990 ואילך ועל משקי-הבית של ערביי ישראל. הנתונים מתבססים על סקרי כוח-אדם, הנערכים באורח שוטף על-ידי הלמ"ס. סקרים אלה הם המקור העיקרי לנתונים על צפיפות הדיור של משקי-הבית בישראל בתקופה שבין מפקד אוכלוסין ודיור אחד למשנהו. יש לציין, כי ב-2012 עבר סקר כוח-אדם ממתכונת רבעונית למתכונת חודשית. כמו כן, עודכנו ההגדרות של תכונות כוח העבודה, וכעת מוצגים נתונים על תכונות כלל כוח העבודה, כולל על המשרתים בצבא.

(משקי-בית; תעסוקה; עבודה חלקית; אוכלוסייה; עולים; ערביי ישראל; דיור; צפיפות חברתית)

146

סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי; ליברמן, אביב:
תמונת מצב חברתית - 2018

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2019, 47 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://adva.org.

בדו"ח שנתי זה מוצגות התפתחויות בתחומים חברתיים-כלכליים בישראל, תוך הדגשת פערים הקיימים בחברה והשוואה לשנים קודמות ואף לארצות אחרות. בדו"ח הנוכחי נסקרים הנושאים הבאים: מקורות ההכנסה של משקי-הבית בישראל (הכנסה מעבודה, הכנסה מהון, הכנסה מקצבאות ומתמיכות, הכנסה מפנסיה ומקופות גמל); שכר (רמת השכר לפי סוג יישוב, רמת השכר לפי מגדר ומוצא, שכר המנהלים במשק ועוד); פנסיה (הפרשה לפנסיה והכנסות מפנסיה); חינוך והשכלה גבוהה (אחוז מסיימי בית ספר תיכון, סטודנטים ומקבלי תארים); דיור (בעלות על דירה, הכנסה של משקי בית משכר דירה); בריאות (תמותת תינוקות ותוחלת חיים) וביטוח בריאות.

(פער חברתי; צמיחה כלכלית; השקעות; מדיניות ממשלתית; הכנסה; שכר; משלחי-יד; אבטלה; עוני; צריכה; קצבאות; פנסיה; בחינות בגרות; סטודנטים; תארים אקדמיים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; עלויות; דיור; אי-שוויון חברתי)

147

וייס, אבי (עורך):
תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל - 2019
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2019, 100 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בחוברת זו מוצגים נתונים בסוגיות חברתיות-כלכליות מרכזיות בישראל. הנתונים כוללים מגמות לאורך שנים והשוואות בין-לאומיות. רוב הנושאים מפורטים בהרחבה ב-"דו"חות מצב המדינה" ובפרסומים אחרים של מרכז טאוב, הכוללים מחקרי עומק של חוקרי המרכז. החוברת מחולקת לנושאים הבאים: מצב המשק ורמת החיים (מגמות במחירי הדיור, השתתפות בכוח העבודה, דפוסי פריון ועוד); חינוך והשכלה גבוהה (דמוגרפיה במערכת החינוך, הישגים במבחנים בין-לאומיים, החינוך הטכנולוגי-מקצועי ועוד); תעסוקה (שיעורי תעסוקה, יוממות, מגזר ההיי-טק ועוד); בריאות (רפואה ציבורית ופרטית, ההוצאה על בריאות, מספר מיטות האשפוז ועוד); רווחה (קצבת הבטחת הכנסה, עידוד תעסוקה, ארגוני רווחה, פערים מגדריים בפנסיה ועוד).

(הקצאת משאבים; חינוך; תלמידים; הישגים לימודיים; למידה; סטודנטים; תעסוקה; משלחי-יד; היי-טק; מיומנויות; פריון עבודה; הכנסה; עוני; קצבאות; פנסיה; מסים; צריכה; מזון; דיור; קשישים; ילדים; חרדים; בריאות; אשפוז; ביטוח בריאות; שירותי בריאות; שירותי רווחה; הוצאה לאומית; תקציבים; מחירים)

148

קורא, מיכל:
משבר הגירעון בתקציב הביטוח הלאומי לקראת שנת 2027 - תיאור הגורמים, ניתוח ההשלכות והצעת פתרונות
"ביטחון סוציאלי", מס' 108 (אוקטובר 2019), עמ' 103-73. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

על-פי הדוח הכספי של המוסד לביטוח הלאומי ל-2017, בתוך 10 שנים צפוי להיווצר גירעון שוטף בתכניות הביטוחיות, וב-2035 כבר תתרוקן קרן העתודות הכספיות, כך שהביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו. במאמר זה מתוארים התהליכים שהובילו למשבר זה, נבחנים השלכותיו ומוצעים כיוונים לפתרונות אפשריים. במסגרת המאמר נטען, שהמשבר נובע ממדיניות שגויה רבת שנים של הממשלה, שפגעה במקורות המימון ושינתה את אופייה של רשת המגן החברתית בישראל. עקרונות הביטוח הסוציאלי שעליהם מושתתת רשת המגן כיום מאפשרים עדיין לכלל שכבות האוכלוסייה ליהנות ממידה מסוימת של ביטחון כלכלי במצבים כגון פרישה, נכות עקב עבודה או אבטלה. הפגיעה המתמשכת במקורות המימון הייעודיים והגדלת התלות של התכניות בהעברות מתקציב המדינה שוחקות את אופייה הביטוחי של רשת המגן וסוללות את הדרך להשתתתה על עקרונות לא ביטוחיים, שימקדו את התכניות בעיקר באוכלוסיות החיות בעוני, בעוד שכל האזרחים האחרים יידרשו למצוא פתרונות עצמאיים. מגמה זו מסכנת לא רק את מעמד הביניים אלא גם אנשים החיים בעוני. במחקרים קודמים נמצא, שתכניות הממוקדות באנשים החיים בעוני עלולות להרע את מצבם יותר מאשר תכניות ביטוחיות, המספקות סיוע לכלל האוכלוסייה. בהמשך, מוצגות הצעות מעשיות לשינויי מדיניות שיעזרו לייצב את המערכת ולשקמה.

(המוסד לביטוח לאומי; ביטחון סוציאלי; קצבאות; הקצאת משאבים; התערבות ממשלתית; מדיניות רווחה)

149

אנדבלד, מירי; דהן, מומי:
חידת העלייה בשיעור העוני של משפחות ערביות
"ביטחון סוציאלי", מס' 107 (אפריל 2019), 57-25 עמ'. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

למרות שבעשורים האחרונים גדל שיעור המשפחות הערביות עם שני מפרנסים, במקביל לירידה בשיעורי הילודה, וחלה עלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה הערבית, לא נצפתה ירידה בשיעור העניים באוכלוסייה זו. במחקר הנוכחי נבדקו הסיבות לכך, בהתבסס על ניתוח נתוני סקרי הכנסות וסקרי הוצאות משקי הבית של הלמ"ס עבור השנים 2015-1990. בין הממצאים: נראה, כי מדינת הרווחה העצימה את הפערים בין יהודים לערבים בחלק התחתון של התפלגות ההכנסות. נמצא, כי בהשוואה לסיכוי של משק בית יהודי להיות עני לפי ההכנסה נטו, גדל הסיכוי של משק בית ערבי עם מאפיינים דומים מפי 2 בתחילת התקופה הנחקרת לכמעט פי 5 בסוף התקופה הנחקרת. לדעת החוקרים, מדינת הרווחה היתה אחראית לכ-43% מעלייה זו ביחס הסיכויים. השינויים בהשפעת מדינת הרווחה הישראלית מסבירים כ-27% מהתרחבות יחס הסיכויים בפועל ( הגולמי) של משפחה ערבית להיות ענייה לפי ההכנסה נטו בהשוואה למשפחה יהודית, וכ-43% מן העלייה ביחס הסיכויים המנוכה (המתקבל לאחר ניתוח רב-משתני); העלייה ביחס הסיכויים של ערבים לחיות בעוני נעוצה גם בהעמקת האי שוויון בתוך האוכלוסייה הערבית - הפערים בהכנסה הפנויה (ולא בהכנסה הכלכלית) בקרב הערבים עלו ב-2015-1990 ב-19% (לעומת עלייה של כ-3% במגזר היהודי).

(ערביי ישראל; עוני; מדיניות רווחה)

150

שראל, מיכאל, גייבל, גלעד:
העדפות ילודה בישראל והשפעתן על מדדי העוני ועל רמת הרווחה
פורום קהלת, ירושלים 2019, 58 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הפורום:
https://kohelet.org.il

בעבודה הנוכחית נבדק, באמצעות סימולציה, הקשר שבין מספר הילדים למשפחה בישראל לבין שיעורי העוני ומהן ההשלכות של קשר זה. באופן מיוחד נבחן כיצד שיעורי העוני בחברה החרדית ובחברה הערבית היו משתנים אילו העדפות הילודה בחברות אלו היו דומות להעדפות הילודה באוכלוסייה הכללית בישראל. ממוצע הילדים מתחת לגיל 18 שמתגוררים עם הוריהם במשפחות חרדיות הוא 2.4, במשפחות ערביות - 1.3 ובמשפחות אחרות - 0.7. נמצא, כי שיעורי העוני בקרב משקי בית בכלל האוכלוסייה בישראל היו פוחתים בכ-5% ויותר בטווח הקצר, ובקרב ילדים - בכ-25% ויותר. מהמחקר עולה, כי בעוד שהעדפות הילודה בקרב חרדים מהוות גורם מהותי המשפיע על תחולת העוני באוכלוסייה הכללית ובתוך החברה החרדית בפרט, הרי שלהעדפות הילודה בחברה הערבית יש השפעה מתונה יותר על ממדי העוני ואי-השוויון. באמצעות הסימולציה נעשתה גם השוואה למדינות ה-OECD.

(עוני; רמת חיים; חרדים; ערביי ישראל; פריון [ילודה])

151

גל, ג'וני; קרומר-נבו, מיכל ואחרים:
סיוע חומרי לאנשים החיים בעוני: סקירה היסטורית ומגמות נוכחיות
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 02.2019, ירושלים 2019, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

המדיניות ביחס לעוני בישראל השתנתה תכופות בעשורים האחרונים, בפרט בנוגע לסיוע חומרי לאנשים בעוני. בעשור האחרון ניכר שינוי נוסף במדיניות ביחס לעוני. לצד קצבאות הביטוח הלאומי נעשה מאמץ לספק לאנשים החיים בעוני מענים טיפוליים מקיפים, ובכללם סיוע חומרי, באמצעות עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. מאמץ זה, בלט בתוכנית "נושמים לרווחה" של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושל ג'וינט-אשלים. בעבודה זו, נבחנו השינויים במדיניות ביחס לאנשים החיים בעוני במהלך 4 העשורים האחרונים ואת הגורמים הקשורים לשינויים, ובפרט את הרחבת האחריות לטיפול ולסיוע למשפחות אלו במחלקות לשירותים חברתיים. בנוסף, נותחו מאפייני המשתתפים בתוכנית "נושמים לרווחה" ונבחנו דפוסי השימוש בסיוע החומרי בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. העבודה התבססה על: נתוני הקרן לידידות על תכנית "קופות הידידות", המספקת סיוע באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים; נתוני מערכת "נושמים לרווחה"; נתונים על סיוע חומרי, קצבאות ועוני ממשרד האוצר, ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומהמוסד לביטוח לאומי; ראיונות עם קובעי מדיניות וגורמי ביצוע; מסמכי מדיניות ביחס לאנשים החיים בעוני.

(עוני; מדיניות רווחה; תכניות התערבות)

152

Politzer, Eran; Shmueli, Amir; Avni, Shlomit:
The Economic Burden of Health Disparities Related to Socioeconomic Status in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 46 (2019), 16 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מיצב חברתי-כלכלי נמוך נקשר לעודף תחלואה ולתמותה מוקדמת. לאי-השוויון בבריאות יש השלכות כלכליות כבדות - פגיעה בתוצר המקומי, עלייה בהוצאות לטיפולים רפואיים ועוד. בעבודה המתוארת במאמר זה הוערכו העלויות הכלכליות של אי-שוויון בבריאות בהקשר למיצב החברתי-כלכלי בישראל. המיצב החברתי-כלכלי הוערך ב-3 ממדים: הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית; רמת ההכנסה האישית ורמת ההשכלה האישית. העבודה התבססה על נתוני הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ורשות המסים. בין הממצאים: העלות הכוללת של אי-השוויון בבריאות בישראל נאמדת בכ-1.6%-0.7% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג); עלויות הרווחה הנובעות מהתמותה העודפת ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך נאמדת בכ-3.1-1.1 מיליארדי $; היעדרות עודפת ואבטלה הנובעות מתחלואה בקרב עובדים בעלי רמות הכנסה והשכלה נמוכות נאמדת באובדן תוצר של כ-1.4 מיליארדי $ בשנה; מיצב חברתי-כלכלי נמוך כרוך בשימוש יתר בשירותי אשפוז ובשימוש חסר בשירותי מרפאות בקהילה - עלות הנאמדת בכ-80 מיליוני $ בשנה. כמו כן, הממשלה מוציאה כ-450 מיליוני $ בשנה על קצבאות נכות.

(מיצב חברתי-כלכלי; פער חברתי; שירותי בריאות; שירותי רווחה; קצבאות; בריאות גופנית; מוגבלויות; עלויות; התערבות ממשלתית)

153

אסיסקוביץ, שרון:
מקבלות גמלאות אִמָּהוּת בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 305 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2019, 50 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על נשים שקיבלו אחת מגמלאות האִמָּהוּת - מענק לידה, שמירת הריון, דמי לידה, קצבת לידה, קצבה מיוחדת ותגמול מיוחד - וכן על נשים ששולם בעבורן מענק אשפוז לבתי-החולים ועל גברים שקיבלו דמי לידה לאב. בפרסום נסקרים מאפיינים דמוגרפיים של מקבלי הגמלאות וכן מאפייני עבודה ושכר והתפלגויות לפי מחוזות ולפי סניפים של המוסד לביטוח לאומי. לגבי נשים שקיבלו גמלה לשמירת הריון מובאים גם מאפיינים רפואיים. בין הממצאים: בסך הכל שולמו ב-2017 כ-182,600 מענקי אשפוז, כ-181,500 מענקי לידה (2,804 נשים קיבלו את המענק בגין לידת פג), כ-129,600 גמלאות דמי לידה (לנשים) וכ-13,100 גמלאות לשמירת הריון. ההוצאה הכוללת על תשלומים אלה היתה כ-7.45 מיליארדי ₪, כולל תשלומי הפרשים.

(גמלאות; לידה; הריון)

154

ברקלי, נתנאלה:
נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי - 2018
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 306 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2019, 54 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי:
https://www.btl.gov.il.

לתשלום דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי זכאית אישה גרושה או נפרדת או ידועה בציבור אשר יש ברשותה פסק-דין למזונות שניתן על-ידי בית-משפט או בית-דין מוסמך מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום). בפרסום זה מוצגים נתונים על הנשים שקיבלו דמי מזונות ב-2018 לפי גיל, מצב משפחתי, דת, יבשת הלידה, מספר הילדים, יישוב המגורים, מצב התעסוקה, סוג התשלום שהן מקבלות (לפי תקנות או לפי פסק-דין), סוג בית-הדין שקבע את דמי המזונות, גובה התשלום ועוד. נוסף על כך, מובאים נתונים על נשים שקיבלו השלמת הכנסה כתוספת לדמי המזונות, על הבעלים החייבים והיקף חובותיהם ועל פעולות אכיפה שננקטו נגד החייבים. הדו"ח כולל השוואות לנתוני שנים קודמות וכן פירוט לפי יישובים וסניפים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: בסוף 2018 היו כ-47,000 תיקי מזונות פעילים במוסד לביטוח לאומי - כ-15,000 תיקים של נשים שקיבלו דמי מזונות בתקופה זו וכ-32,000 תיקים של נשים שחדלו לקבל תשלום אך נשאר חוב של בני הזוג; ב-2018 שילם המוסד לביטוח לאומי כ-404 מיליוני ש"ח דמי מזונות, וסך התקבולים מבני הזוג החייבים לתקופה זו היה כ-194 מיליוני ש"ח, שהם כ-48% מסך התשלומים ששולמו לנשים בשנה זו; סך החוב שהצטבר מאז הפעלת חוק המזונות ב-1972 הסתכם בסוף 2018 בכ-5.8 מיליארדי ש"ח, שכ-40% מהם מוגדרים "חוב אבוד" (חלק מהחייבים מתו או שלא יכלו לשלם).

(מזונות; הבטחת הכנסה; בתי-משפט; המוסד לביטוח לאומי)

155

ברקלי, נתנאלה:
מקבלי גמלאות ילדים בשנת 2018
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 307 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2019, 186 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על משפחות שקיבלו גמלאות ילדים ב-2018 בהשוואה ל-2017-2012: קצבאות ילדים, מענק לימודים ותוספת משפחה. כמו כן, מוצגת השוואה למדינות האיחוד של גמלאות ילדים. בחלק הראשון של הפרסום מוצגת סקירה היסטורית של התפתחות גמלאות המשפחה מאז החלתן בחוק ב-1959 עד היום. לאחר מכן מובא סיכום של הנתונים הסטטיסטיים העיקריים בנוגע לכל גמלה ומוצגות השוואות בין-לאומיות. בחלק השלישי מוצגים הלוחות הסטטיסטיים. בין הממצאים: ב-2018 קיבלו כ-1.186 מיליון משפחות קצבאות ילדים בגין כ-2.9 מיליון ילדים; חלקן של המשפחות עם שלושה וארבעה ילדים גדל בהתמדה בשנים האחרונות; ב-2018 הגיע מספר המשפחות שקיבלו מענק לימודים לכ-113,000; כ-16,800 משפחות קיבלו ב-2018 תוספת משפחה (כ-58% מהן היו משפחות עם ארבעה ילדים ומעלה); בכ-8.4% מהמשפחות בישראל היו ב-2018 חמישה ילדים ומעלה (עד גיל 18).

(קצבאות ילדים; משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים)

156

קנדל, אורי; פינטו, אופיר; סוליציאנו-קינן, רענן:
אי-תשלום דמי ביטוח לאומי בישראל: ניתוח פרופילים ומאפיינים של חייבים
"ביטחון סוציאלי", מס' 108 (אוקטובר 2019), עמ' 129-105. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

המוסד לביטוח לאומי מממן את תשלומי הגמלאות באמצעות גביית דמי ביטוח. כ-300,000 איש (כ-8.5% מכלל המבוטחים) מדי שנה אינם משלמים בזמן את דמי הביטוח הלאומי, ויוצרים פער חוב שנתי בסכום של כ-430 מיליוני ₪ (כ-1.3% מסך חבות דמי הביטוח). צמצום פער החוב כרוך בתהליך גבייה מורכב, הדורש מיפוי של אוכלוסיית החייבים וניתוחה ויכולת איתור חייבים בעייתיים. מטרתו של מחקר זה היתה לתת מענה לצורך זה, וזאת באמצעות בחינת השפעתם של מאפיינים אישיים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים על נטייתו של מבוטח לא לשלם את דמי הביטוח, ואפיון פרופילים של אנשים שנטייתם לא לשלם חמורה. המחקר התבסס על נתונים מנהליים מהמוסד לביטוח לאומי, הכוללים מידע פרטני, עדכני ומקיף על אודות כל האוכלוסייה בישראל בשנים 2013-2011. בדומה לממצאי מחקרים קודמים שבחנו אי-תשלום מיסים, נמצא במחקר זה שהמאפיינים האישיים – מגדר (גברים), גיל (צעירים), מעמד בעבודה, רמת הכנסה וקבוצת מיעוט - השפיעו על הנטייה לא לשלם דמי ביטוח לאומי. מבוטחים מהמגזר הערבי, לא נשואים, מחוסרי עבודה ונטולי הכנסה נטו יותר מאחרים לא לשלם דמי ביטוח.

(ביטחון סוציאלי; המוסד לביטוח לאומי; קצבאות; חוב; מימון)

157

זנבר, לאה; גרינשפן, איתי ואחרים:
ידע על אודות ארגוני רווחה ממגזרים שונים והאמון בהם בקרב סטודנטים לעבודה סוציאלית: ניתוח גורמי הלמידה המשפיעים
"ביטחון סוציאלי", מס' 108 (אוקטובר 2019), עמ' 160-131. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בעידן של שוק מעורב, שבו ארגוני רווחה שונים - ציבוריים, עסקיים ועמותות - מציעים שירותים חברתיים, נדרשים העובדים הסוציאליים לדעת את ההבדלים בין ארגונים אלה ולגבש אמון בהם, מפני שהבדלים אלה עשויים להשפיע על איכות השירות שהם נדרשים לתווך ללקוחותיהם. המחקר הנוכחי נועד לבדוק מהן רמות הידע (זיהוי השיוך המגזרי) והאמון של סטודנטים לעבודה סוציאלית בארגוני רווחה ממגזרים שונים ומהם גורמי הלמידה הקשורים לידע ולאמון אלו. במחקר השתתפו 393 סטודנטים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית, שנתבקשו למלא שאלונים. בין הממצאים: הידע על השיוך המגזרי של ארגוני רווחה היה מועט, ומידת האמון בעמותות היתה כמעט זהה למידת האמון בארגונים עסקיים וציבוריים; נמצא קשר חיובי בין ידע על אודות ארגוני רווחה ורמות אמון בעמותות לבין מספר שנות הלימוד; ידע רב יותר היה לסטודנטים שלמדו במסלול ההכשרה הקהילתי בהשוואה לאלה שלמדו במסלול הפרטני. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות, בין היתר בנוגע ללימוד תכנים ארגוניים במהלך ההכשרה ובמהלך פרקטיקת העבודה של העובדים הסוציאליים.

(סטודנטים; הכשרת עובדים סוציאליים; מלכ"רים; עמותות; שירותי רווחה; ידע; עמדות)

158

י"ד. תחבורה

פרסומים

תאונות דרכים עם נפגעים 2018, תאונות בדרכים לא-עירוניות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1728, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
https://www.cbs.gov.il

בפרסום זה מוצגים, במשולב, מספר תאונות הדרכים עם נפגעים, נפח התנועה ושכיחות התאונות בכל קילומטר ובכל צומת בדרכים הלא-עירוניות בישראל בשנת 2018. הנתונים מפורטים לפי סוג התאונה וחומרתה, ולצד נתונים אלה מובא פירוט של מספר התאונות שאירעו באותו מקום ב-2017-2016. כן חושב מדד למספר התאונות למיליון קילומטר נסיעה בכל קטע וצומת. הנתונים שבפרסום מבוססים על עיבודים שנעשו מתוך קובץ "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" של משטרת ישראל, והוא כולל נתונים על תאונות שאירעו ביהודה ובשומרון. כמו כן, מובאים בפרסום נתוני תאונות דרכים עם נפגעים באורח קל שדווחו למשטרה ושנרשמו על-ידה בתיקי "כללי עם נפגעים" (בפרסום האינטרנטי בלבד ולא בפרסום המודפס). נתוני נפח התנועה לקוחים מסקר "ספירות תנועה בדרכים לא-עירוניות" של הלמ"ס. נמצא, כי ב-2018 חלה ירידה במספר הכולל של התאונות בדרכים לא-עירוניות (3,851 ב-2018 לעומת 3,997 ב-2017), במספר התאונות הקשות (595 ב-2018 לעומת 666 ב-2017), במספר התאונות הקלות (3,100 ב-2018 לעומת 3,156 ב-2017) ובמספר התאונות הקטלניות  (156 ב-2018 לעומת 175 ב-2017).

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים)

159

מורשים לנהוג, 2018

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1757, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

הנתונים המוצגים בפרסום זה מבוססים על נתוני מרשם הנהגים של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. הפרסום כולל נתונים על מספר המורשים לנהוג בישראל לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה, קבוצת גיל, סוגי כלי-הרכב שבהם הם מורשים לנהוג, שנת הוצאת הרישיון והגבלות נהיגה (חובת הרכבת משקפיים או עדשות מגע, סידורים מיוחדים לנכים, "נהג חדש" וכו'). כמו כן, מוצגות התפלגויות של המורשים לנהוג לפי יישוב, מחוז, נפה ואזור טבעי של מקום מגוריהם. בין הממצאים: מספר המורשים לנהוג ברכב מנועי הגיע בסוף 2018 לכ-4,358,400 - עלייה של כ-2.4% לעומת סוף 2017; 84,300 נהגים ב-2018 היו בני 18 ומטה (כ-1.9% מהנהגים) וכ-547,300 נהגים היו בני 65 ומעלה (12.6%), ומהם כ-143,400 היו בני 75 ומעלה (3.3%); כ-82% מהתושבים בני 54-25 היו מורשים לנהוג, לעומת כ-53% מבני 65 ומעלה; לכ-85% מהמורשים לנהוג היה ותק בנהיגה של יותר מחמש שנים (רישיון הנהיגה הונפק לראשונה לפני 2014); כ-18% מכלל הנהגים החזיקו ברישיון ליותר מסוג רכב אחד - כ-30% מהגברים המורשים לנהוג וכ-4% מהנשים המורשות לנהוג; לכ-38% מהנהגים היתה הגבלת נהיגה כלשהי (ההגבלה השכיחה ביותר היתה חובה להרכיב משקפיים/ עדשות מגע בעת הנהיגה - כ-32% מהמורשים לנהוג).

(נהגים; נהיגה; כלי-רכב)

160

כלי רכב מנועיים: 2018
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1762, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מצבת כלי-הרכב המנועיים בסוף 2018, המבוססים על עיבודים שנערכו מתוך מרשם הרכב של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. המשתנים הכלולים בלוחות הם: סוג הרכב, התוצר, ארץ הייצור, שנת הייצור, מקום הרישום, סוג הבעלות ועוד. לגבי משאיות מוצגים נתונים גם לפי סוג הדלק, המטען המורשה והמשקל הכולל. בפרסום נכללים גם נתונים על רמת המינוע (מספר כלי-הרכב ל-1,000 תושבים) בהשוואה לשנים קודמות ולארצות נבחרות. כמו כן, מדווח על מספר כלי-הרכב לפי סוג בחלוקות לפי ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, כמו גם על כלי-רכב גרורים ונתמכים שאינם כלי רכב מנועיים, נתונים על תאריך הרישום הראשון של הרכב, נתונים על כלי-רכב פרטיים לפי סוג הבעלות ונתונים על כלי-רכב שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג התאונה, חומרתה וסוג הרכב. בסוף הפרסום מוצגים נתונים על פליטות של מזהמי אוויר משריפת דלק ועל ריכוזים של מזהמי אוויר כפי שנמדדו בתחנות תחבורתיות. השנה נוספו לראשונה 3 לוחות חדשים לכל סוגי הרכב - סוג הדלק לאורך שנים, מספר העברות בעלות של כלי-הרכב ומספר כלי-הרכב שעברו בעלות ב-2018 - ו-6 לוחות חדשים על כלי-רכב פרטיים הכוללים מידע על מערכות הבטיחות ברכב, דרגות הזיהום, הספק (כוח סוס), צבע וסוג תיבת ההילוכים. בין הממצאים: מספר כלי הרכב המנועיים בישראל הגיע בסוף 2018 ל-3,495,400 כלי רכב - עלייה של 3.6% לעומת סוף 2017; ב-2018 נוספו למצבת כלי-הרכב כ-360,000 כלי-רכב, (מהם כ-301,100 כלי רכב חדשים), ונגרעו מהמצבה כ-238,500 כלי-רכב, כך שהתוספת נטו למצבת כלי-הרכב הסתכמה בכ-122,300 כלי-רכב; מתוך כלל כלי-הרכב כ-2,978,900 היו כלי-רכב פרטיים; ארצות הייצור המובילות של כלי-הרכב בישראל היו יפן (26.4%) וקוריאה הדרומית (14%); הגיל הממוצע של כלי-הרכב המנועיים בסוף 2018 היה 6.7 שנים; רמת המינוע היתה 390 כלי-רכב ל-1,000 תושבים; ככל שכלי-הרכב חדשים יותר, רמת האבזור הבטיחותי גבוהה יותר.

(כלי-רכב; משאיות; מוניות; אוטובוסים; אופנועים; תאונות דרכים; זיהום אוויר; בטיחות בדרכים)

161

ספירות תנועה בדרכים לא-עירוניות, 2018-2013
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1760, ירושלים 2019. הסקר הוזמן ומומן על-ידי חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
https://www.cbs.gov.il.

הנתונים המתקבלים מספירות התנועה מיועדים בעיקר למהנדסי תנועה ולאנשי הפיקוח המשטרתי בדרכים. הנתונים משמשים לתכנון ולאחזקת דרכים בהתאם לתנועה העוברת בהם, לביצוע מחקרים כלכליים ותחבורתיים ולחקר תאונות הדרכים. בפרסום זה מוצגים נתוני ספירות תנועה בקטעי הדרך הלא-עירוניים שבוצעה בהם ספירה ב-2018-2013. הפרסום כולל שני לוחות עיקריים, שבהם מופיעים נתוני הספירות מכל הקטעים הסטטיסטיים: בלוח 1 מוצגים נתוני ספירה יומיים, ובלוח 2 מוצגים נתוני ספירה לפי שעות היממה. נוסף על כך, כולל הפרסום מפה שבה מוצג ממוצע נפח התנועה היומי בקטעי דרך נבחרים בדרכים לא-עירוניות, בימים ראשון עד חמישי, בשנת 2018. המפה כוללת נתונים שהתקבלו כתוספת מחברת נתיבי ישראל. בפרק הנספחים מפורטים אירועים העשויים להשפיע על נפח התנועה בדרכים (כגון שינויים במחירי הדלק, שינויים במחירי התחבורה הציבורית וכו') וספירות תנועה מיוחדות (נפח התנועה מסביב לכינרת, בנגב ובדרכים לאילת בחג הפסח ובחג הסוכות).

(כלי-רכב; כבישים; תחבורה; תחבורה ציבורית; נסועה; דלק; מחירים)

162

נסועה של כלי רכב (קילומטרז'), 2018
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1772, ירושלים 2019, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים ל-2018 על הנְסוּעָה הארצית של כלי-הרכב האזרחיים ועל הנסועה הממוצעת לרכב לשנה, לפי סוגי רכב עיקריים, נפח מנוע, גיל הרכב ועוד. לגבי משאיות מובאים נתונים גם לפי משקל כולל. משנת 1969 עד 2012 נעשה סקר נסועה בקרב מדגם של מכוני רישוי, והנהגים שהשתתפו בסקר נתבקשו לדווח על מספר הקילומטרים שעבר רכבם בחודש האחרון ובשנה האחרונה. בעקבות החלטת משרד התחבורה על רישום מד המרחק במהלך מבחן הרישוי השנתי, המיושמת החל בשנת 2010, הופסק ביצוע הסקר במכוני רישוי, והחל בשנת 2011 הנתונים מתבססים על קבצים מנהליים המתקבלים בלמ"ס ממשרד התחבורה. קבצים אלה כוללים נתונים על כל כלי-הרכב הרשומים בישראל. חישוב הנסועה השנתית של הרכב נעשה על-פי הפרש נתוני מד המרחק שנרשמו בשני מבחני הרישוי של הרכב בשתי נקודות זמן, בפער של שנה. מספר כלי-הרכב חושב לפי מספר הימים שלרכב היה רישיון בתוקף באותה תקופה. נתוני הנסועה שהתקבלו הם למעשה בעבור 12 חודשים נעים, בהתאם למועדי ביצוע מבחני הרישוי. הפרסום הנוכחי כולל נתונים לשנת 2018 בהשוואה לשנים קודמות. נתוני 2018-2012 חושבו בשיטה החדשה, ונתוני 2011 חושבו בשתי השיטות, כדי לאפשר השוואה. בין הממצאים: סך הנסועה של כלי-הרכב המנועיים בישראל ב-2018 הסתכם ב-61,196 מיליוני ק"מ - עלייה של 2.7% בהשוואה ל-2017; 78.0% מהנסועה השנתית היתה של כלי-רכב פרטיים; הנסועה השנתית הממוצעת לכלל כלי-הרכב היתה 17,500 ק"מ; רכב פרטי נסע בממוצע 16,100 ק"מ, משאית נסעה בממוצע 27,000 ק"מ, אוטובוס נסע בממוצע 57,100 ק"מ, אוטובוס זעיר נסע בממוצע 49,800 ק"מ, ומונית נסעה בממוצע 72,700 ק"מ.

(נסועה; כלי-רכב; אוטובוסים; מוניות; משאיות; אופנועים)

163

שנתון סטטיסטי: ספנות ונמלים - שנת 2018
רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חיפה 2019, 116 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות:
http://asp.mot.gov.il (ראו: הודעות ופרסומי רספ"ן שנתון סטטיסטי).

השנתון הסטטיסטי של רשות הספנות והנמלים כולל את נושאים הבאים: 1) פעילות נמלי הים - תנועת מטענים ונוסעים בנמלים, תנועת מכולות, מדדי ביצוע (רמת שירות) של הנמלים, כוח-אדם בנמל, לוחות סיכום של תנועות מטענים ומדדי רמת שירות בנמלי המסחר; 2) מבנה הספנות הישראלית ופעילותה - ניתוח מגמות בעולם והספנות בישראל, צי הסוחר, חברות הספנות הישראליות, כוח-אדם ימי, ביקורי אוניות בנמלי המסחר, ביקורות על אוניות זרות הפוקדות את נמלי ישראל (P.S.C), כלי שייט קטנים ומשיטים; 3) רשות הספנות והנמלים - תפקידיה, סמכויותיה ועיקרי הפעילות של כל אגף ברשות. הנתונים שבשנתון מתבססים על מאגר הנתונים הסטטיסטיים של הרשות, על נתוני הלמ"ס ועוד. בין הממצאים: כ-99% ממטעני סחר החוץ עברו דרך נמלי הים; כ-85 מיליוני טונות שונעו בנמלי ישראל ב-2018; הסחר הימי הישראלי הסתכם ב-2018 בכ-58.7 מיליוני טונות מטען (כ-29.5 מ' טונות בנמל חיפה, כ-23.5 מ' טונות בנמל אשדוד, כ-2.3 מ' טונות בנמל אילת וכ-3.4 מ' טונות במספנות ישראל) - עלייה של 1.3% בתנועת המטענים לישראל וממנה לעומת 2017; כמות המטענים שנפרקה בנמלי המסחר ב-2018 הסתכמה בכ-38.5 מיליוני טונות של סחורות (עלייה של 2.8% לעומת 2017) וכמות המטענים שנטענה הסתכמה בכ-20.2 מיליוני טונות (ירידה של 1.3%); פילוח המטענים ששונעו בנמלי ישראל ב-2018 היה כדלקמן: מכולות (47%), מתקנים אוטומטיים (36%), צובר חופנים (10%) ומטען כללי (7%); ב-2018 עברו בנמלי ישראל 168,367 נוסעים - ירידה של 4.5% לעומת 2017; צי האניות שבבעלות ובשליטה ישראלית כלל בתחילת 2019 35 אניות, ש-17 מהן היו אניות מכולה; המעמס הכולל של אניות אלו היה כ-1,967,353 טונות; גילן הממוצע של האניות היה 11.6 שנים.

(תחבורה ימית; נמלים; אניות; ימאים; מסחר בין-לאומי; שנתונים [פרסומים])

164

טרויצקי, אלכס:
מדדי סיכון בבטיחות בדרכים בערים גדולות ובינוניות בישראל, 2018
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2019, 21 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בעבודה זו דורגה רמת הסיכון בבטיחות בדרכים בערים הגדולות (יותר מ-100,000 תושבים בתחילת 2017) והבינוניות (100,000-30,000 תושבים בתחילת 2017) על-פי שני מדדים: מדד סיכון לתאונה עם נפגעים בשטח היישוב ומדד סיכון לתאונה עם נפגעים של אוכלוסיית היישוב (ללא התייחסות למקום התאונה). לראשונה, נוספה בעבודה התייחסות לאוכלוסיית בני 65 ומעלה. העבודה התבססה על ניתוח קובצי תאונות דרכים (קובצי "ת"ד" וקובצי "כללי עם נפגעים") של משטרת ישראל. בין הממצאים: תאונות בשטח העיר - מבין 16 הערים הגדולות, העיר הבטוחה ביותר היתה בית שמש (1.6 תאונות ל-1,000 נפש) והמסוכנת ביותר היתה אשקלון (11.0). מבין 40 הערים הבינוניות, העיר הבטוחה ביותר היתה ביתר עילית (1) והמסוכנת ביותר היתה נצרת עילית (11); תאונות במעורבות תושבי הערים ללא התחשבות במקום התאונה - מבין 16 הערים הגדולות, העיר שתושביה היו מעורבים הכי פחות בתאונות היתה בית שמש (3.9) והעיר שתושביה היו מעורבים הכי הרבה בתאונות היתה אשקלון (13.1). מבין 40 הערים הבינוניות, העיר שתושביה היו מעורבים הכי פחות בתאונות היתה מודיעין עילית (2) והעיר שתושביה היו מעורבים הכי הרבה בתאונות היתה נצרת עילית (15); בני 65 ומעלה - העיר הבטוחה ביותר מבין 16 הערים הגדולות היתה בני ברק (8) והמסוכנת ביותר היתה אשקלון (18); מבין 40 הערים הבינוניות העיר הבטוחה ביותר היתה מודיעין עילית (3) והמסוכנת ביותר היתה אילת (16). ברוב הערים חלה ב-2018 ירידה במספר תאונות הדרכים בהשוואה ל-2017.

(בטיחות בדרכים; תאונות דרכים; ערים)

165

מנדלסון, יעל; מרסיאנו, עדינה:
מעורבות אוטובוסים בתאונות דרכים - נייר עמדה
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2019, 9 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים בנוגע למעורבותם של אוטובוסים בתאונות דרכים בשנים האחרונות, בהיבטים שונים. בין הממצאים: מספר המורשים לנהוג באוטובוס עלה מ-67,314 ב-2015 ל-70,788 ב-2017, אך חלקם מסך המורשים לנהוג בכלי-רכב נותר ללא שינוי - 1.7%; מצבת האוטובוסים עלתה מ-16,917 ב-2013 ל-20,910 ב-2017. במקביל, עלתה הנסועה הממוצעת לאוטובוס מ-56,900 ק"מ ל-59,300 ק"מ בהתאמה; אוטובוסים ניצבו בראש מבין סוגי כלי-הרכב מבחינת המעורבות בתאונות דרכים חמורות (קשות וקטלניות) ב-2018; הנפגעים העיקריים בתאונות חמורות במעורבות אוטובוס ב-2018-2013 היו הולכי רגל (32%), נוסעי אוטובוס (29%) ונוסעי רכב פרטי (21%);  בניגוד למגמה הכללית שבה שיעור המעורבות של נהגים ערבים בתאונות חמורות היה גבוה משיעורם במצבת הנהגים, שיעור מעורבותם של נהגי אוטובוס ערבים בתאונות חמורות ב-2018 היה נמוך משיעורם במצבת נהגי האוטובוס (27% לעומת 36%); ב-2018-2013 רוב התאונות שהתרחשו בקטעי דרך עירוניים היו פגיעה בהולך רגל; רוב הולכי הרגל ונוסעי הרכב שנפגעו באורח קשה או קטלני בתאונות במעורבות אוטובוסים היו בני 65 ומעלה.

(תאונות דרכים; אוטובוסים; בטיחות בדרכים; נהגים; הולכי רגל; נפגעי תאונות דרכים; קשישים)

166

עידה, יורם:
תחרות בשירותי התחבורה הציבורית באוטובוסים בישראל
"הרבעון לכלכלה", 63: 2/1 (מרץ/יוני 2019), עמ' 94-85 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

במסגרת הרפורמה בשירותי התחבורה הציבורית בישראל, בוזרו חלק מקווי התחבורה הציבורית, באמצעות מכרזים תחרותיים. בעבודה המתוארת במאמר זה נבחנו תוצאות הרפורמה מבחינת השינויים במבנה השוק, עלויות אספקת השירות, ההשפעות על רמת השירות (היקף ואיכות השירות) ומספר הנוסעים. העבודה התבססה על נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. בין הממצאים: ב-2000, 96% מקווי התחבורה הציבורית הוחזקו בידי שתי חברות (אגד ודן), ב-2015 ירד חלקן ל-48%, ויתר הקווים התחלקו בין 11 חברות נוספות; היקף השירותים ומספר הנוסעים עלו בהתמדה ב-2014-2004 - רמת השירות (במונחי ק״מ אוטובוס) עלתה בכ-40% לערך, מספר הנוסעים עלה בכ-47%, בזמן שהסובסידיה ששולמה עלתה בשיעור של כ-31% בלבד. עקב כך, ירדה הסובסידיה לק״מ-רכב בכ-8%, ולנסיעת נוסע בכ-12%; מדד החריגה הממוצע בפרמטרים של איכות השירות (על בסיס שיעור החריגות מאיכות השירות המינימלית הנדרשת מהמפעילים במכרז) ירד מ-4.9 ב-2005 ל-2.0 ב-2016 (ככל שהשיעור נמוך יותר, איכות השירות גבוהה יותר). בסוף המאמר מוצגות המלצות להמשך הרפורמה.

(תחבורה ציבורית; אוטובוסים; מדיניות ממשלתית; רפורמה; תחרות)

167

שרון, אסף:
התנהגויות לא בטיחותיות של הולכי רגל במעברי חצייה בדרכים עירוניות: ממצאים מתוך סקר תצפיות ארצי 2016
בתוך: "
מחקר בתנועה 2018-2017" (בהוצאת מדור מחקר ומידע, מחלקת מחקר ופיתוח, אגף התנועה, משטרת ישראל), עמ' 131-145. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

הולכי רגל מהווים כשליש מההרוגים בתאונות דרכים בישראל. שליש מהתאונות שבהם נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל אירעו במעברי חציה בדרכים עירוניות. לאור נתונים אלה, ערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סקר תצפיות לבחינת התנהגויות הולכי רגל במעברי חציה מוסדרים בשטח עירוני. הסקר נועד לאמוד את שכיחותן של התנהגויות לא-בטיחותיות של הולכי רגל בעת חציית מעברי חציה, מרומזרים ולא-מרומזרים, בדרכים עירוניות. ההתנהגויות העיקריות שנבחנו היו: אי-ציות לרמזור אדום במעבר מרומזר; חציה מבלי לבחון את מצב התנועה לפני החציה ובמהלכה; שימוש באמצעים הגורמים להסחת דעת בעת החציה (טלפון נייד, אוזניות וכו'). הסקר נערך ביוני 2016 ונצפו במהלכו 4,529 הולכי רגל ב-57 מעברי חציה בדרכים עירוניות: מעברי חציה בצמתים מרומזרים, בצמתים לא-מרומזרים ובקטעי דרך. בכל אחד מסוגי האתרים נכללו אתרים בדרכים דו-מסלוליות עם הפרדה בין כיווני התנועה ואתרים ללא הפרדה בין כיווני התנועה. התצפיות נערכו בימי חול, וכל אתר נבדק בבוקר או בערב במשך 4 שעות. בין הממצאים: בצמתים מרומזרים עם הפרדה בין כיווני התנועה כ-20% מהולכי הרגל חצו באור אדום, ובצמתים מרומזרים ללא הפרדה כשליש חצו באדום; מבין החוצים באדום כ-40% לא עצרו לפני החציה; בצמתים לא-מרומזרים עם הפרדה כ-35% מהולכי הרגל לא עצרו לפני החציה וכ-9% לא בחנו את מצב התנועה לפני שחצו; בצמתים לא-מרומזרים ללא הפרדה כ-60% לא עצרו לפני החציה וכרבע לא בחנו את מצב התנועה לפני שחצו; כרבע מהולכי הרגל השתמשו בטלפון נייד או באוזניות בעת החציה.

(הולכי רגל; בטיחות בדרכים; יישובים עירוניים)

168

לחמי, אריאלה:
עשור של בטיחות בדרכים בישראל: מגמות בין השנים 2016-2007
בתוך: "
מחקר בתנועה 2018-2017" (בהוצאת מדור מחקר ומידע, מחלקת מחקר ופיתוח, אגף התנועה, משטרת ישראל), עמ' 172-161. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בסקירה זו מוצגים היבטים שונים של מצב הבטיחות בדרכים בישראל ב-2016-2007. בין הנושאים הנדונים: נסועה, כלי-רכב וקבוצות בסיכון (החברה הערבית, הולכי רגל, נהגים עד גיל 24, רוכבי אופנוע ונהגי רכב כבד ואוטובוסים. בין הממצאים: ב-2016 נהרגו בתאונות דרכים 377 בני אדם - עלייה של 5.9% לעומת 2015 ושל 30% לעומת 2012; המדד המשפיע ביותר על מספר ההרוגים בתאונות דרכים היה מדד הנסועה - ב-2016 נהרגו 6.6 בני אדם לכל מיליארד ק"מ נסועה - עלייה של 14% לעומת 2012 וירידה של 36% לעומת 2007; 56.4 אופנועים היו מעורבים בתאונות לכל מיליארד ק"מ נסועה ב-2016 לעומת 5.6 לאלף כלי-רכב לכל מיליארד ק"מ נסועה בקרב כלי-רכב פרטיים (סיכון של פי 10); ב-2016 היוו נהגים ערבים 17% מהמורשים לנהוג ו-34% מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות; נהגים צעירים ( עד גיל 24) היוו ב-2016 13% מכלל המורשים לנהוג ו-21% מהנהגים המעורבים בתאונות קטלניות; ב-2017-2016 כ-28% מההרוגים בתאונות דרכים היו בתאונות שבהן מעורב רכב כבד -  האחוז הגבוה ביותר במדינות ה-OECD (ממוצע של כ-14% בארצות ה-OECD); כשליש מההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון היו הולכי רגל, לעומת ממוצע של כ-20% בארצות ה-OECD.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; הולכי רגל; נהגים; כלי-רכב; בטיחות בדרכים)

169

בלשה, תמיר (עורך):
בחינת תאונות דרכים בצמתים מרומזרים מדורגים בדרכים לא-עירוניות
יחידת ההנדסה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2019, 36 עמ', בוצע ע"י לוי & שטרק זילברשטיין מהנדסים יועצים בע"מ. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

תאונות הדרכים בצמתים מרומזרים בישראל מהוות כ-20% מכלל תאונות הדרכים. 30% מתאונות אלה מתרחשות בצמתים מרומזרים בדרכים לא-עירוניות עם כ-2.6 נפגעים בממוצע לתאונה. למרות המאמצים לשיפור בטיחותם של צמתים אלה, נמצא שבצמתים מרומזרים מדורגים (צומת שזרועות הדרך המשנית שלו אינן רציפות, אלא בשתי הסתעפויות T לכיוונים מנוגדים, ונמצאות במרחק מסוים זו מזו לאורך הדרך המשנית, כשהדרך הראשית נשארת המשכית. שתי ההסתעפויות הסמוכות מאפשרות זרימה בכל כיווני התנועה כמו בצומת זרועות רגיל) לא חלה ירידה בתאונות הדרכים. בעבודה הנוכחית נעשתה בחינה מפורטת של 16 צמתים מרומזרים מדורגים, מרובי תאונות ומעוטי תאונות (על-פי נתוני הלמ"ס), על מנת לגבש המלצות תכנוניות לשיפור הצמתים. נבחנו 8 צמתים עם דירוג ימני ו-8 צמתים עם דירוג שמאלי (דירוג ימני הוא הסתעפות מצד ימין ולאחר מכן משמאל, ודירוג שמאלי – להפך), כשבכל דירוג 4 צמתים היו מרובי תאונות (קבוצת הבחינה) ו-4 צמתים היו עם מיעוט תאונות (קבוצת הבקרה).

(כבישים; תאונות דרכים; הנדסה אזרחית; בטיחות בדרכים; תכנון)

170

פרידמן, יואב:
התחבורה הפרטית בישראל: ניתוח ההתפתחויות בשני העשורים האחרונים
בתוך: "
לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2019, עמ' 61-50. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

הצפיפות בכבישי ישראל עלתה בשני העשורים האחרונים בעקבות תהליכים כלכליים (עלייה ברמת החיים והתרחבות התעסוקה במקביל לפיזור האוכלוסייה) ובעקבות מדיניות המיסוי (הפחתת המיסוי על רכישת מכוניות חדשות החל ב-2005 והעלאת המס על ההוצאות המשתנות רק מעט בהשוואה לעלייה בהכנסות משקי הבית). המשך המצב הנוכחי עלול לגרום לירידה דרסטית ביעילות הנסיעה בכבישים. לדעת המחבר, כדי להימנע ממצב שבו העלייה בצפיפות תפגע קשות בכלל המשתמשים בכבישים (מאחר שהצפיפות משפיעה על מהירות הנסיעה באופן לא-לינארי), יש לבצע שינויים במדיניות הקיימת. לדעתו, אפשר לעשות זאת באמצעות מדיניות שתשלב בין תמריצים להאט את קצב הגידול של הנסועה במכוניות פרטיות – לדוגמה, הגדלת ההשקעה בשיפור התחבורה הציבורית והעלאת המיסוי על הנסועה, במיוחד בשעות העומס – לבין התאמת ההשקעה בכבישים לקצב של הגידול בביקוש.

(כלי-רכב; כבישים; פקקי תנועה; יוממות; נסועה; מיסוי; עלויות)

171

בלילה, איציק:
הקופסה הירוקה - האם צמצמה את כמות תאונות הדרכים?
בתוך: "
מחקר בתנועה 2018-2017" (בהוצאת מדור מחקר ומידע, מחלקת מחקר ופיתוח, אגף התנועה, משטרת ישראל), עמ' 59-47. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

פציעות שוטרים בתאונות דרכים (ת"ד) בתפקיד מהוות כ-25% מכלל הפציעות בתפקיד במשטרה. כמו כן, כ-40% מימי ההיעדרות של שוטרים הם בגלל פציעה בתפקיד. לאור סטטיסטיקה זו, הותקנו (מאז 2012) בכלי הרכב המשטרתיים מכשירי ניטור נהיגה מסוג "קופסה ירוקה". בעבודה הנוכחית נבדקה יעילותה של הקופסה הירוקה בצמצום תאונות דרכים שבהם מעורבים כלי רכב משטרתיים. העבודה כללה בחינת ממצאי שישה מחקרים שבהם נבחנה יעילותה של הקופסה במניעת תאונות. מחקרים אלו התמקדו במחוז הדרום של המשטרה. במצטבר, נבדקו במחקרים אלו נתוניהם של 3,200 נהגים שנהגו כ-100 מיליוני קילומטרים בשנים 2017-2014. המסקנה העיקרית מבדיקת הממצאים היא, כי לא נמצא קשר מובהק בין ציוני הקופסה הירוקה לבין הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים, גם לא אצל נהגים שנמצאו אשמים בתאונת הדרכים. יש לציין עם זאת, כי זוהו כמה יתרונות לקופסה הירוקה - חיסכון בדלק, צמצום בלאי והקטנת חומרת הפציעות -  מפני שעצם התקנתה גורמת לנהג להאט את מהירות נסיעתו.

(תאונות דרכים; כלי-רכב; בטיחות בדרכים; מניעת תאונות; טכנולוגיה; משטרה)

172

אלברט, גילה; לוטן, ציפי:
היסח דעת של נהגים צעירים מהסמארטפון: דפוסי שימוש וטכנולוגיות מסייעות להפחתה
בתוך: "
מחקר בתנועה 2018-2017" (בהוצאת מדור מחקר ומידע, מחלקת מחקר ופיתוח, אגף התנועה, משטרת ישראל), עמ' 95-79. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

היסח דעת בנהיגה הוא אחד הגורמים המובילים לתאונות דרכים. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את דפוסי השימוש של נהגים בני 23-17 בטלפון חכם (סמארטפון) בזמן הנהיגה ולבחון דרכים להפחתת השימוש. במסגרת המחקר נבדקו הן דפוסי השימוש והן נכונותם של נהגים צעירים לקבל טכנולוגיות להפחתת השימוש. כמו כן, נבחנה שיטה לניטור דפוסי השימוש וגיבוש מדדים להצגתם, ונבדקה הישימות והיעילות של התערבויות טכנולוגיות להפחתת השימוש. במחקר, שנערך במהלך 2016, השתתפו 260 נהגים צעירים, אשר התקינו על הסמארטפון שלהם יישומון ייעודי (® ProtextMe) לניטור השימושים במכשיר במשך 4 חודשים. הנבדקים חולקו לקבוצות שבכל אחת מהן היתה טכנולוגיה אחרת להגברת הבטיחות בדרכים, כגון ממשק קולי, השקטת צלילי התראות והעלמת חלונות קופצים. בין הממצאים:68% מהנבדקים לא הכירו יישומונים להגברת הבטיחות בנהיגה, אך 91% סברו שאפשר להשפיע על נהגים צעירים להפחית את השימוש בטלפון בזמן הנהיגה; 86% מהנשאלים סברו שהודעה "אני בנהיגה ואינני יכול לענות כרגע" תתקבל בהבנה על-ידי צעירים; כ-80% ציינו שהם לא היו שולחים הודעות לחבר אם הם היו יודעים שהוא נוהג; מספר הנגיעות הממוצע במסך היה 1.6 לדקה בחודש הראשון, 1.2 בחודשיים הבאים ו-1.3 בחודש הרביעי. השימושים השכיחים בקרב הנהגים היו באפליקציות ניווט, מוסיקה ו-ווטסאפ. כמחצית מהנגיעות במסך היו במהלך נסיעה. בנוגע לעמדות לגבי פתרונות טכנולוגיים להפחתת היסח הדעת, 67% מהנשאלים סברו שממשק קולי בזמן הנהיגה יהיה יעיל במידה רבה/ רבה מאוד.

(צעירים; נהגים; בטיחות בדרכים; טלפון סלולרי)

173

גבאי, פנחס; בר גרא, הלל; שכטמן, עדנה:
הערכת התנהגות נהגים בצמתים מרומזרים בהתבסס על נתוני מצלמות אכיפה דיגיטליות
בתוך: "
מחקר בתנועה 2018-2017" (בהוצאת מדור מחקר ומידע, מחלקת מחקר ופיתוח, אגף התנועה, משטרת ישראל), עמ' 110-97. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה פיתוח שיטה לבחינת התנהגות הנהגים בצמתים מרומזרים (כשהצבע ברמזור מתחלף מירוק לצהוב ומצהוב לצהוב-אדום ולאדום), תוך שימוש בנתוני מצלמות אכיפה דיגיטליות. המחקר התבסס על נתוני מצלמות דיגיטליות שהתקבלו מ-20 צמתים מרומזרים – מחציתם בדרכים עירוניות ומחציתם בדרכים בין-עירוניות. פילוח הנתונים נעשה על-פי שישה גורמים עיקריים: שנה, חודש, אורך כלי הרכב, הזמן ביממה (בוקר, צהרים, אחר הצהרים, ערב ולילה), הזמן בשבוע (ראשון-חמישי ושישי-שבת) ונתיב הנסיעה. הממצא המובהק שהתקבל הוא, שבצמתים עם נפח תנועה גבוה התנהגות הנהגים היא בטיחותית יותר מאשר בצמתים עם נפח תנועה נמוך. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין ימי השבוע השונים ובין דרכים עירוניות לדרכים בין-עירוניות.

(נהגים; כבישים; בטיחות בדרכים; עבירות תנועה; תכנון)

174

נתוני היפגעות ילדים בתאונות דרכים בחופשת הקיץ ופעילות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
רלב"ד - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2019, 3 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט) מספר בני 19-0 הנפגעים בתאונות דרכים, בכל רמות החומרה, הוא גבוה בכ-20% בהשוואה לחודשים אחרים בשנה. בפרסום הנוכחי מוצגים נתוני היפגעות של ילדים ובני נוער בחודשי הקיץ בשנים 2018-2010. נמצא, בין היתר, כי מגמות ההיפגעות באוכלוסייה הכללית ובמגזר הערבי הן דומות. העלייה בהיפגעות של ילדים ובני נוער בחודשי הקיץ נצפתה בכל קבוצות הגיל, אולם שיעור השינוי הגדול ביותר היה בקבוצות הגיל 0-4 ו- 5-9 (37% ו-33% בהתאמה). בסוף הדו"ח מוצגים עיקרי הפעילות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בנושא מניעת היפגעות בתאונות דרכים בחודשי הקיץ.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; בטיחות בדרכים; ילדים; ערביי ישראל; חופשות)

175

מגזר ההובלה האווירית של נוסעים לישראל וממנה: צד הביקוש, צד ההיצע ורמת התחרות בין חברות התעופה - דו"ח שנתי
אגף כלכלה ויחסים בין-לאומיים, רשות התעופה האזרחית, 2019, 79 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: https://caa.gov.il.

דו"ח זה כולל סקירה על מגמות ההיצע, הביקוש ורמת התחרות בין חברות התעופה במגזר ההובלה האווירית של נוסעים לישראל וממנה בשנים האחרונות. הדו"ח מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: צד הביקוש לשירותי הובלה אווירית לישראל וממנה; צד ההיצע לשירותי הובלה אווירית לישראל וממנה; תחרות בין חברות התעופה; תהליך הליברליזציה של הסכמי תעופה; סיכום ומסקנות. בפרק הנספחים מוצגים לוחות הנתונים. בין הממצאים: מספר הנוסעים הבין-לאומיים בנמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג) הסתכם ב-2018 בכ-22.3 מיליוני נוסעים (פי 2 ממספר הנוסעים ב-2008); שיעור הגידול השנתי במספר הנוסעים הבין-לאומיים היה 11% ב-2018 לעומת 16% ב-2017; שיעור הגידול בכניסות תיירים לישראל ב-2018-2014 היה נמוך משמעותית משיעור הגידול ביציאות תושבים מישראל; שיעור הגידול השנתי של תנועת נוסעים בטיסות ישירות לטווח ארוך ב-2018 היה גבוה משיעור הגידול של תנועת נוסעים בטיסות ישירות לטווח קצר ובינוני; היצע טיסות הנוסעים הבין-לאומיים בנתב"ג ב-2018 הסתכם בכ-139,000 טיסות, לעומת כ-125,000 וכ-110,000 ב-2017 וב-2016 בהתאמה; מקורות הגידול בצד ההיצע היה בפעילות חברות חֶסֶךְ (Low Cost); ב-2018-2014 נרשם גידול שנתי ממוצע של כ-7% במספר הנוסעים המצרפי של המובילים הישראלים, לעומת גידול שנתי ממוצע של כ-15% שנרשם בפעילותן של החברות הזרות; מספר הקווים שבהם לפחות שלוש חברות מפעילות במקביל שירות סדיר של טיסות ישירות היה 22 בדצמבר 2018, לעומת 19 בדצמבר 2017 ו-15 בדצמבר 2016; מדיניות הליברליזציה של הסכמי התעופה הביאה לכך שכיום כ-90% לפחות מהנוסעים לישראל וממנה טסים בקווים שלא חלים עליהם מגבלות ממשלתיות אפקטיביות על תדירות הטיסות ועל מספר החברות המפעילות טיסות סדירות.

(מטוסים; תיירות; תחרות; חברות עסקיות; אמנות בין-לאומיות; ליברליזציה; גלובליזציה)

176

ט"ו. תיירות ושירותי הארחה

פרסומים

סקר תיירות נכנסת: דו"ח שנתי, ינואר-דצמבר 2018

"מרטנס-הופמן יועצים לניהול בע"מ", תל-אביב 2019, 471 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הוגש למשרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: https://info.goisrael.com.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר התיירים בישראל לשנת 2018, המהווה המשך לסקרים שהוחל בביצועם ב-1993. מטרות הסקר הן: איסוף נתונים על מאפייני התיירים והביקור בישראל; בחינת מידת שביעות הרצון משירותים שונים בישראל; אמידת הוצאות התיירים שביקרו בישראל; בחינת השינויים בהשוואה לשנים קודמות. הנתונים נאספו בעת יציאתם של התיירים מישראל, בנמל התעופה בן-גוריון ובמעברי הגבול היבשתיים טאבה, נהר הירדן, גשר אלנבי, ומסוף הערבה (נתוני תיירים שהגיעו בשיוט/ תיירים שיצאו דרך הים ונתוני מבקרים חד-יומיים מוצגים בנפרד). הסקר נעשה באמצעות שני שאלונים: אחד באמצעות סוקר מול התייר, והשני שאלון למילוי עצמי של התייר. המדגם של השאלון הראשון כלל 13,103 משיבים, והמדגם של השאלון השני - 5,886 משיבים. נוספו אליהם 570 שאלונים לתיירים חד-יומיים. מתחנות אלו יצאו בתקופת הסקר (ינואר-דצמבר 2018) 4,103,768 תיירים ו-220,447 מבקרי יום. בין הממצאים: 27.5% מהתיירים היו יהודים ו-54.9% נוצרים; 30.2% מהתיירים הגיעו בטיול מאורגן, 64.8% באופן עצמאי ו-4.9% קנו חבילות תיור; 24.3% מהתיירים הגיעו למטרות צליינות, 21.3% לתיור וטיול, 30.0% לביקור קרובים וידידים, 10.3% לבילוי והנאה, 8.9% לעסקים ושליחויות ו-5.2% למטרות אחרות; 55.9% מהתיירים התאכסנו בבתי מלון או בכפרי נופש; עבור 54.2% מהתיירים הביקור היה הביקור הראשון שלהם בישראל; הציון הממוצע של שביעות רצון התייר מהביקור היה 4.3 מתוך 5, בדומה לשנים קודמות; ההוצאה הממוצעת של תייר היתה 1,402 $.

(תיירות; חופשה; בתי-מלון; הוצאות; שביעות רצון)

177

סקר מושכנים תיירותיים ביישובים כפריים
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2019, 17 עמ', בוצע על-ידי "ניר תיירות ואקולוגיה - ייעוץ רעיוני וכלכלי". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.moag.gov.il.

סקר זה, המהווה עדכון לסקר קודם שנערך ב-2013, נועד לרכז מידע עדכני ואמין בנוגע למושכנים (אטרקציות) תיירותיים הפועלים ביישובים הכפריים בישראל. איסוף הנתונים התבסס על מאגרי מידע שונים באינטרנט, מדיה כתובה (חוברות ופרסומים למיניהם), פנייה ישירה לרכזי התיירות וגורמים רלוונטיים נוספים ועל סקר אינטרנטי שהופץ בפורטלים ובעמודי פייסבוק רלוונטיים. בסקר נכללו כל המושכנים התיירותיים במרחב הכפרי: מרכזי מבקרים, פינות חי, אתרי קטיף עצמי, אומנים וגלריות, אתרי סדנאות, יקבים, מסעדות כפריות, פארקי מים ומשחקים, בתי בד, חוות רכיבה, חנויות מזכרות, מוזיאונים ועוד. לא נכלל בסקר אירוח כפרי (צימרים). בסך הכל היו 2,846 אתרים (2,604 אתרים בסקר הקודם). בין הממצאים: 26% מהאתרים היו אתרי תיירות חקלאית (עיסוק בנושאים חקלאיים) ו-74% היו אתרי תיירות כפרית (תיירות כללית הממוקמת בסביבה כפרית); המועצות האזוריות המובילות מבחינת מספר אתרים היו מטה יהודה וגליל עליון (166 ו-157 אתרים בהתאמה); בתקופה שבין שני הסקרים נסגרו 750 אתרים, נגרעו 30 אתרים ונוספו כ-1,000 אתרים (עסקי תיירות) חדשים. בנספח לסקר מוצגים נתונים מפורטים על האתרים.

(יישובים כפריים; תיירות; חקלאות; אמנות; סדנאות; מוזיאונים; בעלי חיים; טיולים)